סיפורו של מרקו: הנער שעלה לבדו ממרוקו הפך לשוטר מצטיין
למרקו שטרית היה חלום אחד: לעלות לישראל ולהיות שוטר. לפני 11 שנים הוא עזב את הבית במרוקו ועלה לבדו לארץ. עכשיו הוא זכה בתואר השוטר המצטיין של אגף המבצעים במשטרה
מרקו שטרית בתפקיד צילום: משטרת ישראל, המחוז הדרומי
"אני רואה במשטרה את הבית שלי. אני מרגיש שליח ציבור", מספר שטרית, "האזרחים סומכים עליי שאתפוס את מי שגונב להם את כלי הרכב ופורץ לבתיהם. לא פעם סיכנתי את החיים שלי כי אני חושב שככה צריך להתנהג שוטר במדינת ישראל".
שטרית מספר כי עלייתו ארצה לוותה בחששות כבדים מצד הוריו. "ההורים שלי קיבלו את זה די קשה.
בשבילם זה היה כאילו אני יוצא למלחמה. הם ניסו לשכנע אותי להישאר במרוקו כי בשבילם להתגייס לצבא זה כמו מלחמה.
"אבל למרות זאת הלב שלי היה בישראל ולמרות כל הקשיים שקרעו אותי החלטתי לעשות עלייה ולהגשים חלום ילדות: להיות שוטר במדינת ישראל".
שטרית התגייס למשמר הגבול כחייל בודד. בסופי שבוע התנדב בתחנת קריית גת. "השוטרים בתחנה היו עבורי כמו משפחה", הוא מספר על ההתאקלמות, שרק חיזקה את חלומו להפוך לשוטר בעצמו.
במהלך שירותו הוא שיכנע את אחיו לעלות ארצה בעקבותיו וזה משרת כיום ביחידת "נחשון" של שירות בתי הסוהר.
כאשר שטרית סיים את שירותו במג"ב, באופן טבעי ראה את עתידו במשטרה, אבל הוא נאלץ להילחם בבירוקרטיה כדי להגשים את חלומו. תעודות ההשכלה שהביא עימו ממרוקו לא סיפקו את המשטרה והוא היה זקוק לאישור של משרד החינוך. במשך שנתיים שלמות הוא המתין לתשובה, אך לא נטש את שאיפתו להיות שוטר מן המניין. כדי להרגיש חלק מהמשטרה הוא אף עבד כמאבטח של בניין המשטרה של המחוז הדרומי בבאר שבע.
שידוך משטרתי
לפני כשש שנים התגייס למשטרה כשוטר סיור. שלוש פעמים הוא נבחר לשוטר מצטיין של משטרת באר שבע, ובאחרונה קיבל תעודת מצטיין של אגף המבצעים במשטרת ישראל מידיו של ניצב ניסים מור.
מפקדיו וחבריו במשטרה מספרים כי מרקו שטרית הוא אחד השוטרים הנחושים והאמיצים ביותר, אשר אינו חושש לחתור למגע במידת הצורך ולעשות הכל כדי להבטיח את שלום התושבים.
הקשר שלו למשטרה השפיע גם על חייו האישיים. את אשתו
חופית הכיר במהלך מרדף אחד שודדים, כאשר היא נקלעה עם רכבה לזירה בה הוא הצליח להשתלט על הגנבים. לאחר סיום המעצר השניים החלו לשוחח, וכיום הם נשואים והורים לשני ילדים, בן ובת.
"בזכות המשטרה הכרתי את אשתי והקמתי משפחה בישראל וזה דבר ממש נפלא", אומר שטרית, "פעם בשנה אני משתדל לנסוע למרוקו לבקר את הוריי ומשפחתי שנותרו שם. אני מקווה שאצליח לשכנע אותם לעלות ארצה ואז הכול יהיה מושלם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם