ראשי » מקומי » דרום » אשדוד ואשקלון

"מגיע לו עונש מוות": שנתיים לרצח לאה דרנקין

מסיבת האלכוהול מול היכל הספורט. ההחלטה של הרגע האחרון לנסוע לחורשה בניצנים. הניסיון לדרוס את הגופה כדי ליצור אליבי. והשיחה של האחות הדואגת למשטרה. שנתיים בדיוק חלפו מאז הרצח של הנערה לאה דרנקין מאשקלון, אך עדיין אין הכרעה במשפט של ניקולאי דורושב. זמן הדרום מביא את הכרוניקה המצמררת של הלילה ההוא

ביום שישי האחרון ציינו קרוביה של הנערה לאה דרנקין ז"ל  בדיוק שנתיים להירצחה,  כאשר המשפט של הנאשם ברצח, ניקולאי דורושב, עדיין מתנהל. למרות שכבר כמה שבועות אחרי הרצח סיפק דורושב הודאה מפורטת, בית המשפט עדיין לא הרשיע אותו ברצח.

לאה דרנקין הייתה בת 15 בספטמבר 2009. בדיוק החלה את לימודיה בכיתה י' בבית הספר אורט אפרידר באשקלון. ניקולאי דורושב היה באותה העת בן 26, גרוש ואב לילדה בכיתה א', שלמדה בבית הספר נאות אשקלון.

הוא היה אב חד הורי – גר בבית הוריו, יחד עם בתו ואחותו. הוא עבד כפועל במפעל אלומיניום בעיר, וגם שימש כסולן בלהקת רוק קטנה, שהופיעה במקלטים ובמועדונים שכונתיים בעיר.

השניים, שהתגוררו בשכונת נאות אשקלון, הכירו באופן שטחי, אך לא היה ביניהם קשר כלשהו, רומנטי או חברי. דורושב הכיר חלק מהחברות של לאה והיה עמן בקשרי ידידות.

בליל 22 בספטמבר, יצאה לאה למסיבה ליד היכל הספורט העירוני, יחד עם כמה חברות. היא הבטיחה להוריה שלא תאחר לחזור הביתה. המסיבה הייתה רווית אלכוהול. על פי עדויות שהגיעו למשטרה, גם לאה שתתה כמה כוסות של וודקה רד-בול, למרות שבני משפחתה טענו בתוקף כי מעולם לא שתתה אלכוהול.

בשלב מסוים, לקראת שעת חצות, הגיע דורושב למסיבה, בעקבות הזמנה של אחת מחברותיה של לאה. השניים אמרו זה לזה שלום, אבל לא דיברו מעבר לכך. רק כאשר לאה חשה ערפול חושים

עקב שתיית האלכוהול, היא פנתה לדורושב וביקשה רשות לנוח ברכבו. הוא אישר, והיא נכנסה אל המושב האחורי ונרדמה.

בינתיים המסיבה נמשכה, ודורושב ישב עם חברותיה של לאה והעביר את הזמן. רק בסביבות השעה שתיים בלילה, החליטו כולם להתפזר. למרות שמקום מגוריה של לאה אינו מאוד רחוק מהיכל הספורט, חברותיה חששו שבמצבה היא תחזור לביתה ברגל, וביקשו מדורושב שיסיע אותן ואותה. דורושב הוריד בתחילה את החברות, הערניות יותר, ונותר לבדו עם לאה.

באחת מהעדויות שלו במשטרה, סיפר דורושב כי כבר נסע לכיוון הבית של לאה, אבל ברגע האחרון הוא החליט לשנות כיוון, ונסע לגבעה 69 שליד ניצנים. שם נכנס לחורשה, הסמוכה לקיבוץ ניצנים. "לאורך כל הנסיעה היא ישנה שינה עמוקה", סיפר דורושב לחוקריו. "היא לא זזה ולא דיברה. נסעתי לגבעה כי חשבתי שאולי ייצא לי איזה קטע איתה. בכל זאת, היא בחורה יפה".

בחורשה הייתה מכונית אחת, ולא ברור האם יושביה ראו את הרכב שנכנס פנימה. דורושב בדק שוב את מצב הערנות של הנערה, ומשהבין שהיא ישנה לגמרי, התחיל להתפשט. "הורדתי מעליי את כל הבגדים והתחלתי לנשק אותה", סיפר דורושב לחוקרי ימ"ר לכיש. "נגעתי לה בכל מיני מקומות בגוף, ואז היא זזה קצת, לא יותר".

בשלב זה התחיל דורושב להפשיט גם את לאה הישנה. לאחר שהסיר ממנה את הבגדים, הוא ביצע בה אונס. "אני בטוח שזה היה בהתחלה בהסכמה", סיפק דורושב את גרסתו, "אבל פתאום היא התעוררה מהשינה והתחילה לצעוק ולצרוח.

"כנראה שהיא הרגישה כאבים חזקים או משהו כזה. היא בעטה בי, נתנה לי סטירות, צעקה שאעזוב אותה וקיללה אותי שאני לא בסדר. היא שאלה אותי: 'איך אתה לא מתבייש לעשות לי דבר כזה, לאנוס אותי? אני רק ילדה בת 15, תתבייש! אם לא תעזוב, אותי אני אלך למשטרה'".

האזכור של המילה "משטרה" היה כנראה מה שחרץ את גורלה של לאה הצעירה. דורושב נבהל וביקש ממנה שתפסיק לצעוק. הוא חשש שיושבי המכונית האחרת שהייתה בגבעה ישמעו אותה. אבל לאה לא נרגעה והמשיכה להיאבק. בשלב זה, דורושב הגביר את האלימות שלו כלפיה. מכאן, העניינים רק הלכו והידרדרו.

כך תיאר זאת דורושב בחקירתו: "הבנתי שהיא עלולה לסבך אותי, התחלתי לפעול בלי לחשוב יותר מדי. לא התכוונתי ממש לרצוח אותה, אבל זה קרה, אולי בטעות. ביקשתי ממנה לשתוק, לא לצעוק, אבל היא לא הפסיקה, אז סתמתי לה ביד אחת את הפה והאף, כדי שלא תצעק, וביד השנייה חנקתי אותה בגרון.

"העיניים שלה התגלגלו כל הזמן. היא ניסתה להתנגד, אבל אחרי כמה דקות היא הפסיקה לנשום וראיתי שהיא לא בועטת ומתנגדת. אז הבנתי שהיא ממש מתה, שאין לה דופק ונבהלתי ממש. הייתי בפאניקה, לא ידעתי מה לעשות. פעלתי כמו אדם משוגע. הבנתי שאם יגלו את הגופה אני בצרות גדולות".

כשדורושב הבין את התוצאות הקשות של מעשיו, הוא ידע שעליו לפעול במהירות. הוא סיפר כי בתחילה חשב להשליך את הגופה שלה בשיחים, אך לבסוף החליט להשקיע יותר בהסתרת הגופה. הוא גרר את לאה החוצה מהמכונית לאורך מספר מטרים, הניח אותה – יחד עם כל בגדיה וחפציה – בפינה חשוכה, והחל לכסות אותה בחול.

בכתב האישום נגד דורושב נטען עוד כי גם ניסה לביים תאונת דרכים, ולצורך העניין דרס את גופתה של דרנקין ברכבו. במהלך החקירה העלו במשטרה אפשרות מחרידה אף יותר: שבניגוד לטענתו של דורושב, הנערה לא מתה מהחניקה, אלא הייתה בחיים ומחוסרת הכרה כאשר דרס אותה וכיסה אותו בחולות.

לאחר שסיים את מלאכת ההסתרה, עזב דורושב את החורשה בדרך לביתו. הוא סיפר לחוקריו כי כאשר הגיע הביתה, שתה כוס תה, אכל פרי והלך לישון.

ללאה אחות אחת: סימה דרנקין, המבוגרת ממנה בשנתיים. באותו לילה ב-2009, הייתה סימה בגיל 17. היא חיכתה לאחותה הצעירה שתחזור הביתה מהמסיבה, והחלה לדאוג כאשר היא בוששה להגיע. הדאגה רק גברה, לאחר שלאה לא ענתה כשהתקשרה אליה. בשלב מסוים באותו הלילה, הבינה סימה שמשהו רע קרה והתקשרה למשטרה.

השוטרים שמעו, ועבדו במהירות. הם חקרו את החברות ושמעו מהן שהאחרון שראה את לאה היה דורושב, שהיה אמור להסיע אותה הביתה. כבר בשעת בוקר מוקדמת למחרת הרצח, החוקרים הודיעו לדורושב שעליו להתייצב בתחנה. כשהגיע לחקירה, העמיד פני תם. "הסעתי אותה הביתה, וזהו", אמר להם. "מאז לא ראיתי אותה בכלל".

דורושב אף הגדיל והציע לעזור לשוטרים בחיפושים. הוא סיפר להם כי לקח את לאה ישירות לביתה, ומשם נסע לבית שלו. החוקרים לא האמינו לו, אך שחררו אותו לדרכו. במקביל, ביצעו איכון על הטלפון הסלולארי שלו, ובדרך זו גילו ששיקר: אמש הוא נסע לגבעה 69.

עם המידע הזה, התייצבו השוטרים בביתו של דורושב, הניחו אזיקים על ידיו, ועצרו אותו. הם הודיעו לו שהם יודעים היכן היה בלילה, ואמרו לו שלטובתו כדאי שיספר את האמת. דורושב הבין שהחוקרים עלו על עקבותיו ותיאר את השתלשלות העניינים. הוא אף הוביל אותם למקום שבו קבר את הנערה. דורושב תיאר את גרסתו וטען כי אין מדובר באונס וברצח: "לא אנסתי אותה ולא רצחתי. אני מספר לכם מה שקרה, וזה מה שהיה בדיוק. זאת הייתה טעות, תקלה".

בשלב מסוים בחקירה, גילה דורושב סימני שבירה, ביקש סליחה מהחוקרים ופרץ בבכי שנמשך כמה רגעים. "לא חשבתי שיגיעו אלי כל כך מהר", הודה בפני החוקרים. "לא סיפרתי למשפחה שום דבר. התנהגתי כמו אדם רגיל לגמרי".

מיד לאחר שמסר את ההודאה, פסיכיאטר מחוז הדרום בדק את דורושב וקבע שהוא כשיר לעמוד לדין ויודע להבחין בין טוב לרע. מאז שנעצר ועד היום, הוא מוחזק  בתנאי כליאה קפדניים, מחשש שיתאבד. בשירות בתי הסוהר הורו לכבול אותו למיטתו עם אזיקים על הידיים והרגליים, והוא מצוי תחת שמירה קפדנית 24 שעות ביממה.

אבל מי שחשב שההודאה הזאת תגרום לסיום מהיר של המשפט התבדה. עד מהרה, שינה דורושב את הגרסה שמסר בחקירתו והציג קו הגנה תמוה: יחסי המין היו בהסכמה, הנערה ננטשה בגבעה כשהיא מעולפת ובחיים, ולא ברור מי הוא זה שדרס את הקורבן.

בתו של דורושב עלתה לכיתה ג' בתחילת שנת הלימודים הנוכחית. היא עזבה את בית הספר נאות אשקלון בו למדה, עוד בשבוע המעצר של אביה, וכיום היא מתגוררת יחד עם אמה בתל אביב.
כבר שנתיים שמשפט הרצח הזה – שעל פניו נראה שאפשר הכרעה מהירה – מתנהל בבית הדין המחוזי בבאר שבע.

שנתיים עברו מאז הרצח ההוא, וחייהם של בני משפחת דרנקין אינם חיים. אמה של לאה, מריה אלטשולר, לא מסוגלת לחייך מאז. ביום שישי היא עלתה לקבר של בתה, בדיוק שנתיים לאחר שראתה אותה בפעם האחרונה. אבל הכרעה במשפטו של הנאשם ברצח שלה – עדיין אין.

חברותיה של לאה, שומרות על קשר על משפחתה. כעת כולן בכיתה י"ב, אך עדיין מגיעות מדי פעם לבקר בביתה של חברתן המנוחה. "טוב לדעת שהחברות שלה לא שכחו אותה", אומרת מריה. "לאה הייתה אמורה להיות בכיתה י"ב, לעשות בגרויות, להיות במסיבת סיום ואחר כך להתגייס לצבאּ. את כל זה היא כבר לא תעשה. הרוצח הזה לקח חיים של בחורה כל כך צעירה. אסור שירחמו עליו".

משפט דורושב נמצא בימים אלה בשלב הסיכומים של ההגנה ושל התביעה. משפחתה של לאה לא מבינה מדוע ההכרעה מתעכבת כל כך הרבה זמן. "אני בחיים לא הייתי מאמינה שייקח כל כך הרבה זמן לשפוט את הרוצח הנורא הזה", אומרת האם מריה השבוע בכאב, "הרי הוא כבר הודה שהוא היה איתה באותו ערב שהיא מתה, אז למה לוקח יותר משנתיים לסיים את המשפט?".

אז מתי ייקבע פסק הדין? ההערכה היא שזה יקרה בתחילת חודש ינואר 2012. עו"ד ירון דוד, המייצג את דורושב בתיק, מסביר את קו ההגנה של מרשו:

"ניקולאי לא התכוון לרצוח את לאה. הוא קיים איתה יחסי מין, ובאיזשהו שלב היא התחילה לצרוח, אז הוא ניסה להשתיק אותה. לאחר מכן היא הפסיקה לצרוח, אז הוא חשב שהיא מתה, אבל היא לא באמת מתה באותו שלב. הוא הוציא אותה מהאוטו, ואז היא כנראה נפטרה – גם כי נחנקה וגם כי נדרסה בטעות".

איך הוא מסביר את הטענות לאונס?
"הוא חוזר וטוען כי היחסים היו בהסכמה. הוא מסביר שהיא הציגה את עצמה בתור הרבה יותר מבוגרת מהגיל שלה, והיא גם התנהגה ככה. הוא טוען שבאותו ערב היא שתתה ועישנה, ולכן הוא קיבל את הרושם שמדובר בבגירה. היו פה הרבה פעולות לא במקום, אבל אין פה אונס וגם אין פה רצח, וזה מה שנטען בשלב הסיכומים".

מריה, אמה של לאה, מתמלאת זעם לשמע קו ההגנה המיתמם של דורושב. "דברים כאלה לא עושים בטעות", היא אומרת. "הוא רצה לאנוס את הבת שלי, וכשהוא ראה שהיא לא רוצה, הוא החליט לרצוח אותה. עצוב לי שהם הולכים לנסות ולשכנע את השופטים. אני חושבת שמגיע לו עונש מוות, אבל אין פה בישראל דבר כזה. אז אני מקווה שלפחות יתנו לו כמה מאסרי עולם. כי לא מגיע לו לצאת החוצה בחיים. הוא צריך להיות בכלא כל החיים שלו".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...