חברים למשק: הצצה לחיי משפחת סיקורין מקיבוץ נען
ענבל הגיעה כאחות לטפל בסבתא של אנדריי בבני עייש. הוא היה שם, חייל ששירת בלבנון. כשהוריו החזירו אותה לביתה בנען, היא ביקשה להעביר לו את מספר הטלפון שלה. אחרי חודש הוא התקשר, הם קבעו להיפגש, אבל היא נרדמה. למחרת התקשרה להתנצל. חצי שנה אחרי כבר עמדו מתחת לחופה. ומאז הם בנען + 4 ילדים ושתי כלבות
פרנסה: ענבל, אחות במקצועה, מנהלת את הבית הסיעודי "הדרים" בנען, המכיל 36 דיירים ששבעה מהם הם חברי הקיבוץ ("מה שמייחד את הבית הזה הוא מיזם שאני עושה כבר שנה, לטיפול בקשישים באמצעות קנאביס רפואי. המוטו שלנו הוא איכות חיים בתוך אריכות החיים. האווירה בבית מדהימה, ויש בו כמה חיילים משוחררים שעובדים עם הקשישים. לצערי, האפשרות הזו לא זוכה לפרסום רב ביחידה להכוונת חיילים משוחררים").
אנדרי, בעל תואר ראשון ברפואת חירום, עבד במד"א במשך שנים רבות, סיים לאחרונה בהצטיינות תואר שני במינהל עסקים, והוא משמש סמנכ"ל שיווק בחברה משפחתית לחומרי גלם לאפייה ("זה שמרים שתמיד מצליחים. השיווק מיועד בעיקר למאפיות אבל גם לצריכה ביתית").
אוזן קשבת: שניהם באים מהתחום הרפואי, ומעניקים טיפול ואוזן קשבת לחברי הקהילה גם מעבר לשעות העבודה. בעבר, אנדרי היה אלוף ישראל ברכיבה על אופני כביש, אך הוא נטש את התחביב הזה (ענבל: "ברוך השם. הוא כבר נדרס פעם").
השורשים שלה: הוריה של ענבל, עליזה (66) ויונל (67) ששון, היא ממרוקו והוא מרומניה, הגיעו לפני 45 שנים לאולפן לעברית בנען, התאהבו מהיום הראשון, בהמשך נישאו והקימו את ביתם בקיבוץ. עליזה עסקה בחינוך כגננת, יונל עבד במחלקה הפלסטיקה של מפעל מוצרי ההשקיה נען-דן. כיום שניהם גמלאים. לענבל יש אח אחד, עידו (40), בתל אביב.
השורשים שלו: הוריו של אנדרי, נטלי (57) ואולג (64) סיקורין, היא מרוסיה והוא מאוקראינה, הכירו כסטודנטים לרפואה באוניברסיטה ברוסיה. לאחר נישואיהם הם התגוררו בחצי האי קרים, ושניהם עבדו כרופאים. הם עלו עם משפחתם לישראל ב-1993, התגוררו בתחילה ברחובות ולאחר מכן עברו לבית קבע במועצה המקומית בני עייש. נטלי עובדת כמגישת תעסוקה בבית האבות הסיעודי בנען, אולג עוסק בטיפולי בית בקשישים דרך חברת כוח אדם. לאנדרי יש אח ואחות: יבגני (ג'ניה) (33) מסתובב בארץ, אנה (28) ברמת גן.
טיפול משפחתי: היא הגיעה כאחות להעניק טיפול רפואי לסבתא שלו בבית בבני עייש. הוא היה שם בדירה, חייל צעיר ששירת בלבנון. כשהוריו החזירו אותה לקיבוץ במכונית המשפחתית, היא ביקשה מהם להעביר לו את מספר הטלפון שלה. עבר חודש עד שהוא יצא לחופשה, ורק אז הוא התקשר אליה. הם קבעו להיפגש במועדון ריקודים בנען, אבל היא נרדמה ולא הגיעה לפגישה. למחרת היא התקשרה להתנצל, הוא מחל לה ויצא איתה בערב לבאולינג ולמחרת לטיול בנחל דוד. שישה חודשים לאחר מכן הם כבר עמדו מתחת לחופה.
ברית הנישואין: ב-30 באוקטובר, 1997, בחדר האוכל של נען.
שכונת מעבר: משפחת סיקורין משפצת בית שקיבלה למגורי קבע, ובינתיים מתגוררת בבית זמני בשכונה ותיקה בנען. בתי רביעיות, בדרום הקיבוץ, שחלקם אוחדו לדו-משפחתיים וחלקם נותרו במתכונתם המקורית. חלק מהבתים שופצו על ידי דיירים צעירים, בחלקם ממשיכים להתגורר ותיקי הקיבוץ. על הכביש מול השכונה נמצא גן משחקים לילדים, כשמעל המתקנים תלוי מטוס ריסוס מקורי.
הזמני והקבוע: שטח הבית הזמני ("אנחנו קוראים לו הצימר") הוא כ-65 מ"ר, והוא כולל מטבחון, סלון קטן, חדר שירותים, ושני חדרי שינה שבהם מצטופפים ההורים וארבעת ילדיהם. בסלון עומדות שתי ספות וכורסה, שונות זו מזו, שולחן עגול קטן עשוי ממתכת עם משטח קרמיקה והטלוויזיה. הכול זמני ("אנחנו מקווים תוך חודש וחצי לעבור לבית החדש"), ואין אף תמונה על הקירות.
שטחו של בית הקבע, איחוד של שתי דירות בשכונה סמוכה,
ארבעת המופלאים: ליה, שהייתה תינוקת תובענית וצרחנית, לומדת בכיתה ח' בבית הספר האזורי גוונים הסמוך לנען, והיא כיום ילדה מדהימה, חברותית ומוצלחת ביותר שאוהבת לרקוד בלט ולשיר במקהלה. כליל, שהיה ילד מאד נוח לבריות, לומד בכיתה ו' בגוונים, והוא ילד רגיש ומרשים עם ליקויי למידה והפרעת קשב וריכוז כפי שהייתה אמו, נעזר בשיעורים פרטיים, אוהב ספורט וחברותי. הלל ואלישע, מתחנכים בגן חובה "גן אביב" בנען, שניהם ספורטאים, נמרצים, סקרנים ותקשורתיים, אלישע מופנם יותר, הלל המוחצן ביניהם.
בילויים: מפגשים עם חברים ובני משפחה, יציאה לבר בקיבוץ, מדי פעם יציאה להופעות במועדונים בתל אביב.
מאכלים: עוף, קציצות, בעיקר מאכלים מרוקניים.
קניות: בשופרסל דיל במתחם ביל"ו, השלמות בכלבו בנען.
הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ נען מתנהל זה חמש שנים במודל רשת ביטחון עם הפרטות ושכר דיפרנציאלי. ענבל: "היה לי ברור שצריך לעשות שינוי, אבל לא תיארתי לעצמי שנושא הפרנסה כל כך יעסיק אותי וינהל את חיי. הבנתי שהשינוי הוא הכרח המציאות ותמכתי בו". אנדרי: "עד ההפרטה לא רציתי להתקבל לחברות בקיבוץ, כי זה הזכיר לי את הקומוניזם ברוסיה. לדעתי, לא הייתה ברירה אחרת, וההפרטה הייתה הצעד הנכון והמתבקש".
מצב כלכלי: שורדים (ענבל: "אנחנו בהחלט שייכים למעמד הבינוני. המשכורת שלי היא גבוהה מהממוצע, אבל הוצאות החינוך של ארבעה ילדים כולל שיעורים פרטיים הן גבוהות מאוד").
עושה להם את היום: אצל ענבל – כשהיא מצליחה לעזור לאדם קשיש, אצל אנדרי – כשהוא מצליח בעבודה והבילוי עם הילדים.
טוב להם בקיבוץ (ציון מ-1-10): ענבל – 9, אנדרי – 8.
קיבוץ נען נוסד ב-1930, נמצא ליד כביש 40 סמוך לרחובות, מונה כ-950 חברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם