עדות תמירה וכעורה: הפינה של רון עמיקם

אנטנה סלולרית שהוקמה על חורבות אצטדיון גאון, מגרשה ההסטורי של מכבי יפו. האנטנה שהזדקפה עם הסתלקותו של האצטדיון היא הכותל המערבי שלנו. פרויקט מיוחד

רון עמיקם | 2/10/2011 12:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בבירור שערכתי לאחרונה מתברר כי היא נמצאת שם לא הרבה יותר מעשר שנים, אבל תמיד נדמה לי שהיא תקועה כמו חץ בלבנו כבר נצח נצחים. האנטנה של גאון, ככה קראנו לה. אנטנה סלולרית, כמו רבות מאחיותיה הצעירות, שנמצאת שם ואיש לא ממש חש בקיומה, אבל כשאתה מודע לה, והיא נותרת כתורן בודד לספינה טרופה, שרידיו של היכל מפואר מרסיסיה של אימפריה, אתה חש בהוד עליבותה למרחקים.
 
רון עמיקם והאנטנה
רון עמיקם והאנטנה צילום: ראובן קסטרו

יפו היא שריד לקוממיות. כיבושה היה אות לנצחיותה של תל אביב. יפו הפכה לעיר שמאחורי המקף, וכלבו שלום הסתיר אותה מהצפון הצפונבוני שהתפתח עד צומת גלילות. יפו נותרה כפי שהיא: קבר שייח' לצד בית טמפלרי ובתי רכבת על שלוש קומות וחצר פנימית סבוכה ביבלית שמעדר לא ראה אותה זה שנים.

האנטנה הזו עומדת במקום בו שכן פעם מגרש הפחים המיתולוגי של מכבי יפו, קבוצה שהוקמה על ידי העדה הבולגרית שהתמזל מזלה להגיע לחופי הארץ בעיצומה של מלחמת השחרור ובטרם עידן המעברות. עולי בולגריה נשלחו למלא את בתי הערבים העזובים וכשהסתיימה העלייה השתרעה ההגירה הבולגרית עד לוד. מאז הפלשתים לא זכורה פלישה שכזו.

מגרש הפחים נכבש חיש מהר ובפינת מה שקרוי היום רחובות עזה ובאר שבע נוצק מגרש הפחים שעל חורבותיו הוקם באמצע שנות ה-70 אצטדיון גאון הי"ד, שנחרב תחת דחפורי אגף הנכסים לפני שנתיים.
מרגבי האדמה זועקת העלייה הבולגרית

על יסודותיו מיהרה העירייה להציב מדשאה נטולת צל שעצי הפיקוס, שתופסים שדרה צדדית בה, טרם צימחו. המדשאה היא מזמן עשבייה - זו של פינת רחוב אוסישקין מטופחת הרבה יותר - אבל מרגבי האדמה זועקת העלייה הבולגרית את זעקתה האילמת. הבולגרים הם פרקטים, חסכמים.

הכותל המערבי שנותר מהחורבות שעדיין ערומות לצדי הפארק הערירי, היא אותה אנטנה שניטעה מאחורי החומה הדרומית של גאון והזדקפה עם הסתלקותו של האצטדיון, עדות תמירה וכעורה לאותות הקדמה. תחילה נאחזה בה "סלקום", אחר כך, לפי המסמכים, הצטרפה אליה "פרטנר". 2,000 דולר בחודש סיפקו הזכיינים לבעלי הקרקע, 25 אלף דולר בשנה, מיליון שקלים לפחות מאז כינונה המעכיר.

היא נזקרת שם היום בין עזה לבאר שבע, מוקפת קרוואנים

מתוחזקים היטב. עומדת שם ומשקיפה על מה שהיה פעם חלק מנוף ילדותנו. רבים התפרנסו ממנה, אך תחילתה היא חורבננו. כשהוקמה מכבי קביליו יפו, בתה היפה והחורגת של מכבי יפו, כאילו נטעה האנטנה סביבה שומרים חמדנים, שמא תידרש אליה הגישה. אבל מכבי קביליו יפו הוקמה כדי להחזיר לאוהדיה את סופי השבוע, לא כדי להחזיר לתולעים את פרי עץ הדעת.

היא עומדת שם, מסתירה את קימורי המרפסת הטמפלרית שמאחוריה, מזקיפה חזה למול תלאותיה החינניות של יפו, ולפעמים נדמה לי שהיא פותחת את הרוכסן שלה ומטילה את מימיה אל הדשא המצהיב שהיה פעם עולם ומלואו, והיום הוא חדר המתנה לפרויקט נדל"ן.

עשר שנים, אולי קצת יותר, היא אתנו. היא עוד תקבור את כולנו. האנטנה של גאון.

הכותב הוא עיתונאי "מעריב" ואוהד מכבי יפו

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הפינה שלי

צילום: איור: ליאו אטלמן

כתבים, תושבים ומפורסמים בוחרים את המקום האהוב עליהם בעיר. פרויקט חגיגי לשנה החדשה

לכל הכתבות של הפינה שלי

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים