עדות תמירה וכעורה: הפינה של רון עמיקם
אנטנה סלולרית שהוקמה על חורבות אצטדיון גאון, מגרשה ההסטורי של מכבי יפו. האנטנה שהזדקפה עם הסתלקותו של האצטדיון היא הכותל המערבי שלנו. פרויקט מיוחד

יפו היא שריד לקוממיות. כיבושה היה אות לנצחיותה של תל אביב. יפו הפכה לעיר שמאחורי המקף, וכלבו שלום הסתיר אותה מהצפון הצפונבוני שהתפתח עד צומת גלילות. יפו נותרה כפי שהיא: קבר שייח' לצד בית טמפלרי ובתי רכבת על שלוש קומות וחצר פנימית סבוכה ביבלית שמעדר לא ראה אותה זה שנים.
האנטנה הזו עומדת במקום בו שכן פעם מגרש הפחים המיתולוגי של מכבי יפו, קבוצה שהוקמה על ידי העדה הבולגרית שהתמזל מזלה להגיע לחופי הארץ בעיצומה של מלחמת השחרור ובטרם עידן המעברות. עולי בולגריה נשלחו למלא את בתי הערבים העזובים וכשהסתיימה העלייה השתרעה ההגירה הבולגרית עד לוד. מאז הפלשתים לא זכורה פלישה שכזו.
מגרש הפחים נכבש חיש מהר ובפינת מה שקרוי היום רחובות עזה ובאר שבע נוצק מגרש הפחים שעל חורבותיו הוקם באמצע שנות ה-70 אצטדיון גאון הי"ד, שנחרב תחת דחפורי אגף הנכסים לפני שנתיים.
על יסודותיו מיהרה העירייה להציב מדשאה נטולת צל שעצי הפיקוס, שתופסים שדרה צדדית בה, טרם צימחו. המדשאה היא מזמן עשבייה - זו של פינת רחוב אוסישקין מטופחת הרבה יותר - אבל מרגבי האדמה זועקת העלייה הבולגרית את זעקתה האילמת. הבולגרים הם פרקטים, חסכמים.
הכותל המערבי שנותר מהחורבות שעדיין ערומות לצדי הפארק הערירי, היא אותה אנטנה שניטעה מאחורי החומה הדרומית של גאון והזדקפה עם הסתלקותו של האצטדיון, עדות תמירה וכעורה לאותות הקדמה. תחילה נאחזה בה "סלקום", אחר כך, לפי המסמכים, הצטרפה אליה "פרטנר". 2,000 דולר בחודש סיפקו הזכיינים לבעלי הקרקע, 25 אלף דולר בשנה, מיליון שקלים לפחות מאז כינונה המעכיר.
היא נזקרת שם היום בין עזה לבאר שבע, מוקפת קרוואנים
היא עומדת שם, מסתירה את קימורי המרפסת הטמפלרית שמאחוריה, מזקיפה חזה למול תלאותיה החינניות של יפו, ולפעמים נדמה לי שהיא פותחת את הרוכסן שלה ומטילה את מימיה אל הדשא המצהיב שהיה פעם עולם ומלואו, והיום הוא חדר המתנה לפרויקט נדל"ן.
עשר שנים, אולי קצת יותר, היא אתנו. היא עוד תקבור את כולנו. האנטנה של גאון.
הכותב הוא עיתונאי "מעריב" ואוהד מכבי יפו