"אולמרט חבר טוב שלי": בגובה העיניים עם גבריאלה שלו
היא נולדה בשדרות רוטשילד וגידלה את ילדיה בירושלים. היא מאחלת לאהוד אולמרט שייצא מהצרות הבריאותיות והמשפטיות, וחושבת שצריך לשמור על יחסים יציבים עם הטורקים למרות ארדואן. 2,054 מילים עם שגרירת ישראל באו"ם לשעבר פרופ' גבריאלה שלו (70), נשואה + 2, שחזרה משליחותה ציונית יותר
"כשאני שומעת ירושלים אני חושבת על השיר של יהודה עמיחי שנכתב לפני שחרור העיר - 'עצוב להיות ראש העיר ירושלים' - ובאותו זמן גם על ניר ברקת. אני אוהבת מאוד את ירושלים.
"חייתי בעיר שנים רבות וילדיי נולדו בה. זו עיר קסומה בעיניי. היום היא עיר עצובה - ענייה, מחולקת - אבל עם זאת היא בירת הנצח. כשליוויתי את מזכ"ל האו"ם בביקורו הקצר בעיר, התפנתה שעה בין הפגישות. יצאתי לרחוב הירושלמי, ירדתי במורד רחוב עמק רפאים והרגשתי משהו שלא הרגשתי בשום מקום בעולם. איזה קסם".
ניר ברקת
"פגשתי אותו לראשונה בניו יורק והתרשמתי ממנו מאוד. אני חושבת שיש לו תפקיד קשה והוא מנסה למלא אותו כמיטב יכולתו. ירושלים היא עיר שהתרוקנה מאנשים צעירים, בימי חמישי כל פקידי הממשלה והסטודנטים עוזבים אותה לבתיהם.
"בין יתר תפקידיו מצופה מברקת לדאוג לטיפוח ולניקיון של העיר, וגם לנסות להחזיר אליה אנשים צעירים וחילונים שעזבו. סגנית ראש העירייה נעמי צור היא הסבתא של נכדיי: בתה מיכל נשואה לבני ערן. אני גאה בה מאוד על עבודתה. היא עשתה דברים חשובים מאוד למען ירושלים, ואני שמחה על כך".
מזרח ירושלים
"ירושלים היא עיר מאוחדת לכאורה, אבל בפועל היא מחולקת. עתידה של כלל העיר ייפתר רק דרך שיחות בינינו ובין הפלסטינים. לצערי לא ביקרתי לאחרונה במזרח העיר, אבל אני יכולה לספר שבשנים שהייתי עולה מדי יום להר הצופים, גם בשנות האינתיפאדה וכשהיה מסוכן בחלק מהמקומות, אהבתי מאוד לעבור ליד מוזיאון רוקפלר ובשייח' ג'ראח. תמיד ידעתי שאיש לא ימנע ממני לעבור שם".
תל אביב
"עיר צעירה ותוססת, 'עיר ללא הפסקה'. נולדתי בשדרות רוטשילד, לא רחוק מהמקום שהכריזו על הקמת מדינת ישראל, כמה שנים אחרי לידתי. זכור לי ליל כ"ט בנובמבר, אז כבר גרנו בשדרות ח"ן. אבי העיר אותי משנתי לאחר שהתקבלה החלטת החלוקה בעצרת הכללית. אני זוכרת לילה של התרגשות ושמחה, ולמחרת צבאות ערב פתחו במלחמה נגד המדינה הצעירה".
אבן יהודה
"מקום המגורים שלי בעשור האחרון. אני, שכל חיי הייתי עכבר עיר, עברתי עם בן זוגי לבית עם גינה, וזה יופי. אני כמעט לא מכירה פה אנשים, למעט אלה שגרים ברחוב שלי, אבל זה מקום נהדר. כשנסעתי לתפקיד בניו יורק דיברו כל הזמן על הדירה הנהדרת בשדרה החמישית, אבל אני התגעגעתי לבית ביישוב עם עצי הפרי, המשפחה והחברים".
בית המשפט העליון
"ראש המערכת המשפטית המפוארת שקמה במדינת ישראל, ומוסד ששמו נישא לתפארת בעולם כולו. לצערי הרב בעת האחרונה הוא נתון לביקורות ולמתקפות שפוגעות בשלטון החוק והדמוקרטיה, ואין להן מקום. אני מכירה היטב חלק מהחברות
"היו צמתים בחיי שיכולתי להיכנס אליו, אבל זה לא התאים לתכניות שלי באותן נקודות זמן. בעיקר רציתי לשמור על החופש שלי כאשת אקדמיה. היום זה ודאי לא אקטואלי נוכח גילי".
עומס בבתי המשפט
"דבר מעיק שנובע, בין היתר, מהעיכוב במינוי שופטים, בעיקר לבית המשפט העליון. שופטים היום כורעים תחת העומס. יש מספר בלתי סביר של תיקים, וזו אחת הבעיות הגדולות. צדק צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיות מהיר ויעיל".
אהרן ברק
"האיש שהשפיע יותר מכל אחד אחר על המשפט בישראל ועל דרכי המקצועית. הוא היה מורה שלי בכל אחת משנות לימודיי, כל פעם במקצוע אחר. אנחנו גם חברים קרובים. בעיניי אהרן הוא מודל מופלא של שופט, איש אקדמיה וגאון משפטי".
שכונת רחביה
"שם חייתי עם ילדיי, ושם הם למדו וגדלו. עד לפני שנים לא רבות, כשהבנתי שבני לא יישאר בירושלים, הייתה לי שם דירה. לצערי גם השכונה הזאת משנה את אופייה בימים אלה. היא נהפכת לשכונה כמעט חרדית, לא נותרו בה חילונים רבים. עדיין יש לי שם חברים טובים, שמלווים אותי עוד מהימים שגרתי שם".
התקופה באו"ם
"הלכתי לשם ללא רקע דיפלומטי או פוליטי, בידיעה שאחזור לעולם האקדמי, כמעין שירות מילואים. הסכמתי להתמנות לשנתיים. אלה היו שנתיים מאתגרות וקשות, אבל אני לא מצטערת על שלקחתי על עצמי את התפקיד. הייתה לי זכות גדולה לשרת את מדינת ישראל בתקופה כה קשה. דברים שרואים משם לא רואים מכאן. ראיתי באו"ם סביבה עוינת מאוד לישראל, ונוכחתי שהדמוקרטיה שלנו טובה בהרבה מכל מה שמייחסים לנו.
"התדמית והדימוי שלנו הרבה פחות טובים מהאמת, והפער נובע משילוב של כמה גורמים - אינטרסים פוליטיים וכלכליים, אימוץ הנרטיב הפלסטיני בעולם וגם שגיאות שלנו. אבל אין לי ספק שמי שבא לכאן ומכיר את ישראל, יודע שהאמת רחוקה מהדימוי שמציירים לנו באו"ם ובעולם. בשל כל אלה חזרתי מהשליחות באו"ם ציונית יותר".
רון פרושאור
"שמחתי מאוד שהוא התמנה לשגריר שלנו באו"ם. היה חשוב מאוד למנות מישהו כמוהו בתקופה כזו, כשכמעט כל יום יש ישיבה או דיון של ועדה שמגנים בה את ישראל. אני הייתי שגרירה ראשונה אחרי 14 שגרירים גברים ובתחילה חשבתי שצריך למנות במקומי אישה, אבל רון הוא דובר רהוט ומוכשר. הוא גם עבר גיבוש בלונדון, זירה לא קלה בפני עצמה".
"עופרת יצוקה"
"חודשיים אחרי שנכנסתי לתפקיד נגמרה הפסקת האש בינינו ובין חמאס, וב~27 בדצמבר 2008 החל המבצע. זה מהלך שהגענו אליו אחרי תקופה ארוכה שהדרום ספג אש וטילים, וקובעי המדיניות אמרו 'לא עוד'. מה שאני זוכרת זה ערפל של שלושה שבועות, לא יום ולא לילה, המון כינוסים דחופים של מועצת הביטחון.
"אם יש מטרה שהצבתי לעצמי עם כניסתי לתפקיד ולא השגתי היא להביא לעולם את ישראל שאנחנו מכירים ואוהבים - מדינה שתורמת לעולם המתפתח, שמקיימת שוויון בין אזרחים ושומרת על זכויות נשים. כמעט לא הספקתי להקדיש זמן ואנרגיה לנושאים הללו, שכן מבצע 'עופרת יצוקה' טרף את הקלפים. הוא הציב נקודה שממנה והלאה כל סדר היום שלנו באו"ם הפך לפוליטי בלבד, במובן הרחב".
ההסברה הישראלית
"שום הסברה לא יכולה להסביר מדיניות של קיפאון, של סטגנציה, של חוסר דיאלוג. בלתי אפשרי להסביר כפל לשון של ההנהגה. קשה להסביר מצב כמו שלנו, מצב של חוסר התקדמות בתהליך השלום - יהא זה באשמת הפלסטינים או באשמתנו. מעבר לכך, קרו עוד דברים גיאו~פוליטיים שהביאו לכך שהעולם אימץ את הנרטיב הפלסטיני.
"אולי בקונגרס האמריקאי אנחנו מתקבלים במחיאות כפיים, אבל האו"ם זו הזירה שמשקפת את העוינות כלפי מדינת ישראל, ושם הסברה זה לא הדבר שיעזור. התפקיד שלי באו"ם היה מדיני~דיפלומטי: לייצג את המדיניות של ישראל בפני העולם. כמובן אם יש קשרים וכישורים טובים זה לא יזיק, אבל שום נאום מרטיט או יכולת רטורית מלהיבה לא יעזרו במצב מדיני שקשה כל כך להסבירו".
בנימין נתניהו
"כשגריר באו"ם הוא היה מוצלח מאוד. כראש ממשלה, אני מאמינה ששלום ישראל וביטחונה נמצאים כל הזמן לנגד עיניו. אם קשה ועצוב להיות ראש העיר ירושלים, קשה פי כמה להיות בימים אלה ראש ממשלה בישראל. הוא נתון ללחצים אמיתיים מבית ומחוץ. אפילו ארצות הברית, שהייתה עד היום ידידותית מאוד כלפי ישראל ונתניהו, גם היא כבר מתחילה להתעייף מאיתנו. הם מצפים ממנו לנקוט צעדים נוספים גם כדי לעזור להם, למשל בסאגה מול הטורקים.
"לדעתי היה אפשרי למצוא בלקסיקון הדיפלומטי דרך לביטוי צער או חרטה על אבדן חיי אדם. דוח פאלמר היה הישג גדול עבורנו, אבל הוא מוסמס כי לא הייתה לנו נכונות להתפשר, אולי אפילו להתנצל ולבקש סליחה.
"צעד כזה היה יכול להראות גדלות נפש לאומית אמיתית, ואני בטוחה שזה היה מרכך את עוצמת השנאה כלפינו או לפחות מראה שאנחנו לא הולכים בדרך שארדואן, שרק רוצה ללבות את האש, סולל היום. אבל ברגע ששר החוץ אומר שכל התנצלות תשפיל את חיילי השייטת, לא נותר לנו אלא להתבצר בעמדה לעומתית. חיילי צה"ל יקרים ללבי לא פחות מאשר ללבו".
מלחמת ששת הימים
"חייתי אז בירושלים. בעלי המנוח היה אז בסיירת שקד, ובמשך שבוע ההמתנה הוא ישב על קוצים, כמו רבים מהאזרחים הצעירים במדינה. אני זוכרת היטב את המלחמה ואת האופוריה שכולנו לקינו בה לאחריה. נסענו ליריחו ולמזרח ירושלים, הכותל נפתח בפנינו לנגד העיניים. היום אני חושבת ששם התחילה התקופה הקשה של מדינת ישראל, שנמשכת כבר 44 שנה.
"אני חושבת שאני לפחות התפכחתי מהחלום לחיות חיים טובים במדינה אחת עם שכנינו. ברור היום שצריך לסיים את המצב הזה של הכיבוש ולחזור למדינה שטוב יותר לחיות בה, גם במחיר ויתורים טריטוריאליים ומדיניים".
ברק אובמה
"איש מרשים ביותר, אינטלקטואל, מוכשר וכריזמטי. לצערי הרב הוא לא הצליח בכמה ממשימותיו, גם הפנימיות וגם במדיניות החוץ. אני שומעת מה אומרים עליו כאן, אבל בשום אופן לא הייתי מציירת אותו כאויב ישראל. אגב, הפלסטינים אומרים עליו בדיוק את ההפך.
"הוא מנסה בעזרת השגרירה שלו באו"ם למצב עצמו כמתווך הוגן בסכסוך, אבל אני חוששת שקרב היום שהוא יאבד עניין בנו ויפסיק לשמור על האינטרס שלנו בזירה הבין~לאומית. כשהודיע שיטיל וטו על החלטה נגד ישראל, זה שימח והפתיע אותי בעת ובעונה אחת. זה הראה עד כמה האתוס והאינטרס הישראלי חשובים לו".
אביגדור ליברמן
"שר החוץ של מדינת ישראל, שמינתה ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי. היחסים שלי איתו היו תמיד יותר מקורקטיים, אף שמוניתי בזמנה של ממשלה קודמת. לא ראיתי עצמי כמשרתת ממשלה זו או אחרת, אלא את האינטרסים של מדינת ישראל".
דני אילון
"השפלת השגריר הטורקי הייתה צעד מיותר, וסגן השר אילון מבין את זה. היה צריך לקחת בחשבון את משקל הכבוד והגאווה הלאומית אצל המוסלמים בכלל ואצל הטורקים בפרט. אבל לא זה מה שגרם להידרדרות היחסים בין המדינות. ניפחו את זה מעל ומעבר, ובינתיים קרו דברים מהותיים הרבה יותר שהעיבו על היחסים".
הקרע עם אנקרה
"אני מצרה על כך מאוד. טורקיה היא מדינה מוסלמית גדולה, והיחסים איתה בעלי חשיבות אסטרטגית ממדרגה ראשונה במישורים המדיני, המסחרי והצבאי. אנחנו צריכים לעשות את כל המאמצים, למרות ארדואן שמרעיל את האווירה, כדי להתגבר על הקשיים ולחזור ליציבות עם הטורקים.
"הבידוד שלנו במזרח התיכון, היותנו מצויים בלב סביבה עוינת וגם הרגישות של השלום עם מצרים - כל אלה יוצרים מצב קשה ביותר. לי אישית היה קשר טוב מאוד עם השגריר הטורקי באו"ם, ואני יודעת שגם בקרב הפקידות בטורקיה ובדרגים הנמוכים יותר יש עניין לשקם את היחסים עם ישראל".
מלחמת יום הכיפורים
"זו מלחמה שהשתלבו בה אצלי הטראומה הלאומית והחוויה האישית והמשפחתית. בעלי, סגן אלוף שאול שלו, נהרג במלחמה זו. ביום מותו הוא חילץ בגבורה 33 חיילי מילואים מהחטיבה הירושלמית, העמיס את כולם על הטנק, הביאם לעורף וחזר לקרב, ולבסוף נפל בו".
האוניברסיטה העברית
"אפשר לומר שאני תוצר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. כל התארים שלי, גם המתקדמים, הושגו שם. זה מקום שעד היום יקר ללבי, ופעלתי למענו גם בתקופת שהותי בשליחות בניו יורק. אני עדיין רואה באוניברסיטה העברית את האלמה מאטר שלי, אף שביתי האקדמי כיום הוא הקרייה האקדמית אונו. הספרייה המשפטית שלי נמצאת בקרייה האקדמית אונו, בחדר שמוקדש לזכרו של בעלי המנוח שאול".
ציפי לבני
"היא הייתה שרת החוץ שמינתה אותי, ואני מוקירה אותה מאוד על כך. בניגוד למה שחושבים היא לא העדיפה אותו בשל חברות אישית בינינו, כי כמעט לא הכרנו זו את זו. היא חשבה שצריך למנות לתפקיד באו"ם אישה אחרי 14 גברים, ובכך עשתה צעד נועז ומפתיע.
"אנשים רבים, כולל ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, התפלאו שקיבלתי על עצמי את התפקיד. הבחירה באישה שתייצג את ישראל הייתה מעניינת ונכונה, אבל כפי שאמרתי, לא הייתה הזדמנות ממשית להפגין שיח נשי ופמיניסטי במהלך השנתיים הללו".
אהוד אולמרט
"הוא חבר טוב שלי עד היום, ובניגוד למה שחשבו אז הוא לא התנגד למינוי שלי. הוא איש ברוך כישרונות, והיה ראש ממשלה טוב. בעיצומו של מבצע 'עופרת יצוקה' 11 ראשי מדינות הגיעו לירושלים. ראיתי את הקשר ואת היחסים החמים שהיו לו עם מנהיגי העולם כראש ממשלה, ואני מאוד מצרה על מה שקורה איתו. אני מאחלת לו מכל הלב שייצא מהצרות הבריאותיות והמשפטיות".
אריאל שרון
"הקשר שלי עם שרון ארוך מאוד, והתחיל עוד הרבה לפני שהופעתי בפני ועדת כהן. הוא היה הראשון שידע על מותו של שאול בסיני. קשה לדבר עליו בלשון עבר. הוא איש מופלא, מנהיג וראש ממשלה רב עוצמה, ואני מצטערת מאוד גם על גורלו ועל הדרך שסיים את כהונתו. הוא עשה מעשים גדולים בחייו כגנרל, כמפקד וכראש ממשלה".
עזי לוי
"בן זוגי ב~25 השנה האחרונות. ביולוגית ילדיי הם ילדיו של שאול, אך עזי הוא הורה לילדיי וסב לנכדיי".
מנהיים
"שם נעוריי. הוריי הגיעו מגרמניה ב~1933. הורי אמי נרצחו באושוויץ, ואביו של אבי היה עורך דין בברלין ונאלץ לסגור את משרדו בעקבות עליית הנאצים לשלטון. במובן מסוים אני נכדה של קרבנות שואה, ומשני הצדדים אני נושאת את הגורל היהודי באירופה".
גבריאלה שלו
"לפני שנה חזרתי ארצה, אחרי שנתיים מאתגרות ומעניינות במרכז העולם. חזרתי למשפחתי, לחבריי,לאקדמיה ולפעילות ציבורית. אני עסוקה בימים אלה בכתיבת שני ספרים בתחום דיני החוזים וחולמת על תקופה שלא יהא עוד צורך להגיב בכל יום על מהלכים של הפלסטינים באו"ם, ואוכל להשלים פערים של השנים האחרונות בדברים הקרובים ללבי: ספרות ומוזיקה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם