סיטי טאוור: אז מי באמת גר בפרויקט הולילנד?
למרות התדמית הגרועה והמחירים שנמצאים בירידה, מתברר שפרויקט הולילנד דווקא מבוקש. שופטת בית המשפט העליון, נשיאי בית משפט, עורך דין ידוע, כדורגלנים, עבריינים ועוד רשימה ארוכה של סלבס גרים זה לצד זה במפלצת הירושלמית

כמה שעות לפני כן, כביש הגישה המחבר בין השכונה לדרך בגין היה כמעט מיותם. אט-אט מתחילות מכוניות לזרום מתוך החניונים התת-קרקעיים שנחפרו מתחת למקום שהפך לסמל של מה שהמשטרה הגדירה כפרשת השחיתות הגדולה בתולדות המדינה. הפרשה, שנחשפה לציבור באפריל 2010, חוללה סערה והרגילה את תושבי המתחם לעיסוק תקשורתי חוזר ונשנה.
מהמכוניות שיוצאות מהאזור המגודר היטב כמעט לא ניתן ללמוד דבר על אופי תושבי הפרויקט. הרכבים מזכירים שכונה ירושלמית טיפוסית. רק מדי פעם חולפים שם ג'יפ נוצץ או מכונית מנהלים גדולה, אשר אינם מסגירים את הטרנד האחרון ששוטף בשנה החולפת את שורת בנייני הולילנד.
עיון ברשימת משלמי ועד הבית – או התשלומים לחברת הניהול, במקרה הזה – מלמדים שבשנה האחרונה הפך המקום המושמץ בישראל לאתר עלייה לרגל עבור שופטים, רופאים, ספורטאים ירושלמים, עורכי דין ואנשי ציבור. לצד אנשים מן השורה ותושבי חוץ כמצופה, הולילנד הצליח למשוך גם לא מעט סלבריטאים מקומיים ופרצופים מוכרים.
את הפרויקט תכנן האדריכל רן כרמי, חתן פרס ישראל, שתכנן בין היתר את בניין בית המשפט העליון בקריית הממשלה ובניין מדעי הרוח בקמפוס הר הצופים. המבנה מרשים, ולא קשה להבין את המשיכה אליו; המעליות מבריקות, הלובי נוצץ והנוף, אם להסתכן בקלישאה, עוצר נשימה. כנראה לא סתם הצהיר רמי לוי, אשר רכש קרקע לבנייה במתחם, כי "דברים שרואים מכאן לא רואים משם".
הולילנד טאוור, שאכלוסו החל לפני כשנה, הוא גולת הכותרת של אחד מפרויקטי הנדל"ן המפורסמים והמדוברים בארץ - "סיפור ההצלחה של כל המשפחות המאכלסות אותה", כפי שמתאר אתר המכירות את השכונה. הבניין, שקדקודו נמצא בגובה 875 מ' מעל פני הים, ברחוב פררה אברהם, מתנשא לגובה של 32 קומות, והעליונות בהן מוקדשות לפנטהאוזים.
"הכול פה יוקרתי מאוד", מעיד אחד מדיירי הבניין, שביקש להישאר בעילום שם, "החל מהלובי המפואר, דרך שומר שנמצא פה 24 שעות ביממה וכלה באנשי תיקונים ושיפוצים שמגיעים מיד ועוזרים בכל בעיה". דיירי הטאוור נהנים גם מחדר כושר גדול ומאובזר, סאונה וחדר ישיבות מרשים שנמצא עתה בבנייה, ועתיד
את הבניין מתחזקת חברת הניהול "צוקים", והתשלום החודשי נקבע בהתאם לגודל הדירה. אף שהתענוג אינו זול, ומגיע עד לאלף שקל לחודש לדירת חמישה חדרים או 800 שקל לדירת ארבעה חדרים – נוסף לתשלומים שוטפים אחרים, ובמקרה של שוכרים גם נוסף לתשלום שכר דירה – הבניין משמש היום בית ללא מעט שמות מוכרים מהסצנה הירושלמית, ונהפך למעין ביצה מקומית.
"בגזרת הדיירים, יש פה הכול מהכול", מוסיף אותו דייר.
"יש לא מעט דתיים וחרדים שגרים פה, ולצדם יש הרבה אמריקאים וצרפתים – וגם ירושלמים - חילונים ומפורסמים, וגם אנשים שנחשבים למפוקפקים".

בין הדמויות המוכרות ניתן למצוא בבניין את החלוץ של בית"ר ירושלים עמית בן שושן, שבשנת 2009 הורתה פרקליטות מחוז ירושלים לפתוח בחקירה פלילית נגדו לאחר ששר "אני שונא את כל הערבים" בחגיגות הזכייה בגביע המדינה.
דיירים נוספים הם נשיאת בית משפט השלום בירושלים, השופטת שולמית דותן, ובעלה וכן תומר סולטן, שחקן עבר בהפועל ירושלים בכדורגל, המתגורר בדירת שני חדרים וחצי.
"יש נהירה מסוימת שנוצרת אחרי שאתה שומע שזה עבר לגור פה וההוא עבר לגור פה. אם קבוצה שלמה של חבר'ה החליטו לגור כאן, כנראה זו בחירה טובה", מודה סולטן, שמתגורר במקום זה כשנה. "כשהגעתי לבניין לא ידעתי מי עוד גר פה והדירה התאימה לי בעיקר מבחינת המיקום. אנשים חושבים שאנחנו משלמים פה הון תועפות, אבל במקומות אחרים בעיר ראיתי מקלטים להשכרה בסכום שאני משלם כאן".
הניים דרופינג אינו נעצר בגבולות הטאוור, וגם את שרשרת הבניינים המחוברים ביניהם בגשרים עיליים מאכלסת רשימה שלא הייתה מביישת פרמיירה מקומית. אף שאין שומר צמוד בשורת הבניינים, כל אחד מהם מתהדר בחדר כושר ובלובי מרשים. "יש מדי פעם מפגשים בחדר הכושר", מתאר סולטן את האינטראקציה בגזרת הספורטאים.

עם הדיירים המפורסמים נמנים חיים אלדר, איש קדימה ומי ששימש יועצו האישי של ספונסר בית"ר ירושלים גומא אגייאר, שמתגורר בפרויקט בשכירות, ושחקן הפועל ירושלים בכדורסל יובל נעימי. עוד בין הדיירים שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים צבי סגל ועורך הדין הפלילי הנודע יאיר גולן.
פרופ' אבי ריבקינד, מנהל המחלקה לכירורגיה כללית ויחידת הטראומה בהדסה עין כרם ודמות מוכרת בעיר, שכר בעבר דירה בפרויקט וכך גם פרופ' אריה דורסט, רופא כירורג.
לפי דיווחי השכנים, לתקופה מסוימת התגוררו במקום גם העבריין אלי "קוסם" נעים, שהורשע בעבר בעבירות סמים; אופיר קורץ, מנכ"ל הפועל קטמון לשעבר; וגיא כהן, מבעלי מועדון "החלונות הגבוהים". שמות נוספים ששורבבו ברשימת דיירי הפרויקט הם יפית לוי, בתו של איש העסקים רמי לוי וברק יצחקי, כדורגלן בית"ר ירושלים לשעבר – וגם זו רשימה חלקית.
אלדר, המתגורר בהולילנד זה כשבעה חודשים, מצטרף לקביעתו של סולטן ותולה את הביקוש המחודש לפרויקט בקרב סלבריטאי העיר במיקומו הנוח: "זה לא רק נגיש מאוד למרכז, לקניון וליציאה מהעיר אלא גם קרוב מאוד למקומות שגדלנו בהם, כמו קריית היובל, השכונה שגדלתי בה", הוא אומר.

אף שהוא מתגורר באחד הפרויקטים היוקרתיים בעיר גם הוא, כמו יתר עם ישראל, מודאג מעליית שכר הדירה. "רק שלא יתחילו להעלות לנו עכשיו את דמי השכירות", הוא אומר בחשש. בהתייחסו לדירות המתמלאות הוא אומר כי "אנשים קנו פה דירות להשקעה והמקום היה עד לא מזמן שכוח אל.
בעלי הדירות חשבו שהם יכולים לדרוש סכומי עתק, הפקיעו מחירים והבתים עמדו ריקים. בשנה האחרונה המחירים התאזנו. הסכומים נהיו יותר פרופורציונליים, לכן מצליחים לאכלס את הבניינים ורואים את הדירות מתמלאות לאט~לאט".
כיום מחירי השכירות בהולילנד לא רחוקים מהסכומים המבוקשים בשכונות אחרות בעיר: דירת שני חדרים וחצי תעלה לשוכרים כ~3,700 שקל בחודש ומחיר דירת ארבעה חדרים וחצי נע בין 4,500 ל~6,000 שקל לחודש.
מי שיבקש לרכוש דירה בפרויקט על ההר יידרש לשלם כמיליון וחצי שקלים עבור דירת שני חדרים וחצי בקומה נמוכה – דירה דומה לזו שסולטן מתגורר בה - בעוד פנטהאוז המשתרע על שטח של 300 מ"ר מוצע למכירה עבור יותר מחמישה מיליון שקלים.
מעבר לשמות מוכרים ממגרשי הספורט ועולם העסקים, נראה כי בהולילנד נוצר תמהיל מעניין של דמויות ידועות מעולם הפלילים וממסדרונות בתי המשפט. אף שכל המעורבים מדגישים כי המגורים באותו קומפלקס בניינים אינו נוגע לעבודתם השוטפת, קשה להתעלם מריכוז המשפטנים ולקוחותיהם שהתקבץ במקום.
בהולילנד מתגוררים כאמור שלושה שופטים; שופטת בית המשפט העליון ארבל, נשיאת בית משפט השלום בירושלים, השופטת דותן, ושופט בית המשפט המחוזי צבי סגל, שעלה לכותרות לאחר שנאשם השליך לעברו נעל באולם בית המשפט.

ארבל מחלקת את זמנה בין דירתה בהולילנד ובין דירה נוספת במרכז הארץ, ודותן כאמור מתגוררת במקום בקביעות עם בעלה. לצד כל אלה כאמור התגורר בעבר "קוסם" נעים, מי שישב בכלא יותר ממחצית חייו לאחר שהורשע בעבירות סמים ונחשד גם בהלבנת הון וניהול רשת לסחר באמצעי לחימה.
בקמפוס היוקרתי מתגורר גם עו"ד יאיר גולן, מעורכי הדין הפליליים המבוקשים בארץ בכלל ובירושלים בפרט. גולן, דור שמיני בעיר, מתגורר בפרויקט מאז הושלמה בנייתו. הוא ייצג שנים את האחים סם ויוסי מלכה, דמויות מוכרות בעולם התחתון, מראשי "הכנופיה הירושלמית" ומאויביו המושבעים של נעים.
משרדו של גולן ממוקם ברחוב הלל במרכז העיר. במסגרת עבודתו בייצוג נאשמים באולמות בתי המשפט הוא נדרש לטעון לא פעם מול השופטת ארבל. סקירת המשפטים שגולן טען בהם בשלוש השנים האחרונות מגלה כי הוא הופיע גם במשפטים שארבל כיהנה בהם כשופטת, בעיקר בערעורים על פסיקות בית המשפט המחוזי - החל מהאשמות של סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה ועד להאשמות במעשה סדום.
סם מלכה, שכאמור נעזר זמן רב בשירותיו של גולן, נתקל אף הוא בשופטת ארבל בין כותלי בית המשפט – היא הכריעה בערעור שהגיש בשנת 2006 באמצעות עו"ד אשר אוחיון, בעת שנחשד בניסיון לרצח על ידי הטמנת מטען חבלה.
בינואר 2010 הועמדו לדין בפני השופטת דותן שלושה חשודים שהשתייכו לארגון הפשע של שלום דומרני, בחשד כי היו מעורבים בניסיון רציחתו של עבריין שביקש לערוק מ"הכנופיה הירושלמית" של האחים מלכה – ארגון הפשע שדומרני חבר אליו.

למרבה האירוניה, עו"ד גולן מילא תפקיד גם במשפטי השחיתות בפרשת הולילנד. הוא ייצג את אורי לופליאנסקי, ראש העירייה לשעבר, שהיה אחד העצורים הראשונים בפרשה.
לופוליאנסקי נעצר באפריל 2010 בחשד כי בין השנים 1993 ל~2003 קיבל שוחד כדי לקדם את הפרויקט בירושלים בסך כולל של שלושה מיליון שקלים, וכן כי קיבל 30 אלף דולר נוספים ששימשו אותו לתשלום משכורות לפעילים מטעמו במערכת הבחירות לראשות העירייה בשנת 2003.
דוברות בתי המשפט מסרה השבוע ל"זמן ירושלים" כי "הנהלת בתי המשפט אינה מתערבת במקום מגוריהם של שופטים", וכן כי "שופטים אינם יודעים לרוב היכן מתגוררים העומדים בפניהם לדין".
עו"ד גולן הדגיש כי גם הוא אינו רואה קושי במצב הקיים: "מדובר בפרויקט ענק, ואנחנו לא נפגשים בכלל", אמר השבוע. "לא ראיתי את השופטת עדנה ארבל מעולם בפרויקט. יש פה המון דירות ואנחנו לא בני בית זה אצל זה".
חמשת הבניינים מתמלאים אט~אט בדיירים, אבל נראה כי ירושלמים רבים עדיין נרתעים מהמקום שספג קיטונות של ביקורת שלילית. "הולילנד הוא טראומה עבור הישראלים בכלל והירושלמים בפרט", מספרת מיכל הראל, מנהלת המכירות באזור הולילנד בחברת התיווך אנגלו~סכסון.
"מי שמת על הולילנד זה הצרפתים, שאין להם רגישות למה שקרה". הראל מסכימה כי המחירים באזור אכן ירדו משמעותית. דירת ארבעה חדרים למשל נמכרה בשני מיליון ו~300 אלף שקל, לעומת שני מיליון ו~700 אלף שקל שביקש בעל הנכס.
"המחירים שם לא היו ריאליים לשוק ובאמת היו גבוהים מאוד, לכן הם התחילו לרדת והתייצבו על סכומים הגיוניים". עם זאת, מניסיונה המקצועי היא קובעת כי "היום יש נהירה בעיקר לכל השכונות שמסביב להולילנד – רמת שרת, רמת דניה וגבעת משואה".

השוואת נתונים מהשנים האחרונות מלמדת כי המחירים המבוקשים עדיין גבוהים; לפי נתוני רשות המסים, דירת שלושה חדרים בקומה נמוכה נמכרה בשנת 2007 עבור מיליון ו~600 אלף שקלים, ואילו בעל דירה דומה מבקש עבורה היום 200 אלף שקל יותר.
"לאחרונה יותר ויותר דירות מאוישות, אבל בקומות העליונות יש עוד לא מעט דירות שטרם נמכרו", מספר דייר הטאוור. אלדר מחזק את הדברים ומוסיף כי "הרבה דירות עדיין עומדות ריקות, ואני מקווה שהן יתמלאו בקרוב". הוא מתייחס גם לפרשה המרחפת מעל הבניינים, ואומר כי הוא מאמין ש"כל פרשת השחיתות הזו היא סתם שמועות.
"רצו להפיל ראש ממשלה ולכן זה התפתח ואנחנו, הצעירים, נפגעים מזה. אני הייתי מעודד כמה שיותר דיור וכמה שיותר בנייה עם הקצאת דירות לזוגות צעירים. היום, למשל, ראש העירייה שלנו מקשה עלינו. אולמרט, לעומת זאת, השכיל להבין את זה ורצה לבנות יחידות דיור למעמד הביניים".
בסך הכול, כך נראה, הדיירים המפורסמים מרוצים מהפרויקט שהפך לביתם, וכן מהשכנים הידועים. "אני לא יודע אם נסגרות פה עסקאות במעלית, אבל לאט~לאט אנשים מכירים את השכנים", מציין אחד הדיירים. עם זאת, סולטן ואלדר שניהם מפנים תלונה לוועד השכונתי; "אין לנו בית כנסת באזור וזה לא יאה למקום שמגדיר את עצמו כשכונת יוקרה. אנחנו נאלצים היום להתפלל בחניון", הם קובלים במשותף.
פרידה, בעלת עסק קטן בשכונת בית וגן הסמוכה, אינה מתרשמת מתחייתו של הולילנד. "זה באמת מקום מפואר מאוד ויקר ויש שם יותר אנשים לאחרונה – ובעיקר הרבה מאוד צרפתים - אבל כבר התרגלנו לזה", היא מספרת. החדשות על מעוז הסלבריטאים החדש גם הן אינן מרגשות אותה; "אם יש פה מפורסמים, אני לא מזהה אותם", היא אומרת. "ובכלל, חשבתי שכל המפורסמים הירושלמים עברו לתל אביב". ב
הפרשה המפורסמת נחשפה באפריל 2010, עת החלה המשטרה לקיים חקירה גלויה בנושא, וניצבה על סדר היום התקשורתי שבועות ארוכים. המשטרה חשדה כי בעלי תפקידים בכירים בעירייה קיבלו שוחד מיזמי הפרויקט, בתמורה לקידום אישורי הבנייה בהולילנד.
עם הנחקרים בפרשה נמנו יזמי הפרויקט אביגדור קלנר והלל צ'רני, וכן דמויות מפתח בעירייה: משה דיין, ששימש נציג משרד המשפטים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה; עו"ד יוסי חביליו, היועץ המשפטי לעירייה לשעבר; עו"ד שלומית רובין, מבקרת העירייה; אורנה אנג'ל, הממונה על הכנת החומר המקצועי הנוגע לפרויקט עבור הוועדה המחוזית; ונחמה רונן, לשעבר מנהלת המשרד לאיכות הסביבה.

בחודש מרס האחרון הודיעה הפרקליטות ל~18 חשודים בפרשה כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות של מתן ולקיחת שוחד ועבירות נוספות.
בהודעה שפרסמה הפרקליטות נכתב כי "על פי התשתית הראייתית שהתגבשה בפרקליטות, נמצא כי שורה של נבחרי ציבור ועובדים בעירייה קיבלו לכאורה שוחד כדי שיטו פנים ויקדמו את פרויקט הולילנד ואת האינטרסים הכלכליים של יזמיו".
החשודים שהודיעו להם כי נשקלת העמדתם לדין הם ראשי העירייה לשעבר אהוד אולמרט ואורי לופוליאנסקי, ראש לשכת ראש העירייה שולה זקן, סגני ראש העירייה דאז אליעזר שמחיוף, יהושע פולק וחיים מילר, מהנדס העיר אורי שטרית וחבר מועצת העירייה אברהם פיינר.
על פי הודעת הפרקליטות, התגבשה תשתית ראייתית המעידה לכאורה שהלל צ'רני, מבעלי הקרקע במתחם הולילנד, קידם את אישורן של תכניות הבנייה ואת הקמת הפרויקט באמצעות מתן שוחד לנבחרי ועובדי ציבור כדי שינצלו סמכויותיהם לקידום האינטרסים של יזמי הפרויקט.
השוחד ניתן בשנים 2007-1994 ועמד על מיליוני שקלים. בהמשך אביגדור קלנר וחשודים נוספים, שרכשו חלק מהקרקע במתחם, קידמו אף הם את תכניות הבנייה של הפרויקט באמצעות מתן שוחד לנבחרי ציבור. השוחד היה בהיקף של מיליוני שקלים, וניתן לכאורה במהלך השנים 2007-2002.
גם מאיר רבין קיבל הודעה על כך שנמצאה תשתית ראייתית להעמדתו לדין בעבירות של תיווך בשוחד בכפוף לשימוע, על חלקו בקבלת חלק מכספי השוחד והעברתם לעובדי ציבור מטעם יזמי הולילנד.
הפרקליטות הזמינה את 18 החשודים לשימועים, ובמסגרתם רשאי כל חשוד להעלות את טענותיו בתגובה לחשדות שמציגה בפניו הפרקליטות. פרקליטות המדינה מסרה השבוע ל"זמן ירושלים" כי "מרבית השימועים בתיק התקיימו, ולכשיתקיימו כולם ייבחנו הטענות ויתקבלו החלטות באשר להגשת כתבי אישום".