זיכרונות מהאנדרטה: הפינה של צבי צילקר
"אני זוכר שבשנות השבעים ניהלנו מאבק של ממש מול עיריית חיפה שרצתה שהאנדרטה תוצב בשטחה". ראש עיריית אשדוד לשעבר, צבי צילקר, מרוצה שהצליח להביא את אנדרטת חיל הים לעירו

צבי צילקר צילום: אדי ישראל
יש עוד אנדרטאות אבל בחרתי את זו כי היא מציינת את המספר הגדול ביותר של הנופלים. המקום שבו מצוינים חללי חיל הים מכל התקופות מכל פינה בארץ, לשם מגיעים שר הביטחון והרמטכ"ל ומפקדי חיל הים לדורותיהם.
יש לי שני בנים חובלים, מיקי ואייל, ששירתו בחיל הים, כך היה לנו קשר הדוק עם החיל. בתור מפקד גדוד במילואים, הפסדתי למעלה מ-40 חללים וזה רק טבעי שניסיתי לקשור את העולים החדשים למתרחש בעיר באמצעות דברים שאפשר לגעת בהם.
אני זוכר שבשנות השבעים ניהלנו מאבק של ממש מול עיריית חיפה שרצתה שהאנדרטה של חיל הים תוצב בשטחה. היה ויכוח קשה מאוד, אבל לשמחתי הצלחנו לשכנע את ראשי הצבא להציב את האנדרטה באשדוד, שבאותם ימים מספר התושבים בה היה זעום.
אמרתי להם שלחיפה יש אמנם את גודלה ואת יופייה אבל אם הם רוצים לעשות אקט למען העולים, זה טבעי שיעשו את זה באשדוד. בסופו של דבר הם הסכימו וקיבלו את ההצעה ואפילו נטלתי חלק בעיצוב האנדרטה, בצורת אוניה.
במקום הזה מצוינים שמותיהם של מאות רבות של אנשי חיל הים שנפלו במערכות ישראל. זו אחת מכמה אנדרטאות שקושרות את ההיסטוריה של עם ישראל לעליות החדשות. אני מרגיש שכשהילדים באים לשם הם מקבלים ערך מוסף ומשמעות אדירה על המאבק לקיום.
הרבה מאוד סנטימנטים ורגשות
האנדרטה הוקמה יחד עם המשפחות בעזרת העירייה ומדי שנה מתקיים פה טקס מכובד. יש נוף לים, ובערב, כשמגיעה שעת החשיכה, לקראת סיום הטקס, מתקיים משט של אוניות שרואים אותם מהנקודה הזו וזה מאוד מרגש.
כל הנוכחים נמצאים במרחק של כמה מאות מטרים מבסיס חיל הים, כך שהכל קשור יחד. התושבים שומעים רואים ומבינים שזה המקום שמציין בצורה המרכזית את חללי חיל הים. כל הדברים האלו חוברים יחד עם הרבה מאוד סנטימנטים ורגשות, כך שזה היה טבעי שאבחר במקום זה.
אני באמת מרגיש שהאנדרטה הזו הגיעה לנו יותר מאשר לחיפה. כל נקודה כזו בנוף היא חשובה במאוד בקשר שלנו עם אנשי העלייה מברית המועצות כדי שיידעו שהיו כאלו שלחמו עבורם כדי שיוכלו להגיע
לכאן.
הטקסים של העולים עוסקים בעיקר במאבקים מול הנאצים הם לא כל כך קשורים לעם ישראל ומונומנטים כאלו מחברים אותם להווי הישראלי. כשאני עובר ליד האנדרטה זה מזכיר לי משהו. זה מזכיר לי שחייתי בארץ הזו וגם כראש עיר שירתי במילואים. זה מחדד את החשיבות של הצורך בהקמת האנדרטה.
כשהגעתי לשם עכשיו עליתי, נגעתי בשמות. זה מטעין אותך מחדש. תמיד כשאני נפגש עם המשפחות השכולות אני מקבל יותר כוח. חשוב לזכור שהיינו באיום קיומי והבודדים כל אחד בחלקו הוא, עשו את המלחמה. זה באמת היה האדם נגד הפלדה. כשתיערך האזכרה הבאה עם משפחות הנופלים אני אוכל להתייחד עם זכרם ולדעת שהייתה לי הזכות ליטול חלק בהקמת האנדרטה החשובה הזו.