רוח הקודש: הפינה של שוקי פורר
הבית הרם על הגבעה קשור בהרבה רגעים מרגשים של חיי. מי ייתן וישוב להיות בית הכנסת המרכזי של רחובות
שוקי פורר צילום: דוד פליגר
אינני אדם דתי, אך הבית הרם על הגבעה קשור בהרבה רגעים מרגשים של חיי. אני חוזר אל ימי ילדותי כאשר כל אירוע משפחתי היה קשור בבית הכנסת.
אני חוזר תמיד אל ההליכה לבית הכנסת בימי חג ומועד, עם אבי עליו השלום. אבא, שנולד ברחובות בשנת 1903, היה מספר לי איך סבו, יהושע פורר, ואביו יעקב פורר, השתתפו שניהם בבניית בית הכנסת בשנת 1904. בית הכנסת היה מרכז החיים החברתיים של רחובות בימי היווסדה.
כאן, בחצר בית הכנסת, אני זוכר את משחקי המשובה שלנו כילדים. היינו מטפסים על מגדל המים הגבוה, מגדל שאיננו עוד, ואלה שהיו מצליחים לטפס היו משליכים כדורים ירוקים, אותם "בומבלך" מפרי עץ האזדרכת, על ראשו של כל מי שעבר. זה היה הבילוי העיקרי בימי החגים של חודש תשרי.
ימי החג האלה היו כל כך מיוחדים, ותמיד הביאו עמם את ריחו של הסתיו עם ניחוח הקלמנטינות והרוחות הקרירות. לכבוד ראש השנה היינו מתחדשים בבגדי חג ובנעלי חג, והכול הפיץ טעמים וריחות של התחלה חדשה, של חג אמיתי. משהו מהחגיגיות הזו חסר היום, כך נדמה לי. החולין שולט בכול.
כאן עליתי לתורה בבר המצווה שלי, כאן חגגנו את הולדת כל אחד מבנינו ואת בר המצווה שלהם בעלייה לתורה. כשאבי הלך לעולמו זכיתי להכניס ספר תורה על שם הוריי לבית הכנסת. אני אומר זכיתי, כי אני אכן מרגיש בכך זכות גדולה. האירוע הזה ריגש אותי עד כדי כך שכאשר אני מנסה למצוא רגעים דומים, אינני יכול אלא להשוות אותו לרגעי ההתרגשות שהיו לי בחופות של ילדיי.
שהחזון יתממש גם כאן
בית הכנסת נמצא בשכנות לבית העם, שני מרכזי החיים הרוחניים והתרבותיים של רחובות המושבה הקטנה. היום, כאשר בנייתו של היכל התרבות החדש על גבי בית העם ההיסטורי הפכה למחלוקת ציבורית, נדמה לי שחשוב להזכיר שזו הייתה כוונת המייסדים. הם בנו את שני מבני הציבור החשובים הללו זה ליד זה.
אני תפילה שרצון מייסדי
רחובות וחזונם יתממש גם כאן. חזון הסובלנות והסבלנות, חלום שיתוף הפעולה והחיים יחד של כל חלקי הציבור.
אני מייחל שאלה יקבלו את ביטויים המחודש בהיכל התרבות~בית העם השוכן ליד בית הכנסת. מי ייתן ובית הכנסת הזה ישוב להיות בית הכנסת המרכזי של רחובות, בית הכנסת העירוני, שוקק חיים ומזמין כל איש.
הכותב הוא ראש עיריית רחובות לשעבר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם