חוויות שלא מהעולם הזה: הפינה הירושלמית של יובל הימן
שם, במסדרונות הדסה הר הצופים, גיליתי בדיעבד שהייתי בתוך דרמת מתח, בלי לדעת שאני שחקן זניח בעיצומו של מותחן לחיים או למוות. פרויקט חגיגי לפתיחת השנה
הדסה הר הצופים צילום: נעם שרון
באותה קלות שיכולתי להצביע על שכונת שמואל הנביא, כשעוד הייתה מרובת רבדים, בימים שלפני הפינגוויניזציה, גם יציע העץ של ימק"א, מקום שעברתי בו את כל צלילי הסקאלה האמוציונלית מתאים. היו ברים נבחרים שהתרוקנו בהם בקבוקים טובים ונמזגו בהם סיפורים אמיתיים ומלאי כל טוב. אפשר היה למנות חורשות מוצלות עם עצים מאתגרי טיפוס ומקלטים שהוחלפו בהם מיצים עם זאת או אחרת. כולם טובים וראויים, ויש עוד עשרות, אם לא מאות, שנשכחו במדמנת הזיכרון.
אבל בסוף הלכתי על אחד המקומות הכי לא סקסיים בעיר: בית החולים הדסה הר הצופים, שני בחוסר הצבעוניות שלו רק לביקור חולים. מה כבר יכול להיות מרגש בבית חולים? טחורים, אפנדיציט, סתימת מעיים? אין הרבה סיפורים מעולים שיוצאים מבתי חולים.
אך מהמציאות אין להתעלם: זה המקום שעברתי בו חוויות שלא מהעולם הזה, שטלטלו אותי מקצה אחד לקצה שני ובפרק זמן קצר. שם נולדו שני בניי. שם גיליתי בדיעבד שהייתי בתוך דרמת מתח, בלי לדעת שאני שחקן זניח בעיצומו של מותחן לחיים או למוות. שם הבנתי את תמצית המושג "חוסר שליטה" ומהי התערבות שאי אפשר להסביר.
נצח בן עשר שניות
שלושה שבועות בני הבכור לא התפתח בבטן של אשתי. נשלחנו לבית החולים, ואחרי חיבור למוניטור גילו שהדופק של העולל משתולל כמו חרגול שבלע משלוח של ספידים מאיכות ירודה. בדקו, התייעצו ובסוף החליטו להמתין מעט ולבצע בדיקה נוספת. בסופה של הבדיקה השלישית והאחרונה, בדיוק ברגע שהאחות בישרה שהכול בסדר והייתה רגע לפני ניתוק מכשיר הניטור, נפל החשמל בבית החולים. המוניטור כבה, וכשהחשמל חזר כעבור 20 שניות הדופק של הבכור עלה וירד כמו משוגע. הוחלט ליילד.
לא אכנס לפרטי פרטים, אבל באמצע הניתוח הקיסרי ראיתי וגם שמעתי את הפאניקה של הצוות בזמן שפתחו עוד קצת את הבטן של אשתי וקפצו, אשכרה קפצו עליה. עבר נצח בן עשר שניות ושמענו את כוכב הדרמה בוכה. במעלית שאלתי את הרופא מה שלום הבחור הצעיר, והוא אמר
שבשביל מישהו שחבל הטבור התלפף סביב צווארו שלוש פעמים ונולד כחול, הוא דווקא על הכיפאק.
התברר, בשוך הסצנה שערבבה דרמה, חרדה ואושר מזוקק, שהפסקת החשמל הייתה בדיוק במקום. לקראת לידתו של הבן הצעיר שלנו, שנה ושבעה חודשים מאוחר יותר, היה ברור מעל לכל ספק שהמקום שבו הוא ייצא לאוויר העולם יהיה על פסגת הר הצופים.
בפרויקט החגיגי הזה, לרגל פתיחת השנה, שזורים סיפורים על מקומות ירושלמיים, שנבחרו בקפידה על ידי כותבים שונים. ביניהם יש מקומות שנואים, אהובים, מקומות לא מוכרים ואתרים שכולנו מחוברים אליהם בדרך זו או אחרת.
תשע"ב נכנסת. נודה לתשע"א על חלקה בהיסטוריה ונאחל שנה טובה ונוחה לבריות, שנה שנגיע בה לבית החולים רק מהסיבות הנכונות ושכל אחד ימצא בה את המקום שלו בחיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם