אמץ לוחם: מפעל חייו של יהודה זרצקי
בפברואר 1991 פגע סקאד בביתו של יהודה זרצקי ברמת גן והחריב אותו. במקום לקונן על מר גורלו הוא עבר לירושלים והקים את עמותת "גשר של זהב", המסייעת ללוחמים בודדים שעלו ארצה בגפם להרגיש טוב יותר במדינה
יהודה זרצקי בפעולה צילום: נעם שרון
אלא שעבור עו"ד יהודה זרצקי (56), אב לארבעה, ההווי הזה לא מכסה על הפגיעה. ביתה של משפחת זרצקי ברמת גן, שם התגורר יהודה עם רעייתו ושני ילדיהם, נחרב עד היסוד מנפילת טיל סקאד בחצרו. זה היה בליל שבת, 9 בפברואר, ולמזלה הרב המשפחה שהתה אז בבית אחיו של זרצקי.
"אף שזה קרה בליל שבת הדלקנו את הטלוויזיה, ומיד זיהינו את הבית ההרוס שלנו בשידור ישיר", מספר זרצקי ומוסיף, "מיד רצתי להציל מהאש את דגל ישראל שהיה לי בבית, סידורים ותפילין. אלה הדברים היחידים שנשארו שלמים".
זרצקי עצמו הפך באותם הימים לגיבור הבלתי רשמי של התקשורת בארץ וצולם על הריסות ביתו כשהוא מניף את דגל הלאום. שרים, חברי כנסת ואנשי ציבור רבים הגיעו לחורבה ברמת גן, מקווים להצטלם עם הפטריוט שיכול לסדאם.
גם חברי משלחות יהודיות מרחבי העולם שביקרו באותה עת בישראל באו לבית ההרוס למפגן תמיכה. המפגש עם יהודי הגולה לצד הריסות הבית הביא לתפנית חדה בחייו של זרצקי, והוא החליט לעשות מעשה.
שומרי החומות
אחרי המלחמה נטש זרצקי את מקצוע עריכת הדין כמעט לחלוטין והחל לפעול ללא לאות למען שני יעדים שהוא רואה בהם את תמצית הציונות בת זמננו: חיזוק הזיקה בין יהודי התפוצות לירושלים ולקהילות החיות בה ותמיכה במשרתים בכוחות הביטחון בעיר, במיוחד בלוחמים בודדים שעלו ארצה לבדם. זרצקי הוא אדם דתי והוא מעיד על עצמו כי התחזק באמונתו בעקבות אירועי המלחמה. כשזו הסתיימה, גמר אומר להעתיק את מקום מגוריו לירושלים.
"כל העשייה שלי נובעת מתפיסת עולם המעמידה את ירושלים כמרכזית בקיום היהודי", הוא אומר, "ובמיוחד חשוב לי הקשר בין הקהילות השונות החיות בעיר ובין שומרי החומות, הלא הם שוטרי מג"ב ומשטרת ישראל".
אחרי כמה שנים של פעילות לא מסודרת, הקים זרצקי בשנת היובל למדינה את עמותת "גשר של זהב". במסגרת הארגון הושקה, בין השאר, תכנית שמסגרתה ילדים
וילדות ישראלים בגיל מצווה לומדים עם חבריהם בתפוצות על מורשת יהודית באמצעות האינטרנט.
בסוף תהליך הלימוד מגיעים הגולים ארצה עם משפחותיהם כדי לחגוג את בר או בת המצווה בעיר עם הילדים הישראלי, בשיתוף שוטרי מג"ב ירושלים. הרעיון הוא שבמהלך האירועים ההמוניים האלה תיאסף תרומה ללוחמים הבודדים ביחידות מג"ב והמשטרה השונות.
הכספים שנתרמים משמשים, בין היתר, לארגון ערבי "וידיאו קונפרנס", המפגישים בין הלוחמים הבודדים לבני משפחותיהם באמצעות לווין. "בירושלים חיות היום 22 קהילות יהודיות שעלו מרחבי העולם", אומר זרצקי, "מבלי שאף אחד יודע, שומרים עליהן כ~350 שוטרי מג"ב נזקקים. זה נתון מבהיל. אני חושב שהחיבור המשולש הזה בין קהילות שחיות פה לקהילות המוצא שלהן, ובין אלה לחיילים נזקקים ובודדים במשמר הגבול, הוא חיבור מתבקש".
לפני כמה ימים נערך בבסיס משמר הגבול במזרח העיר אירוע רב משתתפים, ולוחמי משמר הגבול נפגשו בו עם חברי הקהילה היהודית בפנמה באמצעות וידיאו קונפרנס היישר מבניין השגרירות. המטרה העיקרית, גם אם זרצקי לא מצהיר עליה בגלוי, היא לרתום את יהודי פנמה, קהילה עשירה יחסית, לאמץ את לוחמי משטרת ישראל ומג"ב.
ירי טילי פטריוט במלחמת המפרץ צילום: אלי דסה
לשם כך הוא עתיד לנסוע למדינות מרכז אמריקה בשבוע הבא. הוא מקווה כי מהלך זה יאפשר לארגון להעניק לחיילים, נוסף לשי החג הצנוע הניתן בדרך כלל, גם לינות בחדרי מלון בעיר, ארוחות חג ושאר הטבות. הארגון גם משדך בתקופת החגים בין הלוחמים למשפחות החיות בעיר, בדרך כלל מאותה תפוצה שהלוחם הגיע ממנה.
ארבע שנים אחרי הקמתו קיבל ארגון "גשר של זהב" הכרה רשמית מהמדינה. הממשלה החליטה להכיר בו כפרויקט ממלכתי הקשור ליום ירושלים, אשר מחבר בין בני הנוער בארץ ובעולם לאלה שבעיר. על אף ההכרה הממסדית, המימון לפעילות הוא באחריות העמותה עצמה. מעבר לכך, נדרשו עוד אישורים משפטיים רבים כדי לקבל היתר לתמיכה בכוחות הביטחון.
בשונה מהתמיכה הפשוטה יחסית ביחידות משמר הגבול והמשטרה, כדי שהעמותה תוכל לתמוך גם ביחידות צה"ל נדרש זרצקי לעבור את המסננת הביורוקרטית של האגודה למען החייל, דבר שהערים עליו קשיים נוספים.
חיבוק חם
גם לאחר שהקים את "גשר של זהב" זרצקי לא נח. עד היום הוא הרוח החיה מאחורי הפרויקטים שמנהלת העמותה. דבקותו במשימותיו סחפה אנשים רבים העומדים כיום לצדו, בהם אישי ציבור, אנשי עסקים ואקדמאים ידועים.
יהודה זרצקי צילום: נעם שרון
אורי כהן מכיר את זרצקי היטב עוד מהתקופה שביתו נחרב. כהן, מנהל "בונד" בישראל, שכל את בנו ניצן ברצועת עזה בפיגוע בציר קרני~נצרים בשנת 1995. כהן מספר כי האירוע חיזק בבת אחת את הקשר בינו ובין זרצקי: "יהודה אדם רגשן מאוד, ומה שקרה לי נגע מאוד ללבו", אומר כהן.
"מאז החיבור בינינו נעשה הרבה יותר חזק". כהן מספר כי מדי פעם זרצקי מזעיק כדי לעזור לו בארגון אירועים, במיוחד כאלה שמערבים קהילות יהודיות בחו"ל. "יהודה הוא אדם שכל כולו ציונות, הוא מלא בנתינה לעם ישראל בארץ ובתפוצות", מעיד כהן על חברו. על הארגון הוא אומר כי "לא מדובר בארגון פוליטי או דתי, ואנשים מכל גווני הקשת הפוליטית נותנים לו יד".
ואכן, באירועים שונים של העמותה ניתן למצוא מגוון אישים פוליטיים, החל מאלי ישי ויעקב כץ (כצל'ה) ועד איתן כבל ומרינה סולודקין. יש לציין כי הארגון זוכה לתמיכה פוליטית רחבה, אף שבשונה ממדיניותה ארוכת השנים של הסוכנות היהודית "גשר של זהב" משתף בפרויקט הקהילות התאומות שלו גם ישובים שמצויים מעבר לקו הירוק.
סמי טבת, עד לא מכבר איש משרד החוץ, ששימש בתפקידו האחרון שגריר ישראל בפורטוגל בין השנים 2004-2000, היה האיש שרתם את משרד החוץ לפרויקט של זרצקי ואפשר לעשות שימוש בבניין השגרירות בפנמה בתור אכסניה לאירוע הגדול בתחילת השבוע: "את יהודה הכרתי רק לפני שבועיים", מספר טבת.
"הגעתי אליו אחרי שאשתי, שמתנדבת בארגון כבר זמן רב, שמעה שצריך את עזרת משרד החוץ לארגון האירוע. יהודה בחור נמרץ, בעל יחסי אנוש מצוינים ומלא רעיונות כרימון. הבעיה היחידה היא שהוא לא מספיק ביצועיסט, ולכן היה צריך מישהו שיעזור לו. מאחר שהוא מקדיש את כל זמנו לעזרה לחיילים בודדים, היה לנו חשוב לתת לו יד", הוא מסביר.
זרצקי מסכם: "אנחנו רוצים להגיע למצב שכל החיילים והשוטרים הבודדים שמשרתים בעיר יקבלו ליווי מלא, ויזכו לכל האמצעים כדי להשתלב כאן בהצלחה. אנחנו שואפים לעשות זאת באמצעות חיבור יהודי התפוצות לעיר - דבר טבעי ביותר, שכן ירושלים היא לב לבו של העם היהודי. העיר עושה את כולנו חברים. החיילים הבודדים זקוקים לחיבוק החם הזה ומאושרים לדעת שיש אזרחים שרוצים לתת להם הרגשה של בית. אנחנו מרגישים שאנחנו עושים משהו שמקדש את החיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם