"חוק רישוי העסקים לא נולד בשביל החרדים"
למורת רוחם של בעלי עסקים רבים, אחרי שנתיים של עבודה הצליח סגן ראש עיריית ירושלים יוסי דייטש להעביר במועצה את חוק העזר החדש, המגביל את שעות פעילות העסקים בעיר. עכשיו הוא מתפנה להסביר מדוע החוק טוב לתושבי העיר, ולמה לחילונים אין ממה לחשוש
לפי החוק, שעדיין מעורר מחלוקות רבות, בתי עסק רבים יאלצו לסגור את שעריהם עד השעה 23:00 ובתי אוכל ועינוג - עד חצות. לחוק מצורפת מפה המחלקת את העיר לאזורים, ובחלקם יהיה מותר לבתי עסק להישאר פתוחים עד 2:00 בלילה ואפילו 24 שעות ביממה.
סוחרים רבים מבקרים את החוק בטענה כי הוא יפגע בפרנסתם. לצדם ניצבים גם חברי מועצה רבים, הטוענים כי החוק מיותר וכי החוק הישן משנת 1955 וחוק הרעש מספיקים בהחלט. סגן ראש העירייה יוסי דייטש (יהדות התורה), אשר יזם את החוק וקידם אותו עד להעברתו הסופית בסוף השבוע האחרון, נזכר בתהליך התגבשותו והתגלגלותו של החוק ובתגובות שזכה להן.
מדוע ומתי החלטת ליזום את החוק?
"אני מוביל אותו, אם אני לא טועה, כמעט שנתיים. הרעיון הגיע בעקבות תלונות של תושבים על רעש ועירוב שימושים של מסחר ומגורים, וכתוצאה מעירוב השימושים הזה אנשים, איך לומר את זה, חיים בסיוט אחד גדול. התחלתי ללמוד את הנושא של חוק העזר", הוא מספר, "ופניתי בנושא לעו"ד שמואל שפט, שמטפל בזה פה (בלשכה המשפטית בעירייה - מ"ה). הוא בדק וראה שחוק העזר הוא בעצם חוק ישן מימי קום המדינה, זה לא חוק עכשווי".
החוק עבר גלגולים רבים מאז דייטש התחיל לקדם אותו. דנו הדרג המקצועי והפוליטי בעירייה דן בו בישיבות רבות, והתקיימו בעניינו פגישות עם בעלי עסקים מאזורים שונים בעיר.
"החוק הגיע פעם נוספת לישיבת הנהלה", מספר דייטש, "חברים העירו את ההערות שלהם, שינינו חלק מהדברים וזה הגיע למועצה. במועצה חברים מסוימים שוב החליטו שמה שהיה בישיבת ההנהלה לא מספיק להם, והם רוצים ללעוס את החוק ולבדוק אותו שוב. החוק עלה בישיבת המועצה הקודמת, אך ראש העירייה
"הוחלט שנצא לסיור משותף בחלק מהאזורים שקמה בהם זעקה של סוחרים, כמו באזור בר אילן. יצאנו לסיור עם היועץ המשפטי, ראש הסגל מיכל שלם ומנהלת האגף לקידום עסקים רויטל מרזין.
אחרי הסיור הזה ובדיקות שערכו גורמים נוספים עבור ראש העירייה והצוות שלו, הוחלט להזיז את שעת הסגירה של בתי אוכל ועינוג מ~23:00 ל~24:00 ושל חנויות רגילות מ~21:00 ל~23:00. זה מה שהובא בפני המועצה בסופו של דבר וזה מה שאושר".
לדבריך תלונות של תושבים הביאו אותך ליזום את החוק החדש. הן מגיעות מתושבים מכל רחבי העיר או רק מאזורים חרדיים?
"כל יום שעובר אני מקבל פניות. אתמול בערב למשל קיבלתי מייל תמיכה מתושבת מרחוב ש"ץ, וזה לא אזור חרדי, כידוע לך. היא מייצגת ועד בית מסוים ברחוב".
דייטש מבקש להדגיש כי "החוק הזה הוא לא חוק חרדי והוא לא נולד בשביל החרדים. בירושלים יש אזורי מסחר וזה יפה מאוד, אבל באזורים החרדיים בפרט המסחר זלג לתוך בתי מגורים, וכעת צריך למצוא את האיזון בין התושב ובין הסוחר".
הוא מסביר כי הוא אינו מתנגד לעירוב שימושים ככלל: "גם ברחוב מלכי ישראל המסחר הוא מעורב. אני מבין שכך הדבר גם בבר אילן ובשמואל הנביא. אבל צריך לקבוע נורמה; אין מה לעשות, מסחר לא יכול לנצח תמיד. נכון שכל אדם רוצה פרנסה, אבל מה לעשות - יש גם תושבים והם רוצים לישון. צריך למצוא תמיד את האיזון בין מה שהסוחר רוצה ובין מה שהתושב רוצה. אני חושב שקביעת שעת הסגירה ל~24:00 זו אפילו הליכה לקראת הסוחרים יותר מאשר לקראת התושבים".
החוק מעניק לסוחרים אפשרות לבקש היתרי לילה מיוחדים, תמורת תשלום אגרה. "העובדה שהסוחרים מפחדים לבקש את היתרי הלילה צריכה להדליק בעצמה נורה אדומה", הוא טוען.
לסוחר שחושש לבקש היתר לילה אומר דייטש: "אם אתה באמת טוען שאתה כזה צדיק ותמים, שלא הפרעת לתושבים אף פעם ושהם מברכים ומתחננים שתהיה פתוח, אז מה הבעיה שלך לבקש היתר לילה? צריכים לשאול את השאלה הזו, מה הסיבה שהם מפחדים".
במפה ניתן לראות כי האזורים שמותרת בהם פתיחה עד שעות מאוחרות הם אזורים שמתגוררת בהם אוכלוסייה חילונית.
"נכון שברחוב עזה למשל הוחלט לאפשר פתיחה עד השעה 2:00 בלילה, אבל זו תוצאה של שיחות עם המינהל הקהילתי ועם התושבים, אנשים הגיעו לדבר. בבר אילן פרסמנו את דבר החוק, אבל אף אחד מסוחרי בר אילן לא הגיע. הרי כולם ידעו על החוק הזה, אנחנו מדברים עליו קרוב לשנתיים. אצלכם בעיתון הייתה כתבה עליו לפני שנה. אז כשסוחר מסוים מתעורר פתאום, מה אני יכול לעשות? אם הוא רוצה, שיגיש בקשה להיתר לילה".
לגבי מתן היתרים לאזורים שלמים, דייטש תוהה: "האם זה הגיוני שנהפוך רחוב שלם לחריג ונסמן זאת במפה בזמן שיש תלונות מצד דיירים? לא מדבר כאן רק על חנות ספציפית כזו או אחרת".
באשר לתלונות הסוחרים על היחס שניתן להם, על רקע הרחקתו של אחד מהם מישיבת המועצה האחרונה לאחר שמחה נגד החוק, אומר דייטש: "השתדלתי מאוד לכבד את הסוחרים, למרות שהם לא כיבדו אותי, ולא לפגוע בכבודם. אני אומר להם: רבותיי, תגישו בקשה להיתר לילה".
דייטש חוזר ומדגיש כי "בדרך עזה המינהל הקהילתי נתן את הסכמתו, התושבים במקום נתנו את הסכמתם, וגרים שם סטודנטים וצעירים שאומרים: 'אנחנו רוצים את זה'. השתדלתי לא להתערב במפה באזורים שמחוץ לתחום החרדי, כדי שלא יגידו לי, 'אל תתערב לנו באזורים האלה'. אבל באזורים שלנו לכל הפחות יש לי מה לומר. משם נבחרתי, וזה הציבור שאני מייצג. הייתי חוטא לתפקידי אם לא הייתי עושה את תפקידי ברחובות האלה.
"אני חושב שאני מייצג את הציבור באזורים שלנו, ואני אלחם על כך שלאנשים שם תהיה מנוחה, כדי שהחיים שלנו יתנהלו באופן תקין. אני לא חושב שברחובות שלנו צריך לחיות כמו בג'ונגל, לתת לאנשים לעשות מה שהם רוצים ולשתוק כחברי מועצה, רק כי יש אי אילו בעלי עסקים שמפעילים לובי או מאיימים.
"אני אומר בפירוש: יש אזורים שסימנו אותם כאזורים ששעות הפתיחה בהם יורחבו ולא רציתי להתערב בהם, כי לא רציתי שיבואו ויגידו לי, 'אתה כחרדי הולך להשתלט לנו על כל האזורים. אתם רוצים להשחיר את ירושלים. אתם קובעים בבר אילן, ועוד שנתיים וחצי אתם תשלטו בירושלים ותסגרו לנו את כל העיר'".
על פי החוק, לחברי המועצה יש סמכות לערוך שינויים במפה. יש חשש שבמקרה של רוב חרדי במועצה אזורי בילוי חילוניים ייפגעו.
"אני וחבריי החרדים איננו אנשים תלושים, ולא באנו לכפות את אורח חיינו על תושבים אחרים. אנחנו מבינים את המורכבות של העיר, אנחנו אנשים אחראים ואין לנו עניין להצית את העיר או לכפות על מישהו את איך שאנחנו או אני חושבים שהעיר צריכה להיראות. חוץ מזה, יש לנו כבר ניסיון בניהול העיר. אני לא מבין מאיפה החשש הזה מגיע", הוא תוהה.
"הוא עולה מכמה אנשים שהחוק לא מצא חן בעיניהם ומנסים להוביל את ההתנגדות באמצעות הסתה. הם אומרים לסוחרים שמה שקורה היום בבר אילן יקרה גם ברחוב עזה, בשוק מחנה יהודה או בתלפיות, וזה ממש לא נכון. אנחנו ברוך השם אנשים אחראים.
"אנחנו מגלים אחריות בניהול העיר, שמשותף היום לחילונים ולחרדים, וכמו שאני לא חושש שחבריי החילונים ייקחו את החוק לידיים וישתמשו בו באזורים החרדיים, אני לא חושב שצריך לחשוד בי שכשאנחנו ננהל את העיר נשנה את כל המסגרות לפי רצון החרדים".
מדוע צריך את החוק הזה בכלל? הרי יש את חוק הרעש וחוקים נוספים שמגנים על האזרח, והם לא תמיד נאכפים.
"זה נכון", מסכים דייטש, "אני מקווה שהעירייה תתעשת ותבין שצריכה להיות אכיפה רבה יותר, לא רק של חוק הרעש אלא בכלל. אם החוק הזה ייצא לדרך ולא תהיה אכיפה, אז חבל על הזמן וחבל על האנרגיה שהשקענו בנושא הזה.
"אני מאמין שגם ראש העירייה וגם האנשים של האגף לקידום עסקים הבינו שלהוציא לפועל את החוק הזה ולבזבז עליו כאלה אנרגיות, ללא אכיפה מתאימה, זה בזבוז הזמן שלנו". דייטש מצהיר כי "יש התחייבות מראש העירייה שתהיה אכיפה. במסגרת הפשרה, כשהסכמנו לסגת מהשעה 23:00 לשעה 24:00, הוא נתן התחייבות מפורשת ש~24:00 זה באמת 24:00 ושתהיה אכיפה".
דייטש חוזר ומתאר את התמיכה שהוא זוכה לה מהציבור. "מאז יום חמישי בערב, כשהחוק אושר, הוצפתי במאות טלפונים של אנשים שבירכו אותי, הודו לי ואמרו שהם מחכים כבר לרגע שהחוק הזה ייושם. התנגדות אחת לא שמעתי, להוציא את הסוחרים".
במקביל לחוק העירוני, בד"ץ "העדה החרדית" במאה שערים התגייס גם הוא למשימה לסגור את החנויות באזור ב~23:00, ואיים להסיר את תעודת הכשרות מחנויות שלא יעשו כן. ברחבי שכונות חרדיות אף מופצים פשקווילים המורים לסגור את החנויות בשעה מוקדמת.
"יושבים במאה שערים אנשים שאין להם כנראה מה לעשות ומדפיסים פשקווילים, ולחברי מועצה או לכל מיני אנשים זה משמש חומר להסתה. הנפגעים הגדולים מהפשקווילים זה אנחנו. אנחנו, בתוך הציבור החרדי, סובלים יותר מכל אחד אחר", אומר דייטש. פרט לכך, "אפילו הספרייה הלאומית חתמה על הסכם בשביל לרכוש את הזכויות על אוסף הפשקווילים. גם הם מבינים שזה קוריוז ושצריך לאסוף את זה", הוא מוסיף.
גם בתוך המגזר החרדי אתה לא זוכה לגיבוי מלא - סיעת ש"ס נמנעה בהצבעה.
"אני הובלתי את החוק עם חבריי מש"ס. יום לפני ישיבת המועצה התקשר אליי חבר המועצה אשר מישאלי ואמר לי בשם הרבנים של ש"ס, 'אנחנו בעד החוק הזה וצריך לדאוג שהוא יעבור. אנחנו נהיה איתך בחוק הזה'. בדקה ה~90 הם החליטו לצאת החוצה ולהימנע, וזו בחירה שלהם. את השאלה למה אני מציע שתפני אליהם".
מתי צפוי החוק להיכנס לתוקף?
"אני מאמין שלקראת ינואר 2012", אומר דייטש. "אנחנו צריכים להיערך לוגיסטית להפעיל את נושא היתרי הלילה ולראות אך מיישמים את החוק הזה עם הפיקוח העירוני. אין טעם שהחוק ייכנס לתוקף אם לא יהיה פיקוח צמוד". דייטש מסכם ואומר כי "המשוב בינתיים חיובי ביותר. אנשים מחכים ליום שהחוק ייושם בו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם