הזנחה בכל פינה: מי יציל את שכונה ד' בבאר שבע?
מי שיבקר בסמטת רבי טרפון בשכונה ד' בבאר שבע יתקשה להתעלם מההזנחה הקשה באזור. זה הזמן לשדרג את אחת השכונות המוחלשות בעיר. העירייה: פיתוח האזור ייבחן לקראת 2012
אני אומר לו אבל הנה יש פה בית ספר, אי אפשר לשחק בו? הוא מסביר שסגור.
סמטת רבי טרפון בבאר שבע צילום: דודו עזריה
לדור בן סימון, עוד מעט בן 11, שגר עם אמו בסמטת רבי טרפון שבשכונה ד' אין איפה לשחק. ככה זה כנראה כשאתה גר בשכונה חלשה ומוחלשת יותר, כזו שהאוכלוסייה בה מורכבת בעיקר מיוצאי חבר המדינות (הביטו לגגות, הצלחות יעידו) וסטודנטים שגרים בשכירות אותה הם משלמים למשקיעים.
דור ואמו שגית סמדג'ה גרים בכניסה מספר 4, בלוק ישן, דירה של עמידר בתוך בניין שרוב דירותיו נרכשו זה מכבר. לא החתך הסוציו אקונומי בו משכנים אוליגרכים וטייקונים, מה שמייצר לא מעט בעיות. נניח, כאשר הביוב נסתם ומתחיל לזרום. בעניין הזה אין הרבה למי לבוא בטענות, חוץ מלתהות האם אין משהו שהרשויות יכולות לעשות?
גינון סתמי שלא מטופל
גם בכל האמור למה שמתרחש מחוץ לבניינים הישנים והמצהיבים יש לא מעט מה לעשות ושם מדובר בשטח ציבורי, שם גם גדל הדור הבא של ישראל, זה שלא גדל כשמסביבו אין כלום לאף אחד כמו פעם.
בניגוד לאינסטינקט להשקיע בפיתוח בשכונות החדשות (ולחלוטין לא בסתירה לצורך הזה), דווקא במקומות הישנים יש צורך הרבה יותר גדול להשקיע בסביבה, כי במקומות שכאלו ההכרח בתחזוקה מונעת גדול פי כמה, וברבי טרפון קשה לזהות השקעה כזו.
מחוץ לכניסה מספר 4 ושכנותיה משתרעת רחבת חול, בפינה
שלה צומחת סוואנה של עצים שאף אחד לא התקרב אליה כבר לא מעט זמן. דני סנדרסון לבטח היה כותב עליה "אלף גננים לא יצליחו לקצץ אותי"... הריצוף בשביל המוליך לכניסות, בלאטות אפורות גדולות, זכר לימים עברו, שבור בחלקו. רצועת הבטון שהתווספה החלה להתפורר כבר מזמן.
גם בשאר הרחוב קשה לזהות השקעה של הרשות. יש גינון סתמי מהסוג שנשתל מזמן ומזמן לא באמת טופל, העיקר שיהיה משהו שיתפוס את השטח. בפועל, נתפסים שם לא מעט לכלוכים שנצברים במקום לתקופה ארוכה.
קצת השקעה, קצת תחזוקה, זה הכל
באין מספיק חנייה מסביב ובעיקר באין מחסום או מניעה חוקית, רחבות החול הלא מטופחות שמול הבניינים הופכות באחת למגרשי חנייה חוליים, מה שעלול להפוך לסכנת פגיעה של ממש, לנוכח העובדה שילדים מסתובבים במקום.
סמטת רבי טרפון בבאר שבע צילום: דודו עזריה
אבל לא הכל גרוע ולא מטופח. פתאום, באמצע הרחבה שמול כניסה מספר 4, הצבעוניות בולטת. אנחנו עושים 'זום אין' ומצלמים, ולרגע ההזנחה שמסביב כמעט נשכחת. סך הכל שתי ערוגות שהצמיחה אחת השכנות, באחת עץ זית ולידו פרלים אדומים וורודים ובשנייה קקטוסים. ופתאום, ככה סתם, באמצע הכלום, רואים מה השקעה לא גדולה מדי יכולה לעשות. כמה חבל שמי שצריכים לעשות את זה אלו השכנים...
מה שנשאר זה רק לעצום לרגע את העיניים, לחשוב על עוד כמה עצים שכאלה, אולי איזה מתקן משחקים או שניים על משטח גומי ממוחזר שישמשו את ילדי השכונה וישנו כמעט לחלוטין את פניו החרושות קמטים של הרחוב.
קצת השקעה, קצת תחזוקה, זה הכל.
מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: "פיתוח השטח הציבורי הפתוח והפיכתו לגן ציבורי ייבחן במסגרת תכנית העבודה לשנת 2012, שהרי העירייה פועלת בהתאם לתכנית עבודה מסודרת, לפיה בכל שנה שלוש שכונות ותיקות זוכות לשדרוג ושיפוץ משמעותי. כל המפגעים המצוינים בפנייה ייבחנו, במידה ויתבררו כמפגעי בטיחות יטופלו במיידית. העירייה תמשיך ואף תגביר את עבודות הניקיון במקום".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם