לאחר 60 שנה, התלמידה חזרה מאוסטריה לביה"ס בחולון
בעיריית חולון נדהמו: אישה אוסטרית בת 73 ביקשה לבקר בבית הספר ביאליק בעיר, שבו למדה בילדותה. "כשהבאנו אותה לבית הספר היא מיד זיהתה אותו והתרגשה מאוד", סיפר בכיר בעירייה שליווה אותה
אמירה מסינגר, בתה ונכדתה בבית הספר צילום: דוברות עיריית חולון
תחילתו של הסיפור הלא שגרתי בפנייה טלפונית שהתקבלה בעיריית חולון מאת אישה המתגוררת במושב אמונים בדרום הארץ. הפונה ביקשה לברר בשם קרובת משפחתה, האם ניתן להסתייע בשירותי העירייה על מנת לאפשר ליהודיה החיה כיום בוינה, לזהות את בית הספר בו למדה לפני עשרות שנים בחולון.
לאחר סדרת שיחות וברורים שערך למענה מנהל קשרי חוץ בעיריית חולון, רמי אהרוני, התברר כי הקרובה, העונה לשם אמירה (פאולה) מסינגר, למדה בבית הספר ביאליק בשנים שלפני מלחמת העצמאות.
מסינגר אף זכרה היטב את אירועי ליל הדמים בפברואר 1946 בו נרצחו שלושה מתושבי חולון על ידי חיילים בריטיים, וזכרה כי בנו של הנרצח שמואל פרלמן ז"ל,
היה בן כיתתה.
עם סיום הבירור הוזמנו האורחת וקרובי משפחתה לפגישה בבית העירייה, ומשם נסעו היישר אל חדר המורשת בבית הספר בו נמצאות תמונות מחזור של בני כמעט כל המחזורים. את האורחת הנרגשת, שלא ביקרה במוסד מהיום בו עזבה את שעריו בשנת 1952, ליוו בתה ונכדתה.
אהרוני סיפר על הביקור המפתיע: "קרובת המשפחה סיפרה לנו כי אינה יודעת איפה למדה פאולה. לפי גילה ושנתון הלימודים, הבנו כי קיימות שתי אפשרויות בלבד. בית הספר ביאליק היה האופציה הראשונה, שהתבררה כנכונה. כשהבאנו אותה לבית הספר היא מיד זיהתה אותו והתרגשה מאוד.
חלק מההתרגשות נבעה מהעובדה שהגיעו איתה בתה ונכדתה – לא פחות משלושה דורות. כשהן הסתובבנו בשטח בית הספר, היא סיפרה לנו כי משפחתה לא נשארה בארץ וחזרה לוינה כיוון שהתקשתה להתקיים בתקופת הצנע. עוד סיפרה כי כל חייה התריסו בה איך חזרה לאירופה, אך מבחינתה לא הייתה לה ברירה, היא חזרה עם משפחתה".
יש סיכוי שהיא תעשה עלייה?
"אני לא חושב. אמנם יש לה משפחה בארץ, אבל היא די מבוגרת וכל חייה שם. אבל היא מאוד נהנתה כאן, זה בטוח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם