הוא יהודי, לחם במלחמות ישראל, אבל לאזרחות לא זכה
במדינת ישראל לא רשום מאיר בריף המנוח כאזרח. זאת למרות שנשא אישה בארץ, ילד שני בנים, שירת בצבא ולחם בשתי מלחמות. בנו, שגילה את העניין במקרה, פנה למשרד הפנים, אך לא נענה. לאחר פניית "זמן חיפה" הודה משרד הפנים: "בתום בירור עולה כי מר בריף היה אזרח"
פגוע, המום וחפוי ראש עזב בריף את משרדי הלשכה, ומיהר למשרדי הממשלה השונים על מנת להשיג אישורים המעידים על כך שאביו, מאיר בריף, אשר שירת בצבא ולחם בשתיים ממלחמות ישראל - הוא בעצם אזרח מן השורה.
עבור האם ג'נטה לא הייתה בעיה להשיג האישור על אזרחותה, ואכן זה התקבל מייד. לעומת זאת עבור האב מאיר בריף, ניצול שואה שעלה ארצה בעליה הבלתי לגלית, לחם במלחמת השחרור ובמבצע קדש, הייתה בעיה להוכיח כי היה אזרח המדינה עד ליום מותו.
הבן אמנון נבר במסמכי המשפחה והחל לאסוף כל אישור שיוכל לעזור לו להוכיח את ישראליותו של אביו, הפטריוט המנוח. כך איתר אישור מחברה קדישא על פטירתו של האב וקבורתו בארץ ישראל; אישור מהרבנות הראשית בחיפה על נישואי האב כדת וכדין לאשתו ג'נטה בחיפה; ואפילו תעודת מילואים המעידה על כך שהאב לחם בשתי מלחמות ישראל, ואף שירת בשירות מילואים פעיל עד ליום פטירתו בשנת 1963. אולם כל אלו לא עזרו לבן אמנון לשכנע את משרד הפנים. מאיר ברייף עדיין לא אזרח המדינה.
מאיר בריף עלה ארצה מרומניה בשנת 1946, במסגרת תפקידו כיו"ר קן בית"ר בעיר הולדתו דורוהוי שבמחוז מלדובה שברומניה. הוא הצטרף לפלוגות הלוחמים במלחמת השחרור, ועם סיום המלחמה השתקע בקרית חיים, שהייתה באותם ימים מעברת עולים שגרו בה גם ותיקים. בהמשך היה בריף למנהלה הראשון של הצרכנייה הראשונה בארץ, של המשביר המרכזי, שקמה בקרית חיים, שלימים הפכה לרשת הקואופ.
בשנת 1951 נישא לג'נטה, שעלתה אף היא מרומניה, ונולדו להם שני בנים, אמנון ומשה. עד שחלה מאיר במחלה קשה, הספיק לקחת חלק פעיל במבצע קדש, ובמהלך השנים שרת במילואים בחיל האוויר. אפילו בשנת פטירתו, 1963, עוד הספיק מאיר לשרת בפעם האחרונה במילואים. הבן אמנון זוכר את המילואים האחרונים, כיוון שאביו הוצב אז בבסיס רמת דוד, ולקח אותו איתו לביקור ביחידה.
"אני מבין שלא כל מי שמתחתן בארץ, או לא כל מי שחי כאן
כשהוא אוחז בתעודת הנישואין ובכתובה של הוריו שהצליח לקבל מהרבנות הראשית בחיפה, מתקשה עדיין אמנון להאמין שהמדינה שאביו כה אהב מסרבת להכיר בו. "עוד כנער שהיה פעיל בתנועת בית"ר חלם אבי לעלות ארצה. הוא גדל והתחנך בבית ציוני, ואף נסע לילה שלם לבוקרשט ברכבת על מנת להקשיב לנאום של זאב ז'בוטינסקי. זה אותו נער, שהגיע לעיר הבירה הרומנית בכדי לנאום בפני יהדות רומניה, שם התריע בפני שואה שעתידה להתרחש, וניסה לדרבן את הצעירים והמבוגרים לעלות לארץ ישראל - פלסטינה של אותם ימים.
"זו המדינה שאינה מוצאת את האישור לכך שהוא היה אזרח שלה. בהתחלה חשבתי שאני לא מבין טוב את מה שהפקידה הסבירה לי. היא פשוט פנתה אליי, ואמרה לי שהיא לא מוצאת עדות לכך שאבי היה אזרח המדינה".
מה פתאום ניגשת לקבל תעודת אזרחות לאביך, שנפטר לפני 40 שנה?
"בקרוב ימלאו לי 60 שנים. כל חיי סירבתי לקבל אזרחות של מדינה נוספת, למרות שהתגוררתי באירופה כעשרים שנה, וכעת החלטתי שהגיע הזמן להוציא דרכון של האיחוד האירופאי. בגרמניה, שם התגוררתי, דרשו ממני לוותר על הדרכון ועל האזרחות הישראלית כדי שאוכל לקבל דרכון גרמני, אבל אני כמובן סירבתי לוותר על האזרחות הישראלית. ככה חונכתי בבית הוריי. אבי, שכאמור היה ציוני גדול וניצול שואה, חינך אותנו לאהבת המולדת.
"לכן, כיוון שהייתה לי האפשרות, החלטתי להוציא דרכון רומני, בשם הוריי שנולדו שניהם ברומניה, וגדלו בה עד לפרוץ השואה. כשניגשתי להוציא דרכון רומני נדרשתי להמציא מספר אישורים, ביניהם גם תעודה מהלשכה למרשם האוכלוסין, המעידה על כך שאבי היה אזרח המדינה. באישור זה מצוין מהיכן הגיע אבי ארצה, ונועד לחסוך הוצאת כספיות נוספות מול ממשלת רומניה, עבור הוצאת תעודת לידה שלו בארץ המוצא בה נולד".
ומתי גילית שיש בעיה עם אישור האזרחות?
"לרגע לא העליתי בדעתי שתהיה איזושהי בעיה. כיוון שעל מנת לקבל אזרחות רומנית נדרשתי גם להמציא תעודת נישואין וכתובה של הוריי בארץ, וזו התקבלה ללא בעיה. היה לי אישור קבורה של אבי בארץ, ואפילו מצוי ברשותי פנקס המילואים של אבי. לכן, כשפניתי למשרד למרשם האוכלוסין, זה היה נראה לי עניין פורמאלי בלבד, שלאחר תשלום אגרה של 140 שקלים עבור שני אישורים לאמי ולאבי - אקבל את המסמך המיוחל בדואר".
ניסית לברר אם יש כאן טעות?
"גם אחרי שפניתי באופן אישי, ולא בטלפון, למשרד הפנים ברחובות, שם אני מתגורר כעת - התעקשה הפקידה להגיד לי ששמו אינו מופיע, ולא אוכל לקבל תעודה המעידה על אזרחותו. התקשרתי מספר פעמים וניגשתי ללשכה, אך שם התעקשו שהוא לא קיים. הבטיחו לחזור אליי, אך עד כה לא מצאו את הזמן לכך, למרות שחלפו כבר חודשיים מאז הגשתי את הבקשה הראשונה".
בפועל אישור האזרחות שקיבל עבור אמו ג'נטה הספיק לאמנון לצורך הוצאת דרכון זר, אולם הפגיעה והעלבון אינם מרפים ממנו לרגע. "יש כל כך הרבה אישורים והוכחות המעידים שהיה אזרח המדינה. אני חש כאילו שמו נמחק כלא היה, ולא אוכל להשלים עם העובדה הזו, עד שאגיע לחקר האמת".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "מעמדו של מר מאיר בריף ז"ל, כפי שהיה רשום במרשם האוכלוסין, דרש בירור. לא נאמרה בשום צורה כי הנ"ל אינו אזרח, כי אם העובדה שהדבר דורש בירור מול תיקו האישי.
"בנו של מר בריף אכן הגיש בקשה לקבלת התיעוד, אולם מאחר שהדבר דרש בירור, כאמור, הנושא ארך מספר ימים. כך או כך, בתום הבירור עולה כי מר בריף היה אזרח והנושא עודכן במרשם האוכלוסין. בהתאם לכך, יוכל בנו של מר בריף להגיע ללשכה ולקבל התעודה המבוקשת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם