נווה צדק: סיפור הזנחתו של בית הכנסת "מראות הסולם"
בית הכנסת "מראות הסולם" היה אחד מבתי הכנסת הראשונים של שכונת נווה צדק בתל אביב. היום הוא מוזנח, הרוס ומשווע לשיקום. סיפור מקומם
בית כנסת "מראות הסולם" בתל אביב צילום: אילן שחורי
אתר זה הוא אחד מבתי הכנסת הבודדים בישראל שנהרס, לאחר מכן גם נשרף, ובמשך שנים ארוכות מסתבכת עיריית תל אביב בניסיונות שיקומו.
שש שנים לאחר הקמת שכונת נווה צדק ב-1887, החליט אחד מהתושבים לרדת לקהיר ולתרום את מגרש ביתו להקמת בית כנסת.
עד מהרה הסתכסכו באי בית הכנסת בדבר נוסח התפילות, ולאחר ויכוחים אין-ספור נחלקו בסופו של דבר חדרי הבית לבית כנסת בסגנון ספרדי ובית כנסת בסגנון אשכנזי, אחד לפרושים ואחד לחסידים. כמה שנים לאחר מכן הפך מתחם הפרושים לבית כנסת ובית מדרש בשם "מראות הסולם", ואילו החלק האחר נקרא מאותו זמן "קהל חסידים".
שני בתי הכנסת עוצבו לתפארת, כל אחד בסגנונו הוא. בעדויות מאותה תקופה ניתן למצוא תיאורים של "מראות הסולם": תקרתו הגבוהה, חלונותיו הרבים המקושתים והמעוטרים בוויטראז' ובפיתוחים, ציורי הקיר המרשימים, במת העץ המגולפת, ספסלי העץ הרבים וחזיתו המרשימה בעלת המרפסת הבולטת והמעוטרת הפכו אותו למשובב נפש. גם הצייר של תל אביב הקטנה, נחום גוטמן, התרשם עמוקות מהמקום והקדיש את אחד מציוריו המפורסמים למראה של "מראות הסולם".
הזנחה פושעת בתל אביב הקטנה
אבל התפארת לא נשתמרה לזמן רב: תחילה ננטש בית הכנסת "מראות הסולם" ולאחר מכן, עם מותו של הגבאי המקומי, גם "קהל החסידים". לפני 33 שנה, ב-31 במרס 1978, תיאר כותב שורות אלה ב"הארץ" את סיפור ההזנחה הגדולה של בית כנסת זה שחסרי דיור קבעו בו את משכנם.
מתחת לכותרת "הזנחה פושעת בתל אביב הקטנה" נכתב אז: "השלט, בית המדרש של עדת הפרושים שהוקם ב-1910 על ידי הרב יהודה ליב הלוי אשל"ג, זרוק על הרצפה. גגון פח מסולסל וקרוע ברובו בחזית המבנה של סגנון הימים ההם. בית כנסת זה נעול ובעד החלונות המפויחים והפרוצים ניתן להבחין בזוהמה שבתוכו. הספסלים הפוכים, הפרוכת קרועה. ארון הקודש מכוסה רפש. והעיקר - עשרות ספרי קודש קרועים מתגלגלים על הרצפות והשולחנות המזוהמים.
מגן דוד שבור ובין
שבריו טווה עכביש את קוריו. הקומה השנייה, שפיארה אותה עזרת נשים בעבר, היא מחסן גרוטאות שנאספו בידי זוג לא שפוי השוכן במקום בלילות הקור האחרונים". בעקבות כתבה זו ואחרות יזמה אז יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ אורה נמיר, דיון במליאה וזימנה לוועדה את ראש העיר באותם ימים שלמה להט. התוצאה הייתה שעיריית תל אביב חסמה את המתחם בבלוק אבנים ופחונים.
בשנת 2,000, לאחר שפורסמה כוונה לשקם את "מראות הסולם", דאגו אלמונים לשרוף את המקום וכמעט שלא נשאר זכר לעבר המפואר. "קהילת חסידים" המתפוררת נמכרה במכרז לעורך דין והוא בנה שם דירת פאר. התמורה הכספית הועברה לעיריית תל אביב כדי שזו תבנה את "מראות הסולם" כמוזאון. בינתיים נותר הכסף בקופת העירייה ותכניות השיקום מעלות אבק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם