אין מחיר לילד, אין מחיר לגלעד
כלוחם צעיר בסיני, במלחמת יום הכיפורים וכמג"ד בלבנון, אני וחבריי תמיד ידענו כי לא נשאיר אף אחד בשטח. כולנו צריכים לחבק את גלעד שליט
יואל שליט מכין את הבית לקראת חזרתו של אחיו גלעד צילום: מקס ילינסון
ראיתי את התמונות, את אביבה, את נעם, את יואל. ידעתי כמה קשה להם. איבדתי אח, ואני מלווה את הוריי בכאב הבלתי פוסק.
כשעלתה 'שאלת המחיר', פטרה אמי את הדילמה בלא היסוס – אין מחיר לילד, גלעד. הוא הילד של כולנו. חייבים להחזיר אותו הביתה. אחי, סא"ל שמואל אדיב ז"ל, מג"ד גדוד צבר בגבעתי, נפל בקרב מול מחבלים בהר דב, כשמילותיו האחרונות היו, 'אחרי, קדימה הסתער'. שמוליק הוביל את חייליו, שידעו כמו כולנו כי כולם חוזרים הביתה, חים או מתים, כי חיילים לא מפקירים בשטח.
החל מיום גיוסי לצה"ל, כלוחם בסיירת שקד, ועד שחרורי לאחר 25 שנים כמח"ט בצה"ל, זה היה טבוע בי – חיילים לא מפקירים בשטח. כלוחם צעיר בסיני, במלחמת יום הכיפורים, כמפקד כוח בחטיבת הצנחנים במלחמת לבנון הראשון וכמג"ד בלבנון, תמיד ידענו כי לא נשאיר אף אחד בשטח.
צריך להחזיר את רון ארד
ערך רעות הלוחמים הינו אחד מערכי היסוד של צה"ל שעליו גדלתי, וכך חינכתי כמפקד דורות של לוחמים. חיילי צה"ל היוצאים אל הקרב יודעים כי בכל מצב חבריהם יעשו הכל על מנת לחלצם במצב של מצוקה, גם תוך סיכון חייהם. זוהי מחויבות של מפקדים לחייליהם, וזוהי גם מחויבותה של המדינה כלפי חייליה.
לפני 25 שנים נפל בן
עירנו, הנווט רון ארד, בשבי. מדי שנה אנו מקיימים את צעדת רון ארד, בה צועדים רבבות בנושאי ילדותו של רון, ומייחלים לשובו.
בחמש השנים האחרונות נהגנו לציין בסיום הצעדה כי גלעד עדיין חי, וחייבים להשיבו הביתה. השנה, כמדי שנה, ב-5 בנובמבר, נקיים את צעדת רון ארד, נייחל לשובו, ונחבק את גלעד שליט.
הכותב הוא ראש עיריית הוד השרון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם