כבר חודש וחצי ששני התלמידים יושבים בבית
שנת הלימודים תשע"ב עדיין לא נפתחה מבחינתם של ש' מראשון לציון ו-ס' מחולון. לשניהם פיגור קל, שניהם שובצו בבתי ספר לחינוך מיוחד ושניהם מסרבים בתוקף לעזוב את המסגרות הרגילות בהן למדו עד היום. אז הם יושבים בבית
ל-ש' וגם ס' פיגור קל המתבטא במגבלות שונות. ש', העולה לכיתה ז', למד עד כה בבית ספר יסודי רגיל. כך גם ס', העולה לכיתה ט'.
לקראת שנת הלימודים תשע"ב שובצו השניים, כל אחד בעירו, בבית ספר לחינוך מיוחד. שניהם נרתעים מכך, גם הוריהם, אבל כל ניסיון לשנות את דעתה של מערכת החינוך – לא צלח. אז הם יושבים בבית.
הוריו של ש' מספרים כי למד מאז ומתמיד במערכת החינוך הרגילה. "ש' אובחן כשהיה כמעט בן שש כסובל מפיגור קל", מספרת אמו, "לקח לו זמן לדבר ועוד שאר פעולות שבאות בטבעיות. הוא לא דיבר עד גיל חמש וחצי". ש' התחנך ב"גן שפתי" המיועד לילדים עם איחור בהתפתחות השפה, ואחר כך התחנך בבית ספר יסודי רגיל, בכיתות קטנות המיועדות לילדים בעלי צרכים מיוחדים.
"מכיתה א' אנחנו נלחמים על זה שהוא ילמד בבית ספר רגיל וטוב לו בבית ספר רגיל", אומרת אמו, "הוא ילד מאוד חברותי, חברים תמיד באים אליו וגם הוא הולך אליהם. הוא משחק כדורגל, במחשב, יודע לתפעל כל מכשיר חדש כמו כל נער אחר.
"המפגשים עם החברים פחתו כרגע בגלל היעדרותו הארוכה מבית הספר. השבוע התקשרו אליו חברים מבית הספר הקודם לשאול איפה הוא, וזה היה נורא, הוא מאוד רוצה לחזור ללמוד איתם, רק שאין כזאת אפשרות מבחינת בית הספר".
איזה תלמיד הוא?
"תראי, הציונים שלו מתחת לממוצע, הוא חלש. הייתה לו תקופה יותר טובה עם מורה פרטית, תקופה שלא החזיקה מעמד כי הוא היה ללא כדורים. כדורים היו שומרים עליו מפוקס. גם עכשיו הוא ללא כדורים כי הוא לא בבית הספר".
כבר בשנת הלימודים הקודמת חדל ש' להתייצב בבית הספר. "היה לו רע והוא פשוט לא הסכים ללכת", מספרת אמו, "הוא אמר שמציקים לו, שרע לו, שכל דבר שקורה בכיתה – מאשימים אותו, תלמידים ומורים. כמובן שניסינו
בראשון לציון ארבעה בתי הספר לחינוך מיוחד (בלקינד, שקמים, ארזים וחצב) רב גילאים. בנוסף, בכל בתי הספק היסודיים הרגילים ובשלושה תיכונים קיימים כיתות קטנות לחינוך מיוחד.
לכל ילד נבנית תוכנית אישית והוא משתלב בחינוך הרגיל בהתאם ליכולות ולצרכים שלו.
ביקרתם איתו בבית הספר אליו שובץ?
"היינו שם פעם אחת איתו ופעם אחת בלעדיו. הוא היה המום. הגענו בזמן ההפסקה וראינו ילדים גדולים ממנו משחקים במכוניות קטנטנות שמתאימות לילדים בני שנה. הוא נתקף בהלה ושאל למה זה מגיע לו. לי עצמי היה קשה לשאת את בית הספר ואני מכירה את הבן שלי ואת מה שזה יעשה לו. אני מבינה שחשוב שילדים יקבלו טיפול הולם, כל הילדים, אבל הוא לא שייך לשם".
את הסיבה לשיבוצו בבית ספר לחינוך מיוחד תולים הוריו של ש' באבחון שנעשה לו אשתקד. "האבחון לא היה גולת הכותרת מבחינתנו", הם אומרים, "הוא אמר דבר שגם אנחנו וגם מערכת החינוך הייתה מודעת לו. לא היה לנו מושג שמשרד החינוך ועיריית ראשון לציון יעשו כזה שימוש באבחון. ש' אובחן כבעל פיגור קל לפני הרבה שנים, אין חדש תחת השמש. לא חשבנו שיש לזה משקל כזה גדול, אבל הנה, התבדינו".
לאחרונה נשלחו להוריו של ש' מכתבי התראה "לפני העברת הנושא לטיפול משפטי" כיוון שאינו מבקר בבית הספר. "אנחנו מרגישים שנפלנו בין הכסאות ואין לנו מושג מה יקרה", הם אומרים, "אנחנו אובדי עצות".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה, כי שיבוץ תלמידים במוסדות החינוך המיוחד מתבצע בהמשך להחלטות ועדות השמה בהשתתפות כל הגורמים המקצועיים, ובהסתמך על חוות דעת טיפוליות. "המשרד פועל על פי הנחיות חוזר מנכ"ל, וזאת על מנת לאפשר שגרת לימודים מיטבית בכלל בתי הספר.
"יודגש, כי המשרד עושה כל מאמץ כדי לשלב באופן מיטבי את תלמידי החינוך המיוחד במוסדות החינוך, ולהעניק להם מעטפת חינוכית, טיפולית ורגשית רחבה. כמו כן, פועל המשרד לאפשר לתלמידים למצות את הפוטנציאל הגלום בהם, ולספק להם כלים להשתלבות אופטימלית בחברה".
מעיריית ראשון לציון נמסר: "מדובר בתלמיד השייך למערכת החינוך המיוחד. אכן, נעשו ניסיונות לשלבו בכיתה לחינוך מיוחד בבית ספר רגיל, אך אלה לא עלו יפה. המקרה של הילד נידון בוועדות מקצועיות שונות בהשתתפות אנשי מקצוע בתחומים שונים, שקבעו כי עליו להשתלב בבית ספר לחינוך מיוחד, ולא בכיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל.
"החלטות הוועדות השונות הנן בעלות תוקף חוקי, ואנחנו כעירייה חייבים לפעול על פיהן. לכן, כבר בעבר, הוסבר למשפחתו שעליה לפנות בערר למשרד החינוך ולא לעירייה. מעבר להסבר החוקי והפורמאלי, אנשי המקצוע השונים במערכת סבורים כי שיבוצו בבית ספר מיוחד ייתן מענה נכון לצרכיו של התלמיד".
ס' מחולון, גם הוא כאמור בעל פיגור קל, אמור היה להתחיל את שנת הלימודים החדשה בכיתה ט' בבית ספר לחינוך מיוחד. בחולון חמישה בתי ספר תיכוניים לחינוך מיוחד לתלמידים בעלי צרכים שונים.
"חלץ", למשל, מיועד לתלמידים עם לקויות למידה וקיימות בו מגמות כגון מחשבים, צילום, ספרות, נגרות, טבחות ועוד; תיכון "עמל" מיועד לתלמידים בעלי פיגור קל עד בינוני ו"עוז" מיועד לתלמידים בעלי פיגור בינוני, קשה ומורכב. בשני האחרונים הלימודים הם עד גיל 21.
"ס' פשוט לא מסכים בשום אופן", מספרת אמו, "אני מודעת לאיך שזה נשמע, אבל קשה לו בחברת ילדים עם פיגור. האינטליגנציה הרגשית שלו גבוהה מאוד. הלכתי לפגישות בעירייה, הלכתי לאן שאפשר, ולא מוכנים לשנות את רוע הגזרה". בעייתו של ס', כך על פי אמו, מתבטאת בבעיות מוטוריות, שרירים חלשים וקליטה איטית של הנלמד.
בחודש מרץ האחרון נידון תיקו של ס' בוועדת השמה בעיריית חולון, שהחליטה על שיבוצו בבית ספר לצרכים מיוחדים. אמו אמרה השבוע: "אני לא מבקשת ומעולם לא ביקשתי תכנים מיוחדים עבורו או עזרה שהיא אקסטרה, אלא רק מה שכולם מקבלים. ס' מקבל השלמות עם מורים פרטיים בבית. אני עושה את המקסימום ולא מבקשת מהמערכת שום דבר מעבר. ס' הוא ילד מאוד חברותי ואהוב, כל חבריו ילדים 'רגילים' והוא עצמאי מאוד, ובעיקר רוצה ללמוד אבל לא שם, לא בבית ספר לחינוך מיוחד".
מה הסיבה לדעתך לשיבוצו בבית ספר לחינוך מיוחד?
"אני לא יודעת", היא מתייפחת, "כמו שאמרתי, הוא תמיד למד במסגרת רגילה, כל החברים שלו שם. לא הייתה התדרדרות במצב שלו, התעודות שלו בסדר גמור, הוא לא מעכב אף אחד. אין לי תשובה לשאלה שלך".
הצעת לו שייתן סיכוי לבית הספר הזה, אולי יהיה לו טוב שם?
"מדובר בבחור בן 16, כבר לא ילד. ניסיתי הרבה פעמים לדבר איתו, אני רוצה שיחזור אל ספסל הלימודים אבל הוא לא מוכן. זה בית ספר עם סטיגמה לא טובה, החברים והילדים בשכונה צוחקים עליו, אז הוא לא רוצה ללמוד שם, אפילו לא מוכן לשמוע. ניסינו לשנות את ההחלטה בכל דרך. פנינו לכל גורם בעיר, אף אחד לא עוזר".
הגשתם ערר על החלטת ועדת ההשמה?
"שלחנו ערר אבל זה היה מאוחר מדי. הוועדה התכנסה בחודש מרץ, ונאמר לי כי ניתן עד חודש מאי למצוא לו בית ספר בעצמי, אבל אף מנהל לא קיבל אותו בלי החלטת ועדה. בינתיים השעון דפק והזמן שלנו להגשת הערר הסתיים".
מה הצעד הבא?
"אני מאוד מקווה שתימצא לו מסגרת אחרת, ככה זה לא יכול להמשיך".
"באופן כללי מבלי להתייחס ספציפית למקרה בשל צנעת הפרט", נמסר ממשרד החינוך, "ההחלטה להעלות תלמיד לוועדת השמה מתקבלת לאחר שהאנשים המטפלים בו במערכת החינוך מגיעים למסקנה שהטיפול הניתן לו במסגרות הרגילות, אינו עונה עוד על צרכיו.
"ההחלטה בסופו של דבר מתקבלת על ידי ועדת מומחים (ועדת השמה) שמתפקידה לקבוע על פי פרמטרים מקצועיים, האם התלמיד זקוק למסגרת של חינוך מיוחד. יצוין כי זכותם של ההורים להשמיע את דעתם בפני ועדת ההשמה ואף לערער על ההחלטה בפני ועדת ערר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם