ראשי » מקומי » דרום » אשדוד ואשקלון

"השקעתי את מיטב כספי במכללה, והעירייה לא שמה שקל"

15 שנים אחרי שהניח את אבן הפינה להקמת המכללה האקדמית אשקלון, המנכ"ל פנחס חליווה מרגיש גאווה גדולה. כמות הסטודנטים הולכת וגדלה, תנופת הבנייה מתעצמת משנה לשנה וגם הטכנולוגיה הכי חדשנית הגיעה העירה. ולאחר שהמל"ג אישר גם תואר שני במוסד האקדמי, באמת שלא אכפת לו שעיריית אשקלון לא ממש מפרגנת

בעוד שלושה שבועות אמורה להיפתח שנת הלימודים האקדמית תשע"ב. הסטודנטים שיגיעו לפתח המכללה האקדמית אשקלון, יופתעו בוודאי מגודל השינוי שהתחולל בה בארבעת החודשים האחרונים, במהלכם היו בחופשת הקיץ: בניין חדש ומפואר, חוגים חדשים ומעניינים ושדרוגים שונים הקשורים באסתטיקה ובלוגיסטיקה.

קשה להאמין שלפני 15 שנים בלבד, לא היה כאן כלום. בעצם, היה כאן משהו: עצים. הרבה-הרבה עצים, אבל אף לא פיסת בטון אחת. כשפנחס חליווה הגיע עם ההצעה היומרנית להקים מכללה על שטח העשבים הזה, בעירייה כמעט גיחכו עליו. כאשר הראה להם את תוכנית האב שלו בנושא המכללה, ובעיקר כאשר הציג את לוח הזמנים שקבע לתוכנית – היו שחשבו שהוא חולם. אולי אפילו פנטזיונר.

אבל באוקטובר 2011, זמן קצר לפני שאלפי סטודנטים יגיעו שוב לפתח המכללה,  חליווה יכול להסתכל על המוסד שבנה בעשר אצבעותיו ולהרגיש גאה. גם בעין אובייקטיבית, אי אפשר שלא להתפעל מההישג של מייסד המכללה.

למרות כל המכשולים שבדרך, הוא הקים את אחד המוסדות האקדמיים הכי יפים, הכי מוערכים והכי משגשגים בארץ. אין ספק שהיום המכללה היא הגורם מספר 1 שמושך תושבי חוץ להגיע לגור באשקלון. אלה שמגיעים, בדרך כלל לא מצטערים.

ישבנו עם חליווה לראיון, לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה. המטרה הייתה לשמוע על החידושים המעניינים של המכללה, בכל התחומים. מטבע הדברים, היה ברור שנרצה לשאול גם על היחסים ההולכים וקורסים של המכללה עם העירייה.

אך מראש היה ברור שחליווה לא ירצה להתייחס לנושא הזה. כפי שהבהיר בעבר: הוא המנכ"ל של "המכללה האקדמית אשקלון", ולא של "מכללת אשקלון". לכאורה – דקדוקי עניות, אך בפועל – הבדל משמעותי. בראיונות בעבר הסביר חליווה כי המכללה לא שייכת לעיר, אלא נמצאת, במקרה, בתחום השטח הגיאוגרפי של אשקלון.

לכן היה ברור לנו מראש שחליווה לא מעוניין להתייחס לנושא העירייה או לעומד בראשה. את מה שיש לו להגיד בנושא, ישמור לעצמו או לפורומים המתאימים. בניגוד לעבר, הוא לא מוכן להעביר את זירת ההתגוששות לעיתונות המקומית. אם בני וקנין

או אורן שני רוצים לנגח אותו, אין דבר שהוא יכול לעשות כדי למנוע את זה – אבל תגובות ממנו, מחליווה, הם לא יקבלו יותר.

לכן, אולי בפעם הראשונה, ראיון עם חליווה יעסוק במכללה האקדמית אשקלון נטו. בלי פוליטיקה מעצבנת, בלי עקיצות מיותרות. ובכל זאת, מעניין לשמוע ולקרוא. מעניין את כל מי שלומד במכללה, את כל מי שמעוניין ללמוד במכללה ואת כל מי שמסתקרן מהנעשה בעיר.

השינויים שיצפו לסטודנטים שיגיעו למכללה השנה הם רבים: החל בבניין כיתות נוסף (בניין מרשים ומיוחד מאוד ביופיו, מבחינה ארכיטקטונית) ועד זכיין חדש לקפיטריה. בטווח הארוך צפויים אפילו שינויים גדולים ומפתיעים יותר. אפילו בריכה לסטודנטים נמצאת בתכנון. אם התוכניות יתקדמו בקצב של חליווה, בקרוב המכללה האקדמית אשקלון תהפוך לאחת האטרקטיביות ביותר בארץ.

הנתון המעניין הראשון הקשור במכללה, הוא מספר הנרשמים. בשנת הלימודים הקרובה ילמדו כ-5,500 סטודנטים. גם השנה נשבר שיא (כמו בכל אחת מהשנים הקודמות), וקו העלייה הזה צפוי להימשך. אגב, אחוז העלייה מהשנה שעברה הוא כעשרה אחוזים, וזאת למרות שלא נפתחו השנה קורסים חדשים. בשנה הבאה, כאשר כן ייפתחו קורסים וחוגים חדשים (כגון אפשרות לתואר שני בקרימינולוגיה ובעבודה סוציאלית), חליווה צופה עלייה שתהיה אף יותר גדולה.

פנחס, התוכנית אומנם נראית מצוין, אך השאלה היא האם המכללה ערוכה, מבחינה פיזית, לגידול משמעותי בכמות הסטודנטים הלומדים בה?
"אנחנו בונים כל הזמן. כרגע, המכללה יכולה להכיל עד 6,000 סטודנטים, אבל המטרה הגדולה שלנו היא להגיע ל-10,000. כמובן שאם יתנו לנו עוד מקצועות, אז זה יהיה אפילו יותר מזה. על פי תוכנית האב, יש לנו שטח של 70 דונם ששייך למכללה.

"רק חצי ממנו בנוי עד כה, כך שאין מה לדאוג, יש פה מקום לכל הסטודנטים. כבר השנה יפתח הבניין החדש, בניין מספר 6, שתהיה בו טכנולוגיה חדשנית ביותר: לכל סטודנט תהיה עמדת פודיום עם מסך מגע, שבו הוא גם יוכל לראות את מה שהמרצה כותב על הלוח. זה באמת דבר מדהים".

דובר בחודשים האחרונים על אפשרות שתפתחו מסלול מיוחד לחרדים. איפה זה עומד?
"אנחנו ממתינים לאישורי המל"ג לגבי מספר חוגים. החוג לחרדים הוא אחד מהם. הוא אמור להיפתח במכללה כבר השנה, אבל הנושא קצת מתעכב מאחר ויש עוד מוסדות נוספים שמעוניינים בחוג כזה.

"צריך לזכור שהחוג הזה יהיה בהפרדה, כך שיותר קשה למלא אותו מבחינת כמות הסטודנטים. נכון לעכשיו, יש לנו כבר כיתה של בנות, שמוכנה להתחיל ללמוד. היא כבר מגובשת. הכיתה של הבנים נמצאת כרגע בשלב הגיבוש שלה. בכל מקרה, אם נקבל את האישור, נתחיל את החוג כבר השנה".

בעבר דובר על ניסיון להביא למכללה לימודי רפואה. מה קורה עם זה?
"לימודי רפואה הם למעשה לימודים של שלושה תארים ברצף, בשבע שנים: תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט. אנחנו עובדים על הכנת פקולטה למדעי הבריאות, שבה ילמדו הסטודנטים לתואר הראשון בדרך לרפואה. משם אנחנו כבר נתפתח הלאה.

"לצורך העניין, גייסנו את יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב, שלמה גרוסמן. הוא יהיה הדיקן של הפקולטה. אבל בכל מקרה, זה ייקח קצת זמן עד שהחוג באמת ייפתח. צריכים לעבור תהליך יחסית ארוך עד שמקבלים את האישורים. התהליך אמור לקחת לפחות שנתיים. המל"ג נתנו לנו אישור עקרוני להקים פקולטה למדעי הבריאות, כך שהדרך עד לפתיחת החוג לא אמורה להיות ארוכה".

ומה בנוגע לבית הספר לתקשורת שרציתם לפתוח בעבר?
"לגבי העניין הזה, אנחנו לא ממהרים, משתי סיבות. הראשונה היא שיש כבר בית ספר לתקשורת במכללת ספיר, והוא מאוד מצליח. הסיבה השנייה היא שקשה לגייס מרצים לתחום הזה. אז אנחנו מחכים בינתיים, וכרגע זה לא עומד על הפרק".

ותגיד, בדיעבד לא היה נכון להילחם על בית הספר למשפטים שניתן למכללת ספיר?
"בטח שנלחמנו. אפילו פנינו לבג"ץ, אבל הם אמרו לנו שהם לא מתערבים בשיקולי המל"ג. המל"ג החליטו לתת למכללת ספיר את בית הספר למשפטים כי הם נחשבים לפריפריה שנמצאת במצוקה גדולה יותר מאשר העיר אשקלון. אי אפשר להתמודד מול המצוקה הביטחונית של שדרות, וזאת הסיבה שהיא מקבלת יותר דברים".

אפרופו ספיר: גם בית הספר למשפטים פורח ומשגשג. בדיעבד, אולי הייתם צריכים להילחם יותר על הזכות לפתוח אותו אצלכם?
"זה לא נכון להגיד שלא נלחמנו מספיק, בטח שנלחמנו. אפילו פנינו לבג"ץ בנושא, אבל הם אמרו לנו שהם לא מתערבים בשיקולי המל"ג. המל"ג החליטו לתת למכללת ספיר את בית הספר למשפטים, כי הם נחשבים לפריפריה שנמצאת במצוקה גדולה יותר מאשר העיר אשקלון. בשורה התחתונה: אי אפשר להתמודד מול המצוקה הביטחונית של שדרות, וזאת הסיבה שהיא מקבלת יותר דברים מאיתנו".

לאורך השנה האחרונה פתחו סטודנטים לתואר רב-תחומי מאשקלון במחאה על העובדה שבתעודה שלהם לא מפורט מה המקצוע שאותו למדו, אלא רק בנספח המצורף. הסטודנטים תקפו את ההנהלה האקדמית של המכללה, אך כעת טוען חליווה כי הנושא נפתר לשביעות רצונם של כל הצדדים.

"התארים של בר אילן הם רב-תחומיים, ויש להם שתי תעודות", אומר חליווה: "בתעודה אחת כתוב שזה תואר רב-תחומי, ובתעודה השנייה מפורטים כל הקורסים שנלמדו במסגרת התואר.  הסטודנטים כנראה לא הבינו את זה בהתחלה, אבל בסופו של דבר הם הבינו שככה זה בכל מסלול רב תחומי של בר אילן".

איך אתה רואה את העתיד של המכללה? בוא נאמר בעוד חמש שנים.
"יש לי תוכניות לכל התקופה הזאת, של בנייה והתפתחות. בין השאר, יהיה פה תואר בחשבונאות, תואר בלימודי ארץ ישראל ותיירות. יהיה גם תואר בתזונה, דיאטניות, שיקום הבריאות. כבר בתוך שנה ייפתח אצלנו לראשונה תואר שני: בקרימינולוגיה. בעוד שנתיים יהיה כאן גם תואר שני בכלכלת עסקים ועבודה סוציאלית".

ומה מבחינת הבנייה?
"אנחנו מתכננים לבנות עוד שני פרויקטים עיקריים: בית הסטודנט ומרכז ספורט. מרכז הספורט יכיל, בין השאר, בריכה מקורה, סאונות, ג'קוזי, מגרשי כדורסל וכדורגל. אני מאמין שזה ייפתח בתוך קצת יותר משנה, ולאחר מכן הכניסה תהיה פתוחה לסטודנטים ולחבריהם".

לבד מהמבנים שאמורים לשמש ללימודים ולהרצאות, במכללה מתכוונים להקצות מבנה נוסף שייועד להיות למחקרים. כיום קיימות במכללה שלוש מעבדות עיקריות – לפסיכולוגיה, לחקר השינה ולחקר הגיל המבוגר. אך בתכנון להקים בניין שבו יהיו מעבדות מחקר נוספות, שיעסקו בין השאר בחקר הסביבה ובחקר השיבה של אסירים משוחררים לקהילה.

ואי אפשר בלי הבשורה שמבחינת סטודנטים רבים היא החשובה ביותר: חוק הפריפריה, במסגרתו חיילים משוחררים זוכים לשנת לימודים אקדמית ראשונה בחינם, הוחל במכללה. "כבר בשנת הלימודים הקרובה יקבלו הסטודנטים הזכאים את ההחזר של שכר הלימוד", מודיע חליווה. "עם זאת, אני חייב להודות שהחוק הזה לא יצר גידול מיוחד במספר הנרשמים. אני לא יכול להסביר למה. כנראה שאנשים עדיין לא מעכלים את החוק".

יצא מכרז חדש לגבי הפעלת הקפיטריה. האם זה אומר שהמחירים ירדו?
"תראי, עשינו סקר בקפיטריות של מספר מכללות והשווינו את המחירים. במקום שבו מצאנו שאצלנו המוצר הוא אכן יקר ביחס לאחרים, הפחתנו את המחיר. מאור יפרח, יו"ר אגודת הסטודנטים, הלך בעצמו עם נציג של הזכיין ובדק את המחירים. חשוב לי לציין שאחד הקריטריונים שביקשנו במכרז על הקפיטריה הוא שהמחירים יהיו זולים. למעלה מזה, יש לי את כל הזכות להתערב במחירים במקום שבו אראה לנכון".

אתה מסכים עם הטענה שהתדמית של המכללה בעיני חלק מהציבור היא לא מספיק טובה?
"בכלל לא. הסטודנטים שלומדים פה יכולים להעיד על המכללה שהיא ברמה גבוהה מאוד. המרצים במכללה הם מאוד בכירים, יש לנו פה חוגים מעולים, המכללה נראית טוב, אז אני לא מבין על איזו תדמית את שואלת. אפילו התואר של המכללה, הוא תואר ברמה גבוהה. פעם כולם היו חושבים שהתואר פה הוא טוב בגלל שהוא של בר אילן, אבל זה לא נכון.

"היום אנשים מעדיפים את התואר העצמאי של המכללה, כי הוא התמחותי. התואר של בר אילן הוא רב-תחומי, ויש, מוסדות שפחות מעריכים תואר רב-תחומי. כנראה שאנשים מבחוץ לא מבינים את התכנים שהמכללה מציעה. שיבררו טוב, שישאלו סטודנטים, שיבדקו מי הדוקטורים והפרופסורים שמרצים פה בפני הסטודנטים, ואז יבינו עד כמה המכללה הזאת ברמה גבוהה".

בתור מי שהקים את המכללה, איך זה גורם לך להרגיש כשאתה רואה אותה היום?
"אני זוכר את התקופה שבה ביקשתי מהעירייה אדמה, שטח של 70 דונם, בו אוכל לבנות מכללה. ביום שבישרו לי שבקשתי הועברה בהצלחה, הייתי בחו"ל. אבל זו לא הייתה הבעיה. הבעיה הייתה שבכלל לא היה לי את הכסף לבנות מכללה. בסופו של דבר הוחלט לאפשר לי 30 דונם, בתור ההתחלה.

"אמרו לי 'תתחיל, ונראה איך תתקדם'. התפשרתי על מה שהציעו לי, כי באמת לא היה לי את הכסף. אבל בהמשך הוא הגיע. השקעתי את מיטב כספי במכללה הזאת, ואילו העירייה לא שמה פה שקל. ועם כל הרצון והאהבה שהמכללה תפרח, היא באמת פרחה והגיעה לרמה שהיא נמצאת בה היום. אני יודע שהמיקום של המכללה ברשימת המכללות בארץ הוא גבוה, והוא עוד יעלה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...