חברים למשק: הצצה לחיי משפחת גולן-מאור מקיבוץ נירים
עינב עבדה עם אחות של אסף ב"תולעת ספרים", חנות ספרים משולבת בבית קפה ליד כיכר רבין בת"א. הן הפכו לחברות טובות. יום אחד כשבאה לבקר אותה בביתה, הוא היה שם, האח הבכור. מאז הם יחד, בהתחלה בעיר הגדולה ובשנה וחצי האחרונות בנירים. בלי חתונה אבל עם ילד, כלבה וחתולה
תושבים בעוטף: שניהם בני קיבוצים, היא מכפר רופין והוא מנירים, שהפכו לבני זוג בעיר הגדולה. כשהבן נרי היה בן עשרה חודשים, הם החליטו לעבור מתל אביב לנירים כתושבים, כדי לגדל את הילד בחינוך הקיבוצי ובסביבה כפרית פתוחה (אסף: "רציתי גם את הקהילתיות שיש בקיבוץ". עינב: "היה לי חשש מהקסאמים, אבל אני מדחיקה אותו די יפה. אל תשכח שגדלתי בכפר רופין, וספגתי משהו ממורשת הספר").
דו-משפחתיים: שכונת הדו-משפחתי נבנתה לפני עשרות שנים כבתי משפחות בלינה המשותפת (סלון, חדר שינה, שירותים), לאחר מכן התווסף לבתים חדר ללינה המשפחתית, ובשנה שעברה הצטרף גם חדר ביטחון עקב הקירבה לגבול בעוטף עזה. השכונה נמצאת בדרום-מערב הקיבוץ, ובתיה גובלים בגדר המערכת. היא מאוכלסת ברובה על ידי משפחות צעירות במעמד של תושבים (ארבעה מהם הם בני הקיבוץ), ובחלקה בחברי קיבוץ צעירים וגם מבוגרים יותר.
הבוסתן: בחלקת הקרקע שבין גדר הקיבוץ לבית המשפחה, נטוע בוסתן עצי פרי ובו אבוקדו, אגוזים, עצי הדר ועוד, ולצדו גינת הירקות העונתית של המשפחה ("אנחנו מאוד אוהבים את הגינה שלנו").
המטבח הירוק: שטח הבית – 78 מ"ר, והוא כולל סלון עם פינת מטבח, שלושה חדרי מגורים, חדר שירותים. בסלון, מרכז הפעילות של הבית, פרוס שטיח בסגנון טלאים, שנקנה כשנרי נולד, ועליו פזורים הטרקטורים והמשאית של נרי הקטן. אחד הקירות עשוי מעץ, והוא בעצם הדופן האחורי של ארון הבגדים בחדר השינה הסמוך. ליד הקיר ניצבת שידה בסגנון עתיק, שעברה לעינב בירושה מסבתה שבכפר רופין.
ליד השידה כוננית מדפים מאיקאה, ובה משחקים וספרים של הילד. הספה, העשויה
פרנסה: עינב היא סטודנטית לתואר ראשון במדעי הסביבה, שלומדת באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ("התחלתי לפני הלידה של נרי בבר אילן, והמשכתי בבאר שבע לאחר הפסקה מסוימת"). אסף הוא מכונאי במוסך של קיבוץ בארי, המתמחה בהרכבת מערכות גז לרכבי בנזין.
רגיעה: הם אוהבים לעבוד בגינה המשפחתית בשעות הפנאי, ועינב משתתפת בחוג יוגה אצל מורה מקיבוץ עין השלושה.
השורשים שלה: הוריה של עינב, שרה (68) ויוסף (74) מאור, היא ילידת רומניה שעלתה בילדותה לארץ באוניית מעפילים והייתה עצורה עם הוריה בקפריסין והוא בן קיבוץ כפר רופין, נפגשו בכפר רופין כששרה הגיעה לשם כנח"לאית. לאחר נישואיהם עבדה שרה כמורה בבית הספר האזורי, יוסף עבד בפלחה, במוסך, היה מזכיר, גזבר ומרכז משק, למד הנדסאות פלסטיק, ועבד במפעל המקומי.
ב-1988 הם עזבו את כפר רופין ועברו לירוחם, שם עבד יוסף במפעל בקבוקי הפלסטיק של טמפו ושרה לימדה בבית ספר מקומי. כעבור שנתיים עברו למדרשת שדה בוקר, שבה לימדה שרה בתיכון. ב-1993 עברו לבית שבנו במצפה צורית שליד כרמיאל, שרה עברה ללמד במשגב ובכברי ויוסף עבד בנטפים ביפתח. כיום שניהם גמלאים. לעינב יש שתי אחיות ואח: רונית (48) במלכיה, הדס (46) בכפר יהושע, רועי (33) בתל אביב.
השורשים שלו: הוריו של אסף, אביבה (62) וראובן (65) גולן, הגיעו לנירים מגבעת שמואל בגרעין נח"ל של תנועת השומר הצעיר, והקימו את ביתם כבני זוג בקיבוץ. אביבה עבדה שנים רבות כמטפלת במערכת החינוך, וכיום היא עובדת במחסן הבגדים. ראובן עבד בגד"ש והיה אחראי על ההשקיה. לאסף יש שלוש אחיות ואח: אלה (38) בתל אביב, שמרית (29) בהולנד, והתאומים (27): יואב בניר עוז ויערה בנירים.
בזכות התולעת: היא עבדה עם אחותו ב"תולעת ספרים", חנות ספרים משולבת בבית קפה ליד כיכר רבין. אחותו עבדה בבית הקפה, היא בחנות הספרים. הן הפכו לחברות טובות. יום אחד כשבאה לבקר אותה בביתה, הוא היה שם, האח הבכור. מאז הם ביחד.
חתונה: לא, תודה. הם ויתרו על זה.
האחד והמיוחד: נרי, שמתחנך בגנון פשוש אצל ליאורה וענת, הפך תוך שנה מתל-אביבי לקיבוצניק, והוא ילד חכם, מקסים, נוח, עדין ויפה, שאוהב טרקטורים וחליל, בקיצור ילד מדהים ומיוחד.
קניות: במהלך שנת הלימודים בבאר שבע ובאופקים, בחופש – בכלבו בנירים.
בילויים: טיולים בטבע, הופעות באזור, מפגשים ובילויים בתל אביב.
מאכלים: קציצות, פסטה, חביתות, אורז, סלט, קוסקוס.
הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ נירים מופרט ומתנהל במודל רשת הביטחון בשנת ניסיון. עינב: "אין לי התנגדות לשינוי, אבל חבל לי שהמצב החברתי פה קשה, בעקבות המאבק בין תומכי השינוי ומתנגדיו". אסף: "כתושב לא הייתי מעורב בוויכוח על השינוי. אני לא מתנגד לשינוי, אבל אני חושב שזה לא מתאים לנירים".
מצב כלכלי: בסדר ("לא נתחיל לאכול לחם ובצל מחר, אבל גם לא מתעשרים").
עושה להם את היום: אצל עינב – להיות עם נרי, אצל אסף – לראות את עינב ונרי על הבוקר.
טוב להם בקיבוץ (ציון מ-1-10): עינב – 8, אסף – 8.5.
קיבוץ נירים הוקם ב-1946, נמצא סמוך לכביש 232 בנגב המערבי, מונה כ-180 חברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם