הקרב על צפת: למי באמת מגיע הקרדיט על ביה"ס לרפואה?
השר לפיתוח הנגב והגליל רוצה זכויות על הבייבי. ראש הממשלה כבר הודיע שהוא יהיה ראשון הנואמים. גם הנשיא יגזור את הסרט. אף אחד לא מזכיר את אולמרט. ובאמצע עומד חסר אונים אילן שוחט, ראש עיריית צפת. סיפורו של בית הספר לרפואה שייפתח בשבוע הבא הוא גם סיפור על ציונות ועל לא מעט כבוד
שוחט , 37, הוא ראש העירייה הצעיר בארץ. אנרגטי, נחוש. לפני שלוש שנים, כשנכנס לתפקיד, נקלע ללידתו של פרויקט לאומי יוקרתי - הקמת בית הספר לרפואה החמישי בארץ. צפת זכתה בכבוד המלכים אחרי מאבק איתנים ברשויות הסמוכות, שרצו שהתכשיט הזה יהיה אצלן, ומחרתיים, בשעות הבוקר, יוסר הלוט בנוכחות נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת.
אלא שמאחורי הקלעים הבחור הצעיר מקווה שהיום יעבור בשלום, כי לא רחוק מהמקום שבו עמדנו, מתחולל קרב טיטאנים בשאלה למי מגיע הקרדיט, ובין השמות המככבים - בנימין נתניהו והמשנה שלו, סילבן שלום, השר לפיתוח הנגב והגליל.
שלום מרגיש שמדובר בבייבי שלו. בשנה וחצי האחרונות הוא נסע בקו רמת גן-צפת לא פעם, פמפם את הנושא בכל הזדמנות. דחף, עקף בירוקרטיה מעיקה. אפילו נתניהו אמר בישיבת ממשלה, בתחילת חודש ינואר, ש"התחלנו בהקמת בית הספר לרפואה בצפת, וידידי סילבן שלום, אתה פועל רבות בזה".
עם זאת, רגע לפני שגוזרים את הסרט וצריכים לחלוק בכבוד, שלום קיבל מכתב מאנשי אוניברסיטת בר אילן, מקימת בית הספר והאחראית לטקס הממלכתי. ברשימת הנואמים יהיו ראש הממשלה והנשיא, אבל אין מקום לחתן השמחה.
השר לפיתוח הנגב והגליל הרגיש את החץ המפלח והכאב שבא בעקבותיו. הקמת הפקולטה הזו אינה דומה להקמת עוד מכללה בפרברים. זה היהלום שבכתר, איכות עם ברק. אומרים שכשהקמפוס יושלם, עניין של חמש שנים, יהיו בו אלף סטודנטים, 5,000 מקומות עבודה. צפת המקרטעת תשגשג. בן גוריון מזוהה עם הנגב, טרומפלדור עם תל חי, וכאן יוצמד שם חדש של פטרון לעיר.
שלום נפגע. בסביבתו הקרובה הרימו גבה ודיברו שוב על חיסול חשבונות בקרב האינסופי בינו ובין נתניהו. "בוא נאמר זאת כך", השר ניסה להתחמק השבוע מעימות, "אני ממשיך לעבוד ולעשות, ובסופו של דבר אני מאמין שמי שעושה לא צריך להוכיח. זה הכל. חלקי ידוע. אני לא נכנס למלחמות האלה".
כדי להתחקות אחר שורשי הקרדיט צריך לחזור לשנת 2005. השר לפיתוח הנגב והגליל דאז, שמעון פרס, העלה לדחוף את הרעיון להקמת אוניברסיטה בגליל, ובמאי 2007 החליטה הממשלה, על רקע המחסור ברופאים, שתוקם באזור פקולטה לרפואה. עברו עוד שנתיים, והמיקום שנקבע היה צפת - אחת מהחלטותיה האחרונות של ממשלת אולמרט.
"מנסים בצורה מכוערת להעלים את חלקנו בסיפור", נפגע ח"כ יעקב אדרי, מקדימה, שהיה השר לפיתוח הנגב והגליל כשהאישור הסופי ניתן. "בספרי דברי הימים יהיה כתוב מי הביא את ההחלטה לממשלה.
"אתה לא יודע כמה עבדנו על העניין. איזה מלחמות עשינו מול המוסדות להשכלה גבוהה, שפשוט לא רצו את ההקמה, חשבו שנגנוב להם פרנסה, אבל עכשיו הם מתקוטטים על הקרדיט. החגיגה של סילבן וביבי מי עשה ומי קיבל".
באותם ימים עוד ניסו שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות-תרשיחא ועדי אלדר,
ראש עיריית צפת נכנס בהם חזיתית. לבוחבוט הוא קרא "איש קטן" וקיבל בחזרה תג של תינוק שיש לו חלב על השפתיים.
"ראיתי בזה פרויקט חיים", שוחט מודה. "אם הפקולטה לא הייתה מגיעה, ספק אם הייתי רוצה להמשיך בתפקיד. ראיתי אותנו כספינה טובעת, ובשביל להציל צריך לסתום חורים ולהוציא את המים וזה בדיוק זה. אם היא לא הייתה, אז המקסימום, שהייתי יכול, זה לצבוע את המעקה של הספינה ולשים עליו עציצים. הייתה יפה, אבל שוקעת".
ח"כ אדרי זוכר היטב את הימים. "כל אחד רצה למשוך לכיוונו, אבל נצמדתי להמלצה של שמעון פרס שאמר 'יעקב, אנחנו אחרי בדיקה של אנשי מקצוע'. הוא תיאר לי את המקום, ואמרתי שאני לא משנה. ידעתי שאם אני זז מילימטר, אני גומר את הסיפור".
כששלום נכנס לתפקיד, נמסר לו ממשרד האוצר שאם הוא יעביר את הפרויקט לתל חי הם יזרימו כספים, אבל הוא סירב בתוקף, ידע היטב את הפוטנציאל שיש בצפת, עיר ששוכבת כבר שנים על הקאנטים וזועקת לעזרה. שלום אכן זירז את ההליך.
אוניברסיטת בר אילן זכתה בכבוד להקים את בית הספר לרפואה. בחודש ינואר האחרון ניתן ההכשר הסופי, בחודש אפריל התחילו העבודות במה שהיה מבנה נטוש, ששימש בעבר בית חולים גריאטרי. השקעה של מאה מיליון שקל, חצי מגיע המדינה, חצי מהאוניברסיטה. בשלב הראשון יהיו 124 סטודנטים. בעוד חמש שנים מצפים שיהיו, כאמור, אלף.
היום, שבעה חודשים אחרי כניסת הדחפורים, יש שם מבנה עומד, נס במונחים של בירוקרטיה ישראלית ובנייה שבדרך כלל נמשכת בלי סוף. "ילד בתקופה כל כך קצרה יוצא פג", אמר השבוע נשיא אוניברסיטת בר אילן, פרופ' משה קוה.
"פה המימוש מתחיל יותר טוב מהחלום. אני מודה לשר לפיתוח הנגב והגליל, שר החינוך, שר האוצר, שר הבריאות וראש הממשלה בכבודו ובעצמו, שבלי תמיכתם זה לא היה קורה. הוכרנו כפרויקט לאומי, ולכן כל אישורי הבנייה, שצריך בדרך כלל לחכות להם, הכל קוצר בצורה מאוד מרתקת".
השר שלום הוא שהיה כל כך לחוץ שיתחילו ללמוד שם כבר השנה. בהתחלה התוכניות שלו דיברו על אוקטובר 2010, בסוף הסכים להתפשר ודחה לחלוטין את מי שהציע למתוח את לוח הזמנים, ככל שניתן.
"אם זה לא היה קורה השנה, זה לא היה קורה בכלל", השר משוכנע. "אני יודע איך עובדת הבירוקרטיה הישראלית. תמיד בא איזה חכמולוג שרוצה לשים רגל ולעשות בעיות, והיינו מוצאים מיליון מכשולים וזה היה עולה הרבה יותר.
"בית הספר יעשה לצפת את מה שאוניברסיטת בן גוריון עשתה לבאר שבע. בבית הספר לרפואה שם למדו בהתחלה על הדשא, והיום יש 30 אלף סטודנטים, קרוב ל-20 אלף בבן גוריון ועוד עשרת אלפים במכללות האחרות. פה זה פרויקט לאומי, היסטורי. כבר היום יש עלייה דרמטית במחירי הנדל"ן. אנשים מבינים שצפת היא העתיד".
רק בתחילת החודש שלום נפגש עם סטודנטים, שאמורים ללמוד בפקולטה ושוחח איתם בנוגע לקבלת מלגות ומציאת מקומות דיור בעיר. אבל בזמן שהזרקורים הופנו אליו, היו כאלה שנפגעו וטענו שהשר מנסה לגזור את הקופון ולא משאיר לאחרים. "למה לא שומעים את שר החינוך, את שר האוצר, החלק שלהם יותר קטן משלו? ", היה מי שאמר השבוע.
בעיריית צפת הרגישו איך הקרב הולך ומתחמם מעל לראשם. בעיר החלו להופיע שלטי קרדיט מטעם חתני השמחה, עד שהוחלט שבכדי שאף אחד לא יקפוץ מעל הפופיק, העירייה תקצה את כל שטח הפרסום שלה לטובת הבעת תודה למעורבים בעשייה, רק שאף אחד לא יקופח.
המעורבים בסיפור אמרו ששלום יכול היה להרגיש שנתניהו מנסה לטעון לבכורה בעיר כבר ביוני האחרון, כשראש הממשלה החליט לקיים את גיבושון הקואליציה בצפת. זה לא היה רק ערב כליזמרים וצחוקים בחסותו של אבשלום קור, זו גם הייתה הצהרת "הנני כאן".
בגיבושון , למי שלא זוכר, היו רבים וטובים מהנבחרים, אבל המשנה לראש הממשלה ואשתו נעדרו מהאירוע. ג' ודי שלום ניר-מוזס צייצה בטוויטר: "מקווה שהזוג לא יכעס עלינו, אבל לעזוב את הילדים שלי לסופ"ש ולשלם אלף ש"ח מרצוני החופשי? למה? ? נשבעת לכם שהתנהגתי יפה, או לפחות ניסיתי. את החופשה בצפת אעשה עם כל הילדים".
למעשה שלום מצא את עצמו מחוץ לחגיגה שתתקיים מחרתיים ובצורה לא כל כך אלגנטית. אומנם אוניברסיטת בר אילן מארגנת את הטקס והכיבוד שאחריו, אבל מאחר שהוחלט שישיבת הממשלה תתקיים במקום, היא לא קבעה את סדר הנואמים ולא הייתה אחראית להחלטה להוציא את שלום מהמעגל.
"רק שזה לא ייגמר במריבה קשה מעל הדוכן", אמר ח"כ אדרי, המנוסה בתחום. "מי ינאם ומי לא ינאם. אני מקווה שלי לא הוציאו צו איסור הגעה, כי בכל זאת אני מקדימה. אבל הכי מסכן זה ראש העיר, שנמצא באמצע. הוא נקלע למלחמה לא שלו".
שוחט הסתובב השבוע חגיגי, הרבה קש הוא אכל עד שהגיע לרגע. לא רק מלחמה בבוחבוט וחבורתו וניסיון להרגיע את דורשי הקרדיט, הוא גם היה צריך להסתדר עם החרדים בעיר שהפיצו פשקווילים בגנותו. הם הזהירו כי "בית הספר לרפואה - שואת התבוללות". הפחד שלהם מכניסת סטודנטים ערבים.
ראש העירייה הרגיש השבוע שהמכשולים מאחוריו, ובזמן שהשגיח על העובדים שמירקו את השביל ועסקו בסידורים אחרונים, אנשים לחצו את ידו ואיחלו מזל טוב. נראה שהוא ינשום לרווחה ביום ראשון, אחרי שהטררם ייגמר.
"כראש עיר, נדירים הפרויקטים שיש מעורבות כל כך גדולה של משרדי ממשלה", הסביר. "משרד החינוך, הבריאות, האוצר, פיתוח הנגב והגליל, ובסופו של דבר גם ראש הממשלה רוצה חלק. הלוואי שהצרות שלי יהיו מי יחשוף או יגזור את הסרט, כי אין ספק שהאחריות הכבדה מונחת על כתפי אוניברסיטת בר אילן. היא זו שתוציא לפועל ותגייס תרומות, והתפקיד שלי הוא לא להפריע. לקחתי עשרה צעדים אחורה, והכיף בטקס יהיה לעמוד בצד, בנקודה חשוכה, להסתכל על כולם עם דמעות בעיניים ולחייך".
כן , מתחת לענייני הפוליטיקה יש גם רפואה שחייבים לדאוג לה. ביום רביעי מצאנו במקום, המתעורר לחיים, את ד"ר דוד קרסיק שחזר ארצה אחרי 11 שנים באוניברסיטת הארוורד היוקרתית. הוא יהיה חלק מהסגל בבית הספר בצפת, יתגורר בגליל כאחת מהתחייבויותיו לבית הספר ויתעמק במחקר העוסק בגנטיקה של מחלות הזקנה.
"באתי מציונות", חשף את העניין האמיתי שלשמו התכנסנו. "פעם ב-25 שנה פותחים כאן בית ספר חדש לרפואה, ועוד 25 שנים אני כבר אצטרך לפרוש. יש לנו משאבים מבוקשים בכל העולם במדעי הרפואה והביולוגיה. יש צורך, הרי עוד מעט הרופאים שהגיעו עם העלייה הרוסית ייצאו לפנסיה ולא יהיו עוד. אני, למשל, לא התקבלתי לרפואה לפני 20 שנה, כי לא היה מקום, אז עכשיו הרצון הוא שהמקומיים לא יברחו ללימודים ביוון ורומניה ויישארו שם".
מה בית ספר כזה יעשה לצפת?
"את האמת? לא מעניינת אותי צפת, או באר שבע. העיקר שיקום בית ספר לרפואה. מצדי אפשר גם ברמת גן".
מלשכת ראש המשמשלה נמסר בתגובה: "ראש הממשלה החליט לקיים את ישיבת הממשלה הקרובה בצפת על מנת להדגיש את החשיבות שהוא מעניק להקמת בית הספר לרפואה בצפת, למען הקמתו פעל במשך שנים. לשם כך הקצתה הממשלה 20 מיליון שקלים לשדרוג אמצעי ההוראה בבית החולים, בנוסף ל-30 מיליון שקלים שהקצתה הממשלה לשם הקמת הפקולטה.
"החלטה זו תואמת את מדיניות ראש הממשלה לצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז וליצירת מקומות עבודה. במסגרתה התקבלה סדרה של החלטות ובהן הקצאת 27 מיליארד שקל להקמת רשת כבישים ורכבות לחיבור הפריפריה למרכז, 19 מיליארד שקל להעתקת מחנות צה"ל לנגב, ההסכם שנחתם עם הסתדרות הרופאים המחזק את הרפואה בפריפריה ועוד.
"בטקס פתיחת בית הספר לרפואה ינאמו נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא האוניברסיטה פרופ' משה קוה. בנוסף ישתתפו בטקס חנוכת מבנה הפקולטה השר שלום, שר החינוך גדעון סער וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם