רחל עזריה: "ניר ברקת בוגד בערכים שלנו"
ראש עיריית ירושלים ניר ברקת פיטר לפני כשבועיים את רחל עזריה מתיקי המינהלים הקהילתיים והגיל הרך, משום שעתרה לבג"ץ בעניין ההפרדה בין נשים לגברים במאה שערים. בריאיון מיוחד היא טוענת כי החרדים שוחקים את ברקת, והוא מצדו נכנע להם בקלות. "השאלה היא מי משלם את המחיר ולי ברור שאלה לא חרדים", היא קובעת
גם את ברקת, או בעצם את תפקידו, בוחנת עזריה ברבדים המצויים מעל המציאות היום-יומית בעיר, כמעט ירושלים של מעלה. "ברקת צריך להבין שהוא ראש עיריית י-ר-ו-ש-ל-י-ם", היא מטעימה כל אות, "העיר שהתפללנו אליה 2,000 שנה, עיר הבירה של מדינת ישראל".
מהצהרתה הכמעט פומפוזית היא יורדת לעניינים ארציים יותר: "התבנית ההיסטורית אמרה שיהיה פה ראש עירייה חרדי, אבל שינינו לגמרי את הקו ההיסטורי. אני חושבת שזאת גם הדרישה מברקת: שלא ינהל את העיר דרך פוליטיקות קטנות. הוא אמור להיות ראש העירייה של בירת מדינת ישראל, לא ראש עיריית חדרה למשל, שסוגר עם הסיעה הזו ועם הסיעה הזו".
לטענתה של עזריה, ראייתו של ברקת צרה, ונקודת המוצא שלו אינה מתאימה לראש עירייה בירושלים. "כבר כמה פעמים עלו לסדר היום דברים עקרוניים, וברקת הלך לפתרונות הקטנים במקום לראות את החזון", היא אומרת. בהתייחס לסוגיית פיטוריה היא משחררת אבחנה:
"יש פה שני סוגים של חברי מועצה: החרדים והלא חרדים. החרדים יכולים לצאת נגד
אולי זו דרכו לשמור על קואליציה רחבה בעיר.
"יש עוד המון דרכים. אני לא חושבת שהוא צריך עצות ממני איך לעשות את זה".
אלא אם זה מה שדורשים החרדים כדי להישאר בקואליציה.
"זו החלטה שלו אם הוא צריך את כולם בקואליציה. השאלה היא מי משלם על זה את המחיר ולי ברור שאלה אנחנו, הלא חרדים".
זה קרה גם במקרים אחרים, כמו תפקיד סגנית ראש העירייה שלא קיבלת?
"מה שהפריע לי, וזה דבר שהוא בלתי נסבל בעיניי, הוא שזה קרה כי החרדים הטילו וטו. ברקת חד-משמעית נכנע להם, וזה חלק מאותו סיפור. מעבר למקרים הנקודתיים הבעיה היא העיקרון, התפיסה שהחרדים הם מפלצת שצריך להאכיל אותה כל הזמן".
בהמשך לדבריה עזריה מבקשת להזכיר כי החרדים מהווים בסך הכול 20 אחוז מתושבי העיר, ומחדדת את הנקודה כשהיא מדגישה כי רק הפלגים הקיצוניים בקרב החרדים הם אלה המבקשים הפרדה: "הציבור הקיצוני שדורש הרחבה במרחב הציבורי אינו עולה על שני אחוזים מכלל אוכלוסיית העיר", היא טוענת.
חזרה לקואליציה העירונית עומדת על הפרק?
"הכדור במגרש של ברקת", היא עונה בתמציתיות, אבל מציבה תנאים משלה: "זה יקרה אם ברקת ייזכר שהערכים הם מה שמוביל אותנו, שירושלים חייבת להיות עיר שמתאימה לכולם, ואם הערכים המנחים בניהול העיר יהיו אלה שהציבור במדינה ובעיר מעוניין בהם".
כשהיא נשאלת מדוע הסכימה לפשרות כואבות בעבר, מסבירה עזריה כי "הסכמתי לא פעם לבלוע צפרדעים כי הבנתי שזו הדרך לשנות את ירושלים ולהפוך אותה לעיר שהיא צריכה להיות. אני אוהבת אותה בכל לבי, ועכשיו שיקול הדעת וההחלטה יהיו לפי מה שהכי נכון לירושלים – צריך לוודא שהעיר מתקדמת הלאה, ולא חוזרת עוד שלב אחורה".
כשהיא מדברת על התקדמות עזריה מתכוונת בעיקר לפלורליזם וזכויות נשים, הדגל העיקרי שהיא מנופפת בו בשלוש השנים האחרונות. "שוויון האישה הוא אחד הדגלים החשובים של המאה העשרים", היא חורצת. "אנחנו לא יכולים לקבור את כל זה וללכת הביתה".
וברקת אשם בהפרדה בין גברים לנשים במאה שערים?
"אני חושבת שהוא לא מבין שזה עניין שאי אפשר לוותר עליו. בנושא הזה, דרך אגב, אני מעריכה את עדנה פרידמן (חברת מועצה מהמפד"ל - מ"ש), שנלחמה על שריון מקומות לנשים במינהלים הקהילתיים למרות התנגדות החרדים".
את חושבת שברקת נכנע לחרדים בעניין פרסום תמונות נשים במרחב הציבורי?
"ברור שכן. אני חושבת שככל שהזמן עובר הוא נכנע יותר ויותר. שלוש שנים זה הרבה זמן והיום~יום שוחק את ההתנגדות. ביום~יום שמונת חברי המועצה החרדים שוחקים אותו".
את מתכוונת לחברי המועצה של יהדות התורה?
"כן".
ואלה מש"ס?
"אני חייבת לומר שש"ס נמצאים במקום אחר, הם מבינים את המורכבות".
עיקר טענותיה כאמור מופנות כלפי ראש העירייה. "ניר ברקת צריך להחליף דיסקט, וברור לי שהוא יכול לעשות את זה", היא מכריזה. "זו שחיקה רצינית כי המציאות בעירייה קשה. הוא מתעסק עם החרדים שנמצאים בעירייה באחוזים הרבה יותר גבוהים ממה שהם באוכלוסייה. הייתה פה שחיקה מתמשכת והוא צריך היה לומר, 'עד כאן, אני זוכר מי הצביע עבורי ומה העמדות שלי'.
"ברמה הערכית ברקת קרוב לכולנו, אך לצערי הוא מעדיף הישרדות פוליטית על פני מימוש הערכים הללו. עד עכשיו ברקת בוגד בערכים שלנו, המצביעים שהביאו אותו לראשות העירייה.
"אני מקווה בשביל העיר שבהמשך הקדנציה המגמה הזו תשתנה. כמו שכבר אמרתי, העניין החשוב הוא איך העיר הזו מתנהלת, מה הדיסקט, ופה נחצה רף. חוץ מזה, חשוב מאוד לכל פוליטיקאי שיהיה לו עמוד שדרה".
ולברקת אין עמוד שדרה?
"אני מדברת על עצמי עכשיו", היא צוחקת.
וברקת?
"אני חושבת שהשחיקה היא גורם משמעותי מאוד".
בעוד שנתיים בדיוק יתקיימו כאן בחירות. תצביעי לו?
"לא יודעת", מתוודה עזריה. "הדבר הכי חשוב הוא שבבחירות הבאות נהיה סיעה גדולה. צריך סיעה גדולה שלא מתעסקת בשייח' ג'ראח ובשמעון הצדיק, בסילוואן ובעיר דוד - יש לנו את המפד"ל ואת מרצ, שמתעסקות בזה בלי סוף - אלא בירושלים, ובפלורליזם שמאפשר לכולם לחיות בה".
סבב הבחירות השני למינהלים הקהילתיים יוצא לדרך בדיוק כאשר התיק הרלוונטי נשלל מעזריה. כידוע סביב הבחירות ברמות ניטש ויכוח עז בין חילונים לחרדים, הנוגע לשני תחומי פעילותה העיקריים של עזריה.
"אני יכולה לומר מה סגרנו", היא אומרת באשר לאופי הבחירות בשכונה, "אך איני יודעת מה יקרה עכשיו. אני מקווה שדברים לא ישתנו כי רמות היא שכונה יקרה ויש בה תושבים מדהימים, אנשים שיוצאים מהבית ומוכנים להתאמץ מאוד כדי שהשכונה תהיה פלורליסטית.
"יש שם אוכלוסייה שלא מוכנה לוותר. התעקשנו על שני מינהלים קהילתיים, שני גופים משפטיים נפרדים. ברקת הציע הרבה מאוד כסף לחרדים כדי שיהיה להם מינהל קהילתי עשיר, מבוסס וטוב, ואני מצפה שהוא יוודא שהאוכלוסיה הלא חרדית שם מקבלת את המענה שהיא זקוקה לו - שני מינהלים. לא פחות, לא כמעט ולא ליד".
ואולי כדאי שתניחי לחברי המועצה החרדים לדאוג למצביעיהם, כדי שתוכלי לדאוג למצביעייך בשכונות החילוניות מתוך הקואליציה?
"אני לא חושבת שהחרדים דואגים למצביעים שלהם".
זו לא בעיה שלך.
"אני לא מסכימה", אומרת עזריה וממחישה את טענתה בסיפור: "בתחילת הקדנציה היו לי פגישות עם חרדים שביקשו עזרה בסידור הגינה הציבורית או דברים כאלה. אמרתי להם, '15 שנה הייתם בשלטון, ועכשיו אתם באים עם זה אליי?', הייתי בהלם". אבל לא נשמע כאילו עזריה מוטרדת יתר על המידה ממעורבותה בחיי החרדים: "אנחנו לא בעיר שבה נוכל לתת לחרדים לנהל את עצמם והכול יהיה בסדר", היא קובעת.
ובכל זאת, בשכונות החרדיות לא הצביעו לך.
"זה לא משנה, זה חלק מהאחריות. זה כמו שמפקד המשטרה לא יכול להגיד שהוא לא נכנס למאה שערים. בשנה שעברה קיבלתי פניות מחרדים שמספרים שהתחבורה הציבורית לא תעבור בכל אזור מאה שערים. זה לא חוקי.
"בהתחלה היו דיונים ארוכים עם המשטרה, והיא אמרה, 'זה יהיה ככה, זה לא יהיה ככה, כן אוטובוסים, לא אוטובוסים'. הבנו שאף אחד לא מנהל שם את העניינים. אני זוכרת שהלכנו במאה שערים ופשוט היינו בהלם מהמגאפונים שצעקו, 'סליחה גברת, לפה' ומהמכות שהיו שם, אז הגשנו בג"ץ".
עזריה מספרת כי "בכירים חרדים תמכו בעתירה מאחורי הקלעים. 'תוציאי לנו את הערמונים מהאש', הם ביקשו. עכשיו היה מעקב של בג"ץ, כדי לוודא שבאמת אין פה עוד תרגיל. הרי זו תמיד השיטה. החרדים בטוחים שאנחנו, הציבור הלא חרדי, נרדם בשמירה כי זה מה שעשינו שנים. הרי אפילו מפקד המחוז אמר שמשטרת ישראל לא נכנסה למאה שערים שנים.
"כך היה גם בסיור שלי במאה שערים בשנה שעברה. התקשרתי למשטרה ואמרתי שמחטיפים לנו מכות, אז שאלו אותי אם אני רוצה אמבולנס. כשהגענו להגיש תלונה אמרו עלינו, 'הנה אלה שעשו בלגן במאה שערים'.
"זו שכונה בירושלים, זה מטר מהמשטרה. לא יכול להיות שיש שכונה בירושלים שהיא אקס טריטוריה. המשטרה והעירייה אחראיות לכל שכונה בירושלים ואנו צריכים לוודא שהאנשים בשכונה מקבלים את כל השירותים. אתה יודע ששנתיים לא היה אף קו של תחבורה ציבורית שעבר במאה שערים? זה קרה כי המשטרה לא מוכנה להיכנס לשכונה הזו. הצד השני של העניין הוא שלא מוכנים לשים תמונה שלי על האוטובוסים".
עזריה קובעת בנחרצות כי רעיון ההפרדה במרחב הציבורי במאה שערים לא נולד במוחם של הרוב בציבור החרדי, אלא בקרב מיעוט קיצוני. "מי שרוצה את ההפרדה זה לא המיינסטרים החרדי אלא קבוצה קטנה שמשליטה טרור בציבור החרדי. מפקד המחוז הודה בזה", היא אומרת.
החרדים טוענים אחרת ומפקד המחוז, כמדומני, אינו תושב מאה שערים או טובל קבוע במקוואותיה שיכול להכריז זאת בשם המגזר.
"אבל הוא יודע מה הולך שם. גם המדינה הודתה בזה בבג"ץ. הכניעה לקבוצה הקטנה הזו היא בלתי נסלחת. אני רוצה לדבר קצת על כל הנושא החרדי, על מערכת היחסים עם החרדים ולאן אנחנו רוצים להגיע. אני חושבת שעוד לא גילינו את הציבור החרדי. יש שם המון אנשים שיכולים לצאת לשוק העבודה. הציבור החרדי הוא ציבור ענק שממתין שיגלו אותו.
"כמות החברים החרדים שלי בפייסבוק מפתיעה אותי בכל פעם מחדש. אני חושבת שהציבור החרדי צמא לצאת החוצה. הוא יכול להמשיך לשמור על אורח החיים שלו כחלק מהציבור הכללי וללכת לעבוד. אני חושבת שרבים בציבור הזה רוצים לעבוד, ואני לא חושבת שמגיע לילדים חרדים לגדול בעוני".
חרף פרץ האופטימיות של עזריה, גם היא יודעת שעוד חזון למועד ועוד רחוקה הדרך עד שהציבור החרדי ייצא בהמוניו לשוק העבודה. "הדרך לשם ארוכה", מבהירה עזריה, "אך אנחנו נמצאים בכיוון הנכון. כל הציבור הישראלי והמנהיגים צריכים לקחת אחריות על הציבור החרדי ואי אפשר לומר לו שינהל את עצמו, כי אז אוטובוסים לא עוברים בשכונות החרדיות, נשים מודרות מהמרחב הציבורי ולגברים אין השכלה בסיסית כדי לצאת לעבוד. אני מחכה ליום שיהיו נשים חרדיות במועצת העירייה ונוכל לעבוד בשיתוף פעולה. אני מחכה ליום ששוב נוכל לגור בשכנות. החברה הכי טובה שלי בתיכון הייתה חרדית".
כי את דתייה. גם אם היית חילונית היא הייתה חברה שלך?
"היו לי גם חברים חילונים".
ולה היו חברים חילונים?
"בשנות החמישים חרדים וחילונים יכלו לגור באותו בניין והכול היה בסדר. אני חושבת שקרו שינויים דרמטיים בציבור החרדי. אחד מהם זה תפיסת ההסתגרות, וחלק מזה היא התפיסה שהבית והחוץ צריכים להיראות אותו דבר. לעומת זאת, כשאנחנו הולכים לבית הכנסת בשבת והילדים שלי רואים מכוניות נוסעות הם יודעים שיש אנשים ששומרים שבת ויש שלא.
"הציבור החרדי לא מעוניין בזה, וזה דבר שאני חושבת שהם יכולים להתמודד איתו. השינוי שקרה בחברה החילונית זה הרב תרבותיות, וזה גרם לכך שנהיה פלגים-פלגים, קבוצות~קבוצות. לא יכול להיות שקבוצות אומרות שהן נבדלות זו מזו, ולכל קבוצה אכפת רק מעצמה".
בסיעות החרדיות ובתקשורת החרדית חגגו את פיטורי עזריה. הכותרת באתר האינטרנט בחדרי חרדים הייתה "חג שמח בירושלים, ברקת פיטר את הפרובוקטורית".
יוסי דייטש, סגן ראש העירייה וממלא מקומו מטעם סייעת יהדות התורה, אמר כי "היא הרוויחה ביושר את הפיטורים. היא לא דאגה לבעיות האמיתיות של תושבי העיר, כמו דיור וניקיון העיר, אלא חיפשה כותרות, וכנראה המטבע העובר לסוחר בעיני התקשורת זה שנאת חרדים.
"ההוכחה שכל הפעילות היא בשביל הפרובוקציה היא התהלוכה שהתקיימה במוצאי שבת במאה שערים, כשלא הייתה שום הפרדה בשכונה".
מנגד, תנועת "קולך" פנתה לראש העירייה במחאה על המהלך. אליה הצטרפו עשרות ארגוני נשים דתיים וכלליים וארגונים ליברליים מכל רחבי הארץ, ביניהם התנועה המסורתית, שדולת הנשים בישראל והעמותות "חדו"ש" ו"ישראל חופשית", שהיו מעורבות בפעילות האחרונה של עזריה. עוד חתמו על עצומה נגד פיטוריה של עזריה קרוב ל-3,000 איש.
"ההפרדה בשכונת מאה שערים איננה עניין פנימי של הקהילה החרדית. מדובר בקבוצת מיעוט שולית וקיצונית שכופה את תכתיביה הלא חוקיים על עשרות אלפי נשים חרדיות שאין להם פתחון פה והגנה, והן סובלות שוב ושוב מהתקפות אלימות ברחובות ירושלים", נכתב בפנייה.
"התופעה הזאת מחריפה והולכת בתקופת כהונתך כראש העירייה, וכיום אף באירועי העירייה מתקיימת הפרדה בין נשים וגברים. תמונותיהן של נשים נעלמות מפרסומים עירוניים, ונשים נאלצות לשבת מאחור באוטובוסים ברחבי ירושלים. כולנו רוצים להרגיש בנוח בעיר - גברים, נשים, חילונים, דתיים וחרדים. לא נסכים לתת לקבוצה קיצונית להכתיב לכולנו את אורח החיים בעיר הבירה של מדינת ישראל".
בהמשך ממקדים החותמים את כעסם בברקת עצמו: "מאכזבים במיוחד הם פיטוריה של רחל עזריה. היא נאבקת במסירות למען ירושלים פתוחה וידידותית, שמאפשרת לכל אזרחי מדינת ישראל להרגיש בה בבית, ולמען המשפחות הצעירות המתגוררות בה. שלילת סמכויותיה היא צעד מקומם, והיא פוגעת בציבור שבחר בך לראשות העירייה. אנו רואים בכך כניעה לתכתיבים של הקיצוניים שבחרדים".
בסוף המכתב דורשים יוזמי העצומה מראש העירייה לחזור בו מהפיטורים: "אנו קוראים לך לחזור בך משורת הצעדים שפוגעים בייצוגם של נשים בירושלים ובאופייה הפלורליסטי של העיר. אנו קוראים לך למנוע הפרדה בין נשים לגברים במרחבים הציבוריים בעיר, לפרסם תמונות נשים בפרסומי העירייה, וכמובן להחזיר את סמכויות הגיל הרך והמינהלים הקהילתיים לחברת מועצת העיר רחל עזריה".
חנה קהת, יו"ר ארגון "קולך" ויוזמת הפנייה, טוענת כי "רחל עזריה פוטרה רק בגלל שהעזה לדרוש שבמרחב הציבורי לא ידחקו נשים אל מאחורי פרגוד. אין זה סוד שהשתלטות של חרדים קיצוניים על המרחב הציבורי בירושלים הופכת את חייהן של נשים מכל המגזרים, ובמיוחד מן המגזר החרדי, לבלתי נסבלים. יש כניעה מתמשכת של חברות כמו 'אגד', חברות פרסום ועכשיו גם ראש העירייה לטרור השוביניסטי הזה".
מהעירייה נמסר בתגובה כי "ראש העירייה מתנגד באופן נחרץ להפרדה בין המינים במרחב הציבורי, והעירייה תמשיך לסייע למשטרה באכיפת הנושא ככל שתידרש. לראיה הייתה התקדמות גדולה בנושא מהשנה שעברה בהובלת המשטרה, כפי שצוין בבית המשפט .
"ללא כל קשר לנושא: בדיוק כפי ששר לא יכול לעתור נגד הממשלה, אחרת יפוטר מיד, כך חבר הנהלת העירייה לא יכול לעתור נגד העירייה. המחיר לכך ידוע וברור. כחברת הנהלה לשעבר ובעלת סמכויות היו בפני עזריה דלתות רבות פתוחות להשפיע ולקדם את הנושא החשוב, כפי שעושים כל שאר חברי ההנהלה, אך היא בחרה לא לנצל זאת כדי להשפיע.
"בירושלים חלה מהפכה מהקדנציה הקודמת ביחס כלפי נשים. בנות 'מחולה', שנכפה עליהן להופיע באירוע גשר המיתרים, מופיעות תדיר באירועי העירייה בלבושן המקורי ואף באולם מועצת העירייה. העירייה מפרסמת תמונות נשים בקמפיינים רבים בשלטי החוצות (דוגמת הכרזות של מרתון ירושלים, שם פורסמו תמונות הרצות), במודעות בעיתונים ובדיוור ישיר לבתי כל התושבים. כמו כן חזרו הנשים לעמדות מפתח בכירות בעירייה ולראשונה מכהנות בה שתי סגניות, שש מחזיקות תיקים, ראש סגל אישה ועוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם