ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

אלוהים ישמור: בישיבה החילונית לא ממש שומרים שבת

תשכחו מאברכים מזוקנים, תפילות שחרית ושמירה על כשרות. בישיבה החילונית בינ"ה שברחוב לוינסקי בתל אביב מתמקדים בלימוד אחר, פתוח ומעשי יותר, של תרבות יהודית. בינתיים, ברוך השם, זה עובד יופי

אם התמונה העולה בראשכם לשמע צמד המילים "ראש ישיבה" היא רב ישיש חובש אדרת שחורה, ששער שיבה בראשו והוא מפלפל בהוויות אביי ורבא תוך שאצבעותיו ממוללות את זקנו הלבן, כדאי שתכירו את ערן ברוך - ראש הישיבה החילונית בינ"ה (ראשי תיבות של "בית יוצר נשמת האומה") ברחוב לוינסקי שבתל אביב, והשלוחה הירושלמית החדשה שלה, שעומדת להיפתח בקרוב.
 
הישיבה החילונית מתפקדת כישיבה לכל דבר, בדומה לנורמות המוכרות בעולם החרדי, ומתמקדת בעשייה חברתית. נכון, בשמיעה ראשונה, המושג "ישיבה חילונית" נשמע כמו אוקסימורון, אבל כן, יש כזה דבר, והוא מהווה מוקד משיכה לתלמידים שאינם שומרי מסורת כלל - כלומר, חילונים גמורים.

המטרה ששמה לעצמה הישיבה היא הקניית ערכי יהדות לכלל האוכלוסייה, ולאו דווקא רק לציבור החרדי או הדתי. "אני ג'ינג'י", מעיד ברוך על עצמו, "גדלתי בקיבוץ, הייתי מ"פ בגולני ולאחר מכן שימשתי כשליח הסוכנות היהודית בבודפשט. הוסמכתי בפרשנות ובתרבות מאוניברסיטת בר אילן, (תואר שני, ח.ג) ובארגון בינ"ה אני נמצא כבר 15 שנה ועוסק בנושאים של תרבות וזהות, חינוך יהדות וחברה".

למה זהות יהודית זה כל כך חשוב, בעצם?
"כי אנחנו יהודים. זו התרבות שלנו. לכל אחד זה מתחבר למשהו אחר. אנחנו רוצים ללמוד וללמד, לשמור ולעשות. הרעיון של מעשים נוכח מאוד בהוויה של הישיבה החילונית, והעובדה שהיא ממוקמת כאן בדרום תל אביב, ברחוב לוינסקי, מקרבת את התלמידים להתנדבות עם קשישים ונוער בסיכון. מה לעשות, היהדות דורשת ממך מעשה".

איך אפשר ללמוד על שמירת שבת ואז לצאת לבלות בשישי בערב?
"כשאנחנו לומדים את מסכת שבת, אנחנו שואלים את התלמיד 'מהי שבת עבורך?'. אנחנו לא מספרים לו על ארבע יציאות השבת ואומרים לו מה מותר ומה אסור. אנחנו אומרים לו 'אתה תחליט מהי שבת עבורך. אתה רוצה לעשות הבדלה על חוף הים ביפו או לקבל את השבת עם גיטרה ושלושה נרות? תעשה שבת איך שאתה מבין"'.

בתור מי שגדל על ברכי החינוך החרדי, אני חייב להגיד שזה קצת הופך לי את המעיים.
"תתפלא, אבל יש הרבה גורמים אורתודוקסיים שתומכים בעשייה שלנו, ביניהם הרב יואל בן נון. הקמתי את הישיבה החילונית בינ"ה בגלל בעיות הזהות של אנשים כמוני, ולא בגלל בעיות הזהות שיש בבני ברק. אני חושב שהצעירים שמגיעים לפה עושים את זה מתוך חיפוש זהות כנה. יש בעיה גדולה של בורות בכל הנושא של התרבות היהודית. רוב החבר'ה הצעירים שבאים לכאן לא פתחו דף גמרא מימיהם. התלמידים מגיעים לכאן, ישנים ואוכלים כאן. הם מתגוררים בשכונת שפירא ועוסקים בעשייה קהילתית. אנחנו עושים את העבודה הזאת כבר ארבע שנים, ובשנת המאה לתל אביב הוצאנו ספר על השכונה שנקרא 'לא ביפו ולא בתל אביב'. בסך הכל נמצאים כאן כ-200 צעירים שעושים חגים ופועלים בשכונה - וזה משפיע מאוד".

מה זאת אומרת "משפיע מאוד?" על מי ועל מה זה משפיע?
"קודם כל על התלמידים עצמם, ובנוסף לזה שכונת שפירא עוברת שינוי תדמיתי עם הזמן ויותר ויותר אנשים באים לגור בה. הפעילות בשכונה הזאת מסמנת אופק חברתי למקום. בחג שבועות האחרון, לדוגמה, עשינו ערב לקשישים שרקדו ונהנו עם להקת העוד. הם היו מאושרים וחשבתי לעצמי שזו אולי ההזדמנות היחידה עבורם להתלבש יפה ולצאת מהבית. אין ספק: אלה דברים שיוצרים שינוי".

קחו לדוגמה את ים ויינברג מתל אביב ואת יותם קנת מגן יבנה, תלמידים במכינה הקדם צבאית של בינ"ה. השניים האלה ממש לא בעניין של שמירת מצוות, ובכל זאת עושים כיף חיים בישיבה. "דווקא בגלל שאני מתל אביב נמשכתי מאוד לתכנים", מספרת ויינברג. "העניין שנלמד, נגור ונתנדב באותו   מקום דיבר אליי, כי זה הופך אותנו לחלק מהשכונה וגורם לנו לחוות אותה ביומיום".
 

"הפילוסופיה היהודית מאוד מושכת אותי", מוסיף קנת, "גם ההורים שלי וכל החברים הקרובים שלי, אגב, מאוד בעד הישיבה הזאת". ויינברג: "החברים שלי לא היו בדיוק נגד, אבל הם נורא הופתעו שבחרתי ללכת לזה. מצד שני יש כבר חבר'ה שדיברתי איתם וללא ספק יבואו ללמוד כאן בזכות החוויה שלי".

לטענתה של טובה בירנבאום, מורה בישיבה החילונית שבעברה גדלה בחינוך הדתי ולמדה בבית יעקב ובאולפנא, המורים בישיבה עובדים מתוך רצון להרגיש בני בית בתוך התרבות של התלמידים. "הרעיון הוא לגרום להם להרגיש נוח ללמוד קשת רחבה מאוד של טקסטים מתוך ארון הספרים היהודי", היא מסבירה.

מהו הספר הפופולרי ביותר שאתם מלמדים כאן?
"תלמוד. אני, באופן אישי, עוסקת באופן די נרחב באגדתא, כי ההתמחות שלי היא מדרש תיאטרון. לפני יום הכיפורים למדנו את מסכת יומא, שעוסקת בענייני החג, ואני יכולה להגיד שאני גם מתחברת מאוד למסכת תענית, שהחומרים בה מדהימים בעיניי. כשלמדתי במסגרות הדתיות קיבלתי בסיס הלכתי מוצק, אבל נעדרה ממני היכולת להיחשף לחומרים של הגות יהודית בכלל, ושל גמרא בפרט.

"תראה, היהדות מבחינתנו היא אורח חיים, במובן שזה מתורגם גם לעשייה חברתית וממשיך במעורבות החברתית של התלמידים לכל אורך מעגל החיים. הם מקבלים משמעות יהודית שלא בהכרח קשורה למעשה הלכתי קלאסי, אלא הופכת את החיים לכאלה שמשלבים בתוכם את המסורת היהודית עם משמעות רלוונטית".

ותושבי השכונה מתחברים לאג'נדה הזאת?
"בשכונות יש לנו הרבה מאוד אנשים עם רקע מסורתי. אני פוגשת אותם במפגשים של לימוד תורה ואני מגלה שהם ממש ספוגים בחומר שהם שמעו בבית ולא נחשפו אליו מתוך הספר. הלימוד הוא בעל אופי ביקורתי, כך שאני לא מונעת מהם את סימני השאלה שעולים לעתים מתוכו".
 

בשלב מסוים ניסו קברניטי הישיבה לזכות במעמד של ישיבת הסדר. זה לא ממש הצליח להם. "ועד ישיבות ההסדר כתב מכתב למשרד הביטחון ובו טען כי 'ישיבת בינ"ה היא לא ישיבה ברוח ישראל סבא, ולכן לא אישרו לנו את השילוב", מסביר ערן ברוך, "בסופו של דבר נסוגונו מהרעיון הזה, פתחנו מכינה קדם צבאית והיום יש לנו גרעיני נח"ל שמגיעים ללמוד פה תוך כדי צבא, ויש כאלה שממשיכים עם זה גם אחרי השירות".

כיום, הישיבה החילונית בתל אביב מאכלסת, כאמור, כ-200 תלמידים, ולאחרונה התעוררה בעיה של חוסר מקום. לכן, החליטו בבינ"ה שהגיע הזמן לפתוח שלוחה חדשה, הפעם בירושלים.

"מדובר בשלושה חבר'ה שהחליטו להקים את הישיבה גם שם", אומר ברוך, "לדעתי זו יוזמה מדהימה ועכשיו אצטרך לחלק את הזמן שלי בין ירושלים לתל אביב".

כשאתם רואים את מה שקורה כאן, באזור התחנה המרכזית, מה יש לכם להגיד על הגורמים השלטוניים ועל ההתנהלות שלהם?
"אנחנו נמצאים כאן בשביל לעשות כמה שיותר טוב ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הגורמים השלטוניים ולא נגדם. אנחנו בודקים מה אנחנו יכולים לעשות, וגם החבר'ה הצעירים שלנו חדורי מוטיבציה לעשות ככל יכולתם. העבודה שלנו כאן נעשית יחד עם הגורמים בעירייה ובמשרד הרווחה. אנחנו בעצם מסייעים להם לקחת אחריות על מה שקורה כאן".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...