המנדט עדיין כאן: חוקי העזר ההזויים של הרשויות המקומיות
רוצים לעבוד כסבלים בכפר סבא? הצטיידו בלוחית מספר לזרוע. רוצים למכור ג'מוס בנתניה? שלמו אגרה מיוחדת. ושלא תעזו להביא דובים לחוף נתניה. בדיקה של חוקי העזר ברשויות המקומיות בשרון מעלה כמה תקנות אנכרוניסטיות, תמוהות והזויות. על מקצתן, אגב, חתום נציגו של הנציב העליון הבריטי

אל תדאגו, אתם לא פושעים ואין לכם נטיות קרימינליות. אבל בדיקה של חוקי העזר ברשויות המקומיות באזור השרון מגלה תקנות שנחקקו לפני כמה עשורים, שעל אחדות אף חתום נציגו של הנציב העליון הבריטי, והן איבדו כל רלוונטיות לימינו. במקצתן אף נקבעו האגרות והמסים ב"מיל", אותו מטבע שיצא מהמחזור יחד עם החור שבגרוש.
מסיבה זו יצא באחרונה קב"ט עיריית רעננה לשעבר, אבי גבע, נגד התופעה הזאת. בפורום בפייסבוק "להחזיר את רעננה לדרך הנכונה" קורא גבע לבטל את החוקים האנכרוניסטיים. "אנחנו חיים בשנת 2011. הגיע הזמן שהעירייה תעדכן את החוקים שלה. זה אולי עניין שולי, אבל הוא עוד סימפטום להתנהלות של העירייה ולמידת הקשב שלה לתושביה".
חוקי העזר המקומיים הם הכללים והחוקים המסדירים את פעילות הרשויות המקומיות בארץ. חוקי העזר עוסקים במגוון תחומים: תעבורה, ביוב ושמירה על איכות החיים והסביבה בעיר. החוקים נחקקו בהתאם לפקודת העיריות, קובץ החוקים שעל פיו פועלת הרשויות המקומיות. חוקים אחדים נחקקו בימיה הראשונים של המדינה, ואף קודם לכן, וכבר אז הם היו אנכרוניסטיים.
רוצים דוגמה? בבקשה. חוק העזר לכפר סבא (שווקים ומכירה פומבית) שנחקק בשנת 1942 ועוסק בהסדרת פעילות השוק העירוני, אמנם זכה לאישורו של מושל מחוז לוד, סר קרוסבי ונשיא המועצה המקומית, אברהם קירכנר, אבל פקח עירוני שינסה לאכוף אותו יתקשה בכך.
כך למשל, אם אתם רוצים למכור סל מספוא, עצי בניין או זרעים, תיאלצו להיפרד מלא פחות מאשר 5 מיל למועצה המקומית. אם אתם מתעקשים למכור יותר מטונה של מספוא,
באותה שנה נחקק ביישוב גם חוק העזר העוסק בהסדרת מלאכות הרחוב. אם אתם רוצים לעבוד כסבלים או רוכלים, תידרשו לשלם 150 מיל לרישיון. מצחצחי נעליים, כרוזים או מפתחי חותמות ישלמו 100 מיל בלבד.
בשנת 1941 חוקקה עיריית נתניה חוק העוסק בהסדרת פעילות הקבצנים ואוספי התרומות למיניהם. החוק, שזכה לשם "איסוף תרומות ברחובות", מחייב אוספי תרומות להצטייד ברישיון מיוחד, וקובע עוד כי איסוף התרומות יכול להתבצע רק בצמדים.
"איסוף התרומות ייעשה בקבוצות של שני אנשים, שייאספו בזמן אחד ובמקום אחד, ולא בקבוצות של יותר משני אנשים ולא על ידי יחידים". על החוק חתם ראש העירייה המיתולוגי עובד בן עמי, ולצדו מושל מחוז שומרון, סר טשרשט.
גם לאחר הקמת המדינה המשיכה מלאכת החקיקה ביתר שאת. את מקומו של הנציב העליון וממשלת הוד מלכותה החליפו שרי הממשלה שהוסיפו את חתימתם לצד ראש הרשות.
הרשויות המקומיות בשרון המשיכו לפקח על פעילות העובדים השונים ברחבי העיר. חוק העזר לרעננה, העוסק במתן רישיונות לסבלים בעיר ובפיקוח עליהם, קובע כי "לא יעסוק אדם בתחום המועצה כסבל אלא על פי רישיון מאת ראש המועצה".
אחד מסעיפי החוק מחייב את הסבלים להסתובב עם לוחית ממוספרת על זרועו. מעוניינים להיות סבלים? אז תכינו המחאה על סך 2 לירות כאגרה ועוד 500 גרוש לצורך רכישת הלוחית.

באותה שנה נחקק בהוד השרון חוק עזר העוסק ברישיונות לרוכלים ופיקוח עליהם. החוק קובע כי רוכל המבקש למכור את סחורתו בעגלה יזדקק לרישיון מהעירייה. "לא יינתן רישיון, אלא על פי המלצת ועדת הסעד", נקבע בחוק.
חוק דומה נחקק בשנת 1972 בכפר סבא, והוא נושא את השם "חוק עזר לכפר סבא (עגלות)". "לא ינהג אדם בעגלה בתחום הרשות המקומית אלא אם יש לו עליה היתר מאת ראש העירייה". על החוק חתום זאב גלר, ראש העירייה לשעבר, ולצדו שמעון פרס, אז שר התחבורה. אין ספק, כבוד השר הגיע רחוק.
לא רק עגלות נדרשות לרישיון. גם אופניים. אם אתם תושבי נתניה ואתם רוצים לרכוב להנאתכם, תצטיידו ב-75 אגורות. זוהי האגרה שתשלמו עבור הלוחית. "לא ירכב אדם על אופניים בתחום העירייה, אלא אם יש לו רישיון בר תוקף מאת ראש העירייה או מאת רשות מקומית אחרת", קובע חוק העזר לנתניה (רישיונות לאופניים) שנחקק בשנת 1967 ותוקן ב-1981. הכללים הללו תקפים גם לתלת אופן. אם תעזו לרכוב בלי רישיון או בלי לוחית, אתם צפויים לקנס של 50 לירות.
לא רק פעילות העגלונים ורוכבי האופניים הוסדרה על ידי הרשויות המקומיות בשרון. גם איכות הסביבה והניקיון ביישוב הוסדרה בחוקים. זה, כמובן, ברור. אך עיון בחלק מהחוקים מעלה סעיפים מוזרים למדי.
כך, למשל, חוק העזר לאבן יהודה, העוסק בשמירת הניקיון ואיסור עישון, שנחקק בשנת 1958, אוסר באופן גורף על מכירה ופיצוח גרעינים ובוטנים במקומות בילוי. לצד הסעיף הזה החוק כולל סעיפים הגיוניים יותר, כמו איסור עישון במקומות ציבוריים.

שנתיים מאוחר יותר נחקק גם ברעננה חוק דומה, אך החוק היה גורף יותר, ואסר על פיצוח גרעינים במקומות ציבוריים. אגב, אפילו בעירייה הבינו את האבסורד שבחוק הזה, והעונש על פיצוח הגרעינים בוטל לפני כשנתיים.
איכות החיים נשמרת גם בחופי הים. הרצליה, המתהדרת ברצועת חוף ארוכה, חוקקה בשנת 1967 את חוק העזר העוסק בהסדרת מקומות רחצה. החוק אוסר להכניס בעלי חיים לחוף הים, וכדי שלא תהיה אי הבנה, החוק מגדיר אילו בעלי חיים אסור להכניס לחוף הים: בקר, עז, גמל, סוס, חמור, חזיר, עוף בית, חתול, קוף, דוב וכלב. אז בפעם הבאה שמישהו מביא קוף לחוף תקראו מהר לפקח.
הרשויות המקומיות מנהלות גם את השווקים העירוניים. כך גם בנתניה. אם אתם מעוניינים למכור ג'מוס (תאו בעברית), בשוק בנתניה, תיאלצו להצטייד באגרת היתר. חוק העזר לנתניה (שוק בהמות) שנחקק בשנת 1990 (חוק חדש יחסית), קובע כי כדי למכור גמל או תאו, צריך לשלם 15 שקל להיתר.
חוק נוסף, שנחקק בשנת 1966 בהוד השרון, רעננה וכפר סבא מחייב את תושבי הרשות המקומית להשתתף בנטל השמירה על היישוב. החוק, העוסק בהסדרת השמירה, קובע כי הרשות המקומית תקים רשות שמירה, שתערוך רשימה של תושבים שיחויבו לשמור. "שומר חייב למלא את תפקידו כראוי ולהישאר על משמרתו", קובע החוק שנחקק בהוד השרון. ומי שישבור שמירה ייקנס ב-300 לירות.
גם בחדרה יש לא מעט חוקים משונים, כמו האיסור לגדל יונים ללא רישיון. חוק העזר העירוני שנחקק ב-1958 ומסדיר את החזקת היונים והעופות בעיר, מחייב את תושבי העיר לגדל יונים בשובך, רק אחרי ששילמו 2 לירות כאגרה. כמו כן, חוק העזר המקומי להסדרת מקומות הרחצה בעיר, שנחקק בשנת 1969, אוסר על הצבת כיסא בחוף ללא היתר מראש העירייה. ועל אוהל - שלא תעזו בכלל לחשוב, אלא אם כן תיפרדו מ-15 לירות כאגרה.
אז האם תושבי נתניה צריכים לחשוש לפני שהם עולים על אופניהם בלי לבקש רשות מראש העירייה? איש אקדמיה בכיר, המתמחה במשפט, במינהל ציבורי ובשלטון מקומי, אומר שכל עוד החוקים לא בוטלו, הם בתוקף. "זה שלעתים החוק פלסתר (חסר ערך) ולא אוכפים אותו, לא אומר שהוא לא תקף. תמיד אפשר לאכוף את החוקים", הוא אומר.

ומדוע לא מבטלים את החוק למרות חוסר הרלוונטיות שלהם? אותו איש אקדמיה מסביר כי לא תמיד יש לכנסת או לרשויות המקומיות זמן לבטל את החוקים הללו. "אם החוק לא מקוים, הוא בטל מעיקרו", הוא מבהיר. "אבל מספיק אזרח אחד בודד, שיעלה את הנושא לדיון ויגיד שיש לחוק ערך ואף יעתור לבג"ץ, כדי שיפעילו את אותו חוק".
חברת מועצת עיריית רעננה, עו"ד סימה פרי, אומרת כי מדובר בחוקים שאבד עליהם כלח, ולכן לא אוכפים אותם. "חוסר הרלוונטיות של החוקים אינה מונעת מהם להיות חלק מחוקי העזר, אף אם העירייה אינה אוכפת או משתמשת בהם", היא מסבירה.
"אני מניחה שהסיבה לכך שחוקים אלה לא בוטלו היא הפרוצדורה המסורבלת הכרוכה בביטולם. יש לזכור גם שחקיקה ראשית של הכנסת גוברת על חוקי עזר, ולכן כל נושא רישיונות העסק ממילא מוסדר בחוק רישוי עסקים".
חבר מועצת הוד השרון ד"ר יואב רוזן אומר כי "חוקי העזר שמצוינים בכתבה אינם תקפים לימינו וברובם אף אינם נאכפים על ידי הרשות. אנו עושים רבות כדי לשנותם וכך להיטיב עם תושבי העיר.
"במהלך השנתיים האחרונות, כחלק מהתחייבותי לפעול כראש עירייה חלופי, הצענו יחד עם חברי לסיעה יגאל הררי כמה שינויים לחוקי העזר בנושא התיעול, הרחבת הפטור מארנונה להיטלים למשפחות נזקקות ושינוי שעות הפעלה של עסקים, זאת כדי למנוע אפליה של העסקים הקטנים בעיר".
חבר מועצת נתניה הרצל קרן אומר כי מדובר בחוקים הזויים שיש לבטלם או לשדרגם. "לצערי, בספר החוקים של המדינה ובחוקי העזר העירוניים יש חוקים שעבר זמנם והיום הם נראים הזויים. בעקבות חשיפת הדברים, אפעל לביטולם או להתאמתם למציאות המשתנה".

מעיריית הרצליה נמסר: "מועצת העיר פועלת לעדכון חוקי העזר במקרים הנדרשים בהתאם לצורכי התושבים וסדרי העדיפויות העירוניים, אך בהחלט ייתכן מצב שבין מכלול מאות ההוראות יש כאלה שפחות רלוונטיות".
מעיריית רמת השרון נמסר: "אנו נמצאים בעיצומו של הליך בחינת חוקי העזר העירוניים".
מעיריית נתניה נמסר: "החוקים בנתניה לא שונים באופן עקרוני מהחוקים בערים אחרות. חוק רישיונות לאופניים בוטל על ידי העירייה ובאישור משרד הפנים, דבר הביטול פורסם ברשומות ב-31 בינואר 2011. ביטול סעיפי העונשין בחוקי העזר בוצע בהוראת משרד הפנים ובהנחייתו החד-משמעית".
מעיריית רעננה נמסר: "חוקי העזר הרלוונטיים שבהם נעשה שימוש יומיומי מתעדכנים באופן שוטף על פי הנחיות משרד הפנים ומעבר לכך, כל הסכומים המופיעים בכל החוקים, אף אם אינם נאכפים, מתעדכנים מעת לעת".
מעיריית כפר סבא נמסר: "אנחנו רגישים וקשובים לרגשות הציבור וכל מקרה נבחן לגופו. בימים אלה עורכת העירייה שינוי מערכתי של חוקי העזר לאור השינויים בחקיקה הארצית לצד התאמתם לאופי הרשות המקומית ולרוח התקופה. באשר לחוק העזר (בשר חזיר), האכיפה נבחנת לאור עקרונות יסוד של חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו".
מעיריית הוד השרון נמסר: "בשנת 1997 נחקק חוק עזר עירוני להוד השרון שהחליף חקיקת עזר קודמת".