הואשמו באונס, זכו להסדר טיעון ואחד מהם כבר חופשי
נערה בת 15 מכפר יונה הכירה שני צעירים בחזרות להצגה במתנ"ס, נסעה עמם לחוף הים, ושם נאנסה על ידם. עסקת טיעון הובילה לכך שעונשם היה שנתיים וחצי מאסר בלבד. אחד מהם כבר בחוץ. איפה הצדק?
בעסקה סוכם, בין השאר, כי השניים יישלחו למאסר של שנתיים וחצי בלבד, אף על פי שהרסו את חייה של הנערה. בנוסף לכך, אם לא די בעונש המאסר הקצר, זכה השבוע אחד מהם בהקלה נוספת מבית המשפט המחוזי בפתח תקווה: קיצור המאסר בשליש.
ועדת השחרורים התנגדה לכך בתחילה, אבל הצעיר ערער למחוזי, זכה בערעור וכיום מסתובב חופשי. גם חברו נלחם בימים אלה כדי לקצר את עונשו ולהשתחרר מוקדם יותר מבית הסוהר.
8 בפברואר 2010, 19:30. על פי כתב האישום המקורי שהגישה התביעה בתחילה, השתשלות האירועים היתה כזאת: ת' מכפר יונה, אז בת 15, יצאה מהמתנ"ס הסמוך לביתה בתום חזרות למחזמר שבו השתתפה. בחוץ היו הילאל לדאוי ומחמוד תאיה, תושבי קלנסוואה, אז בני 19, שהשתתפו גם הם באותה הצגה.
בשלב מסוים הם הזמינו אותה להצטרף אליהם למכונית אחרי שסיפרו לה שהם נוסעים לפגוש כמה חברים משותפים. בדרך, הם עצרו בקיוסק וסיפרו לה שהם יורדים לקנות כמה ממתקים למפגש, אך בפועל רכשו בקבוק וודקה. משם הם המשיכו לחוף סירונית בנתניה.
שם, על פי אותו כתב אישום, לדאוי הגיש לת' כוס וודקה והיא הסכימה לשתות ממנה לגימה קטנה. הוא לא התרצה. כשהבין שאין בכוונתה לשתות עוד, דחף את הכוס לפניה ושפך עליה את המשקה. בהמשך הוא לקח בידו האחת את הבקבוק, בידו השנייה אחז בצווארה ואז דחף את הבקבוק בכוח לפיה כדי שתשתה. כעבור זמן קצר ת' חשה מסוחררת ונפלה.
בשלב זה לדאוי ותאיה הכניסו את ת' למושב האחורי של הרכב וביצעו בה את זממם. אף על פי שת' היתה באותו זמן תחת השפעה עזה של אלכוהול, היא ביקשה מהם להפסיק, אבל השניים המשיכו במעשה האונס. רק כשהחלה להקיא ולאבד שליטה על מימיה, הם גררו אותה, עירומה, אל מחוץ לרכב וחדלו ממעשיהם.
שופטים רבים דיברו בפסיקותיהם על חומרת עבירת האונס ועל השלכותיה על עתידה של הקורבן. "עבירת האונס היא החמורה בעבירות המין שמצויות בספר החוקים", כתבו שופטיו של משה קצב בגזר דינם.
"לא בכדי קבע המחוקק בצדה של עבירה זו עונש מירבי של 16 שנות מאסר. מדובר בעבירה חמורה, שיותר משהיא פוגעת בגוף קורבנה, פוגעת היא בנפשו, בכבודו ובחופשיות רצונו. משום חומרתה ופגיעתה הקשה בקורבנה, דומתה לעבירת רצח", הוסיפו השופטים. ואולם, כידוע, מערכת החוק לא פועלת באופן זהה.
בפרקליטות, כאמור, הגיעו עם השניים לעסקת טיעון שבה המתיקו את האישומים נגדם. מעשי הסדום נמחקו ועניין השקיית הנערה בכוח הפך ל"שתו יחד לשוכרה". "התלבטנו לא מעט אם לכבד את הסדר הטיעון שיש בו משום הקלה ניכרת בהתחשב באופיים
"אלמלא הסדר הטיעון יכול להיות שהיינו מטילים עונשים כבדים בהרבה", הוסיפו אך אמרו כי החליטו שלא לסטות מההסדר כיוון שאין הוא חורג בצורה בלתי סבירה או קיצונית מנורמות הענישה שנקבעו בפסיקות קודמות במקרים דומים וגזרו את דינם של השניים ל-30 חודשי מאסר בפועל.
וכך, לאחר שריצו כמחצית מעונשם, נסללה עבור שני האנסים הדרך להתחיל להגיש את בקשותיהם לשחרור מוקדם. בתחילה ניסה לדאוי את מזלו בוועדת השחרורים לפני כחודש וחצי, אך נדחה בטענה שהוא עדיין לא מבין את חומרת מעשיו במלואן. חברי הוועדה קבעו שהוא עדיין מנסה להפחית מחומרת מעשיו ולא לוקח עליהם אחריות. אבל הוא לא ויתר: באמצעות עורך דינו, חסן ג'מל, הוא ערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.
"מבלי להקל ראש בעבירה שבה מרשי הורשע, הוא עבר כברת דרך ארוכה, הודה במעשה וחסך זמן שיפוטי", אמר עו"ד חסן ג'מל וטען כי למרות העבירה שביצע, בהערכות שנערכו לו על ידי הגורמים הסוציאליים בכלא עלה כי המסוכנות העולה ממנו היא "נמוכה עד בינונית" בלבד.
"לצערי ועדת השחרורים עשתה לו הערכת מסוכנות משל עצמה וקבעה כי הוא מסוכן לציבור ברמה גבוהה", המשיך העו"ד לטעון.
בפרקליטות לא ויתרו. התובע בתיק ניסה לטעון כי שחרור על תנאי הוא פריבילגיה לאסיר ולא חובת המדינה. "כשקיים ספק לגבי מסוכנות מאסיר, הספק הזה פועל לטובת שלום הציבור וביטחונו", אמר וטען כי לדאוי לא עבר כל תהליך שיקום בכלא - כזה שיכול היה, אולי, להפחית מהחשש הנובע משחרורו.
"הגישה של שחרור על תנאי היא לא של ניסוי וטעייה", אמר והוסיף כי הפחתת המסוכנות מעבריין והליך שיקומו צריכים לבוא לפני שחרורו ולא אחריו.
לאחרונה, כאמור, למרות ההתנגדות הנחרצת של התביעה, החליטו שופטי בית המשפט המחוזי מרכז לקבל את בקשתו לשחרור של לדאוי. הם קבעו שהשתתפותו בהליך טיפולי בעמותת "קשת" תספיק כדי לאיין את מסוכנותו ושחררו אותו בתנאים מגבילים. הוא חוייב להתייצב לחתימה בתחנת המשטרה הסמוכה לביתו אחת לשבועיים ובחודשים הקרובים הוא ישהה במעצר בית בין השעות 23:00 ל-6:00 בבוקר .
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם