הבית נהרס מפגיעת טיל לפני חודשיים וחצי, השיפוץ עדיין מתעכב
ביתה של חנה נאה מבאר שבע נהרס מפגיעת טיל גראד לפני כחודשיים וחצי. מאז, שיפוץ ביתה עדיין לא הסתיים והיא מנהלת מלחמות בלתי פוסקות מול אנשי מס רכוש. ויש לה גם מסר לאלו שביתם ייפגע בעתיד: "אין לכם מושג מה מצפה לכם, עם המשרדים השונים והתעללות הממסד בכם"

הנה סיפורה של חנה נאה, תושבת באר שבע, שביתה נהרס לפני כחודשיים וחצי מפגיעת אותו טיל גראד שגרם למותו של יוסי שושן ז"ל. נאה עדיין מחזרת לפתחי משרדי מס רכוש, כדי שיאשרו את הפגיעות בביתה ומחזרת אחרי הקבלנים המופקדים על ביצוע התיקונים, כדי שיסיימו את עבודתם.
בתחילת השבוע, במהלך מתקפת הירי מרצועת עזה על יישובי הדרום, פגשנו אישה כועסת וחסרת אמון במערכת. לא כך היה לפני כחודשיים וחצי. בעצמנו היינו עדים מקרוב ל"רצון העז" של אותם בעלי התפקידים, נציגי המשרדים השונים, לתמוך, לעזור ולסייע לאותה משפחה שנפגעה, בהם גם אנשי מס רכוש, שהביעו התעניינות עצומה אל מול התקשורת המדווחת.
אולם, מעשרות מקרים עולה, כי ימים ספורים אחרי שכבר אין התעניינות של התקשורת ושל הציבור, הנפגעים מוצאים עצמם לבדם מול הרשויות ולעיתים הסיפור הוא קפקאי.
חנה נאה, איך הגבת כששמעת את האזעקה השבוע?
"זה החזיר אותי אחורה. גם האירוע לפני כשלושה חודשים התרחש במוצאי שבת, מיד כשסיימנו את ברכת ההבדלה. מאוחר יותר, כשישבתי וצפיתי במשדרי הטלוויזיה וכשראיתי את האנשים המסכנים, אמרתי בלבי 'תודה לאל שהם לא נפגעו פיזית כמוני', אבל אין לכם מושג מה מצפה לכם בעתיד, עם המשרדים השונים והתעללות הממסד בכם. תרשה לי להסביר את עצמי".
בבקשה.
"מקובל ואנושי והגיוני לחשוב שכשאדם עובר אירוע כזה, כולם מסביב תומכים בו, מבינים אותו, באים לקראתו. גם ברור שהאדם הנפגע לא הזמין את הפיגוע לביתו ועל כן רוחב הלב, הנתינה וההבנה של האנשים היא ברורה. אך המציאות שונה, מאכזבת, מתסכלת ומכה בשנית. אני כמעט שלושה חודשים אחרי החוויה הקשה ועדיין אין לי בית, הוא נראה כמחסן".
נאה לוקחת נשימה עמוקה ומשחזרת את סיפורה: "באותו לילה של התפוצצות הגראד בפתח ביתי נפצעתי ביד ופינו אותי לבית החולים סורוקה. מהסבר שנמסר לי, הבית עבר 'התרוממות' בשפה מקצועית. זה אומר, שכל הבית התרומם וצנח. כתוצאה מזה, הכל הזדעזע, חלק מהקירות נהרסו, חלונות נופצו, דלתות נעקרו. בבית לא נשאר דבר אחד על כנו.
"מאחר שהבית נותר פרוץ, שומרים הופקדו עליו במשך חודש ימים. רוב הימים ישנתי אצל אימי, הגרה בסמוך. כמה ימים מאוחר יותר, לא רק שלא ידעתי מי אחראי על מי ואיך עובדת המערכת, הייתי מבולבלת לחלוטין. רק אחרי
"בכל אופן, התעודדתי וציפיתי שמעתה העסק יתחיל לרוץ. אולם, לצערי הרב, לא רק שלא רצו הם בקושי הלכו. השיפוצים עברו עיכובים על גבי עיכובים, מפקח במס רכוש שלח לי קבלן עבודות ואף המליץ עליו בפניי שהוא טוב ואחראי.
"הכנסתי את האיש בתום לב לבית וראיתי שהוא עושה ממני ממש צחוק. מורח את הזמן. סתם, לדוגמה, שולח פועלים ללא חומרים, שולח צבעי ללא צבע וללא סולם. הדבר חזר על עצמו מספר פעמים ואתה אובד עצות, מתוסכל וממורמר.
"אני מאוכזבת מאנשי מס רכוש ומהקבלנים שהם מעסיקים. יש ביניהם אנשים, לא כולם אומנם, שרומזים לך ואף אומרים:

'אתם עכשיו הולכים לשדוד את קופת המדינה, זו הזדמנות חייכם להתעשר ולשפר את מצבכם הכלכלי' או משפטים אחרים ששמעתי כמו: 'אני יודע מראש, שכל מה שתגידו אתם חשודים בשקר'. אני לא רגילה לגישה כזו.
"בהתחלה לא הבנתי, חשבתי שאיש מס רכוש רוצה את טובתי. הוא נכנס ואמר: 'את יודעת, רוב האנשים ששיפצנו להם את הבית, קיבלו יותר ממה שהיה להם'. ואני חשבתי, שהוא רוצה לעודד אותי, אבל הוא חזר שוב ושוב על הדברים, עד שניגשתי להתלונן עליו.
"אחרי חג סוכות, ראיתי שאני לא מסוגלת יותר להכיל את קבלן העבודות הנוכחי, פניתי לאחראי על הקבלנים, יהושע מצליח, אדם יקר בעל תובנה וקשב רב, הוא שמע את סיפורי וביקש ממני כך: 'אני מבקש ממך שתתני בי אמון, אני אשמש כקבלן שלך'. נתתי את הסכמתי ובשלב זה, אני שמחה. הדברים עכשיו זורמים, הפועלים מגיעים בזמן ועושים את עבודתם נאמנה".
מרשות המיסים נמסר בתגובה: "לביתה של הגב' נאה נגרם נזק גדול; שיקום בהיקפים גדולים, כדוגמת זה, אורך זמן רב.

"נציין עוד, שבמקרה זה השיקום הראשוני, שהכשיר את הבית למגורים, נעשה בסמוך לקרות הנזק, כלומר, הגב' נאה שבה לגור בביתה, הלכה למעשה, מספר ימים מקרות הנזק. נכון להיום, נשארו רק עבודות גמר, אשר, למיטב הערכתנו, יסתיימו תוך שבוע".
באשר לטענות הקשות של נאה לגבי התנהלות עבודת מס רכוש, נמסר בתגובה: "אין בכוונתנו להתנצח עם גב' נאה. אנו מציעים לכם לפנות לבתים סמוכים או אחרים שנפגעו ולשאול את בעליהם על אופן הטיפול שלנו ועל מידת שביעות הרצון שלהם. לא אחד ולא שניים שלחו לנו מכתבי תודה על הטיפול ועל היחס".