ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

הרוג אחד, פצוע אחד, והנהגת הפוגעת יצאה ללא משפט

אדם תמם וברק זילבר, חברים טובים בני 19, רכבו יחד על קטנוע בצפון תל אביב, כשלפתע הגיח מימינם ג'יפ ופגע בהם בעוצמה. זילבר נפצע קשה, תמם מת מפצעיו בבית החולים. עכשיו הוריהם מנסים להבין איך קרה שהתיק נגד נהגת הג'יפ נסגר

יוסף תמם מתהלך בזירת התאונה בה נהרג בנו אדם שאול תמם ז"ל ומנסה לאסוף את השברים. ארבעה חודשים לאחר מות הבן והשברים עדיין שם, הכביש חרוט וגדר הברזל מעוכה וחתוכה - עדות ניצחת לתאונה שהיתה שם.

הוא מתכופף אל הקרקע ומרים פיסות פלסטיק שחור וחתיכות מתכת קטנות שהרכיבו פעם את הקטנוע שבנו כל כך אהב ואילו הוא עצמו כל כך חשש ממנו. בתוך החול קבורה פיסת פלסטיק נוספת, שמתגלה כאחת משתי כנפיו של הקטנוע השחור.

בקושי רב ניתן לקרוא את אותיות הכסף המשוייפות המרכיבות את שם הקטנוע עליו רכב. "מג'סטי", כתוב שם - מלכות, בעברית - אבל זה רחוק מלהיות היחס לו זכו האב ובנו מצד הרשויות לאחר התאונה הטראגית.

אדם תמם, בן 19 בלבד, וחברו הטוב ברק זילבר, תהיו בדרך לביתם ממסיבת יום הולדת של חבר בשעת ערב של מוצאי שבת ביולי האחרון. נהגת ג'יפ שהיתה גם היא בדרך חזרה לביתה פגעה בשניים, שהיו רכובים על אותו הקטנוע, ופצעה אותם באורח קשה.

12 שעות לאחר מכן אדם נפטר מפצעיו. ברק מאושפז עד היום במחלקת השיקום בתל השומר. לאחרונה, ספגו משפחותיהן של שני הנפגעים מכה נוספת: תיק החקירה נגד נהגת הג'יפ נסגר. הסיבה הרשמית: מחסור בראיות.

די במבט עמוק אחד לתוך עיניו המשתאות של יוסף תמם כדי להעלות בליבו של כל אדם סימני שאלה רבים. האב הכואב מתקשה לתפוס כיצד ביום אחד, שמונה שנים בדיוק אחרי שאיבד את אשתו, הוא איבד גם את בן הזקונים שלו, אחד מבין שניים להם ייחלו הוא ואשתו שנים רבות, אך לא הצליחו להביא בעצמם ולבסוף אימצו.

עד היום הוא לא מצליח להבין מדוע נסיבות מותו לא נחקרו לעומק. "אני לא יודע מה קרה שם", הוא אומר בקול חנוק, "אולי הנהגת דיברה בטלפון, אולי היא פשוט לא שמה לב, אין לי מושג, אבל מה שבטוח זה שהיא פגעה בו, שהתיק נגדה סגור ושאת אף אחד זה לא מעניין. איך סוגרים תיק כזה אחרי חודשיים? זה מדהים אותי. אם יש פה רשלנות, אז מישהו צריך לתקן את זה ואם המניע לסגירת התיק הוא אחר, זה גרוע מאוד".

יוסף, שאיטלקית היא שפת אימו, מתקשה להתבטא בחדות לשון נגד המערכת, אך נראה שנסיבות הסיפור שלו מדברות בעד עצמן. זה התחיל סמוך ל-21:30. אדם וברק רכבו על הקטנוע ברחוב משה סנה שבצפון תל אביב מצומת הכפר הירוק לכיוון דרום. אדם נהג וברק ישב מאחוריו. באותה העת, יצאה נהגת הג'יפ מתחנת הדלק "פז" שברחוב ואחרי נסיעה של כמאה מטרים תכננה לפנות שמאלה, אל ביתה שבשכונת המשתלה בעיר.

הכביש הוא בן שלושה נתיבים. כשהנהגת יצאה מהתחנה היא עברה לנתיב האמצעי, ותמם וזילבר רכבו בנתיב שמימינה. בעדותה, מספרת הנהגת שהתכוונה להתחיל לסטות עם רכבה לשמאל, אך מסיבה שאינה ברורה פגעה בשני רוכבי הקטנוע שהיו מימינה. "אדם קלט שהג'יפ סוטה לכיווננו וניסה לברוח ימינה", מספר זילבר, כשחלק מגפיו חבושות וצלקות רבות נראות על גופו. "הכל קרה בשניות. פתאום היא פגעה בנו".

כשזילבר פקח את עיניו הוא היה תלוי הפוך על גדר, רגליו באויר וראשו באדמה. "לא הבנתי מה אני עושה שם", הוא מספר, "ניסיתי לזוז ולא

יכולתי. יד אחת שלי הייתה תקועה באדמה והרגלים היו תפוסות בגדר. ניסיתי להזיז את האצבעות ביד, אבל חשתי כאב עצום בצלעות והבנתי שהכל מרוסק. הגדר קרעה והפשילה לי את המכנסיים, החולצה נפלה לכיוון הראש, ואני תלוי שם, עירום וחסר אונים".

הצוות הרפואי שהוזעק למקום החליט לפנות קודם את זילבר, כיוון שמצבו נראה חמור יותר, אך היה זה דווקא תמם שהוטח לתוך עמוד ברזל וספג את הפגיעות הקשות. לבית החולים הוא נכנס כשהוא עוד בהכרה, אך עד מהרה התברר שמצבו קשה ושלא ניתן לעשות דבר כדי להצילו.

מצבו הגופני של זילבר היה, באותו זמן, קשה ביותר. רק חמישה ימים לאחר התאונה הוא פתח שוב את עיניו, ורק שבועיים לאחר מכן גילה שחברו הטוב מת. לאורך הזמן הזה אסר הצוות הרפואי על משפחתו וחבריו לספר לו את מה שאירע לתמם, כדי למנוע הידרדרות נוספת במצבו. "כל חבר שבא לבקר אותי, אמרתי לו שילך לבקר גם את אדם", מספר זילבר, "חשבתי שהוא מאושפז כמה חדרים לידי, אבל לא היה לי מושג מה באמת קרה".

מאז, הוא עבר תשעה ניתוחים וכיום הוא ממתין לניתוח העשירי וכנראה שלא האחרון. הצלקות על גופו קשות והוא ישא אותן עימו כל חייו, אולם ניכר עליו בבירור שהתנהלות רשויות החוק בתיק מכאיבה לו הרבה יותר.

ואכן, מהתיק עולות תהיות רבות. נהגת הג'יפ סיפרה לחוקריה שהיא יצאה מתחנת הדלק לאחר ש"סיימה בה את עיסוקייה", כלשונה, אך מערר שהגיש בשבוע שעבר יוסף תמם נגד סגירת התיק עולה כי בידי המשטרה נמצאת עדות חברתה של הנהגת, שהוזעקה על ידה לזירת התאונה כדי שתתמוך בה, וסיפרה לחוקרים במקום כי לפני התאונה הנהגת יצאה ממכונת שטיפת הרכב שבתחנת הדלק.

אלא שמכונת השטיפה לא פתוחה שם בשבת, ומעבר לכך, בוחני התנועה ציינו בדו"חותיהם כי על מכסה המנוע של הג'יפ נראו סימני "ניגוב אבק", שנגרמו כתוצאה מהפגיעה ברוכבים - אבק שלא היה אמור להיות שם, אם הג'יפ בדיוק נשטף. גורם המעורה בחקירה הסביר בהמשך כי עדות הנהגת נגבתה ביום שלמחרת כיוון שהיא נטלה כדור הרגעה לאחר התאונה והיה קשה לתקשר איתה.

לתאונה היתה גם עדה צעירה, שנסעה באותו זמן במסלול השמאלי בכביש. העדה ביקשה לספר לשוטרים במקום את שאירע, אך לטענתה נאמר לה ש"אין זה הזמן המתאים". רק למחרת היא זומנה לתחנת המשטרה וסיפרה שראתה כיצד הג'יפ סוטה לכיוון הקטנוע ופוגע בו. שמונה ימים לאחר מכן היא שבה למשטרה וטענה כי ייתכן שמה שהיא ראתה זה את האופנוע סוטה לעבר הג'יפ.

מומחה לתאונות דרכים ששכרו עורכי הדין של המשפחה קבע כי גרסה זו אינה אפשרית וכי הממצאים בשטח מעידים שהג'יפ הוא זה שסטה מנתיבו ופגע בקטנוע. לפני כשבועיים, כששמעה על סגירת התיק, שבה הצעירה להעיד וחזרה לגרסתה המקורית. "אני זוכרת באופן ודאי שהג'יפ ביצע באופן פתאומי סטייה חדה מנתיב נסיעתו", אמרה ואישרה את הדברים בחתימתה, "ראיתי איך הג'יפ פוגע בקטנוע וחלקים עפים באויר. עשיתי טעות כששבתי למשטרה ושיניתי את עדותי".

"לא ברור לי סיפור שטיפת המכונית", אומר יוסף תמם, "למה שמישהו ישקר בנושא שכזה? הרי זה לא אמור להיות רלוונטי. אבל אם יש כאלה סתירות, למה אף אחד לא מנסה לבדוק אותן? למה לא הלכו לקחת את הצילומים מתחנת הדלק, שנמצאת 20 מטר ממקום התאונה? למה לא בדקו שוב מדוע היו שינויים בגרסה של העדה? ובכלל, מה זה הסיפור של נהגת שרוצה לפנות שמאלה, אבל פנתה ימינה? מה היא עשתה ברכב באותו הזמן? ".

עופר ואורלי זילבר, הוריו של ברק, אף מעלים חשש שהיו ניסיונות לשיבוש החקירה. "אני לא יודע למה היא פנתה עלינו ימינה", אמר ברק בכעס, "וזה לא אכפת לי. אדם מת ואני שוכב כבר ארבעה חודשים. אני אהפוך את העולם כדי שהאמת בסיפור הזה תצא לאור, שאף אחד לא יגיד, חלילה, שאדם אשם במה שקרה שם".

בימים שאחרי התאונה, אמו של ברק דווקא לא ניסתה לחפש אשמים. "הייתה לי חמלה אליה", היא מספרת, "חשבתי שדבר כזה יכול לקרות. אבל ברגע שהבנתי שיכול להיות שמישהו פעל כדי לסגור את התיק הזה, איבדתי כל חמלה. היא מסתובבת בכל סוף שבוע בצהלה, מטיילת וקונה פרחים לשבת ואני רצה כל יום בין חדרי אשפוז לחדרי ניתוח".

"כנראה שזאת מדינה של עשירים ומקושרים", מוסיף עופר, "אחרת, איך זה יכול להיות שתיק כזה נסגר, ועוד מחוסר ראיות? אין ג'יפ פגוע? אין עדי ראייה? אין גופה ופצוע? איזה עוד ראיות צריך בשביל להבין שמשהו נורא קרה פה? ".

אחד הפרטים היותר מכעיסים בפרשה, לפחות בעיני משפחותיהם של אדם וברק, הוא העובדה שנהגת הג'יפ היא ספורטאית הנמנית על חוג מכריו של שניאור חשין ז"ל. לדבריהם, היחס המחמיר שקיבל טל מור, דורסו של חשין, רחוק אלפי מונים מאופי הטיפול בנהגת שדרסה את בניהם. ובכל זאת, יוסף תמם לא מחפש נקמה. "הייתי מוכן לסלוח לה אם היא היתה פונה אלי ומספרת לי מה קרה שם", הוא אומר.

"הרי לי זה לא יעזור אם היא תכנס לכלא. אבל אם אני אגלה שהיא שיקרה או סילפה את האמת, לא אסלח לה לעולם. הבן שלי נדרס שם, לא חתול. הילד שניסה להחזיק את החיים בשתי ידיים, לשחק כדורסל, ללמוד, לעבוד ולעזור לאבא שלו. הוא זה שמת פה, ונראה שאת אף אחד זה לא מעניין".

תגובת הפרקליטות: "ההחלטה לגנוז את התיק מחוסר ראיות התקבלה לאור ההנחה שכאשר קיימות מספר גרסאות אין סיכוי סביר להרשעה. ההחלטה התקבלה לאחר שנשקלו כל הראיות, ובהתבסס על החוק והפסיקה. כשיגיע הערר לידינו, נבדוק שוב את החלטתנו כמתחייב מהגשת ערר בכל תיק. הפרקליטות לא התעלמה מאף אחת מהראיות, יש בידיה מענה לשאלות שנשאלו, ובכל זאת תבדוק מחדש את החלטתה כמתבקש מהגשת ערר".

תגובת עורכי הדין של משפחת תמם, יגאל טמיר ואסנת מטלון: "לאחר שנחשפנו לחומרי הראיות, התמיהות שבליבנו עלו שבעתיים. הן לגבי חקירת המשטרה והן לגבי חקירת העדים ואיסוף הראיות. ניהלנו גם אנחנו חקירה פרטית, לפיה אין ספק שהנהגת פעלה ברשלנות, אך גם ללא החקירה די בעיון ראשוני בראיות כדי לעורר ספקות בהחלטה לגנוז את התיק".

עורכי הדין שלום ואורנה צדוק המייצגים את משפחת זילבר מסרו כי את טענותיהם יעלו בית המשפט.

נהגת הרכב העדיפה שלא למסור את תגובתה. את תגובת עו"ד שמעון מזרחי שייצג אותה בהליך, לא ניתן היה להשיג.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...