חשש בירושלים: אקדמיית בצלאל תעבור לתל אביב
האם האקדמיה לאמנות בצלאל תעבור לתל אביב? נראה שלא, אף שהנהלתה החליטה לשכור שם בניין ענק. בכל זאת יש שחוששים מזליגה אפשרית של המוסד הירושלמי לכיוון העיר האחות
ספקולציות באשר לכוונות העתידיות של בית הספר הוותיק ועתידו בירושלים התעוררו בעקבות הודעה שפרסמה לפני כמה ימים ועדת הכספים של עיריית תל אביב, שלרוב אינה זוכה לתשומת לב יוצאת דופן בירושלים. בהודעה היא בישרה על החלטת עיריית תל אביב להשכיר למוסד הירושלמי בניין בתל אביב, שעמד עד כה נטוש.
לפי ההודעה של עיריית תל אביב, "ועדת הכספים העירונית אישרה התקשרות עם האקדמיה לאמנות בצלאל להשכרת מבנה ברחוב דב הוז 18-16 בעיר, במטרה להקים במקום שלוחה תל אביבית של המכללה". חוזה השכירות, כך על פי העירייה, צפוי להיחתם לתקופה של 15 שנה ועתיד להיכנס לתוקף בחודש אוגוסט 2013, בכפוף לאישור מועצת העירייה.
תחילה סירבו בבצלאל להתייחס לעניין ומסרו תגובה לקונית שלפיה "אנו נמצאים במשא ומתן עם עיריית תל אביב, וכשהמשא ומתן יסתיים נוציא הודעה מסודרת".
היעדר תגובה חד-משמעתית מצד בצלאל עוררה תהיות בדבר כוונותיו העתידיות של המוסד, שבכיריו עסוקים בימים אלה בהמולה תקשורתית אחרת - סביב המבנה החדש שייבנה עבור בית הספר במגרש הרוסים.
בשבוע שעבר כבר מיהרו להבהיר בבצלאל כי "האקדמיה היא מוסד ירושלמי, אבן מאבני ירושלים, ואין לנו שום מחשבות לעבור לתל אביב". על פי התכנון, הבניין ברחוב דב הוז בתל אביב יכלול לימודי חוץ שאינם לימודים אקדמיים, גלריות לעיצוב ואמנות וימי עיון וכנסים בתחום העיצוב והאמנות.
בבצלאל אומרים כי אין למוסד כוונה להוסיף תכניות אקדמיות מחוץ לירושלים, מלבד תכנית התואר השני לאמנויות שפועלת בתל אביב מזה כעשר שנים. התכנית, שהיא היחידה שפועלת מחוץ לעיר, כוללת 50 סטודנטים, לא תגדל מעבר לכך ופועלת בתל אביב באישור המועצה להשכלה גבוהה; אך ההודעה של עיריית תל אביב הצטרפה לתהיות קודמות אודות התרחבות אפשרית של בצלאל, וגררה תגובות שונות בקרב הנוגעים בדבר.
"תכנית התואר השני של בצלאל נמצאת כבר שנים בתל אביב, ותמיד היו שמועות על הכוונות התל אביביות של האקדמיה", אומר רוני אדרי, מרצה בכיר במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, שלימד בעבר בבצלאל והקים את המכינה "פושפין".
אכן, כבר לפני כשש שנים
דניאל ספיר, מנכ"ל סטודיו B6, מציין כי "אין ספק שלמיקום המוסד יש משמעות, והעובדה שבצלאל נמצא בירושלים היא כבדת משקל. בצלאל הוא גוף מוביל בתחומו עם הרבה נוכחות בזירת האמנות והעיצוב". גם בקרב הסטודנטים, אומר ספיר, מיקום בית הספר משחק תפקיד, גם אם הוא לא מהווה שיקול מרכזי:
"בחירת מוסד לימודי בהתאם למיקום שלו הוא ודאי שיקול, אך לא העיקרי שבהם. תנאי הקבלה באקדמיות לעיצוב מציבים רף גובה שלרוב מוביל את המתמיינים לנסות להתקבל לכמה מוסדות במקביל. בסופו של דבר, ההחלטה של הסטודנט איפה ללמוד היא בעיקר נגזרת של המקום שהצליח להתקבל אליו". בתוך כך, מרכזיותו של בצלאל בין האקדמיות לעיצוב בארץ הובילה את הסטודיו של ספיר לפתוח סניף ירושלמי במתחם ג'יי~וי~פי בעיר.
בין האקדמיות לעיצוב הפועלות בארץ כיום בולטים שלושה מוסדות, שעומדים כבר זמן מה בראש הפירמידה. ספיר מפרט: "אנחנו עוקבים אחר שינויים בביקוש המתמיינים, וכיום יש מגמה קבועה שבמסגרתה בצלאל, שנקר והמכון הטכנולוגי חולון מובילים את הרשימה, תוך שהם מתחלפים בסדר מדי פעם".
לדבריו, "בצלאל מספיק חזק גם במיקומו הנוכחי בירושלים, והצליח במשך השנים לבסס את מעמדו בצורה חד-משמעית. קשה לי להאמין שהסיבה שבצלאל שוכרים בניין בתל אביב היא משום ששם נמצאים שני בתי הספר המובילים לעיצוב הנוספים בארץ".
אף שהמתחרים המרכזיים של בצלאל נמצאים שניהם במרכז הארץ - בית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב שנקר בגבול תל אביב-רמת גן והמכון הטכנולוגי בחולון – גם אדרי בטוח שהאקדמיה הירושלמית תשמור על כוחה גם במיקומה הנוכחי. הוא מסביר ש"בצלאל הוא מוסד חזק מאוד, ואין חשש שהם יידרשו לרדת לתל אביב כדי להביא סטודנטים". כבוגר האקדמיה בעצמו הוא מעיד כי "בצלאל זה עדיין הקמפוס הכי מגניב ללמוד בו, והתקופה שלי בהר הצופים הייתה חוויה מדהימה".
אך מעבר לשיקוליו של בית הספר לעיצוב עצמו, הצעדים שנוקטים בבצלאל עשויים להשפיע גם על ירושלים בכלל ועל הקהילה הסטודנטיאלית בה בפרט. ספיר, ירושלמי בעברו, מתייחס לסוגיה מההיבט המקומי. "אם לבחון את העניין מהזווית של ירושלים, נראה שמדובר בצעד לא כל כך חיובי מבחינת העיר. אף שאנחנו, כמכינה שנמצאת בתל אביב, מחבקים את בצלאל ומברכים על כל התקרבות לכאן, כירושלמי לשעבר זו לא התפתחות משמחת בעיניי".
"בצלאל זה מוסד עוגן, בית ספר מלא משקל בחיי התרבות הסטודנטיאליים של ירושלים", אומר סגן ראש העירייה ומחזיק תיק התרבות פפה אללו. אף שהוא מצר על כך שבצלאל עשויה לפנות לכיוונים חדשים מחוץ לעיר, הוא מדגיש כי "זו פירמה ירושלמית שתישאר ירושלמית, ולא יעזור שום דבר. הצעד הזה אמנם מפריע לי, אבל אני לא חושב שזה יפגע בירושלמיות של בצלאל".
הבניין שתשכיר עיריית תל אביב לבצלאל עומד נטוש זה כעשר שנים, מתנשא לגובה של ארבע קומות ושטחו הכולל עומד על 3,000 מ"ר. בעבר שימש המבנה פנימייה ובית ספר לבנות, והוא ידוע כ"בית צעירות המזרחי". הנכס יושכר לאקדמיה תמורת 52 שקל למ"ר לחודש. עם אישור מועצת עיריית תל אביב תחל העירייה לקדם את תכנון המבנה ותבצע את עבודות השיפוץ בנכס בהתאם לתכנון שיגישו בבצלאל.
בחודש אוגוסט האחרון השתלטה על הבניין הנטוש קבוצת "בית העם", המורכבת מפעילי המחאה החברתית, כחלק מהמאבק למען דיור ציבורי ודיור בר השגה. המוחים דרשו מעיריית תל אביב להפוך בתים נטושים ברחבי העיר לבתי מגורים.
עם זאת, לפי תכנית רובע לב העיר, המגרש אינו מיועד לשימוש פרטי או מסחרי אלא למבני ציבור. השבוע הביעו בקבוצה שמחה על כך שהנכס הציבורי יחזור לשימוש הציבור, אחרי תקופה כה ארוכה שבמהלכה עמד נטוש. עם זאת, פעילים בקבוצה ציינו כי היו רוצים לראות את הבניין משמש למגורים.
רונה אורובנו, יו"ר אגודת הסטודנטים בבצלאל וממנהיגות המחאה החברתית בירושלים, בירכה השבוע על ההחלטה ואמרה ל"זמן ירושלים" כי היא מאמינה שנוכחות בצלאל בתל אביב תתרום לסביבה כולה. "אני שמחה שהמחאה מכה גלים גם במסגרת הזו, ואני רואה את ההחלטה להשכיר את הבניין לבצלאל באור חיובי מאוד.
"אני בטוחה שהאקדמיה תעשה במקום גם פעילות ציבורית, כפי שהיא עושה כיום בירושלים. בצלאל, אף שהוא מוסד פרטי, מארגן תערוכות, גלריות ואירועים נוספים למען הציבור הרחב דרך קבע, כך שלנוכחות של בצלאל בתל אביב תהיה השפעה חיובית על הכלל". עוד הדגישה אורובנו כי הן אגודת הסטודנטים של בצלאל והן האקדמיה עצמה היו שותפות מלאות ותמכו במחאה החברתית בקיץ האחרון.
הפזילה לתל אביב אינה הסוגיה השנויה במחלוקת היחידה שבית הספר לעיצוב מתמודד עמה היום. הודעת עיריית תל אביב התפרסמה על רקע המעבר השאפתני המתוכנן של בצלאל בתוך ירושלים – מהר הצופים למתחם מגרש הרוסים.
התכנית, שנמצאת בגיבוש כבר שנים וכוללת מעבר של כל מחלקות האקדמיה לשטח של כעשרה דונמים מאחורי כיכר ספרא, הוגדרה לאחרונה כ"מעבר שנועד להעניק תנופה מחודשת למוסד, המצוי בתחרות קשה והולכת עם מוסדות אקדמיים אחרים".
בינתיים בוחנים בבצלאל ובעירייה אפשרות לבנות במגרש הרוסים עצמו בניין מעט קטן יותר, ובמקביל לעשות שימוש בבניינים היסטוריים הנמצאים בקרבת מקום, ובהם בניין המשטרה ובית המעצר. לפי התכניות, בצלאל תמשיך להפעיל את הקמפוס הוותיק ברחוב בצלאל במרכז העיר, שבו פועלת כיום המחלקה לארכיטקטורה, בעוד שהמתחם החדש יאכלס 400 סטודנטים יותר מהקמפוס הקיים בהר הצופים.
אללו, שמעורב בסאגת התכנון המתמשכת של הבניין במרכז העיר, אומר ש"היה תהליך שלם של בחירת אדריכל ווכנית שזכתה במכרז, אבל פתאום החליטו ללכת לכיוון אחר. כל העניין לוקח הרבה זמן וזה חבל מאוד בעיניי. בעבר פניתי לראש העירייה בעניין והבעתי את עמדתי, שלפיה צריך לתת לבצלאל את הכול כדי שהמקום החדש ייבנה כמה שיותר מהר. אולי ככה היינו מצליחים להביא לכך שהבניין המתוכנן בתל אביב היה קם בירושלים".
כמחזיק תיק התרבות מצהיר אללו כי "אעשה הכול כדי שבצלאל יתרחבו בתוך ירושלים ויקבלו את כל המתקנים הדרושים להם. אני חושב שאחת הטעויות הגדולות הייתה שבצלאל יצא ממרכז העיר ועבר להר הצופים. זו טעות היסטורית שחייבים לתקן אותה בהקדם, ועל זה אנחנו עובדים עכשיו. כל הזמן מדברים בירושלים על ניסיונות להחיות את מרכז העיר, ואין תרופה טובה מזו שבצלאל יעברו להיות שכנים של העירייה".
אללו מוסיף שהוא מבין את רצון האקדמיה לעיצוב להתפתח, וקובע כי "אי אפשר להגביל היום את החופש האקדמי. כל מוסד שמכבד עצמו עושה צעדים כדי להתרחב מעבר למקום אחד, וכנראה שזה חלק בלתי נמנע מהתהליכים שקורים היום. הייתי מעדיף שהם לא יעשו את זה, אבל בשורה התחתונה אני לא חושב שזה יגרום לנזק כלשהו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם