ראשי » מקומי » השרון » חדרה/נתניה

יואל רזבוזוב: "אין סיבה שלא אתקדם לפוליטיקה הארצית"

הפציעות הרבות שמהן סבל קפטן ישראל בג'ודו, יואל רזבוזוב, הכריעו אותו. בשבוע שעבר הוא הודיע על פרישה מהענף לאחר שנים בצמרת. רגע לאחר הפרישה הוא מספר על תוכניותיו, מדבר על הפוליטיקה המקומית בנתניה ומביע דאגה ממצב הג'ודו בארץ

אחרי יותר מעשר שנים בצמרת הג'ודו בעולם החליט בשבוע שעבר קפטן נבחרת ישראל בג'ודו, יואל רזבוזוב, לפרוש מהענף. בעיניים דומעות הוא סיפר במסיבת עיתונאים שערך על כך שהפציעות הרבות שמהן סבל הניעו אותו לפרוש מהתפקיד ולהיעדר ממשחקי אולימפיאדת לונדון.

"אני נפרד מהענף שהיה כל עולמי ב-15 השנים אחרונות", הוא הודיע במסיבת העיתונאים. "לא האמנתי שאגיע לרגע הזה, אבל מסתבר שכנראה הגיל עושה את שלו.

"אני אמנם יוצא מהספורט הזה מפורק מבחינה פיזית והיו שנים שגם נפגעתי מבחינה כלכלית, אבל ההילה והאושר הגדול שהצלחתי להשיג במהלך הקרבות והשנים שחלפו, אלה דברים שאקח עד סוף חיי".

רזבוזוב, שהתאמן במסגרת מועדון מיטב נתניה ומכהן כחבר במועצת העירייה, מתכנן כעת לפנות לעסקים ולא שולל את האפשרות להרחיב את פעילותו הפוליטית. "אני בהחלט רואה את עצמי משתלב בפוליטיקה הארצית. בטוח שעוד תשמעו עליי".

רזבוזוב (31), סגן אלוף אירופה בג'ודו בשנים 2005-2004, נחשב לאחד הספורטאים האולימפיים הבכירים שידעה מדינת ישראל בעשורים האחרונים. הוא סומן בעשור האחרון כפוטנציאל משמעותי לזכייה במדליה אולימפית, אבל התקוות הגדולות לא יכלו לפציעות הגופניות.

"הייתי רוצה להתנצל מראש על העובדה שלא אשתתף בלונדון 2012", הוא אומר לזמן נתניה, פחות מיממה לאחר ההודעה הדרמטית על

הפרישה. "מבחינת דירוג, עד לפני כחצי שנה הייתי במיקום המתאים להיכנס לסגל האולימפי.

"לצערי לכל אורך הקריירה סבלתי מפציעות בעיתויים נוראיים וכך גם הקיץ. לפני שבועיים עשיתי חושבים עם עצמי וכשהעמדתי את המשך בריאותי ועתידי על כף המאזניים מול הג'ודו, החלטתי לקחת את אחת ההחלטות הקשות בחיי, לוותר רשמית על הענף שהפך אותי לבן אדם ולהתחיל פרק חדש בחיי".

קשה היה להישאר אדישים מול הדמעות שלך במסיבת העיתונאים.
"האמת שלא תכננתי את זה. זאת הייתה התפרצות רגשות שהדחקתי לאורך כל התקופה האחרונה, ובבת אחת הן פרצו. כל חיי נלחמתי במטרה להגיע להישגים ולזכות במדליה אולימפית. סבלתי מאינספור פציעות ובעיות כלכליות. היו חודשים שלא הרווחתי שקל.

"אשתי הייתה מוכנה לגור איתי ועם הילדה בקרוואן בווינגייט, הכול למען הקריירה שלי. אני מרגיש שזה הזמן להחזיר להן על כל מה שהעניקו לי. בשבילי זה הרבה יותר חשוב מעוד מדליה או עוד ניצחון בקרב".

אתה סוג של אנטיתזה לעולים החדשים שלא מצאו את עצמם עד היום.
"הגעתי לארץ בגיל 11 ממחוז קטן ברוסיה, והיה לי קל יחסית להתרגל למנטליות ולחיים כאן. לעולם לא אשכח את התקופה הראשונה בקריית ים. שם התחברתי לחבורות רחוב שמתוך שעמום וחוסר מעש היו נוהגות באלימות, דברים שעד היום אני מתחרט עליהם בכל לבי.

"אין ספק שללא המסגרת של הג'ודו, שעיצבה אותי כבן אדם, יכול מאוד להיות שגם אני הייתי מידרדר לאותם מחוזות לא נעימים. זו אחת הסיבות שאני רואה את עצמי מעניק בעתיד מהיכולת ומהערכים שספגתי גם לבני דור הצעיר".

נדמה שמלבדך ומלבד אריק זאבי, הענף די שומם בגזרה הגברית.
"המצב של הג'ודו בישראל לא משהו. נתחיל בעובדה שאין איגוד, וכל עוד המצב נותר בעינו קשה מאוד לגייס כספים ולקיים שגרה ספורטיבית רצינית. בדיוק בגלל זה אשמח לשתף פעולה בעתיד בתפקיד מקצועי כזה או אחר באיגוד. אני לא אוהב להתגאות, אבל לאורך הקריירה פיתחתי תרגילים וטכניקות ייחודיים רק לי, והיו המון מתחרים ששאלו וביקשו ללמוד אותם ממני".

לצד פעילותו הספורטיבית, רזבוזוב מכהן כחבר מועצת עיריית נתניה. בשנת 2008 הוא הצטרף למרים פיירברג, שהפכה את הספורטאי המצטיין לבן טיפוחיה. לאחר שחבר למועצה הוא קיבל לידיו את תיק הספורט בעירייה.

"האמת שהכול קרה די במקרה", הוא משחזר את כניסתו לפוליטיקה. "פגשתי את מרים בתחנת טלוויזיה שבה שימשתי פרשן. היא פנתה אליי והציעה לי להצטרף לרשימה הפוליטית שלה. לא הייתי ממש מעורה בתחום. בכלל לא ידעתי מה זו רשימה בהתחלה, אבל ידעתי שאי אפשר לסרב להצעה כזו".

חשבת שתוכל להביא שינוי לעיר?
"כאחד שהספורט זורם לו בעורקים, ההרגשה שאני באמת מסוגל להביא שינוי, נותנת לי את הדרייב בכל פעם מחדש. אפשר אפילו לדמות זאת להפלה באיפון, מעין תחושה עילאית שמעניקה לי את הכוח להמשיך".

אילו הישגים אפשר לזקוף לזכותך עד כה בתחום הספורט?
"מתקציב של 2.5 מיליון שקל הצלחתי תוך שלוש שנים להכפיל את התקציב ולהעמידו על כ-5 מיליון שקל. אנשים מתחילים להבין שהספורט הוא הדרך החינוכית מספר אחת כיום, ודרכו אפשר להתפתח הכי רחוק שיש. קח, לדוגמה, את מחלקת הכדורסל לנוער, שמונה יותר מאלף שחקנים ושחקניות.

"אלה דברים שפשוט לא נתפסים, או אפילו את ענף הג'ודו הקרוב ללבי. כיום מגיעים לנתניה ילדים ונערים מכל רחבי הארץ במטרה להתאמן".

קבוצת האיגרוף של העיר מתאמנת במקלט ללא מזגן.
"תמיד יש מה לשפר ולתקן. אני לא קוסם ולא נביא. אלה דברים שלוקחים זמן. המגמה הכללית של הספורט בעיר היא של צמיחה ושגשוג וזה משמח אותי. החזון שלי הוא להפוך את העיר הזאת למוקד עלייה לרגל במובן הספורטיבי. כישרונות יש כאן ללא סוף. המטרה שלי היא לאפשר לכל אותם כישרונות את התנאים הכי טובים להצליח".

יש סיכוי שנראה אותך מתקדם לעמדת ראש העירייה מתישהו?
"כרגע אני לא חושב על העתיד הרחוק יותר מדי. יש לנתניה את מרים פיירברג, שהיא אחת מראשי העיריות הטובים ביותר בארץ. לפעמים יוצא לי להתבונן בצורת העבודה שלה ואני פשוט מתמוגג. היא עובדת עד שמונה או תשע בערב, נלחמת עבור הדברים הכי פשוטים בעיר ופשוט כיף לדעת שכתושב נתניה יש לך על מי לסמוך. אבל אתה יודע מה, אם כבר פוליטיקה, אז מעניין אותי להתרחב גם לתחומים נוספים".

עוד מעט תגיד שאתה מצטרף לליברמן.
"אני חייב לספר לך סיפור, יום אחד אני מסתובב ברחובות השכונה שלי ועוצר אותי אדם קשיש שטוען כי כבר יותר משנה מגיעים אליו חשבונות מים למשרד ואילו המשרד שלו בכלל לא מחובר למערכת המים. אותו אדם היה ממש על סף בכי. פשוט לא יכולתי לראות את העצב על פניו. בטלפון פשוט הצלחתי לברר את מקור הבעיה והוא זוכה על כל החיובים.

"בשבילי זו הייתה שיחת טלפון רגילה, אבל בשביל אותו אדם זה היה עולם ומלואו. המסקנה שלי מכך הייתה שאני רואה את עצמי ממשיך בעבודה ציבורית וקהילתית עוד שנים רבות. אותו חיוך של הקשיש נצרב לי בזיכרון, ולכן אם תגיע הצעה מתאימה ממפלגה שתראה בי, נוסף לכישורי ניהול הספורט שלי, גם אחד שמסוגל לתרום בתחומים נוספים, אין סיבה שלא אתקדם גם לפוליטיקה הארצית".

רזבוזוב ניחן בלא מעט כריזמה והומור. "תרשום שאני רוסי", הוא אומר בחצי בדיחה, ומבחין לפתע באיש העסקים יצחק תשובה, אף הוא מנתניה, חולף על פני בית הקפה שבו נערך הריאיון. רזבוזוב לוחץ את ידו של איל ההון שמתעניין במעשיו.

"אולי הוא יזרוק כמה שקלים", הוא אומר בבדיחות, וממהר להרצין ולפרט את תוכניותיו לעתיד: "חשוב לי להמשיך בעשייה הציבורית לצד ההתמקצעות בג'ודו".

יש סיכוי שנראה אותך משתלב יחד עם אורן סמדג'ה כמאמן הנבחרת?
"האופציה של האימון לא כל כך עומדת לנגד עיניי בשלב זה. אני חושב שאוכל לתרום הרבה יותר כמנכ"ל או בניהול ספורטיבי, ולכן הייתי מעדיף להשתלב בתפקיד מנהלתי באיגוד. אני חושב שאורן ויעל ארד עושים עבודה נהדרת ועם טיפה עזרה ניהולית, נוכל להחזיר את הענף הנפלא שלנו לימיו הגדולים משנות התשעים. זה הכול עניין של רצון ולי יש אותו בשפע".

אך הפרויקט החשוב ביותר של רזבוזוב הוא משפחתו: "אשתי והבת שלי אכלו הרבה מרורים ממני במהלך השנים שלי כספורטאי מקצועני, חשוב לי לנצל לפחות את התקופה הקרובה למעט יותר זמן איכות משפחתי שהיה מאוד חסר לי בשנים האחרונות".

באחרונה החל רזבוזוב את צעדיו הראשונים בעסקים, לאחר שנכנס כשותף בחברה העוסקת בתחום המשחקים לילדים. "התקופה בג'ודו עיכבה אותי בכל מיני מובנים מבחינה כלכלית", הוא מסביר מדוע נכנס לעסקים. "אני מרגיש היום צורך לפצות על כל אותם ימים ולכן אני מחפש השקעות ומיזמים חדשים. לצערי המצב כיום במרבית ענפי הספורט האולימפיים הוא שקשה עד בלתי אפשרי להתפרנס מהם".

ומה הלאה?
"אני תמיד בעשייה ובחיפוש אחר האתגר הבא. ביום שבו לא יהיו לי כוחות לפעול ולהתקדם מצבי יהיה עגום. יוצא לי הרבה לחשוב כיצד הייתי רוצה שיזכרו אותי. חשוב לי להותיר משהו אחריי כמישהו שתרם משהו למדינה הזאת".
 

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...