ראשי » מקומי » שפלה » רחובות ונס ציונה

בקרוב רחובות: מוזיאון למורשת יהדות תימן

העדות האחרות יכולות רק לקנא: מוזיאון למורשת העיר רחובות עדיין אין, אבל בקרוב יוקם בשכונת שעריים בית מורשת מפואר ליהדות תימן בהשקעה של 25 מיליון שקל

פרויקט בית מורשת יהדות תימן ושבטי ישראל ברחובות תופס תאוצה: החברה העירונית ה.ל.ר לפיתוח רחובות פרסמה לאחרונה מכרז לבניית מוזיאון לעדה התימנית ושבטי ישראל ברחוב אברבנל בשכונת שעריים בעיר. שטח המוזיאון יהיה כ-3,000 מ"ר והוא יכלול אודיטוריום, חדרי עיון ומחקר.

בעיריית רחובות מעריכים את שווי הפרויקט בלפחות 25 מיליון שקל, רובו מקופת העירייה. "כרגע יש לנו מספיק כסף כדי לבנות את המוזיאון אבל לא מעבר", אומרים בעירייה, "אנחנו מתחילים לארגן בקשות לתרומות מהארץ ומחו"ל". בעירייה מתכוונים לממן את הפרויקט, לפחות את חלקו, באמצעות בניית שני בנייני מגורים בשכונת שעריים, בצמוד למוזיאון. בכסף שיתקבל ממכירת הדירות יוקם המוזיאון. יוזמה זו אושרה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

אף על פי שהמוזיאון מיועד להציג את מורשת יהדות תימן, בכוונת העירייה לקיים בו תערוכה מתחלפת שתספר גם את סיפורן של עדות אחרות, וכן לערוך בו ימי עיון ומחקר בנושאי העדה, סמינרים, לימוד שירה, תפילות ודברים אתניים נוספים שייחודים לכל עדה ועדה.

רעיון הקמת המוזיאון ליהדות תימן נולד לפני עשור, עוד בימי כהונתו של ראש העירייה לשעבר שוקי פורר, שקידם את היוזמה. הוא עצמו סירב בימים האחרונים להתייחס לנושא, אך גורם המכיר את הפרויקט הסביר: "שכונת שעריים בה ייבנה בית המורשת הייתה שכונת התימנים הראשונה בארץ. ראשוני מתיישביה הגיעו כבר ב-1908 ובה נוצר המפגש בין האיכרים ובין בני העלייה השנייה שעלו מארצות מזרח אירופה, ופה למעשה היה המפגש הזה של מערב ומזרח. מדובר במפגש סוציולוגי של ארבע שכבות חברתיות ששהו באותו מרחב: איכרים, החלוצים מאירופה, התימנים ובני הארץ – הפלחים".

מדוע המוזיאון העדתי הראשון בעיר יהיה דווקא תימני?
"מדובר בחברה רחובותית ותיקה. העיר מהווה צנטרום של כ-70 אחוז מיהודי תימן ברדיוס של כ-40 ק"מ. ברחובות זו העדה הנבחרת, הם אלו שייסדו את העיר. אנו מחכים להקמתו כבר הרבה זמן".

גם הקהילה האתיופית מהווה חלק בלתי מבוטל בעיר. מדוע לא מוקם מוזיאון למען המורשת שלהם?
"למיטב ידיעתי קיימת תוכנית כזאת. הוקצב שטח ליד מוזיאון הקיבוצים. פשוט בגלל סכסוכים בתוך הקהילה זה מתעכב".

"אני מאוד מקווה שיגיע היום בו יהיה לנו מוזיאון משלנו", אומר חבר המועצה לשעבר ופעיל הציבור אבאי זאודה, מיוצאי אתיופיה, "בזמנו, כשהייתי חבר מועצה, באמת הוקצה שטח לצורך מוזיאון לבני

העדה האתיופית אבל לצערי זה מוקפא. הלוואי שמוזיאון התימנים יתניע את פיתוחו של המוזיאון שלנו. אם יש אפשרות לקהילה לשמר את המורשת שלה זה מבורך. אני מברך אותם".

"הגיע זמן להראות את יהדות תימן", אומרת בשמחה בלתי מוסתרת פעילת הציבור ובת העדה התימנית אילנה ירימי, "זה לדעתי פרויקט מצוין".

את לא חושבת שאמורה להיות עדיפות למוזיאון שמציג את מורשת העיר כולה?
"אני כבת העדה שמחה מאוד, ושעריים עצמה היא שכונה שקופחה מספיק כל השנים והגיע הזמן שישקיעו בה".

חבר המועצה חנניה וינברגר סבור אחרת. "חייבים להקים קודם כל מוזיאון שיספר את הסיפור של העיר, של כל העיר רחובות. מדובר באחת הערים הראשונות בישראל ומגיע לה מקום מתאים. בתוך המקום הזה ראוי שיהיה אגף המשויך לבני העדה התימנית ולכל עדה או מפלגה אחרת, ולא להיפך".

"יש באמת הרבה תימנים ברחובות וזה מובן להקים למענם מוזיאון", אומר חבר המועצה הרצל טובלי.

לא היה ראוי להקים קודם כל מוזיאון למורשת העיר?
"יש כל מיני אתרים, אך נכון שלא כזה מכובד שמאגד את כל מורשת העיר. כנראה שיש לתימנים איזושהי פריבילגיה שאני לא מודע לה. אני מסכים שצריך להקים מוזיאון לכל תושבי העיר בעדיפות עליונה".

אגב, אתה יודע מהי עלות הפרויקט?
"אני מאמין שכמיליון, מיליון וחצי שקלים".

התכוונת 25 מיליון שקל לפחות...
"וואו", טובלי לא מנסה להסתיר את הפתעתו הגדולה. "לא שמעתי את הסכום הזה בעבר. זה חדש בשבילי".

סקירה קצרה של מבני תרבות בעיר מעלה שאכן ישנם מוסדות שונים המשמרים תקופה מחיי העיר, אך לא מוזיאון שמפאר את מורשתה הנכבדת של העיר רחובות. בית חיים ויצמן במכון ויצמן למדע, למשל, מגולל את סיפורו של הנשיא לשעבר כולל סיפורה של ארץ ישראל בשנות השלושים וארבעים;

מוזיאון מכון איילון אשר בשטחו פעל מפעל לתחמושת בשנות הארבעים והוקם על ידי ההגנה, והמוזיאון בא לספר את סיפורו;

אתר הפרדסנות על שם מינקוב אשר היה הפרדס הראשון בעיר; ובית דונדיקוב – הבית השלישי שנבנה במושבה רחובות על ידי דונדיקוב ובזכות מימונו התאפשרה הקמתה של המושבה. כיום בית דונדיקוב משמש כגלריה עירונית בה מציגים אומנים את יצירותיהם בכל חודש.

אז מדוע לבנות מוזיאון למען העדה התימנית עוד לפני שהוקם בעיר מוזיאון למורשת העיר עצמה? בחברה העירונית ה.ל.ר, שכאמור מבצעת את פרויקט בית מורשת יהדות תימן, הפנו אותנו לחנניה כורש, הממונה על נכסים בעיריית רחובות ומראשי הפרויקט, שאומר: "אנחנו מתחילים לעבוד גם על תוכנית כזאת, רק שהיא תהיה קצת שונה. בית דונדיקוב יהיה נקודת המוצא וכל רחוב יעקב יהווה חלק ממנו, ולכן שימור בית העם ובית הכנסת הגדול הכרחיים. זה יהיה מוזיאון עם אופי שונה שיוקדם בהשקעה של מאה מיליון שקל".

לא היה חסכוני יותר לבנות אגף שמוקדש ליהדות תימן בתוך המוזיאון למורשת העיר?
"זה לא היה אפשרי כי התפיסה של שני המוזיאונים היא שונה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...