באר שפע: לאחר שנים של הזנחה, בירת הנגב מתעוררת לחיים
אחרי שנים של הזנחה, הקפאת בנייה וביורוקרטיה מייגעת, משהו קורה בבירת הנגב. כבישים ושבילי הליכה נסללים, חורשות ניטעות, מזרקות צבעוניות נבנות בכיכרות ופרויקטים קמים לתחייה
כשראש העירייה, רוביק דנילוביץ', החל לדבר על מיתוג העיר, רבים ציפו לגידול בהוצאות על יחסי ציבור. אף אחד לא צפה שינוי של ממש.
דנילוביץ', מצדו , לא התפלמס עם מבקריו בנושא והמשיך להראות עבודה בשטח, תוך תקווה שתושבי העיר יזכרו אותו גם בזכות פעולות הטיפוח הללו, ולא רק הודות להחלטותיו, מצילות החיים, לבטל את הלימודים בימים שבהם התפוצצו גראדים במוסדות החינוך.
אילולא ההחלטות האלה, עשרות תלמידים בעיר היו מוצאים את מותם והאסון היה מוביל לתגובות נגד חריפות של צה"ל, שבינתיים נמנעות, בין השאר, בזכות היקף הנפגעים הקטן יחסית בבאר שבע.
דנילוביץ' ניחן בכושר רטורי לא שגרתי. במיוחד כשהוא מדבר על "העתיד החדש", כדבריו , שנוצר לנגד עיניו בעיר שבה נולד. "באר שבע הולכת והופכת לעיר ההזדמנויות של מדינת ישראל", הוא טוען בעיניים בורקות, "יש בה עתודות קרקע רחבות ומשאב אנושי מדהים באיכותו. ההזדמנות שהיא מציעה מוחשית ובאה לידי ביטוי במוסדות האקדמיים, בשכונות החדשות, במערכת החינוך, בקרית ההיי-טק המוקמת ליד האוניברסיטה ובעיצוב החדש של פני העיר".
במשך שנים, הפך פרויקט רגר היוקרתי לשממה מדברית. כעת, זמן רב אחרי מותו של הוגה הפרויקט, יצחק רגר ז"ל, דנילוביץ' מקים אותו לתחייה. "שדרות רגר הופכות בזמן האחרון לשדרות היוקרה של העיר", הוא אומר, "הן זכו לעיצוב מודרני מרגש, שייתן מענה לאוכלוסיות המבוססות שמעוניינות לחיות בשכונה של וילות על עמודים.
"אנחנו יוצרים עכשיו את לב הסיטי של העיר, כך שבמרחק הליכה ניתן יהיה להגיע למוקדי הבילוי והתרבות, לעיריה, לבית החולים, לאוניברסיטה ולקריית הממשלה - כל זאת, בבניה חדשנית של שדרה ירוקה שמזמינה אליה דיירים איכותיים".
גם מערך התחבורה העירונית יתאים את עצמו, לדברי דנילוביץ', לאופיה המתחדש של העיר בכלל, ולפרויקט היוקרתי, בפרט. "מסלול תחבורה ציבורי חדש נמצא כבר עכשיו בבניה, והוא יעבור גם בלב פרויקט רגר בדרך לכל שכונות העיר", הוא אומר, "במסגרת גיבוש התכנית האסטרטגית לעיצוב המרחב הציבורי יצרנו קוספט של באר שבע כנווה מדבר עירוני מודרני, שבו ישולבו פתרונות תחבורה חדשניים עבור כל סוגי האוכלוסייה".
מה זאת אומרת "נווה מדבר עירוני"? במה זה יבוא לידי ביטוי?
"הכוונה שלנו היא להפוך את באר שבע לעיר המים הממוחזרים של ישראל - מה שבא לידי ביטוי, למשל, בעשרות מזרקות צבעוניות, ובתכנון מפורט של שלושה אגמים חדשים, ששנים מהם יושקו בתוך ארבע שנים. למי שנבהל מכל זרימת המים הזאת בתקופה של חיסכון במים, אני שב ומזכיר שמדובר במים ממוחזרים". בעבר העיר נהנתה מהרבה תקומות של פילנטרופים ופחות מהתעניינות של יזמים.
יש שינוי במצב הזה?
"בהחלט. המשקיעים והיזמים, וגם הממשלה, מזהים פה לאחרונה הזדמנות. הם הבינו שמאוד כדאי להשקיע בבירת הנגב, ושמעכשיו באר שבע היא כבר לא פריפריה אלא עיר העתיד של מדינת ישראל. בימים אלה מושקעים כאן בפרויקטים כ-2.5 מיליארד שקל. יש פה השקעה חסרת תקדים בתשתית תחבורתית, בהכפלת קו המסילה למרכז ובתחילת העבודות על המסילה לאשקלון.
"כל זה מגיע בנוסף לבניית מחלפים, כבישים ודרכים מהירות, כמו למשל המשך לכביש 6 דרומה. המעבר של בסיסי צה"ל דרומה הוא, בכלל, פרויקט לאומי שהופך את באר שבע למרכז הגיאוגרפי של מדינת ישראל".
אלי אביסרור, מבעלי חברת הבניה "משה אביסרור ובניו" ויו"ר ארגון הקבלנים בנגב, עבר בשנים האחרונות צפונה, לפרויקטים יוקרתיים כמו המגדלים ברחובות מערב, הסמוכים לכביש יבנה תל אביב. שנים של עצירת הבניה למגורים בבירת הנגב העבירו את מרכז הכובד של החברה המשפחתית למחוזות אחרים, אבל העידן החדש בנגב, שהחל בעקבות התקדמות התכניות להעברת בסיסי צה"ל לנגב והיוזמות החדשות של ראש העיר הצעיר, מחזיר את אביסרור לבניה באר שבע.
לאורך השנים האחרונות הפך כביש הכניסה הראשי לבאר שבע לשטח מדברי צהוב ומכוער, כיוון שהתכנית הגדולה של פרויקט רגר נותרה במגירות. דנילוביץ', כאמור , החליט לנער מעליה את האבק, חידש את הפרויקט, וכעת אביסדור מגלה בו התעניינות מחודשת.
חלקו של אביסדור בפרויקט רגר עתיד להפוך את כביש הכניסה הראשי לעיר, שדרות רגר, משממה לטיילת איטלקית. מדובר ב-156 יחידות דיור במתחם הכולל שני בניינים בני 21 קומות ומאחוריהם עוד שני בניינים בני שבע קומות.
עד עתה נמכרו 60 אחוז מהדירות בפרויקט שבמשך שנים היה תקוע. "אחרי שנים שבהן לא היו כמעט התחלות בניה בבירת הנגב, יש תנופת בניה מחודשת ומעל 1500 יחידות דיור נמצאות עכשיו בבנייה", אומר אביסדור, "שיווק הדירות נמשך למרות המחאה החברתית, שאיימה במשך שבועיים להפיל את המכירות. הקבלנים מוכרים דירות ואיכות הבניה עולה במקרים רבים על זו שבאזורים אחרים.
הפרויקט בשדרות רגר כולל דירות מרווחות בגובה של 2.8 מטר ופנטהאוזים בשטח של 170 על 260 מ"ר, ולמרות המחירים הגבוהים של הדירות האלה יש הצלחה גדולה במכירה. רבים מהתושבים בישובי הלוויין קונים אצלנו דירות עכשיו. בעצם, אפשר להגיד שהפרויקט הזה גורם לותיקי העיר לשוב אליה".
המיזם: גראנד קניון באר שבע
היזמים: קבוצת להב וקבוצת בריטיש ישראל
העלות: כ-900 מיליון שקל
המיזם: שוק תבואות
היזמים: חברת י.ח. דמרי
העלות: כ-300 מיליון שקל
המיזם: קניון השדרה השביעית
היזמים: שיכון ובינוי נדל"ן מקבוצת אריסון
העלות: כ-180 מיליון שקל
המיזם: המרכז המסחרי מול 7
היזמים: רמי לוי והאחים שמשון
העלות: 80 מיליון שקל
המיזם: מלון בוטיק בעיר העתיקה
היזמים: קבוצת הפורום
העלות: כ-15 מיליון שקל
המיזם: פארק נחל באר שבע
היזמים: עיריית באר-שבע, ממשלת ישראל, JNF ארצות הברית, קק"ל ורשות הניקוז שקמה-בשור העלות: כ-400 מיליון שקל
המיזם: פיתוח ושדרוג העיר העתיקה
היזמים: עיריית באר שבע וממשלת ישראל
העלות: כ-150 מיליון שקל
המיזם: מוזיאון פארק המדע
היזמים: קרן רש"י ועיריית באר שבע
העלות: כ-120 מיליון שקל
המיזם: פארק ההיי-טק
היזמים: עיריית באר-שבע ואוניברסיטת בן גוריון, יחד עם החברה האמריקאית K.U.D
העלות: עד כה הושקעו בתשתיות כ-57 מיליון שקל
המיזם: פרויקט שדרות רגר
היזמים: עיריית באר-שבע ומשרד הבינוי והשיכון
העלות: כ-260 מיליון שקל
המיזם: מתחם התחנה המרכזית
היזמים: עיריית באר-שבע, משרד התחבורה וחברת נצב"א
העלות: כ-40 מיליון שקל
המיזם: קריית הספורט
היזמים: עיריית באר-שבע, בשיתוף טוטו-וינר ומפעל הפיס
העלות: כ-250 מיליון שקל
המיזם: פרויקט חזות העיר
היזמים: עיריית באר-שבע
העלות: כ-50 מיליון שקל
המיזם: מרכז מבקרים תיירותי בינלאומי באר אברהם אבינו
היזמים: עיריית באר-שבע ו-J.N.F ארצות הברית
העלות: כ-15 מיליון שקל
המיזם: מרכז "יד שרה"
היזמים: עיריית באר-שבע ו"יד שרה"
העלות: 30 מיליון שקל
המיזם: מתנס"ים ומרכזים קהילתיים
היזמים: עיריית באר-שבע, משרד השיכון והבינוי, מפעל הפיס ומשרד נגב-גליל
העלות: כ-30 מיליון שקל
המיזם: מרכז מבקרים "שער לנגב"
היזמים: תנועת "אור משימות לאומיות" ועיריית באר-שבע העלות: כ-20 מיליון שקל
המיזם: בית הלוחם
היזמים: ארגון נכי צה"ל ועיריית באר-שבע
העלות: כ-55 מיליון שקל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם