בלי כפיים: עופר לוי ממציא עצמו מחדש ב"צוותא"
אחרי המופעים הראוותנים בקיסריה, עופר לוי יערוך החודש מופע אקוסטי על הבמה הצנועה של "צוותא". בריאיון מאוד לא צנוע הוא מסביר למה

במטבח הלבן שני כיורים ובמרפסת שולחן לבן וכיסאות לבנים. את המראה החיוור שוברים שני ארונות כבדים, אחד מלא עד להתפקע בספרי קודש ושני מלא בתשמישי קדושה. לפני שאני מספיקה לומר מילה, לוי פוקד: "שבי, תרגישי כמו בבית". ישבתי . "אני מבקש סליחה, אבל ייקח לי עוד כמה דקות, עדיין לא הספקתי לומר שחרית". השעה , אגב, היא מעט אחרי אחת וחצי בצהריים.
אתה מבלבל אותי. אתה לבוש כמו חילוני אבל עם כיפה סרוגה והבית שלך מזכיר בית כנסת. חזרת בשאלה או לא?
"התקשורת בחרה לומר שחזרתי בשאלה. בכל הכתבות אני צועק שאני מחופש לחילוני ואני הכי קדוש שיש. תראי איזה בית יש לי. אני חרדי בתחפושת של חילוני. אין אצלי עיתונים בבית, זו עבודה זרה, לשון הרע, שפיכות דמים. מה יש בעיתון? אפילו התאריך לא נכון. הם אפילו כותבים על מה שהיה, בעבר, כך שזה לא חדשות אלא ישנות. אני בתשובה כל ימי חיי, פשוט מחופש לחילוני כדי להפיץ את האור בעולם".
כלומר להחזיר אנשים בתשובה?
"בטח".
אתה שומר שבת?
"מעולם לא חזרתי בשאלה. כל מה שצריך לעשות אני עושה. לא שמת לב שלא לחצתי לך את היד? אני שומר על טהרת המשפחה, שומר נגיעה, שומר שבת, מניח תפילין. כשמעריצות נוגעות בי, אני זז קצת, כדי לא לפגוע".
על הספה יושבת אשתו של לוי בארבע שנים האחרונות, אושרית. היא מתפללת עכשיו ותכף תצא אל המקווה. כשתתקרב למפתן הדלת, לוי יקרא לעברה "לא קיבלתי נשיקה".
"אנחנו מנסים להביא ילדים כבר כמה זמן", מספר לוי. "אני רוצה עשרה בנים. אני אשמח אם אשתי תביא לי כל שנה תאומים זכרים. את רואה את פינת האוכל הזו? כרגע היא ריקה, אני רוצה למלא את כל הכיסאות בבנים".
כל הבית שלך לבן, הילדים ילכלכו הכול.
"לבן הוא צבע של טוהר וצדיקים. ילדים מלכלכים מטבעם, אבל הם גם ילמדו לנקות אחריהם. הכול בא מהבית, איך שהם רואים את הוריהם. כשאני שותה מים, אני שוטף אחר כך את הכוס וגם הילד שלי יעשה ככה. כשאני הייתי ילד אני לא לכלכתי את הבית של אמי, אלא ניקיתי אותו. אני רוצה ילדים, שיבואו כבר, שילכלכו וינקו. אני מאוד אנושי, אני אוהב ילדים קטנים".
לוי (47) שבר כמה תקרות זכוכית בזמר המזרחי והוכיח כי הוא לא דומה לאף אחד. תקציר האירועים, למי שלא היה כאן ב-20 ומשהו השנים האחרונות: לוי התחיל עם מוזיקה בסגנון טורקי-ערבי כבדה לעיכול, למיטיבי לכת בלבד, שהצליחה מאוד בקרב חובבי הז'אנר אבל לא פרצה את גבולותיו.
בתחילת שנות ה-90 שחרר שורה של אלבומים שהתקרבו יותר אל המיינסטרים המזרחי והובילו למופעי ענק בקיסריה (כן, הרבה לפני אייל גולן), בהיכל התרבות בתל אביב ובבנייני האומה בירושלים בליווי מוזיקלי של 15 נגנים. שום זמר מזרחי לא עשה את זה לפניו וההצלחה הכבירה הובילה אותו לכתבות ענק בעיתונים, שבהן השתרש דימויו השחצני והיהיר.
בשנת 1995 התקרב עוד יותר אל המיינסטרים, הכי קרוב שאפשר כמעט, כששר עם לאה לופטין, זו מההרכבים "חלב ודבש" ו"שוקולד מנטה מסטיק", את "הכול פתוח" של נעמי שמר. דווקא אז הגיעה החזרה בתשובה, אין-ספור שערוריות ושמועות ומדבר מוזיקלי.
למרות היכולת הווקאלית המרשימה שלו וחזרתו למופעי ענק, בשנים האחרונות לוי עלה לכותרות בעיקר בזכות הפה הגדול שלו. כדי לפשט את העניין נאמר זאת כך: בלשונו החדה הצליף כמעט בכל מי שאינו עופר לוי. מבקר המוזיקה חגי אוזן כתב עליו פעם: "יש רק דרך אחת לתאר את גדולתו המוזיקלית של עופר לוי: היא שווה בעוצמתה לנזק שעושה לו פיו. אבל בעוד שלשטויות שהוא אומר מחוץ לבמה כבר די התרגלנו, מהיכולות שלו בתור זמר אפשר להתפעם בכל פעם מחדש. יש לו גרון סגולי".
את הגרון הסגולי שלו מקדיש כעת לוי לפרויקט פורץ דרך בזמר המזרחי: מופע אקוסטי אינטימי ב"צוותא" תל אביב (תרשמו ביומן: הופעה ראשונה ב-27 בנובמבר), הבית הישן והאהוב של שלמה ארצי. על הבמה הזעירה, בטח במונחי עופר לוי, ילוו אותו שני נגנים בלבד: רועי זו-ארץ על הפסנתר ואלי אורלו המנגן על בגלמה (כלי פריטה עשוי עץ בעל שלושה מיתרי מתכת כפולים). בזמן שכוכבי המוזיקה המזרחית רבים למי יש יותר גדול, לוי מביא אותה בהפוכה ולראשונה בחייו ישיר מול קהל מצומצם, לעתים ללא ליווי מוזיקלי, אקפלה.
מאיפה הרעיון למופע אקוסטי?
"נראה אותך מנחשת".
באמת שאין לי מושג.
"הקהל שלי מאוד נלהב ואוהב".

אוקי , אבל עדיין מדובר במשהו יוצא דופן - שכוכב מוזיקה מזרחית וטורקית יוותר על כל השואו והכפיים והשמח?
"אני לא זמר מזרחי או טורקי, למה את מכנה אותי בכינויים? מוזיקה זו מוזיקה".
ככה מגדירים את הז'אנר שלך.
"מי שבחר להגדיר שיגדיר, אני לא מגדיר. כל אחד בוחר לומר את מה שהוא רוצה לומר. אני בוחר להתנגד לכל הקולות שמכנים את המוזיקה בכינוי, המוזיקה שלי היא אפילו לא מוזיקה ישראלית אלא חובקת עולם. היא נוגעת בכל הסגנונות, בכל הטעמים, בכל הצבעים ובכל הקהלים והיעדים. אני מסרב לקרוא לה בשמות כאלה וכאלה כי זה להעליב אותה".
אז למה מופע אקוסטי?
"בזמן המופע שלי אני לא מצליח לתת את השירה כמו שאני מצליח בשבת למשל. בשבת אין נגנים, אין 5,000 או 500 איש שישירו בקולי קולות ויבלעו את הקול שלי ואת הכוח שלי. תמיד מבקשים ממני לשיר בלי מיקרופון, רוצים לשמוע אותי חי, ואז אני מנסה אבל הם שוכחים שאם 20 איש יגידו 'שששש' ל-5,000, אלה שמשתיקים הם הכי מרעישים, ואני לא בא לחנך אף אחד אלא רק רומז לחכמים.
"מי שרוצה לשמוע אותי בלי מיקרופון לא יכול להשתיק אנשים כי הוא למעשה הכי מרעיש. חשוב להגיד שיש לי קהל שאוהב לגעת, לשיר, לעשות רעש ואני מת על זה, אני אוהב לעבור ביניהם, אם מישהו נוגע בי הוא הכי מאושר בעולם".
ב "צוותא" לא יהיה לך את כל זה. לא יהיה בלגן, לא התחככות עם הקהל, רעש או כפיים.
"צוותא' כשמו כן הוא - אינטימי. זה יהיה מדהים לשיר מול 200 איש עליהם ניתן להשתלט יותר בקלות, וכשהם ישירו אתי אני אעלה עליהם כי לי יש הגברה ולהם לא. וכשאני אחליט לשיר בלי מיקרופון הם יהיו בדממה מוחלטת. חוץ מזה, בעתיד עוד יהיו מופעים גדולים, אני אופיע בקיץ שוב בקיסריה ובהיכל התרבות ברגע שיסיימו לשפץ אותו".
מה אם אנשים לא יקנו כרטיסים? תעלה לבמה ותראה אולם חצי ריק?
"אז מה? יש ימים שיש הרבה אנשים ואולמות מתמלאים, ויש ימים שיש 80 איש פחות, אז מה? זה לא אומר שהמופע לא מוצלח".
כאמור, הצניעות היא לא מתכונותיו הבולטות של לוי. "אני המוזיקאי הכי טוב שיש בעולם, לפחות בדור שלי", צוטט פעם. לכן כל ניסיון להוציא ממנו תובנה כלשהי, חשש או אפילו חרדה שמא הפרויקט האקוסטי לא יתקבל בברכה על ידי מעריציו, נהדף על ידו בבוז. מבחינתו, המופע הזה הוא הרבה יותר מגוד טיים. הוא הצהרת כוונות, הוא ההוכחה. למי יש את הקול הכי טוב בארץ, אם לא בעולם.
"מי שיבוא יהיה הטוב שבטוב מהקהל שבא לקיסריה", לוי מדגיש, "והם יזכו לשמוע אותי בלי מיקרופון וגם בלי נגנים, אקפלה. מי שיקנה כרטיס הוא הכי מבין בעצם. אני חייב זאת לקהל המבינים ביותר, שיבואו להתענג על הקול שלי ועל הנגינה. האמת, הייתי מוכן לשלם כל סכום כדי לשבת ולצפות במופע כזה. אני פשוט מקנא, מאוד מתוסכל שאתם זכיתם לשמוע אותי ואני לא, שאני לא יכול לשבת בקהל. אני זכיתי להיות עבד שלכם, וזה טוב, אך מתי אזכה לשמוע את העבד הזה שר? "

אתה לא נהנה לשמוע זמרים אחרים?
"מה את משווה? זמרים מול אמן? כל הזמרים זה הקהל שלי שניסה לחקות אותי ולהיות כמוני והם עדיין לא אמנים. הם זמרי מחשב. מחשב מתקן אותם ומוחק להם את הזיופים, מותח להם את הקול שיישמע כאילו קול. בגלל זה אנחנו עושים אקפלה, שהקהל ישמע זמר אמיתי בלי מחשבים ופלסטיקה. אצלי אין שום טריקים, אני שר לייב יותר טוב מאשר באולפן. אין תיקונים באולפן כמו שכולם עושים, אני לא מרשה לגעת בזה.
"רק אתם לא מבינים, עובדים על הקהל בעיניים.'כוכב נולד', למשל , אתם חושבים שהם שרים באמת? הכול מוקלט, ערוך ומתוקתק חודש לפני. אין שם לייב, את כל הזיוף מורידים באולפן".
אפרופו "כוכב נולד", אולי תהיה שופט שם במקום מרגול?
"אני לא יכול להיות שופט כי אני לא דוגל בלשפוט אנשים. אל תשפוט אדם עד שתעמוד במקומו. בזמנו הכשילו אותי בבחינות ללהקה צבאית, הלכתי רק פעם אחת וקיבלתי מכתב שלילה. חטפתי את השריטה שלי ואמרתי שאני הולך לגולני. אלה שלא קיבלו אותי ללהקה צבאית לא יתקבלו אפילו לשיר לי קולות רקע. הם יזייפו לי, לעשות לי קול ראשון, שני ושלישי זה יישמע כמו זיוף".
אולי קשה לדמיין את לוי במדי צה"ל ירוקים עם מאג על הכתף, אבל את מלחמת לבנון הראשונה הוא העביר כלוחם מן המניין. "כאשר יצחק קלפטר בא לשיר אצלנו, בגדוד גולני בלבנון, החבר'ה לא קיבלו אותו עד שאני אשיר קודם", הוא מספר. "אמרו לו, 'חכה, חכה, יש לנו זמר בגדוד, לא רוצים לשמוע אף אחד, רק אותו'".
אז זה השלב בו התחלת לשיר ממש?
"בגיל שנה כבר שרתי. בזמן שתינוקות מתחילים למלמל מילים, אני שרתי. שרתי כל הזמן. אותי גילו המשפחה, החברים והגננת. זה לא שאמרתי שאני יודע לשיר ושייתנו לי, אלא תמיד פנו אליי שאשיר. לא ידעתי שפונים אליי כי אני יודע לשיר אלא כי הם לא יודעים לשיר, ואני כביכול נותרתי האין בררה.
"כולם למעשה השלו אותי שאני זמר טוב וניסיתי להתקבל ללהקה צבאית. גם את מירי מסיקה, שהיא זמרת מדהימה, לא קיבלו ללהקה צבאית. ידוע שיש פרוטקציות בלהקה צבאית. אם היו קוראים לי עופר גאון או עופר איינשטיין אולי הייתי מתקבל. לשלמה ארצי למשל יש שירה דיבורית, לא שירה-שירה.
"שלמה יודע להלחין ולכתוב. לשיר? תלוי. בדיסקים קשה לי לשמוע אותו, בקיסריה אני מאוד אוהב. הוא מופיע נהדר. הוא לא מזייף. אני אוהב אותו בתור אדם, אישיות, מלחין ענק, כותב מצוין, מופיע מעולה, אבל עדיין מבחינתי אם נשווה אותו לעופר לוי, הוא לא יודע לשיר. חוליו איגלסיאס, מייק בראנט, פריד אל אטרש הם זמרים, לא ניתן להשוותם לזמרים בארץ".
לא הרבה יסכימו אתך בעניין הזה.
"את מייצגת קהל, ואתם לא מבינים. אתם לא יכולים להביע את דעתכם כי אין לכם דעה. לא כל מי שמקליט הוא זמר, לא כל מי שיש לו חליפה ועגיל הוא זמר. זמר זה עופר לוי ומעלה, לא למטה".
השתתפת ב"היכל התהילה" בערוץ 24 כזמר אורח. מה דעתך על הזמרים שהופיעו שם?
"אילנה אביטל ובני אלבז הם זמרים טובים. אריק סיני הוא חיקוי של שלמה ארצי".
מה לגבי אבי ביטר?
"מי זה אבי ביטר? "
הוא זמר.
"סליחה? את מעליבה אותי. את מסתלבטת עליי? איפה הוא שר? אני לא יודע על מה את מדברת. למה אני צריך לענות על שאלות כאלה בבית שלי? כנראה שיש לי חור בהשכלה. אני מרגיש שאת צוחקת עליי. קודם דיברנו על זמרים כמו חוליו איגלסיאס ועכשיו את מביאה לי כאלה שמנסים להיות זמרים בכוח. לא כל מי ששר הוא זמר, לא כל מי שמחזיק מיקרופון ושר בערוץ 24 הוא זמר.
"זה שהטלוויזיה משועממת ואין להם מה להראות, והם לא יכולים להראות עופר לוי כל הזמן, זו לא אשמתי. אבל אני לא מצפה שתקבלו את הדעה שלי כי אתם לא ברמה כדי להבין אותי. ואני לא בא חלילה לשפוט אף אחד".
אתה לא חושב שאתה שחצן?
"אני לא שחצן ואני לא משתחצן, ושזה יהיה כתוב. אני לא שוויצר, אני פשוט אומר את הדברים כמו שאני מרגיש בלב, זאת האמת שלי. אני לא ממעיט בערכו של אף אחד ".

על לא מעט זמרים עשו סרט לטלוויזיה. מתי נראה סרט על עופר לוי?
"אני כל כולי סרט חי. צריך לעשות סרט על חיי? אני חי ונושם, כותב ושר, מופיע. על משהו שנעלם צריך לעשות סרט. כשכבר לא אהיה, תעשו סרט אתם. אבל אני מתכנן לחיות לנצח, אין סיכוי שאלך מפה".
פתאום לוי מבקש ממני להתלוות אליו, אומר שהוא רוצה להראות לי משהו. הוא מצביע על מסך מצלמת האבטחה ומראה נקודות אור מתעופפות במסדרון חדר המדרגות. "אלה נשמות הרשעים ביותר, הם תקועים בכף הקלע, אין להם איפה להיות. הם לא יכולים להיטהר בגיהינום כדי שיוכלו להיכנס לגן עדן". אני מהנהנת בהבנה.
בהופעותיו בשנים האחרונות הזכיר לוי לא פעם את גלעד שליט, ועכשיו, עם חזרתו, לוי אומר: "כל התפילות שלי היו להצלתו ואני לא מחפש לקבל פרס, לא ממנו ולא מאבא שלו. לקראת הנעילה של התפילה ביקשתי מהשם שירחם על הילד, שיוציא אותו משם כי הוא סובל וזה לא מגיע לו, הוא נשמה עדינה ושברירית. כשירדתי מהבמה הרגשתי את אלוהים, הבנתי שהתפילה שלי התקבלה והרגשתי שזה הולך לקרות. בורא עולם מאוד אוהב אותי, אני לוי".
ריאיון עם עופר לוי ישודר הערב, מוצאי שבת, בערוץ 10 עם אושרת קוטלר
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב