חטא היוהרה: המקרה המוזר של ענת קם
המשפט הציבורי והתקשורתי שנערך לענת קם קשור לגאווה גברית פגועה. וכמו כל סיפור שבו ההיבריס שולט, הוא עוד יביא לאובדננו
מדובר בסמל, סמל שיש להוכיח, להוקיע, להעניש. סביר להניח שאף לא אחת מהמילים האלו יעלו אם אציין שמות כמו עוזי ארד והארי אלקסלאסי.
רוב הסיכויים שתצטרכו לגגל את שמם כדי להבין איך הם בדיוק קשורים לפרשה שזעזעה את המדינה והגיעה לגזר דין של ארבע שנים וחצי במחבוש ושנתיים במעצר בית.
עוזי ארד, ששימש בעבר כיועצו של נתניהו וכיהן כראש המטה לביטחון לאומי, הדליף לתקשורת פרטים משיחות חשאיות בין ישראל לארצות הברית בנושא הגרעין האזרחי. ההדלפה גרמה זעם בממשל בארצות הברית, בת ברית חשובה. לאחר החשיפה בתקשורת הורה נתניהו לראש השב"כ על חקירה מידית.
הארי אלקסלאסי הדליף בזמן מלחמת לבנון השנייה תוכן משיחה בין שר הביטחון דאז עמיר פרץ לרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ. תוכן שהיה ביטחוני ורגיש, על פי סגן הרמטכ"ל דאז. כיצד נענשו מדליפים אלה, שלכאורה סיכנו את ביטחון המדינה באופן ברור ומידי?
ארד, על פי פרסומים, התפטר מתפקידו בתמורה
מה ההבדל בין כל אלו למקרה של ענת קם? הם בכירים יותר, הם מקורבים יותר והם גברים. בזמן ההדלפה אלקסלאסי שימש כאלוף משנה, ארד היה יועצו של ראש הממשלה נתניהו וראש המטה לביטחון לאומי. בפסק הדין של ענת קם מצוין שאם צה"ל לא יכול לסמוך על חייליו הוא לא יתפקד כצבא סדיר. כנראה שהכוונה הייתה חייליו הזוטרים, כי נראה שצה?ל לא חייב לסמוך כל כך על קצינים בכירים.
למה ענת קם הפכה למקרה של יראו וייראו? הדבר דומה לנער שעושה מעשה אסור והוריו נוזפים בו מתוך הבנה שככה בנים מתנהגים, מורדים לפעמים. אבל כשאחותו הצעירה תעשה מעשה דומה היא תוענש באופן חמור. עליה לדעת את מקומה.
מוסד ביטחוני גברי יכול לקבל מרד של חייל או איש ביטחון בכיר, הוא ינזוף בו או ייתן לו עונש סמלי, אבל לעתים נדירות ידיחו מהמערכת, לא כל שכן יגזור עליו שנים בכלא. התגובה המופרזת להדלפתה של ענת קם נראית נקמנית. איך העזה אישה צעירה, בסך הכול פקידת לשכה, להדליף מידע, ועוד לעיתון שמאלני כמו "הארץ"?
אולי אם הייתה מדליפה לעיתון שמרני יותר, המקושר לממסד, עוד היו יכולים לקבל זאת. ענת קם עוררה את דובי החאקי מרבצם בגלל ה"חוצפה" שלה. ושיהיה ברור: אין כאן הצדקה למעשיה, אבל המשפט התקשורתי והציבורי שנערך נגדה עומד כאן למבחן.
נכון, המקרה חסר תקדים בגלל ההיקף שלו - מדובר באלפי מסמכים ולא בהדלפה נקודתית, אבל המסמכים שהדליפה קם לכאורה לא היוו סיכון מידי לביטחון המדינה כמו שני המוזכרים לעיל. הם הועברו לעיתונאי ולאחר מכן עברו דרך הצנזור הצבאי. כיצד ייתכן שהמעשה שלה יגרור השלכות חמורות כל כך ביחס לאחרים?
קם היא לא רק אישה צעירה שעשתה מעשה שחתר תחת כללי מערכת גדולה, מצ'ואיסטית ושוביניסטית. היא הוסיפה חטא על פשע בהתנהגותה ובדמותה הלא מתחנפת. קם לא התנצלה, לפחות לא בהתחלה, אין בה נים מתחנחן מתיילד, היא מסרבת להיות החיילת הקטנה.
הגישה הזו מרתיחה את דמם של הצבא, של הציבור ושל התקשורת כאחד. השנאה אליה מידית ויוקדת. היא מיד הוכתרה כבוגדת, מרגלת, ביקשו את דמה, אפשר להגיד שקם הפכה למכשפה החדשה וכולם ביקשו להעלותה על המוקד.
אחת הסיבות שהמקרה נופח כל כך בתקשורת היה החידוש שבדבר. בקצינים מדליפים העיתונאים כבר נתקלו, אבל באישה צעירה, פקידת לשכה? זה היה חידוש.
לדידם, לקצינים יש כנראה יכולת שיפוט, אבל לפקידה הזו? לעשות מעשה שכזה? לא מתקבל על הדעת. ענת קם מעוררת כל כך הרבה אמוציות כי היא מערערת את התפיסה הרווחת שחיילים פשוטים הם צייתניים להפליא, על אחת כמה וכמה אם הן חיילות.
הסיבה שקראו לה מרגלת, אף שלא היה לה שום קשר למדינה זרה, היא שלפי המציאות המוכרת מסרטים הוליוודיים רק מרגלות מעמידות פנים שהן נשים תמימות בתפקיד זוטר ואז מתגלות כנשים רבות יכולות.
אם הארי אלקסלאסי בילה שבוע במחבוש על הדלפה בזמן מלחמה, אין סיבה שענת קם תבלה שנתיים במעצר בית וארבע שנים וחצי בכלא.
פסק הדין שלה נוגע לא רק לעתידה שלה, אלא גם לתפקודה העתידי של העיתונות בישראל ומכאן לתפקודה של מדינת ישראל כדמוקרטיה.
האמוציות שמעורר המקרה של ענת קם קשורות לגאווה גברית פגועה, וכמו כל סיפור שבו ההיבריס שולט, הוא עוד יביא לאובדננו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם