מצדיעים לפנתר: עיריית י-ם תנציח את סעדיה מרציאנו
אחד מסמלי המחאה האנטי-ממסדית בארץ יזכה להנצחה רשמית. ועדת השמות של עיריית ירושלים צפויה לאשר קריאת כיכר ע"ש סעדיה מרציאנו, שתוקם בשכונת מוסררה שבה גדל והקים את "הפנתרים השחורים"
סעדיה מרציאנו הפנתרים השחורים צילום רפרודקציה: שימי נכטיילר
משפחתו של מרציאנו ניסתה להנציח את שמו בארבע השנים האחרונות. בקרוב יישא מאבקה פרי: ועדת השמות של עיריית ירושלים, בראשותו של השופט בדימוס יעקב טירקל, צפויה לאשר בסוף החודש הקרוב את קריאתה של כיכר על שמו של מרציאנו בשכונת מוסררה שבה החל את אחד המאבקים החשובים ביותר בתולדות המדינה.
הוועדה תדון בנושא, לאחר שעשרות פעילים בדימוס ופעילים המזדהים עם המאבק החברתי הצטרפו לדרישותיה של המשפחה להנציח את שמו של מרציאנו בירושלים. קרובי המשפחה דרשו מראש העירייה ניר ברקת לשמר את זכרו דווקא על ידי שינוי שמה של כיכר המשביר, שבה ניהל מרציאנו את מאבקו במשך השנים.
עם זאת, תגובתה של העירייה לשינוי שמה של הכיכר לא איחרה לבוא. לטענתה של העירייה, כיכר המשביר איננה שייכת ישירות לעירייה אלא לסוכנות היהודית, ולכן אין בסמכותה לשנות את שמה. הוועדה המקצועית ב יקשה מהמשפחה למצוא מקום חלופי שבו ניתן יהיה להנציח את זכרו של מרציאנו.
"כיכר יפה ומכובדת"
"בעירייה עשו לנו לא מעט צרות", סיפר אתמול (א') למעריב רפי מרציאנו, אחיו של סעדיה. "רצינו מאוד את כיכר המשביר, כיוון ששם התחיל סעדיה את כל הפעילות של'הפנתרים'. כשאמרו לנו לחפש מקום חלופי, הגענו לרעיון לקרוא על שמו של מרציאנו את גן הסוס. גם זה ירד בשלב מסוים".
בסופו של דבר, מצאו בני המשפחה את הכיכר בשכונת מוסררה שבה גדל מרציאנו, בפינת הרחובות הנביאים ושבטי ישראל. "ראינו שזו כיכר יפה ומכובדת בשכונת מוסררה והצענו את המקום הזה", סיפר האח. הצעתם של בני המשפחה התקבלה על ידי לשכת ברקת, שכעת צפויה לתמוך ברעיון.
מרציאנו נפטר בסוף שנת 2007 בגיל 57, לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. בראשית שנות ה-70 הוא הקים עם ראובן אברג'ל, צ'רלי ביטון וימין סוויסה את "הפנתרים השחורים", תנועת מחאה של בני עדות המזרח.
התנועה הוקמה בשכונת מוסררה, לאחר שמרציאנו וחבריו ביקשו להביע את מחאתם על התעלמות מהבעיות החברתיות הקשות והתעלמות מהשכבות החלשות.
כעבור שנים הצטרף מרציאנו לפוליטיקה, נמנה עם רשימת מפלגת השמאל של"י לכנסת התשיעית ב-1977 וכיהן כח"כ במשך תקופה קצרה. עד היום רואים חברי "הפנתרים" את מרציאנו כמנהיגם וכהוגה הרעיון.
שמו של מרציאנו לא עמד בראש סדר העדיפויות של הוועדה. חברי הוועדה ראו צורך תחילה להנציח את שמו של ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק. עם זאת, לאחר חשיבה ולאור העובדה כי קולק מונצח בשני מקומות שונים ומרכזיים בעיר (אצטדיון הכדורגל והפארק הנושאים את שמו), שמו ירד מסדר יומה של הוועדה. המצב אפשר לחברי הוועדה להתמקד בהנצחת שמו של מרציאנו הודות לתרומתו לשינוי פניה של החברה הישראלית.
סעדיה מרציאנו פלאש90
מאחורי המהלך לקדם את הנצחתו של מרציאנו עמד ד"ר מאיר מרגלית (מרצ), חבר מועצת עיריית ירושלים. "אני כירושלמי חש חוב גדול לסעדיה מרציאנו ול'פנתרים השחורים', על כך שהפכו את החברה שלנו לטיפה יותר צודקת", אמר אתמול מרגלית.
"המאבק שלהם הוא המאבק החברתי החשוב ביותר שידעה המדינה. דווקא בימים אלו, כשאנשים מבקשים צדק חברתי, מן הראוי להנציח את האנשים שדיברו על הנושא הזה כשהיה מסוכן לבטא את המילים הללו. היוזמה הזאת היא סמלית, אבל היא בעלת חשיבות רבה".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "לעירייה הוגשה בקשה בנושא והיא תידון בוועדות המקצועיות, ככל הבקשות המוגשות לעירייה ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם