תקועים בפקק? חכו שיגיעו 100 אלף תושבים למתחם תעש
23 אלף דירות, 100 אלף תושבים, 7,000 דונם. כך ייראה פרויקט "קדמת השרון" שייבנה על אדמות מפעל תעש רמת השרון. מינהל מקרקעי ישראל: התוכנית תפתור מצוקות דיור ותטפל בזיהומים סביבתיים. בארגונים הירוקים לא מתלהבים מהבנייה הצפופה ודורשים להפוך את השטח המתפנה לשמורת טבע
הדמית תכנית קדמת השרון הדמיה
23 אלף יחידות הדיור שנבנו שינו לחלוטין את האופי הכפרי והשקט של אזור השרון. במקום שבו ניצבו בעבר מעבדות ושדות ניסויים, יש כיום בנייני פאר ושכונות מגורים יוקרתיות.
כעת ברשותכם נחזור לימינו. בשבוע שעבר אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את פרויקט "קדמת השרון", שאותו מקדם מינהל מקרקעי ישראל. התוכנית, שנמצאת כרגע בשלב של הפקדה (חלק מהליך התכנון, שבמהלכו הציבור נקרא להגיש את התנגדותו לתוכנית), צפויה להביא לבנייה של העיר הגדולה ביותר בשרון - יותר מרמת השרון (41 אלף תושבים), הוד השרון (48 אלף תושבים), רעננה (69 אלף) ואפילו כפר סבא (85 אלף).
המדינה תטהר
בשבוע שעבר ערכה מנהלת מחוז תל אביב במינהל מקרקעי ישראל, גילי טסלר, מסיבת עיתונאים מיוחדת שבה הציגה את תוכנית המתאר החדשה. התוכנית משתרעת על שטח של יותר מ-7,000 דונם, וייבנו בו, כאמור, כ-23 אלף יחידות דיור. בחישוב גס, מדובר בתוספת של כ-100 אלף תושבים. בין הבתים יהיו מרחבים ציבוריים פתוחים ושטחים ירוקים רבים.
"המקום ישרת את האינטרס הציבורי (פתרונות דיור בערים הגדולות במרכז) ואת האינטרס הסביבתי (טיהור מי תהום שהזדהמו בשנים האחרונות). האינטרסים האלה חשובים לנו ונעשה הכול כדי לקדם אותם", אומרת טסלר.
בדרך להוצאתה של התוכנית לפועל ולפני שהדחפורים יעלו על השטח, יש לבצע עבודות טיהור לקרקע. עשרות שנים של ניסויים בתחמושת
ובאמצעי לחימה אחרים, זיהמו את הקרקע בחומרים שונים, בהם מתכות כבדות. בנושא זה, מבהירה טסלר, המדינה תתחייב לטהר את הקרקע.
"מדובר בתוכנית ראשונה מסוגה, שבה המדינה מתחייבת לטהר את הקרקע טרם שיווקה ליזמים", היא מסבירה. "מדובר בתוכנית הטיהור הגדולה ביותר בישראל, אם לא בעולם כולו, בשטח עצום. על פי ההערכות, עלות הטיהור היא יותר מ-2 מיליארדי שקלים".
טסלר חשפה במסיבת העיתונאים כי נחתם הסכם תקדימי בין המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר ומינהל מקרקעי ישראל, שלפיו ייערך סקר זיהום של הקרקע, ולאחריו יועברו התוכניות המפורטות למשרד האוצר שיממן את טיהור הקרקע. רק לאחר הטיהור, שימומן כאמור על ידי המדינה, ישווקו הקרקעות ליזמים.
השטח שיפנה תעש יחולק בין הרשויות השכנות. בדרך זו יגדל שטחן של הרשויות. הוד השרון תקבל 3,780 דונם, רמת השרון תקבל 1,500 דונם, דרום השרון יקבלו 955 דונם והרצליה תקבל 965 דונם, והיא עתידה לקבל 225 דונם נוספים. מסיבה זו אפשר להבין מדוע ראשי הרשויות השכנות תומכים בהתלהבות בתוכנית.
שטח מוזנח בתע''ש סמוך להרצליה צילום: רענן כהן
בניגוד לראשי הרשויות, בקרב הארגונים הירוקים יש התנגדות חריפה לתוכנית, בגלל סכנת הזיהום במקום. "מדינת ישראל מפקירה את בריאות תושביה וחושפת אותם לסכנות בריאותיות, כאשר היא מאשרת להפקדה תוכנית לבניית עשרות אלפי יחידות דיור במתחם תעש המזוהם", מאשימים בעמותת אדם, טבע ודין.
טסלר דוחה את כל ההתנגדויות לתוכנית. "כל הגורמים שמתנגדים לתוכנית, תושבים או ארגונים, פועלים אך ורק מתוך אינטרס פוליטי", היא קובעת. "במקרה הזה אפשר לומר שאנחנו מקדמים את הטיהור, והמתנגדים מנציחים את הזיהום. הציבור צריך לשפוט ולהחליט. כל תושב שגר באזור צריך לשאול את עצמו מה הוא מעדיף, ואני מזמינה את כולם לבוא ולהיווכח שזאת התוכנית הירוקה ביותר, והיחידה שתביא לטיהור הקרקע. אף יזם לא יוכל להציל אחרת את מי התהום שבאזור".
במהלך מסיבת העיתונאים הציגה טסלר סקר שנערך עבור המינהל בקרב כ-850 תושבים מהערים הסמוכות למתחם. מהסקר עולה כי 65 אחוז מהתושבים תומכים בפרויקט, בהשוואה ל-45 אחוזי תמיכה בסקר שנערך בשנת 2009 ורק 20 אחוז מתנגדים (ירידה מ-40 אחוז שנרשמו בשנת 2009). "הציבור לא קונה את ההפחדות של הארגונים הירוקים", היא אמרה.
הירוקים יתבעו
בארגונים הירוקים לא מתרשמים מדבריה של טסלר. דרור עזרא, חבר מועצת עיריית הרצליה מטעם הירוקים, אומר כי הוא מתנגד לתוכנית, ודורש להקצות את השטח שמתפנה לשמורת טבע. "מי שזיהם את האדמה זו המדינה, והיא צריכה לנקות אותו בלי שום קשר לנדל"ן", הוא אומר.
מתחם תע''ש צילום: יוסי אלוני
"אם היה מדובר בתחנת דלק שמזהמת את הקרקע ובעל התחנה היה מתנה את ניקוי האדמה בכך שיאשרו לו לבנות מגדל, היו מעיפים אותו מכל המדרגות. תעש עשיר בשטחים פתוחים, ולא הייתה במפעל שלו בשרון שום פעילות. האזור הזה הוא אחד האזורים הכי שמורים בארץ. מדובר במקום שרגל אדם לא דרכה בו עשרות שנים וברור לי שהמקום הזה צריך להפוך לשמורת טבע. צריך להציל את הטבע ולא את הנדל"ן".
רוני רום, יו"ר עמותת אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון), הביע התנגדות לפרויקט עוד בראשיתו, ולצורך כך אף הקים את העמותה. "עצם היוזמה להזמין את התקשורת במטרה לפרסם את הפרויקט זה אבסורד אחד גדול", הוא אומר.
"המינהל מעז ברוב חוצפתו לקחת כסף של משלמי המסים, לשלם למשרד פרסום שיערוך סקרים והכול כדי לקדם את התוכנית שלהם. איפה הם היו 50 שנה כשהמפעלים זיהמו את הקרקע והפכו את האזור למזוהם ביותר בארץ? הם מנצלים בצורה צינית את המחאה החברתית כדי לרכוב על הגל ולהגיד שהם דואגים לטובת הציבור. זה שקר וכזב. יש פה התעלמות מוחלטת מהציבור, תוך כדי תיאבון נדלני ופגיעה בציבור מכל הבחינות: בריאות, רווחה ותחבורה".
רום טוען שתוכנית הטיהור לוקה בחסר. "יפה שהם מודיעים על סקר קרקעות מפורט, אבל מה שהם שכחו להוסיף שהסקר הזה לא נעשה בהתאם להנחיות של מומחים שאנחנו הבאנו מחו"ל. אני בטוח שתוכניות הבינוי השאפתניות של המדינה יימצאו לא ישימות, אבל אז יהיה מאוחר מדי ועשרות אלפי תושבים ימצאו את עצמם במרכז המפגע הזיהומי".
ומה תגובתך לטענה שאתם פועלים ממניעים פוליטיים?
"מאז שהקמנו את העמותה לפני חמש שנים, הגיעו אלינו פניות רבות, כולל מנבחרי ציבור ברשויות מקומיות ואפילו מגורמים פוליטיים שונים. לכולם אמרנו לא. הקפדנו להבהיר שאנחנו פועלים לטובת התושבים. אנחנו לא מחפשים שכר או הטבות. יש לנו מטרה אחת - להפסיק את הפרויקט".
ואיך תעשו את זה?
"נפנה לוועדות התכנון ואם הם ידחו אותנו, נגיע לבית המשפט העליון".
ומה אומרים התושבים? א', תושבת רמת השרון, אומרת: "אני גרה בעיר הזאת יותר מ-20 שנה, ואף אחד מעולם לא שאל אותי אם אני מעוניינת או לא מעוניינת בבנייה. אני מתנגדת לבנייה ובטוחה שכמוני יש עוד תושבים רבים שגרים ליד תעש ואינם נכללים בסקר. אם היו עושים סקר בינינו, אני מוכנה להתחייב שהתוצאות היו הפוכות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם