מה עשו מנהיגי הקטָלנים בירושלים?
הקטָלנים מבקשים להשתחרר מכבלי השלטון הממלכתי הספרדי ולקבל עצמאות. כדי להתניע את המהלך הגיעו אנשי המפלגה השלטת בחבל לירושלים, כדי ללמוד איך להקים מדינה וגם כמה שיעורים בכלכלה. "הקטלנים רואים בישראל דוגמה ומופת לעם שהקים מדינה", אומר אוריאול פויול, בכיר במפלגה
אוריאול פויול, בכיר במפלגת קונברחנסיה ("ההתכנסות הדמוקרטית של קטלוניה"), המפלגה השולטת בחבל קטלוניה שבספרד, לא ציפה להיות השחקן הראשי בסצנה כזו ממש – ועוד בדרכו לביקור פרלמנטרי בישראל.
בדרכו לטיסה משדה התעופה בלונדון לתל אביב נעצר פויול בידי איש ביטחון ישראלי, והוא העביר אותו תחקיר מעמיק לגבי כוונותיו העתידיות בארץ הקודש.
"אמרתי לאיש הביטחון שאני נוסע לפגוש את הנשיא שמעון פרס, אבל לא היו לי תעודות שמזהות אותי כחבר פרלמנט. אז הוא לקח אותי הצדה ושאל אותי סדרת שאלות במשך שעה וחצי", מעיד פויול על חוויותיו בדרך לארץ. "הייתי צריך לומר שאני פשוט נוסע לחופשה", הוא אומר, ומראה שהבין מהר מאוד כיצד הדברים כאן עובדים.
פויול, דמות מפתח בפוליטיקה הקטָלנית, הגיע בשבוע שעבר לביקור בזק בן 24 שעות בישראל. הוא נהנה מאילן יוחסין מרשים: אביו, מעין בן גוריון קטלני וחבר אישי של הנשיא פרס, שימש נשיא קטלוניה במשך 24 שנה והיה פעיל מרכזי במאבק לשחרור חבל הארץ מידי ספרד ולזכייה בעצמאות. פויול, ממשיך דרכו של אביו, פועל גם הוא לקבלת אוטונומיה לחבל הארץ, והגיע לירושלים כדי לקיים סדרת פגישות לקידום הנושא.
קטלוניה, חבל ארץ הממוקם בקצה הצפון-מזרחי של ספרד, על חוף הים התיכון מדרום לצרפת, הוא אחד המחוזות הידועים והמבוססים במדינה. הדגל הקטלני – השונה מהדגל הספרדי, המדינה שהמחוז משתייך אליה – מורכב מפסים אדומים וזהובים, ומתנוסס בגאווה על סמלה של אחת מקבוצות הכדורגל המצליחות בעולם - ברצלונה.
אגב גאווה קטלנית, כשמאמן ברצלונה פפ גווארדיולה עוד היה שחקן פעיל, הוא נהג להתראיין עם דגל קטלוניה על כתפיו, בשפה הקטלנית ולא בספרדית. המחוז, שכולל שבעה מיליון תושבים, נמצא במקום השני בספרד מבחינת גודל האוכלוסייה ובמקום השישי מבחינת השטח. המחוז ידוע כמוקד משיכה תיירותי ונהנה מהכנסות שנתיות גבוהות מתיירות.
הקטָלנים, שמתהדרים
הסלידה מהממשל הספרדי נובעת מסיבות תרבותיות, היסטוריות וכלכליות; היות שקטלוניה הוא אחד המחוזות העשירים במדינה, תושביו נדרשים לממן את יתר המחוזות, וכך מועברים עשרה אחוזים מהמסים שנאספים מהתושבים ישירות למימון מחוזות אחרים. אותה סלידה הולידה גם איבה היסטורית בין קבוצת הכדורגל של ברצלונה ובין היריבה האגדית ריאל מדריד, שמזוהה עם הגנרל פרנקו וגזילת כספם של הקטלנים.
"הקטלנים רואים בישראל דוגמה ומופת לעם שהקים מדינה, ולכן חשוב לקרב את המנהיגות המקומית בברצלונה למנהיגות הישראלית", מסביר לאון אמידאס, יו"ר התאחדות עולי אמריקה הלטינית, ספרד ופורטוגל בישראל – והיזם שמאחורי הביקור.
"הקטלנים אוהבים מאוד את ישראל ורואים בה מעין בית ספר לפוליטיקה. לכן הרעיון היה שהמנהיגים יתמקדו בנושאי כלכלה, עסקים, היי-טק וסוגיות מדיניות רלוונטיות לקטלוניה, ושנציב את הבסיס לשיתופי פעולה עתידיים".
הביקור של הקטלנים בירושלים כלל פגישה עם הנשיא פרס, סיור בעיר העתיקה, במזרח ובמערב העיר, ונחתם בסיור במשרדי קרן ההון סיכון הירושלמית ג'יי-וי-פי ובפגישה וארוחה משותפת עם העומד בראשה אראל מרגלית. "השיחה עם פרס הייתה מרתקת", מספר אמידאס.
לדבריו "הנשיא התמקד בכך שהמלחמות של היום לא נעות סביב טריטוריה, אלא סביב נושאים כמו חוזק כלכלי והתמודדות עם עוני. במהלך הסיור בעיר הקטלנים נדהמו מכמה שהקרבה כאן בין המקומות מציאותית ואינה רק תיאורטית".
פויול מצדו מציין כי אף שביקש לעסוק בשיחה עם פרס בסוגיות פוליטיות ולתהות מתי יגיע השלום לעיר, הנשיא התעקש להתמקד בננו-טכנולוגיה וענייני היי-טק אחרים. למרות זאת, נראה שהנשיא הותיר את חותמו על המשלחת, וסיפורים אודות המפגש עמו חזרו ועלו לאורך היום.
במסגרת המאבק הפוליטי לעצמאות מנסים מנהיגי קטלוניה לפתח את הכלכלה המקומית, בתקווה שחוסן כלכלי יספק להם נקודת מוצא טובה בזירה המדינית. נוסף לרצון העז ללמוד על אומת הסטארט-אפ הישראלית באמצעות מפגש עם אנשי ג'יי-וי-פי, הביקור בקרן הירושלמית נועד גם כדי ליצור היכרות אישית עם מרגלית, שהקטלנים מעוניינים שישמש יועץ מקצועי לממשל ויסייע בתחומים של פיתוח אזורי וכלכלי. מרגלית, שהתמודד בפריימריז לראשות מפלגת העבודה לפני חודשים ספורים ונחל כישלון צורב, הוא לדברי אמידאס "בדיוק מה שהקטלנים צריכים".
פויול מציין עוד כי "יש לכם בישראל ידע יוצא דופן בכל מה שנוגע להון סיכון ויזמות, ובאנו לכאן לראות איך אתם יכולים לעזור לנו ואיך אנחנו יכולים לנצל את המשאבים האנושיים שיש בקטלוניה. מאוד היינו רוצים ללמוד ממה שעשו בישראל ולפתוח את קטלוניה לעולם".
המשלחת הקטָלנית לישראל כללה את פויול ושניים מיועציו, ואליהם התלוו כמה אנשי מקצוע קטלנים-ישראלים שמחלקים את זמנם בין המדינה וחבל הארץ. אף שמדובר בפוליטיקאים בכירים בעמם, נראה כי הטבע הקטלני, קצת כמו הישראלי, הוא נינוח, משדר חמימות ופתיחות ונכון לשלב הומור בכל מצב. "הקטלנים דומים מאוד לישראלים", מפרש אחד מיועציו של פויול במהלך הסיור. "אנחנו שני עמים שמאוד מזכירים זה את זה – רק שלכם יש מדינה ולנו לא".
למרות הסוגיות הכלכליות והפוליטיות כבדות המשקל שמתוות את ההתנהלות במשך היום, חברי המשלחת, החנוטים בחליפות, משדרים נעימות ומפזרים חיוכים. הם מקפידים להציג את עצמם וללחוץ את ידיהם של כל מזכירה או עובד שנקלע בדרכם, ונענים בשמחה לכל הצעה לצפות בהדגמה נוספת, לשמוע הסבר או להתנסות במשחק.
מניעיהם של הקטלנים ברורים – אירופה נמצאת במשבר כלכלי מהחריפים בתולדותיה, גוש היורו קורס, והעם הקטלני הקטן מבקש לנצל את ההזדמנות לשפר עמדות. שאלותיהם של האורחים מבהירות היטב את מה שהם מבקשים להשיג: חיסכון וצמצומים שיביאו בסופו של דבר רווח.
כך למשל בשיאה של סקירה על מערך החברות שהקרן הירושלמית משקיעה בהן - עשר חברות בממוצע בשנה - מתעניין פויול במספר האקזיטים שמניבים רווח ומחזירים את ההשקעה. בהמשך מתרשם חבר הפרלמנט מהנאמנות של הקרן, שמקפידה שהרוב המוחלט של החברות שהיא משקיעה בהן הן ישראליות. את הנתונים החשובים – המספרים, היקפי ההשקעות ואחוזי הרווח – מתרגמים למבקרים הנדהמים לקטלנית, כדי לוודא שהבינו.
"באיזה אופן אתם מחלקים את המסך?", מתעניין פויול בפגישה עם נציג של חברת סטארט-אפ שפיתחה תכנה לתכנון תצוגה ושליטה מרחוק על מסכים ברחבי העולם. "אנחנו קובעים בדרך כלל ריבוע מרכזי באמצע המסך שמשדר חדשות או ערוץ טלוויזיה, ובצד פרסומות", מסביר הנציג.
פויול לא משתכנע. "אין לנו כסף לזה, אנחנו חייבים לשדר פרסומות על כל המסך כדי שנצליח לממן דברים כאלה", הוא משיב, ספק מבודח ספק פסימי מהמציאות. נציג נוסף שפוגש את המשלחת, במסגרת ביקור בסטודיו האנימציה המרשים, תוהה אם מדובר במשלחת מיוון. "אנחנו נראים לך יוונים בגלל שאין לנו כסף", מתלוצץ פויול עם המארחים.
עם מכשירי האייפון שלופים, מתיישבים חברי המשלחת לשיחה עם מרגלית. בסופה ימשיכו לארוחת ערב, שתוביל להזמנתו הרשמית של מרגלית לשמש יועץ מקצועי למפלגה. "בירושלים יש כל כך הרבה אנרגיה טובה, וצריך לקחת אותה לכיוונים נכונים", מדגים יו"ר הקרן את משנתו בפני הקטלנים.
"עוד עשר שנים לא יהיה אפשר לזהות את העיר; החברות שלנו כאן מוכרות מוצרים ושירותים לכל העולם, מלבד למדינות המזרח התיכון. בעתיד ירושלים תהיה מרכז האזור. כולם מודאגים מסוגיית הגבולות של העיר, אבל העתיד הוא במה שקורה בתוכה. גם בקטלוניה יש אנרגיה מדהימה ברחוב, והדבר הזה משמעותי - מהפכת ההיי-טק הבאה תהיה תרבותית ולא רק טכנולוגית".
פויול מחזק בתגובה את קביעתו של מרגלית, תוך שהוא חושף פרט מפתיע מעברו. הוא מספר שירושלים שנתקל בה היום שונה לחלוטין מהעיר שראה לפני שני עשורים. "לפני 20 שנה הגעתי לישראל לתקופה לא ארוכה ועבדתי בתור מתנדב בקיבוץ מפלסים", הוא מספר, ומתאר את החוויה כהזדמנות ייחודית שנקרתה בדרכו. "היום בקושי הצלחתי לזהות את ירושלים כשהגענו לפה".
גם פויול מוצא קווי דמיון בין שני העמים: "יש דמיון בין ישראל וקטלוניה. היכולות שיש כאן דומות לשלנו, ואנחנו חולקים היסטוריה דומה – אנשים בלי הרבה משאבים שביקשו לבנות מדינה ולהחיות את השפה והתרבות שלהם". לדבריו, "גם אצלנו מתחילים מהתחלה וצריכים לבנות את העולם שלנו מחדש. לצערנו הספרדים כבשו אותנו ולא הותירו לנו ברירה – כך שגם לנו, כמוכם, יש שכנים בעייתיים".
חוץ מחיסכון כספי וקידום אקזיטים, סוגיה אחרת מעניינת את הבכיר הקטלני לא פחות – שלום במזרח התיכון. "מתי השלום יגיע? מתי זה יקרה? מי המנהיג שיכול להביא שלום? מי יכול לעשות את זה? אתה יכול לתת לי שם?", מפציר פויול במרגלית.
השניים מסכימים כי הישועה לא תגיע, כך נראה, מראש ממשלת ישראל הנוכחי בנימין נתניהו. פויול ממשיך: "היעדר המנהיגות אינו ייחודי לישראל, ואנחנו רואים אותו היום גם באירופה ובכל מקום. מספיק להסתכל על יוון כדי להבין את זה – ואני באמת לא מבין מה המנהיגים ביוון עושים".
מפלגת קונברחנסיה, שהחזיקה בראשות הפרלמנט הקטלני קרוב ל-25 שנה בסוף המאה העשרים, נחשבה בתחילת שנות האלפיים לאנדרדוג פוליטי וישבה באופוזיציה שמונה שנים. בבחירות 2010 המפלגה חזרה למקומה בקואליציה. "כבר ספדו לנו ודיברו עלינו כעל מפלגה שעומדת להיכחד", מסביר פויול, "אבל התקופה באופוזיציה הייתה טובה עבורנו ואפשרה לעמדות שלנו להבשיל. אני שמח שיצא לנו לשבת שם, ועכשיו חזרנו למשחק".
אך ההצלחה בבחירות הולידה גם אתגרים רבים; "כיום קשה מאוד לנהל את הממשלה אצלנו", הוא אומר. "בכל יום יש חדשות רעות מכיוון אחר, וכמעט בלתי אפשרי לנהל את הגירעון בתקציב. במשך שנים לא הייתה אצלנו משמעת כלכלית; הממשלה יצאה להשקעות חסרות כיסוי, והיום אנחנו צריכים לנער את המדינה ולהתמודד עם הדברים האלה. קטלוניה נפגעה קשה מאוד במשבר האחרון ביחס לשאר ספרד, משום שהמשבר מדרדר את התעשייה - והיא מרכזית אצלנו".
באשר לסוגיית ההיי-טק מודה פויול כי "בכל מה שקשור לטכנולוגיה אנחנו מיושנים. יש לנו מהנדסים ומתכנתים, אבל חסרים יזמים. אין אנשים שרוצים לקחת סיכונים ומוכנים להשקיע לשם כך. מנטלית הישראלים פתוחים יותר מאיתנו. אנחנו מרוסקים היום". אך הקטלנים לא נותנים למצב הקשה בארצם לקלקל את מצב הרוח, ונותרים אופטימיים. את השיחה חותם ויכוח סוער באשר לסוגיה הרת גורל: באיזה חלק של קטלוניה מיוצר היין המשובח ביותר.
למרות הרושם העז מהמפגש עם הנשיא והסיור ברחבי העיר, נראה שדווקא בג'יי~וי~פי הצליחו להלהיב את האורחים הקטָלנים יותר מכל. באחד מחדרי העבודה הציגו בפני המשלחת את המשחק פרו אבולושן 2012 – משחק כדורגל ממוחשב בתלת מימד שמתחרות בו קבוצות אירופיות, ונחת על המדפים רק לפני כשבוע.
אף שאנשי הקרן ניסו להסיט את תשומת הלב של המבקרים למודל הכלכלי שמאחורי המשחק, אנשי המשלחת מתקשים לנתק את עיניהם מהביצועים הממוחשבים של הקבוצה הביתית. "זו ללא ספק ברסה", מסכם פויול בהתייחסו לקבוצת הכדורגל המצליחה, ומזכיר לכל הנוכחים כי עם כל הכבוד לעצמאות ולגירעון בתקציב, לקטלנים יש סדרי עדיפויות משלהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם