תנו לנשום בשקט: מתחדש המאבק נגד המפחמות בוואדי ערה
תושבי חדרה והסביבה מחריפים את המאבק במפחמות הנמצאות בוואדי ערה ומזהמות את האוויר באזור. מכתבים למשרד להגנת הסביבה כבר נשלחו והתושבים מחכים בקוצר רוח לתוצאות. המשרד: "רואים חשיבות רבה בהפסקת המפגע"
כשהשעון הורה על 9 בערב, קם לפתע מוטי מכיסאו בסוכה, וסימן לכל הנוכחים להיכנס מיד לבית. הוא ידע למה. בעוד מספר דקות יתכסה האוויר בחלקיקים מזיקים של פחם, האסורים לנשימה ומזיקים באופן חמור לבריאות.
התיאור הזה אולי ישמע לכם מופרך, אבל אלו הם חיי היום יום של מוטי ומשפחתו, ולא רק שלהם. כעת, לאחר תקופה ארוכה של סבל מתמשך, מגבירים תושבי חדרה, פרדס-חנה וקיבוצים מהמועצה האזורית מנשה את מאבקם, בניסיון להביא סוף למטרדי העשן והחלקיקים הרעילים מהמפחמות באיזור ואדי ערה ושריפות אחרות, הפוקדות את בתיהם במרבית ימות השנה, ומאיימים: "אם לא יהיה בקרוב פיתרון לנושא - נעזוב את האזור, ונעבור לגור במקום אחר".
לפני חודש נפתחה ברשת האינטרנט עצומה חדשה בנושא, תחת השם "הפסקה מיידית של הפעלת מפחמות בוואדי ערה, המזהמות את חדרה, פרדס חנה והישובים". העצומה קוראת לכלל תושבי האזור להתאגד, ולהפעיל לחץ על העיריות והמועצות המקומיות וכן משרדי הממשלה השונים, זאת על מנת לפעול במהרה במטרה להפסיק לחלוטין את המפגע הסביבתי, המסב נזק בריאותי לתושבים רבים כבר חמש שנים.
"לקח לנו זמן להבין שהמצב הזה מגיע מהמפחמות", מתאר מוטי את המצב בביתו. "בחודשיים האחרונים כמות העשן היא הגבוהה ביותר שזכורה לי בשנתיים וחצי האחרונות, לא היה דבר כזה. העשן
"הבן שלי רגיש בנשימה יותר מהממוצע, ואם יש לילה שהוא נחשף לעשן ברמה של שעתיים-שלוש - אז זה ישר הופך לקוצר נשימה, התקפים, אינהלציות. זה הגיע למצב שלפני שלושה חודשים הוא ישן עם עשן שהגיע באמצע הלילה, ולמחרת הוא היה מאושפז בבית חולים למשך שלושה ימים עם התקף אסטמה קשה מאוד.
"הבית שלנו אטום לגמרי, עם גומי בחריצים של הדלתות. אנחנו לא יכולים לצאת לגינה אחרי שעות הערב, ולתלות כביסה? זה רק ביום, מכיוון שאם היא תישאר בערב - היא תתמלא אבק וחלקיקי פחם".
המפחמות הם שטחי חול, גבעות קטנות אשר בתוכן נקברים שברי עצים. אלו מובערים בבערה מבוקרת כשלושה שבועות, כשלאחר תקופה זו הופכים העצים לגחלים שמשווקים לרשתות השיווק בישראל. את העצים קונים בעלי המפחמות, פלסטינים מאזור הכפרים ברטעה-זבדה, מחקלאים ישראלים דרך אנשי קשר, שגוזרים אף הם קופון מעסקאות המכירה.
הנושא עלה לתודעה ציבורית בצורה רצינית, רק בשנתיים האחרונות. העשן המסוכן טומן בחובו גם חלקיקים נשימים עדינים, אשר הינם רעילים ומסוכנים לבריאות (בין היתר עם חומרים כגון: בנזן ופורמלדהיד), ולגביהם אין כל תקן בישראל. המפחמות ממוקמות בשטח C, שטח בשליטה ישראלית, ועליהם מופקד פיקוח של המנהל האזרחי העוסק בתיאום בין פלסטינים וישראלים. על פי ההערכות, פועלות כיום כ-20 מפחמות שכאלה.
מספר היישובים הנפגעים בשנים האחרונות מעשן המפחמות, הוא גבוה ביותר: על פי דוח של איגוד ערים שרון-כרמל לאיכות הסביבה, מגיע העשן הרעיל אל ישובי המועצה האזורית מנשה ובהם קיבוץ מצר, מענית, ריחן, חריש ומצפה אילן - המצויים בקרבה הגבוהה ביותר למפגע. מלבדם, סובלים זה שנתיים שלמות גם תושבי פרדס חנה-כרכור, בית אליעזר ואזור מרכז חדרה, תושבי אור עקיבא ואף קיסריה.
חברי מטה "תושבי חדרה למען אקולוגיה בריאה סביבתית וחברתית", שלחו בשבוע שעבר מכתב לשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ובו אף הם מבקשים ממשרדי הממשלה לחקור את נהלי העבודה, של איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל.
המכתב נשלח למשרד להגנת הסביבה, עם העתק לראש עיריית חדרה חיים אביטן, בצירוף חתימות של תושבים. "אנו, תושבי חדרה, סובלים שנים ארוכות מזיהום אוויר המתרחש בשיטתיות בשעות הלילה, כולל בסופי שבוע וחגים", כתבו. "אנו דורשים בזאת לשים קץ לאלתר לזלזול ולהזנחת הציבור בחדרה, ולשמור על האינטרס הבסיסי שלו - לחיות. אנו דורשים לחקור את תפקודם של בעלי התפקידים באיגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל (חדרה), האחראיים ליצירת והתמשכות המצב הבלתי נסבל הזה".
בין היתר מלינים התושבים על היעדר כלים, ואמצעים מתאימים בעניין זיהום האוויר בחדרה. הם טוענים כי אין גורם אחיד בו ניתן להפנות תלונות, ואין מספיק מידע לתושב. פניות של תושבים שונים למוקד 106 של העירייה לא נרשמות, או נרשמות חלקית, ובטח שלא נמצאות תחת מעקב.
בנוסף טוענים חברי הפורום, כי איגוד ערים אינו משתמש במדידות במקרי זיהום אוויר, ומסתמך על צוות מריחים - שיטת תיעוד בעייתית שלרוב מסתכמת בפקח אחד, ובלי עזרים טכנולוגיים. עוד נטען, כי אין די כוח אדם לטיפול במטרד באיגוד, החולש על כ-675 דונם. ולסיום: תחנות ניטור האוויר לא מודדות את כמות החלקיקים הנשימים העדינים שבאוויר - המטרד המשמעותי ביותר נכון לעכשיו.
על טענות התושבים הגיב מנכ"ל איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל, ירוחם לקריץ, שאף פנה לפני שבועיים במכתב למנכ"ל משרד הפנים ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, זאת על מנת לזרז תהליך בו יינתנו לאיגוד סמכויות נרחבות יותר מכפי שיש לו כיום.
"בעולם כולו ישנם מגבלות בנושא זיהום אוויר, ולא כל דבר אפשר למדוד. אם זה בנושא המפחמות, או זיהומים נוספים שמתרחשים", אומר לקריץ, "אין ציוד שכזה, זוהי בעיה טכנו-מדעית בעולם ובישראל. אם הייתי יודע על ציוד שכזה - הייתי רוכש אותו. זוהי מורכבות מדעית. אנחנו מקיימים את צוות המריחים, שבעזרתו אנו נותנים תשובות, וגם אם זה על ידי אנשים - אלה התשובות הקיימות כיום בטכנולוגיה בכלל כדור הארץ.
"לגבי הטענה של היעדר טיפול בזמן האמת, אני יכול להגיד שאין במדינת ישראל גורם שנותן שירות ברמה כזאת. נכון, אני לא מחזיק בן אדם בכוננות כל הלילה, ולא תמיד ניתן לתת תשובה מיידית, אבל יש לנו הרבה עבודה בנושא מטרדי הריח והמפחמות, ואנו עוסקים בו יומם וליל. לפעמים אלה מטרדים בלתי נסבלים. למרות האמור, אני מוגבל מבחינת כוחי, ותלוי ברשות המקומית. הסמכויות שהמדינה נותנת לי הן עלובות מאוד, וכוללות רק חוות דעת מקצועית.
"אין לי שיניים מבחינת כלי אכיפה ויכולת ביצועית. אני מבין את הציבור שזועק, ובצדק, ואיך שהוא רואה בנו הגורם המרכזי, אך ידינו כבולות, ועל זה תלונתי כלפי משרדי הממשלה. צריך להסדיר את הנושא הזה, ולקבוע נהלים ברורים שעל פיהם נעבוד".
במשרד להגנת הסביבה מסתובבים כבר תקופה ארוכה עם בטן מלאה על תפקוד האיגוד, החולש על שטח רחב מאוד. המשרד פנה לפני ארבעה חודשים אל משרד הפנים, בבקשה לבדוק את תפקודו של איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל. "את כל הטענות שלנו העלינו בפני משרד הפנים, הממונה על המחוז והביקורת על השלטון המקומי במשרד הפנים", סיפרו השבוע לזמן חדרה גורמים במשרד להגנת הסביבה.
"ביקשנו שייצא דוח מסודר של הבודק הזה, אך הוא עדיין לא יצא. יש כאן דברים שהם לא כשרים, כמו למשל הסמיכות של האיגוד לחברת החשמל. גוף שמקבל תקציב, מגוף עליו הוא אמור לפקח - זה בעייתי. וזו רק דוגמה אחת לשורה של ליקויים".
מי שמונה לתפקד כקצין בודק הוא ד"ר מלק, עליו הוטל התפקיד לבדוק את הליקויים באיגוד. בין היתר, במכתב אותו שלחו בהגנת הסביבה למשרד הפנים מצויים כ-15 סעיפים, המתייחסים לליקויים שכאלה. מנכ"ל האיגוד לקריץ סירב להגיב בנושא, ואמר שידבר לאחר פרסום הדוח.
את העצומה החדשה בנושא פתחה אלינה (השם המלא שמור במערכת), תושבת המתגוררת במרכז חדרה כבר 20 שנה. "זה התחיל בצורה החמורה הזאת רק בשנתיים האחרונות", היא טוענת.
"היום אם אתה מגיע מכביש החוף, ונכנס לחדרה דרך צומת המשטרה - אתה כבר נתקל בגל של ריח, עשן וזיהום אוויר שמגיע מהמפחמות. פרסמתי את העצומה בעיקר כדי להעלות את המודעות לנושא, לאחד אנשים ולספק להם מידע. פנו אליי כבר כמה אנשים, ואני בתהליכים של יצירת קשר עם גורמים נוספים".
אלינה מספרת כי לאחרונה הורגשה עלייה חדה בעשן בחדרה, דבר שגרם גם לה לבעיות בריאות: "התחלתי לסבול מקוצר נשימה, אני בוכה בלילות, אפילו הגעתי למצב שאני סוגרת את כל החלונות. אני פשוט כבר לא מסוגלת לנשום את החמצן הרעיל הזה, ולהתעורר בבוקר עם חנק".
אלינה מציינת כי פנתה ליהודית אסולין, נציבת פניות הציבור של עיריית חדרה, אולם לטענתה קיבלה תשובה מתנערת: 'אין ספק שהעיר חדרה ושכנותיה, סופגות מטרד חמור זה', נכתב במכתב תגובה שנשלח מהמוקד. 'בבדיקה שנערכה על ידי איגוד ערים לאיכות הסביבה והוועדה החקלאית, מדובר במשרפות הממוקמות ברשות הפלשתינאית בשטחים, ואין להם אפשרות אכיפה'. יש בחדרה 80 אלף תושבים, וככה הם מתייחסים לנושא? העירייה מפקירה את התושבים שלה".
מספר תושבים בחדרה ופרדס חנה איימו, כי הם שוקלים לעבור ולגור באזור אחר עקב המפגע. "לא נראה שיש פיתרון באופק", אמרו בייאוש, "ואם הנושא לא יטופל בקרוב - נעזוב. אי אפשר להמשיך ככה". המשרד להגנת הסביבה פעל בשטחי המפחמות, ובחודש יוני השנה אף הרס 32 מהן, אולם גם זה לא עזר והעשן חזר עד מהרה לפקוד את בתי התושבים.
"אנו דורשים שהמנהל האזרחי לא יאפשר כניסת גזם לשטח C, ויהרוס לאלתר את כל המפחמות", כתבו. "כמו כן, אנו דורשים שהעיריות יתחילו להזיז את עצמן, שייקחו ברצינות את העניין ויתחילו לדרוש את מה שצריך על מנת להגן על תושביהם. זה אומר להפעיל לחץ על המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, החקלאות והביטחון".
ראש מועצה אזורית מנשה, אילן שדה, סיפר לזמן חדרה כי הוא פועל בנושא. לדבריו נפגש לפני כחודש עם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן וביקש ממנו לערב את מפכ"ל המשטרה בנושא. "יש פיתרונות למצב, ואנו מנסים לקדמם", אומר שדה, "קודם כל זה למנוע הכנסת גזם לשטחים המדוברים, ובהמשך לעבור לייצור פחם בטכניקה שלא מייצרת עשן מזהם".
מעיריית חדרה נמסר בתגובה: "בדיקה שהתבצעה בשיתוף פקחי איגוד ערים לאיכות הסביבה העלתה, כי גורמי הריח ומטרדי הבעירה אינם מגיעים מתחומי חדרה, אלא מיישובים ומרשויות אחרות הסובבות אותה. על פי חוק אין לרשויות מקומיות בארץ סמכות לפעול מחוץ לשטח השיפוט שלהן, או בתחומי רשות מקומית אחרת.
"מאחר שלעיריית חדרה אין סמכויות פעולה בתחומי רשויות מקומיות אחרות, עובר הטיפול בנושאי מפגעים סביבתיים אל איגוד ערים לאיכות הסביבה, שהינו גוף סמך של המשרד להגנת הסביבה, ופקחיו רשאים לפעול בתחומי כל הרשויות החברות באיגוד. גם נושא מפגעי הבעירה עבר לידי איגוד ערים לאיכות הסביבה, לאיתור מקורות הריח, בדיקה, מעקב וטיפול".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף המנהל האזרחי, ערך בחודש יוני השנה מבצע אותו הוביל השר להגנת הסביבה עצמו, בו נהרסו 32 מפחמות פעילות בגזרת ג'נין, לאחר מתן צווי הפסקת עבודה ומתן צווי הריסה. המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות רבה בהפסקת המפגעים מהמפחמות לתושבי האזור, ופועל לקדם פיתרונות במספר מישורים למניעתם.
"בימים אלה נדונות ארבע עתירות בבג"ץ, שהוגשו על ידי 8 אתרי הפחמה (ובנוסף בכל אתר מספר ערימות פחם) כנגד הריסתן, והוצאו צווי מניעה. נציגי קמ"ט איכות הסביבה הציגו בחודש שעבר בפרקליטות בג"צ את חומרת הבעיות, וריבוי התלונות כתוצאה ממפגעי המפחמות, והסבירו את ההכרח להפסיק את פעילותם. טרם התקיים דיון בבית המשפט בנושא.
"במקביל פועלים אנשי קמ"ט איכות הסביבה במשרד, להציע אלטרנטיבות טכנולוגיות בדמות שימוש במפחמה ידידותית לסביבה, ובנוסף הידוק הפיקוח במעברים במטרה למנוע מעבר חומרי גלם לתעשייה זו. כך למשל נבחנת מפחמה ידידותית לסביבה (פיילוט) במינהל האזרחי בבית אל, זאת במטרה להפסיק את שיטת העבודה המסורתית, על ידי הסבת העוסקים במלאכה זו לעבודה עם המפחמה הטכנולוגית. רעיון נוסף שנבחן הוא הקמת אזור מרוכז לתעשיית הפחם, בשיתוף עם הרשות הפלשתינאית. במקביל מתבצעות פעולות אכיפה במעברים, למניעת כניסת חומר גלם מכיוון ישראל אל המפחמות, ורק בשבוע האחרון נתפסו שתי משאיות שהובילו גזעי עץ.
"יש להדגיש, כי צוות קמ"ט איכות הסביבה מקיים קשר שוטף עם תושבי ישובי האזור, ועם קבלת ההודעה בתחילת שבוע זה, על התגברות המפגע - הוזעקה יחידת הפיקוח במינהל האזרחי לאכיפה דחופה. גם אתר סילוק פסולת שפעל בכפר ברטעה, שהוסיף לזיהום האוויר באזור בגלל שריפות חוזרות ונשנות של פסולת - נסגר על ידי המנהל האזרחי".
ממועצת פרדס חנה נמסר בתגובה: "איגוד ערים לאיכות הסביבה, מייצג גם את פרדס חנה כרכור החברה באיגוד".
מאיגוד ערים שרון כרמל לאיכות הסביבה נמסר בתגובה: "אנו שמים דגש מיוחד, על פעילות להפסקת מטרד המפחמות. האיגוד מבצע סיורים שוטפים ובדיקות בשטח, והעביר דוחות מפורטים בנושא למשרד להגנת הסביבה ולמנהל האזרחי.
"בפגישה שנערכה לאחרונה עם השר, ביוזמת ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, הועלתה הצעה להסדיר את המסחר בגזם - כך שתיפסק מכירת גזם משטח ישראל, לבעלי מפחמות אשר גורמים לזיהום אוויר. השר ציין כי יבחן את הצעה בהיבט המשפטי, ומול רשויות האכיפה".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "משרד הפנים אחראי על נהלים למינוי כוח אדם בלבד באיגודי הערים, ובודק את תפקוד האיגוד מהיבטים כלכליים וארגוניים בלבד. התפקוד המקצועי וקבלת ההחלטות, אינו באחריות ובסמכות משרד הפנים. נושא איכות הסביבה הינו באחריות המשרד להגנת הסביבה".
רואה החשבון ד"ר מלק, שאמור להכין את הדוח עבור משרד הפנים, ולבדוק את הליקויים שהוצהרו, סירב להגיב לכתבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם