ד"ר ניר ומיסטר ברקת: על הסחף הדתי ברקת ישלם בבחירות
שלוש שנים של התרשמות מהצדדים האפלים והמטרידים בעיר, וגם מאלה המוארים והחיוביים. שלוש שנים לכהונת ניר ברקת בירושלים
קו מהדרין צילום ארכיון: פלאש 90
שתי התופעות מושפעות מן המנהיגות העירונית, שנבחרה לפני שלוש שנים. מנהיגות זו נבחרה, כזכור, לאחר מערכת בחירות שהביעה לראשונה את קולם של הצעירים, שיצאו לעצור את הגירת חבריהם המשכילים, העובדים ותורמים לרווחתה של העיר.
הצד המואר והחיובי הוא השיקום הפיזי שתחילתו ניכרת לא רק במרכז העיר. לאחר שנות הזנחה וכיעור אפשר להבחין בניצני התחדשות עירונית ולקוות לטוב. מעבר לצד הפיזי, צריך לשבח גם את העשייה התרבותית הנמרצת והמרשימה של השנים האחרונות. יש שפע של אירועי תרבות מכל הסוגים, ופעילות אינטנסיבית גוברת ברוב מוסדות התרבות בעיר.
ניתן לראות הישגים של ממש בתיאטרון החאן, בזירה הבין-תחומית ובהתחדשותו של מוזיאון ישראל. אלה הושגו אמנם ביוזמתן ובתמיכתן של קרנות, אך ללא עידודם וסיועם של ראש העירייה והמנהיגות העירונית, לא היו באים לידי מימוש.
לא רק דוגמניות
לעומת זאת, הצד האפל והמטריד בעיני הוא התגברות הקנאות הדתית, ובעיקר ההשתקה וההדרה הגוברת של נשים מהמרחב הציבורי. לא מדובר רק בדוגמניות מצודדות אלא בכולן, מילדות ועד זקנות, שסולקו מכל לוחות המודעות, האוטובוסים וממקומות ציבוריים אחרים.
אחרי אוטובוסים ושמחות שיש בהם הפרדה, באו לעולם רחובות מופרדים ופיטורי חברת מועצה שקמה כדי למחות על ההדרה הגוברת. האכזבה מראש העירייה ומן המנהיגות העירונית על כך שאינם נלחמים בתופעה ואף מסייעים להסלמתה, היא רבה.
אם הם לא ייצאו לעצור את
הסחף, הם יתקשו למצוא בבחירות הבאות צעירים נלהבים שייאבקו כדי לבטא את שאיפת הרוב הלא חרדי בירושלים, שרוצה לחיות בעיר שיש בה התחדשות, סובלנות ופתיחות.
הכותבת היא מייסדת מכון ירושלים לחקר ישראל ויקירת ירושלים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם