ראשי » מקומי » דרום » אשדוד ואשקלון

בייבי גראד: כל מתקפת טילים מסתיימת ב"בייבי בום"

נתונים של בתי החולים ברזילי וסורוקה מוכיחים: בכל עיר בדרום שספגה מטחי טילים, חלה עלייה משמעותית בשיעור ההריונות והילודה. פרופסורים, מומחים וסקסולוגים מסבירים למה זה קורה

שלושת נשיאי ארצות הברית האחרונים – ברק אובמה, ג'ורג' בוש וביל קלינטון – שייכים לקבוצה מיוחדת באוכלוסייה: דור ה"בייבי בום" האמריקאי. שלושתם נולדו בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, שבה איבדה ארצם מיליונים מאזרחיה.

ה"בייבי בום" היא תופעה חברתית מרתקת: לאחר תקופות מלחמה או מתיחות ביטחונית, ישנה עלייה דרמטית בשיעור הילודה באזורים המעורבים. הסברה של הפסיכולוגים, הדמוגרפים והסקסולוגים, היא כי זו הדרך של האוכלוסייה לפצות על מספר ההרוגים, וכן להוכיח כי החיים והרצון להתרבות חזקים מכל טנק וטיל.

מדינת ישראל רווית הקרבות ידעה כבר כמה גלים של "בייבי בום". הפעם הראשונה, המגובה בנתונים, הייתה לאחר מלחמת יום הכיפורים. תשעה חודשים לאחר מכן, בתי החולים בישראל הוצפו בנשים יולדות, והנתונים סיפרו על עלייה חדה של עשרות אחוזים בשיעור הילודה.

הפעם האחרונה שבה נצפתה התופעה הזאת הייתה לפני שנתיים, במהלך מבצע "עופרת יצוקה". תקופה של כמעט חודש במרחבים המוגנים הביאה לריבוי הריונות בקרב נשות הדרום, בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים קודמות.

"מדובר בילודה הגבוהה

מהממוצע בפרק זמן נתון, הרווחת בעיקר אחרי מלחמות, ובאמת ראינו שמסה גדולה מהלידות בחודש אוקטובר היא מאזור אשדוד, קריית מלאכי ויישובי הסביבה", אמר אז פרופ' ציון חגי, מנהל מחלקת היולדות של בית החולים קפלן. "חדרי הלידה בתקופה זו היו מלאים מפה לפה. באופן חריג, תגברנו את חדרי הלידה, מחלקת היולדות והתינוקיה ברופאים, אחיות וכוחות עזר באופן משמעותי". חגי הסביר אז, כי המספר הגדול של הלידות הינו תוצאה של הסתגרות רבת שעות בבית בזמן המלחמה ופריקת מתחים.

כל זה היה לפני שנתיים, אבל השאלה שעולה היא האם ההסלמות הביטחוניות קצרות המועד גם הן מביאות לתופעת "בייבי בום"?

הנתונים הרשמיים של בתי החולים מגלים שהתשובה לשאלה היא חיובית. מבית החולים סורוקה בבאר שבע נמסר כי הממוצע "הרגיל" של לידות בחודש עומד על כ-1,000 לידות, אך בחודשים שמגיעים תשעה חודשים לאחר הסלמה ביטחונית, המספר עולה לכ-1,300.
 

במחלקת היולדות בבית החולים סורוקה כבר יודעים את השיטה לנבא היטב מתי חדר הלידה יהיה מלא ומתי לא כדאי לשחרר את האחיות לחופשות: סמנו ביומן את ההסלמה הביטחונית האחרונה, קחו תשעה חודשים קדימה - ואז מגיעות השעות העמוסות.

"אני כבר 30 שנה בתחום, ואני יכול להגיד בפה מלא שיש בשנים האחרונות עלייה עקבית בילודה באזור הדרום", אומר פרופסור משה מזור, מנהל מחלקות יולדות בסורוקה בבאר שבע. "מספר לידות גדל מהר יותר מקצב גידול האוכלוסייה, כלומר אנשים מביאים יותר ילדים בשנים האחרונות מאשר הביאו בשנים שקדמו לתופעת ירי הטילים על הערים הגדולות".

פרופ' מזור מוסיף: "אני ראיתי פה 'בייבי בום' תשעה חודשים אחרי 'עופרת יצוקה'. הייתה עלייה של עשרות אחוזים במספר הלידות לעומת התקופה המקבילה בשנה לפני כן. וגם מאז, בכל כמה חודשים יש פה מספר ימים בהם נורים טילים לעבר הערים הגדולות כמו באר שבע, אופקים ונתיבות. ואני בהחלט שמתי לב שבמקביל לכך, יש גם כל כמה חודשים מספר ימים בהם יש 'פיק' במספר הלידות".

לא רק בסורוקה, אלא גם בבית החולים ברזילי באשקלון מדווחים על תופעה של חיים ב"בייבי בום" תמידי. על פי הנתונים שלהם, מאז הכניסה הרשמית של אשקלון לטווח של החמאס, בימים שטרם עופרת יצוקה, מספר ההריונות עלה באופן משמעותי, ומאז נשאר באותו הגובה: ב-2008 נולדו 3,688 תינוקות, ב-2010 נולדו 4,199 תינוקות. זוהי הקפיצה המהירה ביותר אי פעם בבית החולים. גם בשנת 2011, שטרם נסתיימה, נשמרה המגמה.
 

בינואר 2010 חלה ההסלמה המשמעותית האחרונה באשקלון, שאפשר לבדוק את הנתונים לגביה (כיוון שממנה כבר עברו תשעה חודשים). ואכן, בחודש זה, בו נפלו שלושה טילים בשטח העיר, נכנסו רבות מתושבות האזור להריון: במקום הממוצע הרגיל של לידות באוקטובר - 345, נרשם מספר שיא של 428 לידות. מדובר בעלייה של יותר מ-25 אחוזים.

מנהל מחלקת היולדות בבית החולים ברזילי באשקלון, פרופסור אייל אנטבי, מסכים עם ההערכה שמספר ההריונות עומד ביחס למספר הטילים שנוחתים באזור. "הדבר הבולט העיקרי הוא העלייה בשנת 2010", הוא אומר. "בשנה הזו עלה מספר הלידות בלמעלה מעשרה אחוזים, לעומת השנה שקדמה לה. שנת 2011 שומרת על אותה היציבות, כלומר העלייה במספר הלידות נשמרת, ואף מתגברת במעט".

למה לדעתך זה קורה?
"אני מאמין שהסיבה לכך היא תחושת הרווחה שהייתה בציבור לאחר תקופת הלחימה של 'עופרת יצוקה'. אנשים פתאום הרגישו שזה הזמן להקים משפחה או להגדיל את התא המשפחתי".

לפי פרופסור אנטבי, ההסלמה הביטחונית האחרונה, כמו גם ההסלמות הקודמות, בהחלט צפויה לתת את אותותיה בעוד תשעה חודשים. "אני מאמין שבעקבות השבוע הקשה שחווינו, אנחנו צריכים לצפות להרבה הריונות", אומר אנטבי.

"הזוגות בימינו אמנם מתכננים את ההריונות מראש, אבל יכול להיות שהשקט שיש עכשיו יגדיל את הרצון המנטלי להביא ילד לעולם. אם המצב הזה, של הסלמה ביטחונית בכל כמה חודשים, יימשך, אני מאמין שהעלייה במספר הלידות תישמר ואף תגדל. כי התקופה הלחוצה של אותן הסלמות ביטחונית, וכן השקט שבה לאחריה, מביאים את הזוגות להחליט כי זה הזמן להגדלת המשפחה".

הסקסולוג ד"ר דניאל דריי כלל לא הופתע לשמוע על הנתונים שהוזכרו כאן ועל חוות דעתם של המומחים. "בימים האלה, של ירי הטילים לדרום, יש לחץ מאוד מאוד גדול", אומר ד"ר דריי, "וכשיש פחד וחרדה מפני פגיעות ומוות, שיכול להיגרם כתוצאה מירי הטילים הזה, יש רצון נפשי להתקרב.
 

"אחד הרצונות הגדולים ביותר שיש אצל בן אדם, הוא לרצות לשרוד ולהביא להמשכיות. מה שאומר שפחד, כמו שיש בזמן התקפות גראדים, מביא אצל הרבה זוגות לרצון להתקרב ולבצע מגע מיני. בלא מעט מקרים, המגע הזה מסתיים לאחר תשעה חודשים בהבאת ילד או ילדה לעולם".

זה לא אמור להיות הפוך? התושבים עלולים להרגיש לחוצים מדי ודווקא לא לחשוב על יחסי מין?
"ההתקרבות המינית היא סוג של ניצחון על הלחץ. ההתקרבות הזו היא בהרבה מובנים גם ניצחון על הפחד. כי העובדה שאתה לא לבד ושבן הזוג שלך איתך מרגיעה מעט את החששות. תופעת ה'בייבי בום' באזור הדרום לא קורת רק בגלל הלחץ.

"לדוגמה, בהפסקות חשמל מפורסמות, כמו שהיו לפני כמה עשרות שנים בארצות הברית, שבהן לאנשים לא היה מה לעשות, הם עשו אהבה. אבל באזור עם איום ביטחוני כמו שיש באזור הדרום, המגע המיני לא מגיע רק מתוך חוסר מעש. אחד הדברים שהבן אדם הכי רוצה לעשות כשהוא שורד במצב של אפשרות למוות, הוא להביא עוד ילד לעולם כשהמצב יאפשר את זה".

ד"ר דריי אף מפרט מה התהליך שמוביל לתוצאה הסופית: "קח לדוגמה זוג צעיר, שיושב בבית שלו ופתאום נשמעת אזעקה. אותו זוג מיד נכנס לממ"ד, וסביר להניח שבני הזוג גם יעבירו את הלילה שם. ואז כבר נכנס העניין של הרצון לשרוד מצבי קיצון כאלה וגם  להביא להמשכיות. אני מניח שיש לא מעט זוגות צעירים, כאלה שאין להם ילדים עדיין, שגרים באזורים האלה ועשו אהבה בממ"ד.

"אני לא אתפלא אם הרבה מהזוגות האלה יגיעו לחדר הלידה בעוד תשעה חודשים. אצל הזוגות שכבר יש להם ילדים, אני מאמין שהרצון להתקרב יקרה בתקופה בה יחזור השקט, כי הם לא ממש יכולים להתקרב ולקיים מגע מיני כשהילדים הקטנים ישנים איתם, בשל הפחד מהטילים".

יש הבדל בין תופעת ה"בייבי בום" הידועה לבין חוסר השקט הביטחוני התמידי באזור הדרום?
"כן. צריך לזכור שאזור הדרום הוא לא העורף בימים אלה, אלא החזית. הערים הן שמופצצות. פעם, הלוחמים היו לוחמים: הגברים היו הולכים להילחם, הנשים והילדים היו נשארים בעורף, בבית.
 

"היום בדרום המצב הוא לא כזה. ואז, הגבר פתאום מאבד את התפקיד של מגן הבית. הדרך שלו להתקרב ולהראות את הגבריות הוא התקרבות לאישה שלו. המגע המיני גם מעביר מסר של 'אני כאן, ואני אגן עלייך'".

הסקסולוג ד"ר דריי טוען גם כי הקרבה שחשים בני הזוג זה לזה בתקופות ההסלמה לא מתבטאת רק בחדר המיטות, אלא גם במספר הולך וגובר של חתונות. "התקרבות היא לא רק מין", הוא מסביר. "גם חתונה היא דרך להתקרב. במצבים של מצב ביטחוני קשה, בני זוג שנמצאים בקשר כבר תקופה ארוכה, ירצו למסד את הקשר.

"צריך להבין שהכל פועל בתת מודע שלנו. הרצון להראות כי החיים ממשיכים וכי זה הניצחון שלהם על המוות, יכול להביא להצעות נישואין. הרגשות האלו שהם כל כך אינטסיביים, מקרבים בינינו, בני האדם. בטח ובטח שהדברים אמורים גם לגבי בני זוג. חתונה היא גם דרך להגיד לאלה שיורים שהם לא יצליחו ושאנחנו נמשיך להקים משפחות. כשאתה נמצא במצב של ירי טילים ואתה לא רוצה להיות לבד, אני מאמין שזה גורם להרבה גברים לכרוע ברך ולהציע נישואין".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...