בשמם של 58 הנרצחים: תוקם אנדרטה לפיגוע המשאיות
רחל מיוחס ברוזה איבדה את אביה ואחיה כששתי משאיות תופת התפוצצו ברחוב בן יהודה במרכז ירושלים בפיגוע הגדול בתולדות הארץ. 63 שנים אחרי, ובזכות התעקשותה, החליטה העירייה לבנות במקום אנדרטה לזכרם

מדובר בהחלטה נדירה של עיריית ירושלים, משום שראש העירייה ניר ברקת הוציא הנחיה כי אין להנציח אירועי איבה שהתרחשו לפני שנות ה-90.
הפיגוע תוכנן על ידי עבד אל-קדר אל-חוסייני, מנהיג הכוחות הערביים בירושלים, שהצליח לגייס למזימה שני עריקים מהצבא הבריטי. בבוקר 22 בפברואר שנת 1948 הגיעו השניים במשאיות של הצבא הבריטי, שהכילו חומר נפץ בכמות גדולה, אל רחוב בן יהודה בעיר.
הם הצליחו להערים על שני שומרים שהיו במקום וסיפרו שמדובר במשאיות פסולת. השניים עצרו בסמוך למלון "אטלנטיק", קולנוע "אוריון" ומלון "אמדורסקי", יצאו מכלי הרכב ונמלטו. כעבור זמן קצר אירע הפיצוץ שבו גם נהרסו שלושה בניינים ונפצעו 38 בני אדם.

מאז לא הונצחו שמותיהם של הנרצחים באף מקום בעיר. ברוזה, היום בת 69, הייתה בת חמש בעת האירוע. "הזיכרונות שלי מאותו יום מאוד קשים", היא מספרת. "הבית שלנו הלך ואני הייתי מתחת להריסות. אבי ואחי בן השבעה חודשים נהרגו, אחותי נפצעה קשה מאוד".
לפני כמה שנים החלה ברוזה לפעול להנצחת השמות. "שנים לא דיברתי על מה שקרה ולא עשיתי כלום", היא אומרת, "עד שיום אחד החלטתי לעשות סיור בבית הקברות בסנהדריה וראיתי שאין שלט זיכרון בשום מקום וגם לא ברחוב. ממש כאילו לא היה פיגוע. אמרתי לעצמי שלא ייתכן שלכל פיגוע יש תזכורת, ורק לפיגוע הגדול ביותר לא יהיה".
ברוזה החלה לחקור ולברר את שמותיהם של כל הנספים בפיגוע. אחר כך פנתה לעירייה ולראש העיר וביקשה להנציח
הנושא הגיע ליו"ר הוועדה, עו"ד יאיר גבאי. "בשלב מסוים כבר התייאשתי ואפילו ויתרתי על הרעיון, למרות שהבטיחו לי שיטפלו בנושא", מספרת ברוזה. "לפני כשבועיים התקשר אליי יאיר גבאי ואמר לי שזה עולה בוועדה הקרובה".
הוועדה אכן החליטה להיענות לבקשתה של ברוזה, שסוף-סוף תוכל לזכות בהנצחה ראויה לבני משפחתה. "אני עשיתי את זה לא רק בשביל המשפחה שלי", היא מבקשת להבהיר בהתרגשות, "אלא גם בשביל כל מי שנהרג באותו פיגוע נורא. 58 אנשים חפים מפשע. אני מקווה שהאנדרטה הזו תהווה מפגש מרגש לכל מי שנפגעו בפיגוע ולמי שאיבדו בו את יקיריהם".
