ארץ אבות: הומואים יוצאים לקרב על הפונדקאות
החוק הישראלי מאפשר פתיחת הליכי פונדקאות בארץ רק לזוגות הטרוסקסואלים. בקהילה הגאה החליטו לצאת בקמפיין לשינוי המצב. משה לניאדו, ממובילי הקמפיין: "אם יש חוק הוא חייב להיות שווה לכולם. הוצאנו מהבקבוק משהו שהתבשל אצל פרויקט אנשים הרבה זמן". וגם: כמה זוגות שעשו את זה בחו"ל

"ידעתי שיש מסלול של פונדקאות בחו"ל, אבל חשוב לי מאוד להיות בקשר עם האם הפונדקאית, להיות חלק מהתהליך הרגשי והמעשי ולעזור כמה שאפשר - ואי אפשר להיות חלק מתהליך של חודשים אם זה בחו"ל", מספר לניאדו. "בצורה הכי תמימה ניסיתי לברר אם זה אפשרי בארץ - אפילו במחיר גבוה יותר, למרות ששנינו מרוויחים משכורות ממוצעות ואין לנו משפחות עשירות - וגיליתי שהחוק מאפשר פונדקאות רק לזוגות הטרוסקסואלים. הרגשתי בוקס בבטן, והחלטתי שאני חייב לעשות משהו".
לניאדו, איש קריאטיב במקצועו, החליט לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב: סרטון תדמית. יחד עם בן זוגו וצוות של 20 חברים מתנדבים הם הפיקו סרטון קצר שמציג שני גברים שמשחקים באהבה עם בתם בחוף הים, כשלפתע מגיעים שלושה גברים בחליפות עם אוזניות שב"כ, תופסים את הגברים, וחוטפים את הילדה.
"אל תתנו לאף אחד לקחת לכם את החלום", נכתב בסוף, והצופים מתבקשים לחתום על עצומת תמיכה בשוויון זכויות בפונדקאות להומואים. בתוך שבועיים צבר הסרטון אלפי כניסות, העצומה צברה למעלה מ-4,000 חתימות, ותומכים התגייסו לקמפיין החדש של לניאדו ופלג בהתלהבות. מחר (ג') בשעות הערב יתקיים כנס מידע ופעילות במרכז הגאה בגן מאיר, בניסיון להעלות את המודעות לנושא ולהכין את השטח להרחבת הקמפיין.
אבל לניאדו, פלג והקמפיין החדש שלהם לא פועלים בוואקום. הרקע לקמפיין מתחיל ב-1996, אז עבר בכנסת חוק ההסכמים לנשיאת עוברים - הוא חוק הפונדקאות, חוק ראשון מסוגו בעולם. על פי החוק, בני זוג המעוניינים לפתוח בהליך פונדקאות בארץ צריכים לעבור ועדה של משרד הבריאות ולעמוד במספר תנאים, אך תנאי הסף לקבלה לוועדה הוא היות המועמדים בני זוג (ולא רווקים), וכלשון החוק "איש ואישה".
בניגוד לחוקים אחרים שמנוסחים באופן דומה, ושעם השנים ניתנה להם פרשנות מרחיבה, שכוללת גם את בני אותו המין, בעניין חוק הפונדקאות החליט היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז להמשיך וליישם את החוק כלשונו, בטענה שמדובר ב"חוק חדש יחסית, בנושא חדשני ורגיש אשר נוסח בזהירות ובקפידה רבה, ואשר אינו כולל חריגים".
החלטה זו של מזוז הובילה בני זוג אחרים לפני לניאדו ופלג - חבר מועצת עיריית תל אביב לשעבר איתי פנקס ובן זוגו יואב ארד - לעתור לבג"ץ בינואר 2010 בדרישה להרחיב את תחולת החוק ללא אפליה מבוססת נטייה מינית.
כמה חודשים לאחר מכן, ביוני של אותה שנה, הקים משרד הבריאות ועדה ציבורית לנושא הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה, בראשות מנכ"ל הדסה, פרופ' שלמה מור יוסף, שבה יושבים מיילדים, משפטנים, אתיקנים ועובדים סוציאליים. המדינה הודיעה לבית המשפט שוועדה זו עתידה לדון במגוון נושאים הקשורים להיריון, טכנולוגיות פריון ולידה, ובהם שאלת הרחבת הנגישות להליך הפונדקאות.
מכיוון שכך, ובעצת בית המשפט, נמשכה העתירה של פנקס וארד, שבינתיים כבר פנו להליך פונדקאות בחו"ל. במשרד הבריאות ביקשו להבהיר השבוע שהוועדה קמה בשל הצטברות סוגיות רלוונטיות שנזקקו למענה, ולא כתגובה לבג"ץ, וכן שהוועדה צפויה למסור את מסקנותיה בעוד כשלושה חודשים.
"כשהבנתי שיש ועדה שהוקמה לפני שנה וחצי, שסיימה לראיין עדים לפני למעלה מחצי שנה, דיברתי עם חברים מובילים בקהילה והסכמנו שזה יהיה רעיון טוב לתת לוועדה רוח גבית, לשלוח לה חיבוק, כך שאם יש לה ספקות - שתדע שמצפים פה שתגיע לתשובה של שוויון, ותאיץ את התהליך", אומר לניאדו. "לולא היה חוק לא הייתה לי כל טענה, אבל אם יש חוק הוא חייב להיות שווה לכולם. מאז שהוצאנו את העניין הזה קיבלנו המון תמיכה, ונראה שהוצאנו מהבקבוק משהו שהתבשל אצל אנשים הרבה זמן".
אחד המצטרפים לקמפיין החדש, ומי שמארגן את הערב שיתקיים מחר במרכז הגאה, הוא חבר המועצה יניב ויצמן (רוב העיר). גם ויצמן ובן זוגו נמצאים לקראת סוף העשור הרביעי לחייהם, וגם הם מעוניינים להתחיל בהליך פונדקאות בארץ. המקרה של השניים מעניין במיוחד כי הילד המתוכנן יגיע מזרעו של בן הזוג ומביצית של אחות של ויצמן.
עכשיו צריכים השניים רק שינוי בחוק שיאפשר להם למצוא פונדקאית. "לא הייתי אומר שאנחנו נמצאים במאבק, אלא ברגע שנוצרה מסה קריטית של אנשים שרוצים להביא ילדים לעולם, ושהמדינה תהיה חייבת לבוא לקראתם", אומר ויצמן. "בינתיים אנחנו מצפים להחלטות הוועדה, ומטרת הכנס היא לאסוף תומכים ומתנדבים כדי שאם חס וחלילה הוועדה תחליט לאסור על זה - יהיו לנו אנשים להילחם בזה".
"בסופו של דבר אני אופטימי", מסכם לניאדו. "אני יודע שתהליכים של שינוי חברתי לוקחים זמן, ויוצרים הרבה חרדה כי אנשים אוהבים את המוכר והקיים. אז יש כאבי גדילה חברתיים, אבל הדבר הזה היה חייב לצוף על פני המים. אני מכיר הומוסקסואלים בני 80-70 שהם בודדים, ואני לא מבין איך אפשר לקחת לאנשים את הזכות להקים משפחה. אני רוצה להיות בן 80 מוקף ילדים ונכדים, ולהגיד שיש לי מזל בחיים".
כאמור, הוועדה של משרד הבריאות צפויה להגיש את מסקנותיה בעוד כשלושה חודשים. גם אם הוועדה תיתן המלצות שייטיבו עם הזוגות ההומוסקסואלים, ייתכן שהמלצות אלה יהיו רק צעד ראשון לפני מאבק על קבלתן או אי קבלתן על ידי המשרד, ואפשר ששום שינוי מהותי לא יתרחש עד שייערך שינוי בחקיקה - שרבים חוששים שלא יוכל לעבור בכנסת הנוכחית.

בינתיים פונים זוגות הומוסקסואלים רבים (וגם לא זוגות, וגם לא הומוסקסואלים) למסלולים פרטיים שמסדירים פונדקאות בחו"ל. אחד הגופים המרכזיים בארץ בתחום זה הוא חברת "תמוז", שהוקמה לפני שלוש שנים וחצי על ידי דורון ממט לאחר שהוא ובן זוגו הביאו לעולם שני ילדים באמצעות אם פונדקאית בארצות הברית.
החברה מציעה מספר מסלולים להורים המיועדים, שכוללים תורמות ביציות ופונדקאיות מהודו, מזרח אירופה, דרום אפריקה או ארצות הברית, והמחירים נעים בין 35 אלף דולר בתרחיש הזול ביותר בהודו ל-115 אלף דולר בארצות הברית.
לדברי ממט, רק בשנה האחרונה עברו דרכו כ-50 זוגות, ולהערכתו שוק הפונדקאות-חו"ל בארץ עמד השנה על כ-70 זוגות בסך הכול. "התהליך בארץ הוא בעייתי מאוד, שמצריך הרבה ועדות, ואחר כך ציפייה של שנה עד שנה וחצי למצוא פונדקאית", מספר ממט.
"אני מעריך שאם תהיה התנגדות לשינוי המצב הקיים זה יהיה פשוט מפני שהצטרפות הזוגות החדשים לתהליך תיצור פקק, כי אין מספיק פונדקאיות בארץ. בהודו היום השירות הוא לא רק הכי זול, הוא הכי מהיר - בתוך חודש-חודשיים הזוג כבר בהיריון.
"יש בעיה אתית חמורה בזה שהמדינה מחליטה מי יהיה הורה ומי לא, ולא יכול להיות שהמחסור בפונדקאיות יהיה הסיבה להפלות אנשים או לשלול מהם את הזכאות להקים משפחה. אם המדינה רוצה להגדיל את היצע הפונדקאיות, אפשר להביא נשים לצורך זה".
מי: רואי (39) וגיא (40) קדם, הייטקיסטים, ביחד שמונה שנים, גרים ברמת השרון.
הילדה: דנה, בת שנה ועשרה חודשים, נולדה בטקסס, ארצות הברית.
הסיפור: גיא: "עשינו את התהליך דרך סוכנות בארצות הברית, וזה עלה המון כסף, והייתה לנו תקשורת לא כל כך טובה עם הפונדקאית. היא לא שיתפה אותנו בבדיקות, לא שלחה את הדוחות, וסבלנו מהרבה אי ודאות ולחץ נפשי. נאלצנו לחפש את אמה של הפונדקאית בפייסבוק ולהתעדכן דרכה על ההיריון. לקראת הלידה עמדנו לעצור בקנדה כדי להתחתן, כשראינו בפייסבוק של האמא שהלידה או-טו-טו, אבל היא עצמה לא דיברה אתנו. בסוף הספקנו להתחתן ולהגיע בזמן".
רואי: "מאז החוויה הקשה של הפונדקאות הכול נהדר, חוץ מזה שלא שנינו יכולים להיות רשומים כאבא שלה, וצריך לעבור תהליך אימוץ. אבל דנה ילדה מקסימה, ישנה לילות שלמים מהחודש הראשון. התרגלנו מהר מאוד לעניין, ואני מרגיש שאנחנו משמשים דוגמה להורות נינוחה."
גיא: "זה תענוג אמיתי. היא התחילה לדבר במשפטים שלמים לאחרונה, כשרואי הוא אבא ואני אבא'לה, כדי להבדיל. היא מסתדרת עם זה יופי".

מי: איתי פנקס (38), לשעבר חבר מועצת העיר תל אביב, ויואב ארד-פנקס (39). שניהם בעלים של חברה לייעוץ תשתיות, תושבי שיכון דן, נשואים מאז שניצחו בבג"ץ שחייב את המדינה להכיר בנישואיהם בשנת .2006
הילדות: נועה וגל, בנות שנה וחודשיים, ילידות הודו.
הסיפור: איתי: "מבחינתנו יש הישג גדול בקיומה של הוועדה, ואנחנו שמחים לתת לה צ'אנס, ולכן השהינו את הבג"ץ שלנו. הדרך הנכונה לשינוי המצב הוא בחקיקה שמקדמת שוויון, לא בכפייה דרך בית המשפט. בינתיים אנחנו מגדלים את שתי הבנות, שכבר התחילו ללכת. יואב רוב הזמן עם הבנות, ונעזרים גם במטפלת כי תאומות זה המון עבודה. התקווה היא שבזמן הקרוב הוועדה תפתח את הדרך לפונדקאות בארץ - כי את הילדים הבאים נרצה לעשות כאן".

מי: אלון (33) ושלומי (32) בירן, מנהל קשרי לקוחות בחברת הפונדקאות "תמוז" ומפתח הדרכה, תושבי הגוש הגדול בצפון תל אביב.
הילדות: שי וליה, תאומות בנות שנתיים, ילידות הודו.
הסיפור: אלון: "אנחנו היינו הלקוחות השלישיים של דורון ב'תמוז' וזוג התאומות הראשונות. תמיד רצינו ילדים, אבל לא היה לנו מושג איך נעשה את זה, גם אם תמיד ידעתי שאיכשהו נצליח. ניסינו לפנות לשבע עמותות אימוץ בארץ ואמרו לנו שזה לא רלוונטי לגייז, ובדיוק אז מצאנו את דורון.
"בתוך חצי שנה גייסנו את הכסף, החלטנו מי יהיה הראשון שיעשה את זה ויהיה האב הביולוגי, ויצאנו לדרך. עכשיו הן נותנות לנו תעסוקה 24 שעות ביממה, ואי אפשר לתאר את החוויה הזאת: שתי תאומות, שונות זו מזו מאוד, באות אלינו למיטה בבוקר, מנשקות אותנו כשהן הולכות לגן... עד היום אני נדהם מזה, מהאהבה שלהן, מהניצחון שלנו, מהיציאה מהארון עד הקמת משפחה. עכשיו אני בתחום, וכבר שנתיים שעוזר לאחרים ליצור ילדים".

מי: אילן (36) ואלון (42) טבק-אבירם, פסיכולוג ועורך דין מהדר יוסף. יחד 15 שנה.
הילדה: אלה, בת חצי שנה, נולדה לאם פונדקאית בארצות הברית.
הסיפור: אילן: "הרצון בילד התגבש לפני חמש שנים. בדקנו אפשרויות של אימוץ או של הורות משותפת עם זוג נשים, אבל ראינו שהאימוץ לא אפשרי, ושאנו נאלצים לצרף אנשים זרים למערכת, וזה גם סיכון גדול. ניסינו לפעול דרך רופא פריון בהודו, וזה לא הצליח. כשהדולר ירד הצלחנו לעמוד בעלויות בארצות הברית.
"אחרי כמה ניסיונות הגענו להפריה, ולפני חצי שנה נולדה לנו אלה. עכשיו אנחנו בבג"ץ בניסיון לחייב את משרד הפנים לרשום את שנינו בתור ההורים, ולא רק את אלון שהוא האב הביולוגי. בינתיים אני הורדתי את היקף שעות העבודה שלי, ואני רוב היום עם אלה, והסבתות עוזרות קצת, וזה אושר אדיר".

