אוטיסט השתולל בגן, המנהל איים לשלוח אותו הביתה במונית
הורים לילד אוטיסט, שהשאירו את בנם ב"גן הילד" בחיפה לסוף השבוע, הופתעו לקבל טלפון ממנהל המקום שטען כי בנם השתולל, ובמידה ולא יבואו לקחת אותו - ישלח אותו הביתה במונית. המנהל בתגובה: "אנחנו עמותה וולונטארית, זכותנו"
בין פעילויות הגן, קיימת תכנית מיוחדת בשם "נופשון" המיועדת לסופי שבוע, ומאפשרת להורי הילדים להתאוורר לעיתים משגרת היום הקשה שלהם, כשהם יכולים להשאיר את ילדיהם תחת השגחה של אנשי מקצוע ומתנדבים.
השהות של י' במקום במהלך סוף השבוע הסתיימה בטלפון בהול ממנהל המקום, ישראל קופל, לאם, ובו הודיע לה כי הוא מסלק את בנה מכיוון שהשתולל, וכי החליט שלא לאפשר לו להמשיך ולבקר בפעילויות שמציע המקום. ההורים זועמים, ותוהים איך במקום בו נמצאים אנשים שתפקידם להתמודד עם ילדים שכאלה - העדיפו לברוח מאחריות.
מאז ש-י' נולד ואובחן כאוטיסט, לא הרשו לעצמם הוריו לצאת לחופשה. לפני כחודש הוזמנו לאירוע משפחתי בבית מלון בנתניה, והחליטו שהפעם הם חורגים ממנהגם, ומאשרים את הגעתם. הם הזמינו חדר במלון, וחיכו לצאת לסוף שבוע מהנה בקרב בני המשפחה.
ביום שישי אחר הצהרים הם הביאו את בנם ל"גן הילד", שבמתחם גן האם בסמוך למרכז הכרמל, זאת במטרה להשאירו שם עד למוצאי שבת. כיוון שהאירוע אליו נסעו היה של משפחה דתית, החליטה אמו של י' להשאיר את הטלפון הנייד בחדרה במלון.
לדבריה,
כמי שגדלה במחיצתו של י', והייתה כבר מורגלת למצבים שונים של בעיות בתקשורת - הסבירה האחות לצוות כיצד ניתן להרגיע את אחיה, ובזה חשבה שהסתיים הסיפור.
למחרת, בשעה 9:00 בבוקר, התקשר קופל שוב אל האם, סיפר לה את שאירע במהלך הערב והתריע, כי שבמידה ולא תגיע מיידית לאסוף את בנה - הוא ישלח אותו הביתה במונית לבד.
"הייתי בשוק", מספרת האם, "הרי מטרת הנופשון הזה, הוא להקל על ההורים שמבקשים להתאוורר לפעמים. כיצד זה ייתכן שלאנשי מקצוע אין את הכלים, להתמודד עם ההתקף של בני?".
בדרך כלל נוהגת אמו של י' להביאו ל"גן הילד" מדי חודש, רק לכמה שעות, ללא לינה. "בגלל הקשים שלו, הוא מעולם לא נשאר ללון בגן, פרט לפעם אחת לפני מספר שנים. בדרך כלל אנחנו מביאים אותו בשבת בבוקר, ומחזירים אותו כעבור מספר שעות. הפעם זה היה השיא. בכלל, כשהגעתי המדריכים לא עודכנו שאנחנו אמורים לבוא לקחת את הילד. הוא נראה שלו, שכב במיטה, ולידו ישב מדריך. הוא נראה כל כך שלו, שלא הבנתי על מה המהומה.
"בנוסף, מה שמקומם אותי הוא שכבר בערב שישי, רק כשהגענו לנתניה - התחיל המנהל לחפש אותנו עם טלפונים בהולים. והכי פוגע היה האיום הרגשי, שאם אני לא אבוא לקחת אותו מייד - הוא ישלח אותו במונית הביתה. לא הייתה לי ברירה – קמתי, ועזבתי באמצע את האירוע.
האם הוסיפה כי "הרגשתי מושפלת וכואבת, פשוט נגרמה לנו עגמת נפש קשה. נאלצנו לעזוב ולהיכנס למכונית בשבת, ואני מזכירה שוב שמדובר באירוע שהיה דתי. זו התנהלות תוקפנית ואלימה מצד המנהל. במקום שייערך כשהוא יודע שמגיע ילד קצת בעייתי, אז הוא העדיף לפטור את עצמו מאחריות".
מה הכי פגע בך בכל הסיפור הזה?
"העונש שהוא נתן לבן שלי, זה לא ייאמן. אילו הוא היה בסדר - לא הייתה כל בעיה. לאחרונה באמת חלה הידרדרות במצבו, אבל מכאן ועד להשעות אותו מהפעילות במקום? זה לא נתפס. אילו הוא היה מתייעץ איתנו, משוחח איתנו, ההרגשה הייתה שונה. לא ברור לי כיצד אדם, שאמור לעבוד ולהבין אנשים עם בעיות וקשיים שכאלה, נוהג בשרירות לב שכזו. חלפו למעלה מחודש ימים, ואני לא מצליחה להירגע. אגב, ההורים מממנים חלק מעלות השהות בנופשון. זה לא בחינם".
גם אביו של י', איש חינוך בעצמו, אינו מסוגל להשלים עם רוע הגזרה. לדבריו מדובר בשערורייה, שיש לתת עליה את הדין. "אם במקום הזה, שמטפל בילדים עם קשיים, אינו מסוגל לתת מענה לילדים הללו, בעלי צרכים מיוחדים, אז באיזה מקום נוכל למצוא סיוע לילדים? זה נכון שבשל הבעיה הנוספת של בני, שאינו שומע, יש בעיות בתקשורת איתו, אבל אילו היו מעסיקים אדם שיודע שפת סימנים - הכל היה יכול לבוא על פיתרונו.
"גם ככה קשה לו בגלל הבעיה ממנה הוא סובל, החירשות אינה מסייעת לו, וכשלא מבינים אותו - הוא מתרגז יותר. הייתי מצפה ממנהל שינהג ברגישות, ולא בחוסר נימוס ובשרירות לב. הוא נוהג לדבר בגסות, מאיים עלינו, וזה לא מקובל עליי. לא ייתכן שהוא, כאדם בודד, יחליט לבדו שאת בני הוא לא מקבל יותר. הוא כל הזמן טוען שהם עמותה ולכן הוא לא חייב לקבל אותנו. שהוא אינו כפוף לאף אחד, והוא זה קובע ומחליט מי ייכנס ומי לא".
עוד אומר האב, כי: "כל מה שבני עשה - אינו מצדיק התנהגות שלוחת רסן שכזו מצד המנהל. כששאלתי אותו איזו הכשרה יש לו - הוא התקיף אותי, ואמר לי שהוא לא חייב לי דין וחשבון. צר לי בעיקר על אשתי, שהייתה הרוסה מכאב באותו יום. המקום הזה, גם אם אנחנו מביאים את בננו לכמה שעות בשבת, זה עוזר לה לנוח קצת.
"מעולם לא הוצאנו אותו מהבית, ואנחנו מסתדרים איתו מצוין. אבל גם לה מגיע לפעמים לנוח. אחרי שהוא איים עלינו שישלח את הילד במונית הביתה - ניגשתי למשטרה, אבל הם אמרו לי שאם מדובר רק באיום אין מה לעשות, אלא לתבוע אותו על עוגמת נפש. למי כוח לדברים האלה, האם אנחנו לא עוברים מספיק ביום יום?".
גן הילד, מיועד למוגבלים הסובלים מאוטיזם, ליקויי למידה, הפרעות רגשיות, פיגור שכלי ועיכוב התפתחותי בגילאי 6-25. המקום נוסד נוסד ביוזמת מיכל ברנר, יועצת לחינוך מיוחד במקצועה, בעקבות התרשמותה ממודל באנגליה, שהציע פעילות פנאי והעשרה חווייתית לילדים עם צרכים מיוחדים. באותה תקופה סבלו ילדים עם מוגבלויות בישראל, ובעיקר בעלי פיגור קשה ואוטיזם, מהיעדר מסגרות משלבות או כאלה המספקות מענה בלתי פורמאלי מחוץ לשעות הלימודים.
גן הילד מספק לקהל יעד זה פעילות חברתית, ומקנה כישורים חברתיים במתכונת דומה מזה למעלה מ-30 שנה. זהו ארגון מקומי המעסיק 26 עובדים, ומשרת כ-350 ילדים בשנה. מרכזו בחיפה, וכן בסניף בקרית חיים ובסניף גאולה, המשרת את קהילת ויז'ניץ החרדית.
מתקני הארגון ומשרדיו שוהים באופן זמני בקרית שפרינצק (שער עליה), עד אשר יסתיים פרויקט שיפוץ והגדלת הבית המקורי, השוכן בגן האם שבמרכז הכרמל, וצפוי לסייע בהגדלת היקף הפעילות ושיפור איכות השירות.
לצד הפעילות במתקני הגן לקבוצות הצעירות, מפעיל גן הילד נופשונים, שמטרתם לאפשר לילדים, לנוער ולמתבגרים, בעלי צרכים מיוחדים לשהות עם חבריהם בסופי שבוע. השהות מלווה בפעילויות חברתיות וטיולים. בעזרת הנופשון מתאפשרת להורים גם מנוחה משגרת היום הלא פשוטה, לה הם כה זקוקים. הנופשון פתוח לילדים, בני נוער ומתבגרים, אשר אובחנו כסובלים מאחת הבעיות ההתפתחותיות, כמו פיגור בדרגות שונות ואוטיזם.
מדי סוף שבוע מגיעה קבוצה לגן הילד לשהות של 24 שעות, אותה מלווה צוות מיומן של בעלי מקצועות ותפקידים שונים, ומתקיימת פעילות המותאמת לצרכי המשתתפים. בכל קבוצה משתתפים בעלי אפיונים שונים כמו פיגור קל, בינוני ואוטיזם. החלוקה נעשית לפי תפקוד וגיל. בנוסף קיימת במקום קומת נופשונים נוספת, הנותנת מענה גם בתקופת החופשים, החגים וסופי שבוע.
מנהל "גן הילד", ישראל קופל, מסר כי אין בכוונתו להתנצח עם המשפחה. עם זאת אך ציין כי: "הכל נעשה משיקולים ענייניים, תוך יידוע כל גורמי הרווחה. מדובר בעמותה עצמאית וולונטארית. ההורים יכולים לקבל את ההחלטה או לא, אבל אנחנו חופשיים להחליט. יחד עם זאת, במשך 30 שנות פעילות המקום היו מקרים בודדים, בהם אנחנו אומרים סטופ".
אבל מדוע לא התייעצת עם ההורים, לפני שהגעת להחלטה הזו?
"תפקידי לידע את כל הגורמים המקצועיים, גם כשההחלטה אינה מוצאת חן בעיני ההורים. מבחינת מידע ספציפי, אני מנוע לחשוף את פרטי המקרה. אנחנו גוף וולונטארי, ועומדים בתנאי מכרז של הרשות המקומית. עובדה שאגף הרווחה שולח אלינו את הילדים.
"לא מדובר כאן בהחלטה שרירותית. אנחנו מטפלים במאות לינות בשנה, וקורים מקרים שאומרים סטופ, מסיבות הכי אובייקטיביות. אני מבין שזה צורך של הורים לעומת יכולת שלנו, וזה מתנגש לעיתים. ידעתי שזה לא יהיה מקובל על ההורים. כעמותה עצמאית, אני לא מחויב לכל מקרה. זה היה תהליך ארוך עד שהגעתי להחליט כפי שהחלטתי".
אז תסכים לשקול שנית את ההחלטה?
"אני מבין את ההורים, אבל לא אשנה את דעתי. במקרה הזה מדובר בחוסר יכולת שלנו לתת שירות. ישנם מקרים שצריך לדעת לקבל החלטה, ולא בכל מחיר נאפשר הבאת ילדים אלינו. אני חושב שלא ניתן לצפות מכל גוף שיעשה כזה דבר. נופשון של סופשבוע, זה לא עניין קיומי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם