תנו לחיות בשקט: בגבעת עדה דורשים גט מבנימינה
תושבי גבעת עדה מרגישים שמאז האיחוד עם בנימינה הם הפכו למעין שכונה מוזנחת. עתה הם פועלים לפרק את האיחוד, שלדבריהם הפך אותם מיישוב נעים ויוקרתי, למקום זנוח. אחרי סקר שהצביע על כך שרוב תושבי בנימינה וגבעת עדה רוצים להיפרד, הועברה בימים אלו פנייה למשרד הפנים
זו אחת הסיבות שגרמה לתושבי היישוב הקטן להרגיש שהאיחוד עם בנימינה השכנה לא ממש טבעי עבורם, עוד מיומו הראשון של המהלך שהתרחש באביב 2003. בתקופה האחרונה קמו יותר ויותר קולות בקרב התושבים ואנשי היישוב הקוראים למועצה ולמשרד הפנים להפריד מחדש בין השתיים, זאת, לטענתם, לטובת כל הצדדים. מגעים ומהלכים בנושא כבר החלו, אולם סיכויי הצלחת היוזמה לא ברורים. מה שברור הוא שגם קברניטי המועצה מודים: צריך לבחון מחדש את האיחוד.
גבעת עדה הוקמה בשנת 1903 והייתה למושבה חקלאית ותיקה עד לאמצע שנות ה-90', אז החל היישוב להתפתח וקלט לשורותיו תושבים חדשים. מאז ומתמיד חיו תושבי עדה בשכנות טובה עם בנימינה הסמוכה כשהמרחק בין שני הישובים הוא כחמישה קילומטרים בלבד.
כל זה השתנה, כאמור, לפני שמונה שנים. עקב קיצוץ חד של 35 אחוזים במענקי האיזון באותה השנה, החליט משרד הפנים לאחד יישובים רבים, בין היתר גם את בנימינה וגבעת עדה. ראש מועצת גבעת עדה דאז, עמי ארגוב, נשאל על ידי ועדה מטעם המשרד האם יוכל לקיים את היישוב עם הקיצוץ הגדול במענק. ארגוב ענה שלא והאיחוד יצא אל הדרך.
ואולם, כבר באותה השנה התנגד ארגוב בעצמו למהלך האיחוד, כך גם רבים מתושבי גבעת עדה. כשפיתרון לא נראה באופק, אוחדו המושבות, ואת הרגשות השליליים בנוגע למהלך סוחבים התושבים עד עצם היום הזה.
"האיחוד הזה נבע מחוסר ברירה מובהק", אמר ארגוב, תושב גבעת עדה המשמש כיום כראש המועצה הממונה מטעם משרד הפנים של הכפר נחף הסמוך לכרמיאל. "לאורך כל שנותיה התנהלה גבעת עדה בצורה מצוינת ועם איזון בכל הפרמטרים, כולל נושא התקציב".
ארגוב ניהל את גבעת עדה ביד רמה
"בעבר, תושב שהייתה לו בעיה מסוימת היה פשוט יוצר קשר עם מי מאנשי המועצה, אם זה בבניין המועצה, במכולת או אפילו ברחוב. התושב היה שוטח את בעייתו ואנו היינו מטפלים בה. אנשים כמעט ולא היו קובעים איתי פגישות אלא מקיימים שיח ביום יום. זו הייתה משפחה אחת גדולה.
"פתאום, הפכנו להיות איזשהו 'מספר אישי' או שם לא ידוע. כיום, כדי לטפל בבעיה הכי קטנה, אתה צריך להתקשר למוקד מרוחק שלפעמים מתייחס ולפעמים לא, זו הרגשה של ניכור. מטבע הדברים, במועצה גדולה כמו היום, הטיפול בבעיות הוא יותר איטי ופחות זמין, כך המצב בהפעלות שונות, כמו פעילויות במתנ"ס למשל. קיבלנו השנה חוברת ואם בעבר היה לתושבים נגיעה לנושא אז היום כבר אין את זה, לא במהות הפעילויות ולא במחירים. הכל רחוק, יש הרגשה של חוסר שייכות".
על פי ארגוב, בניגוד לשנים עברו, הבשילו כעת התנאים לפירוד מחודש של היישובים. בין הסיבות עומד נושא מענקי האיזון שקוצצו בעבר ל-2.3 מיליארד שקלים, אך עלו מאז ויעמדו ב-2012 על 2.8 מיליארד.
בנוסף, חלק מהיישובים שקיבלו ב-2003 מענקי איזון, כבר לא מקבלים אותם, כדוגמת זכרון יעקב. המשמעות: גבעת עדה עתידה לקבל יותר מענק מבעבר. "ניתן היום לנהל מועצה בגבעת עדה עם כ-10 עובדים", מציין ארגוב, "כל השאר יכול להיעשות על ידי שירותי חוץ. הפלטפורמה הזאת יכולה לעבוד מצוין ביישוב כמו עדה".
איחוד הרשויות שהתרחש ב-2003 לא צלח גם במקומות נוספים, ומתוך כ-11 איחודים פורקו כבר שלושה. כך לדוגמה, האיחוד בין מג'דל כרום, בענה ודיר אל אסד - פורק. גם דלית אל כרמל ועוספייה שאוחדו כבר הספיקו להתפרק, וכך גם האיחוד בין בקה אל גרבייה וג'ת, פירוק אותו אישרה לפני כמה שבועות ועדת הפנים של הכנסת.
ארגוב מדגיש כי אחת הסיבות המרכזיות להצלחת פירוק האיחודים ביישובים אלו היא הרתמות של תושבים למען מאבק בנושא. "ביישובים שפורקו, לתושבים הייתה אמירה מאוד חזקה והם יצאו לרחובות", הוא אומר. "אצלנו, התושבים הם חכמים ואינטליגנטים אבל הם גם יותר רגועים ולא יוצאים החוצה. אם אנשים חושבים שהם ישבו בבית ויסתפקו בדיבורים בסלון, שום דבר לא יעזור והסבירות שזה יקרה היא לא גבוהה.
"חייבים לעשות אסיפה ולהביא מסה של תושבים ועם זה ללכת לממשלה ולכנסת, איפה שמחליטים בנושאים האלה. אני כבר בקשר עם כמה פוליטיקאים על מנת לבדוק את השטח. אני חייב לציין שאני פועל בכיוון, אבל אין לי שום רצון לחזור לפוליטיקה המקומית. אני עושה את זה, כי אני חושב שגבעת עדה צריכה להתנהל בצורה עצמאית".
גם אבי, תושב בנימינה, מסכים כי האיחוד לא תרם מאומה לאף אחת משתי המושבות: "ביום-יום, אין שום תחושה של איחוד. אפשר להגיד שהאיחוד הזה נעשה על הנייר בלבד, כשבפועל כל מושבה חיה את החיים שלה. יש אנשים שלא יודעים בכלל מה קורה בגבעת עדה. במצב שנוצר, אין שום הצדקה לאיחוד, הוא מיותר וההרגשה היא שמוטב ששני היישובים יהיו מופרדים.
"לכל אחד יש את הנחלה שלו, ככה זה היה כל השנים. במצב של פירוק האיחוד, כל מועצה תוכל להשקיע יותר משאבים בתושבים שלה, לתת מענה לבעיות ולפתח את חיי הקהילה. זה הפיתרון הטוב ביותר לכולם".
אחת הפעילות במאבק למען הפרדת היישובים היא תושבת גבעת עדה, חברת מועצת בנימינה אפרת מזרחי.
"נכון להיום, תושבים מבנימינה ומגבעת עדה לא מרוצים מהמצב, לא מהאיחוד ולא מההתנהלות הכללית", אומרת מזרחי. "בקרב תושבי עדה יש הרגשת קיפוח מאוד גדולה. בעבר, בגבעת עדה הייתה קהילה מפוארת עם פעילויות חברתיות ומתנ"ס מפואר. כיום, הכל התדרדר למקומות מאוד נמוכים, מה גם שגבעת עדה רחוקה מבנימינה פיזית, ומופרדת על ידי שטחים חקלאיים נרחבים ואין רצף טריטוריאלי. לצורך ההמחשה, אף אחד לא היה מרים גבה אם היינו חוגגים את יום העצמאות לדוגמה, עם מושב אביאל שקרוב אלינו. למועצה יש כיום מנדט על שני היישובים כשלתושבים אין אמירה לא כאן ולא כאן".
מזרחי מציינת כי לאחרונה כתבה מסמך מפורט ובו מספר עמודים למשרד הפנים, שמפרט גם את הבעיות של התושבים בנושא וגם את הפתרונות שאותם הם מציעים לנוכח המצב.
"יש כמה סוגי פתרונות, אבל זהו תהליך ארוך וקשה", היא מוסיפה. "אני מציעה להסב את מועצת בנימינה למועצה אזורית ובמצב הזה לכל מושבה יהיה את הוועד המקומי שלה, יהיה תקציב כולל שנותן את השירותים הכללים כמו פינוי אשפה, גינון, חינוך וכדומה. זוהי אפשרות סבירה וישימה באופן מיידי.
"אפשרות נוספת היא להחזיר את המצב לקדמותו ולהגדיל את הכנסות הארנונה לגבעת עדה על ידי סיפוח מפעל 'שחם' וסיפוח כפר הנוער אלוני יצחק. אם גם בסיס גולני היה מסופח לגבעת עדה, היישוב היה מסודר כלכלית ויכול להתקיים כלכלית, אבל קשה לראות את זה קורה. אפשרות שלישית, אותה אני מעלה במכתב, הוא סיפוח גבעת עדה למועצה אזורית מנשה. גם במצב כזה נהיה ועד מקומי ונוכל לפעול בצורה עצמאית וטובה, ולא כפי שקורה כיום. דבר דומה קרה עם עתלית, שסופחה למועצת חוף הכרמל. לצערי, קשה לי להאמין שמשרד הפנים ייעתר לבקשתנו ויחליט כי לבנימינה וגבעת עדה יהיו מועצות נפרדות, אבל אני כולי תקווה שנתבדה".
גם חבר המועצה מהאופוזיציה, רם פיין, תומך בהתרת האיחוד וכבר התבטא בנושא בפורומים שונים בתקופה האחרונה. "מדובר בשני ישובים שיש להם סגנון ואופי שונה, ולכל אחד יש את ההיסטוריה שלו. היסטוריה אי אפשר לחבר", אומר פיין, המתגורר בבנימינה.
"האיחוד נעשה בכדי לחסוך כספים, ובמציאות האיחוד לא גרם לחיסכון כספי ואולי אפילו גרם להיפך. לצערי, המצב כיום הוא של חוסר שירות מספק לתושבים. כיום, אפשר לנהל את שני היישובים בנפרד ואפשר לחסוך כך הרבה משאבים. נחשפתי לא אחת לתושבים אשר הביעו תרעומת בנושא האיחוד ושהם לא מעוניינים בכך. לצערי, בכדי שמהלכים כאלה יזוזו צריך לשרוף צמיגים, ואני לא רואה את זה קורה כרגע. כך פעלו תושבים ביישובים אחרים שבסופו של דבר פורקו.
"בעתיד, אני מתכוון לתת גיבוי מלא להקמת ועד מנהל בגבעת עדה, בכדי שהיישוב ינהל את ענייניו כראות עיניו. אשמח אם המועצה והעומד בראשה יפעלו לפירוק האיחוד ואף אסייע בכל מה שיידרש למען המטרה הזאת".
ראש המועצה אורי דיסטניק מודע לרחשי הלב של הציבור בגבעת עדה. לאחרונה, הזמינה המועצה סקר מיוחד שנערך בקרב 400 תושבים על מנת להבין טוב יותר מה העמדה הרווחת ברחוב הציבורי. על פי הסקר, 51 אחוזים מהנשאלים לא מרוצים מאיחוד הרשויות.
לפני כשבועיים פרסמה המועצה התייחסות בנושא ובה נכתב: "מהסקר עולה התנגדות נחרצת של מרבית התושבים לאיחוד המושבות. ראש המועצה פנה כבר באוגוסט 2011 לממונה על המחוז במשרד הפנים, בטענה כי הגיעה העת לחזור ולבדוק את תוצאות האיחוד בהשוואה ליעדים אשר הוצבו בבסיס תכנון איחוד הרשויות. לדבריו, יש לבצע תחקיר של ביצוע לעומת תכנון אשר בסופו יערכו הפקת לקחים וינקטו צעדים להמשך.
"ראש המועצה הביע את נכונותו להיכנס להליך של בדיקה שכזו וביקש מהממונה למנות בודק בלתי תלוי מטעם משרד הפנים, אשר יבדוק וירכז נתונים על האיחוד".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "במידה ותתקבל מהרשות המקומית בבנימינה פנייה רשמית בעניין, המשרד יבחן את הנושא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם