משה גרין בטוח שהוא יצליח להחיות את "צומת"
בשבועות האחרונים מנסה משה גרין, המושבניק מבצרה, להקים לתחייה את מפלגת צומת, שבראשה עמד לאחר מותו של מייסדה האגדי רפאל איתן. "אנחנו נדאג לספק דיור לזוגות הצעירים", הוא מבטיח. ומה חושב גרין על רפול? "אני בטוח שהוא נרצח"
הפרסום טלטל את גרין (57) שנחשב לאחד המקורבים לרפול, אך למרות זאת הוא לא הפסיק לרגע את מאמציו להביא לתחייתה של מפלגת צומת. בשבועות האחרונים הוא נפגש עם אנשי ציבור, פעילים לשעבר במפלגה ופוליטיקאים במטרה להתמודד ולחזור לכנסת.
"כל אחד יכול לדבר על הביטחון של מדינת ישראל ועל הפשיעה במדינה. אבל אני יכול לתת תשובה לדבר אחד - מצוקת הדיור בישראל", הוא אומר.
אתה בטוח שתוכל להיכנס לנעליו של רפול?
"צומת היא צומת. רפול - כבודו במקומו מונח. לכל אחד יש הדרך שלו. אני מזדהה עם הדרך של רפול. הבעיה היא שהיו דברים שרפול לא ידע לבצע ברמה הארצית, ואני רוצה לבצע את זה".
יש לך בכלל סיכוי להחיות את צומת?
"יש הרבה מאוד פוליטיקאים שיושבים בכנסת, שהם לא יותר טובים ממני. הם פשוט ידעו להיות גלמים וללקק למי שצריך. הגיע זמן להכניס אנשים אחרים, שיוכיחו את עצמם ויעשו למען הצעירים".
1992 הייתה שנה מכוננת בפוליטיקה הישראלית. זו הייתה השנה שבה יצחק רבין הצליח לכבוש את ראשות הממשלה וניסה לקדם את המשא ומתן עם הפלסטינים. באותה שנה נרשמה גם אחת ההצלחות הפוליטיות המסחררות בפוליטיקה.
רפול, שכיהן בכנסת במסגרת צומת, שמנתה עד אותה שנה שני מנדטים בלבד, הצליח להכניס לכנסת שמונה נציגים. ההישג של רפול נחשב אחת ההצלחות המרשימות של הפוליטיקה הישראלית. הרמטכ"ל השורשי, איש האדמה הישר שאמר את מסריו בצורה ברורה ובלי בלמים, זכה לאהבת הציבור.
חברי הכנסת שהכניס רפול לכנסת היו ברובם אלמונים: חשמלאי מאשקלון, רופא מתל עדשים, שוטר ממגדל העמק ועוד כמה אנשים ששמם לא אמר דבר לאיש. הסיבה היחידה שהם נכנסו לבית הנבחרים הייתה הכריזמה של יו"ר המפלגה. היו מי שכינו את הח"כים הטריים בכינוי "נערי רפול", על שם פרויקט החינוך של הרמטכ"ל לשעבר.
עם הזמן החריקות במפלגה הלכו וגברו. המפלגה התפצלה ואיבדה את
בעשור האחרון מפלגת צומת כמעט נשתכחה מלב. המודל של מפלגה הנבנית סביב אישיותו הכריזמטית של אדם אחד חזר עוד כמה פעמים לאחר צומת. שינוי של טומי לפיד, מפלגת הגמלאים של רפי איתן וישראל ביתנו של אביגדור ליברמן הצליחו לשחזר את ההצלחה של צומת.
כשנדמה היה כי צומת תישאר הערת שוליים בהיסטוריה הפוליטית של ישראל, החל בשבועות האחרונים גרין לנסות ולהחיות את המפלגה. גרין, שהתמודד במסגרת המפלגה לכנסת בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, ללא הצלחה מרובה, לא התייאש מהמפלגה גם לאחר שזכה ב-1,400 קולות בלבד.
הרבה פחות מעלה ירוק או ממפלגות קיקיוניות אחרות שהתמודדו לכנסת.
"אני חושב שאני בוגר ובשל להוביל את האנשים שרוצים להצטרף אליי", הוא אומר השבוע. "הרבה מאוד אנשים מדברים איתי ורוצים להקים גוף פוליטי".
מה יהיה המצע שלכם?
"אני אגיד לך. אני מביט בחבר'ה הצעירים ממאהל המחאה, ויש להם הרבה דברים שאני מסכים איתם, גם אם אני לא מסכים לכל הדברים. אני רוצה להביא פתרון למצוקת הדיור. אחד הרעיונות שלי הוא לתת 250 מ"ר לכל חייל משוחרר.
"אפילו העליתי את הנושא הזה בפגישה עם ביבי לפני הבחירות האחרונות. תראה כמה עולה דירה היום, יותר ממיליון שקל. אף זוג צעיר לא יכול לקנות דירה. בגלל זה הרבה צעירים מחפשים את מזלם בארצות נכר. איפה כל האידאולוגיה של דור ההורים והסבים שבאו לבנות את הארץ?".
למה אתה חושב שתצליח?
"כי אני מבין בקרקע ואני יודע איך לייצר דירות זולות. אם אתה שואל אותי, משבר הנדל"ן זו המלחמה האמיתית שלנו. חשוב לתת לכל זוג בית".
מה קורה היום עם המפלגה הזאת? נשאר משהו מצומת?
"מאז שרפול לא נכנס לכנסת, כולם ברחו. אני נשארתי איתו לבד. אבל אחר כך הרבה מהם חזרו".
אם תשאלו את רוב הציבור, מה שזוכרים מצומת זה את העריקה של גונן שגב ואלכס גולדפרב עם המיצובישי, או את הניסיון של שגב להבריח סמים.
"העלייה של רפול הייתה מטאורית וכך גם הנפילה שלו. לצערי הרב, אין אחד שהיה יכול לטעות באדם כמו גונן שגב, היה לו הכול. הוא היה רופא, אדם צעיר וחתיך. כל אחד היה משיא אותו לבת שלו, אבל הבנאדם סרח".
הופתעת שתפסו אותו מבריח סמים?
"כן. זה היה מזעזע. ראיתי את גונן שגב ואת הסמים כמו דרום וצפון".
דמותו של רפול נסדקה מעט בשבוע שעבר בעקבות תחקיר שחשף כי ערב מותו היה רפול שקוע בחובות כספיים ומעורב בעסקאות מפוקפקות עם שותף. במסגרת העסקאות הללו אמור היה רפול, שעבד כמנהל ההקמה של נמל היובל באשדוד, לספק סלעים להקמת שובר הגלים. התחקיר העלה כי חברת אשטרום, שבנתה את הנמל, שילמה לרפול ולשותפו מיליוני שקלים.
הפרסומים הללו הציבו לא מעט סימני שאלה סביב מותו של רפול, שהתעקש ללכת לשובר הגלים באחת הסערות הקשות ביותר שפקדו את המדינה ונסחף לים לאחר שגל ענק הכה בו. אחד החשדות שהועלו היה שרפול שם קץ לחייו.
"אני אומר לך שרפול נרצח. הוא לא התאבד", אומר גרין בנחרצות. "הוא לא איש שיתאבד, וגם אם הייתה לו הסתבכות כספית, היו לו מספיק חברים שהיו עוזרים לו".
למה אתה חושב שהוא נרצח?
"הוא היה גנרל. הוא אסר על העובדים להגיע למזח בגלל מזג האוויר. אם הוא אסר, אז הוא בעצמו לא היה מגיע לשם. אם הוא הגיע, כנראה היה צריך להיפגש עם מישהו. ראיתי את האוטו שלו. היה על הגג שלו מעין בקע, וזה לא יכול להיגרם מגל אלא מאבן גדולה שנפלה על הגג. זה מה שקרה".
מי רצח אותו?
"מדברים על 18 מיליון שקל שאשטרום טוענת ששילמה. מישהו היה צריך לקבל את הכסף. אם יש לנו מדינה נאורה ומשטרה ראויה, אז שיחקרו לאן הלך הכסף, ואיפה שימצאו אותו, שם תימצא התשובה לשאלה. חודש לפני שהוא נרצח או נהרג, הוא קרא לי ולרל"שית שלו לקניון שבעת הכוכבים בהרצליה, ואמר לנו שמישהו נכנס אליו למשרדים והפך את המקום. לא הבנתי מה הוא רוצה, ואמרתי לו שיפנה למפכ"ל".
חקירה תוכל לסייע בחשיפת הפרשה?
"יש כאן סיפורים שלא נראים ולא מסתדרים. אי אפשר להשאיר את הדבר הזה פתוח. יכול להיות שאני מדבר שטויות, אבל צריך לחקור לאן נעלם הכסף".
גרין משמש כיו"ר צומת זה כעשר שנים. "אני מכיר את רפול עוד ממלחמת יום הכיפורים", הוא מספר. "בשנת 1998 הגעתי אליו והצטרפתי לצומת, כי תמכתי בו מבחינה אידיאולוגית. הוא ביקש שאנהל את המפלגה".
מאז הפרישה שלו, צומת ספגה מכה קשה. הרי הוא היה מזוהה עם המפלגה.
"אני אוביל את הדרך שלי".
גרין, כאמור, לא הצליח להיכנס לכנסת, אך למרות זאת הוא בעל ניסיון פוליטי מסוים. במשך עשר שנים הוא שימש כיו"ר ועד מושב בצרה, תפקיד שאותו סיים לפני כארבע שנים. "כשהייתי יו"ר הוועד, פיניתי את המזכירות ואת בניין המועצה, והקמתי שם גני ילדים. שאלו אותי מה אני מרוויח מזה, אז עניתי שעשייה למען הילדים היא לטווח ארוך".
בצרה נחשב לאחד ממעוזי העשירים בארץ. זוג צעיר לא יכול אפילו לחלום לגור כאן.
"אין ספק שעשירי הארץ חיים במקומות כאלה, אבל הם באו בגלל השיטה שמעניקה להם אפשרות לבנות בתים ענקיים".
גרין, שבבעלותו שטחים וקרקעות רבים, התעמת לא אחת עם מינהל מקרקעי ישראל ועם הרשויות לאחר שהקים מרכז קניות על אדמותיו, והתמודד עם כתבי אישום על בנייה בלתי חוקית. לא אחת הוא תקף את המינהל ואת הארגונים הירוקים בעקבות התנגדותם לכך שתושבי המושבים יקימו עסקים על אדמה חקלאית.
"אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לרוח הזמן. כבר אין חקלאות, ואת התפוזים קוטפים תאילנדים", הוא אומר ומספיד את החקלאות. "כולנו תרמנו לקרן הקיימת כדי להקים מדינה. אז מה רוצים עכשיו, לקחת לנו את האדמות ולתת אותם לכל מיני מקורבים ולהמשיך לעשוק את הציבור?".
הבעיה היא שאנשים כמוך נראים כמו המושבניק הנדלניסט, שמבקש לבנות על אדמה חקלאית השייכת לכולם ולהרוויח ממנה.
"אני מסכים איתך, אז מה הפתרון? אל תשכח שהקרקע במושב נמכרה כבר בשנות החמישים לבעלים פרטיים, כי למדינה לא היה כסף. אז שלא יאשימו אותי בכך שאני משתלט על אדמות".
אבל בדרך שבה בונים על האדמות במושבים פוגעים בציבור. כבר היום אין כמעט שטחים פתוחים באזור, אז אם יבנו רק יחנקו את המדינה עוד יותר.
"מה שקורה היום זה שבונים דירות והמדינה מפשירה אדמות, אבל מישהו מרוויח מזה. המדינה לוקחת דמי תיווך גבוהים, וזה מייקר את הבנייה. אז אני, המושבניק מהשרון, אומר 'תנו לנו לבנות, כדי לעצור את התיווך המטורף שגובה המדינה".
ושוב, מה עם זכות הציבור לשטחים פתוחים כדי שיוכלו לטייל בהם?
"לידנו עובר נחל. אם אתה רוצה לבוא ולשפר את איכות החיים ולתת לאנשים שטח ירוק, אז מישהו צריך לממן את השיקום שלו. אני לא רואה איך המדינה מממנת את השיקום של הוואדי. אם המדינה רוצה לעשות משהו טוב, היא צריכה לספק פרנסה לצעירים".
ומחקלאות יש פרנסה?
"לא, בעיקר עניין. יש לי עופות. אני מגדל 30 אלף תרנגולות. מרוויחים מזה קצת. זה טוב בעיקר לנפש".
את פרנסתו מוצא גרין בעיקר בתחום המיחזור. הוא בעל עסק למיחזור פסולת עצים. "פסולת העצים הורסת את הקרקע, אבל אנחנו לא מודעים לזה", הוא אומר.
מה עושים עם העץ הממוחזר?
"אני מקדם תוכנית שנמצאת בחיתוליה להפוך את העץ לדלק. אבל אני עדיין לא יכול לדבר על זה".
מה עדיף להיות, פוליטיקאי או לולן?
"לולן. כי התרנגולות לא בוגדניות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם