צבע אדום: האם ישובי הצפון ערוכים לירי טילים?
ירי הקטיושות אתמול (ג') בצפון החזיר בבת אחת את התושבים לתחושות הקשות ממלחמת לבנון השנייה. בעוד שבחיפה ובסביבתה מוכנים למערכה הבאה (בתקווה שלא תהיה), בצפת מקציבים רק 30 אלף שקל בשנה לתחזוקת המקלטים. פלא שהתושבים חוששים?
בחלק מהמקומות הפליאו התושבים בפתרונות ייחודיים ויצירתיים לשהות הממושכת הצפויה במערכה הבאה. בטבריה, למשל, יוזם הרב גבריאל חוברה מהקהילה התימנית מהלך לקביעת מזוזות בכניסה למקלטים, אולם העיר השכנה, צפת, תצליח לשרוד את המערכה הבאה ללא תקלות מיותרות רק בעזרת השם היא.
"כל נושא המקלטים בצפת הוא שערורייה אחת גדולה", אומר בזעם תושב צפת, ברוך אדלר, "כשעורכים תרגילים בצפת, תמיד העירייה יוצאת בהצהרות שהתרגיל עבר בהצלחה אבל זה כמו האמרה הידוע'הניתוח הצליח אבל החולה מת'. כשהיה תרגיל אף אחד במרכז העיר ובעיר העתיקה לא ברח למקלטים כי פשוט אין לאן לברוח.
"במרכז העיר מתגוררים אלפי תושבים ואלפים נוספים מעבירים במרכז המסחרי הזה את שעות היום, אבל אין כאן אף מקלט שמיש ונגיש ברדיוס של קילומטר וחצי במלחמת לבנון השנייה נחתו הרבה קטיושות בצפת. אחת מהן הייתה קטלנית. בגלל הקטסטרופה הזאת, המחסה של התושבים מפני ההפגזות היה הבית שלהם - ובכללם גם השכן שלי, שחטף קטיושה אל תוך חדר השינה ונהרג כי לא היה לו לאן לברוח.
"יש מקלט בבניין הסמוך, אבל הגישה אליו נחסמה על ידי בעל חנות פלאפל. הוא השתלט על חדר המדרגות כי דיירי הבניין משתמשים בכניסה אחרת, אבל הכניסה הזאת היא הגישה היחידה למקלט. גם על המקלט עצמו הוא השתלט והפך אותו למחסן של הירקות שהוא מכין איתם סלטים".
ואולם, בעל חנות הפלאפל הוא לא איש העסקים היחיד במרכז צפת שגילה עניין רב במקלטים שמהם שוכחים התושבים והרשויות בעיתות שגרה. מקלטים רבים שממוקמים מתחת לבניינים הפכו למחסנים של חנויות בגדים וכלי בית. מקלטים אחרים הפכו למטבחים שהושמשו לשירותי קייטרינג, אולם גם המקלטים הציבוריים הבודדים שנמצאים במרכז העצבים של צפת ותחת אחריותה הבלעדית של העירייה הפכו ברבות השנים לחללים שבהם משתמשים המשתלטים חינם אין כסף.
כך למשל, במרחק של מאות בודדות של מטרים מהמדרחוב של צפת, השתלטו, אחרי מלחמת לבנון השנייה, שני צעירים על מקלט ציבורי ופתחו בו, באין מפריע, מוסך לטרקטורונים ואופנועים. על אף שהעירייה מצהירה שהיא נוהגת לתחזק באופן שוטף את המקלטים הציבוריים שבתחומה, במשך שלוש שנים המקלט שימש כמוסך והיום הוא משמש כמחסן לחלקי חילוף של העסק המסחרי.
"העירייה מתקצבת את האחזקה השוטפת בכ-30 אלף שקל בשנה בלבד", אומר שוקי אוחנה, יו"ר האופוזייציה בעיר. "בצפת יש למעלה ממאתיים מקלטים ציבוריים, ולתחזק בתקציב כזה כזאת כמות של מקלטים זה פשוט לעג לרש.
"212 מקלטים ציבוריים בצפת עברו שיפוץ, אבל היום, ברוב המקלטים האלה פועלים בתי כנסת, מחסנים וגופים אחרים. וזה מבלי להזכיר שאין
דובר עיריית צפת, שלמה חדד, מסר בתגובה: "זה נכון שבכל מרכז העיר וגם בעיר העתיקה אין מקלטים, אבל באופן כללי המדיניות של פיקוד העורף היא שלא בונים מקלטים חדשים בשום מקום בארץ. במרכז צליל הסמוך למדרחוב יש חנייה תת קרקעית. כל החניות מהסוג הזה הן גם מקלטים".
לגבי ההשתלטות על מקלטים בבניינים נמסר: "במקרה אתמול קיימנו סדנא בשיתוף האגודה לתרבות הדיור ודיירי בניינים משותפים בעיר. הסדנא עסקה בכל מה שקשור לתחזוקה השוטפת ונציגי פיקוד העורף נתנו הנחיות לגבי תחזוקת המקלטים המשותפים. המקלטים הללו הם באחריות הדיירים. העירייה תיתן להם גיבוי במקרה הצורך. עד היום לא התקבלה בעירייה אף תלונה על השתלטות על מקלטים בבניינים משותפים. במידה שנקבל תלונה נפעל בהתאם".
לגבי הטענות על התקציב הזעום לתחזוקה השוטפת של המקלטים נמסר: "מי שקובע את התקציב זה משרד הפנים. מדובר בכסף ייעודי. יש בעירייה צוות מקלטים שפועל כל יום לפי תוכנית מסודרת, עובר דרך כל המקלטים ומסדר את מה שצריך".
ההיערכות של חיפה מול מיתקפה כזאת מוגדרת על ידי מומחים ככמעט מושלמת. בחיפה ובקרית חיים ישנם 104 מקלטים ציבוריים המוחזקים ברמה גבוהה. חודשים ספורים אחרי המלחמה שודרגו כל המקלטים וכעת הם עומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר של פיקוד העורף וזוכים לכל פרס אפשרי בכל תחרות של פיקוד העורף או של "המועצה לישראל יפה".
"אנחנו חייבים לתת לתושבים תחושה שהדברים נמצאים בשליטה מרכזית גם בשעת חירום", מסביר ראש העיר, יונה יהב. "התוצאה הישירה של השליטה הזאת היא שבשעת חירום אין בריחת תושבים - וזה מה שקרה גם במלחמה. 85 אחוזים מתושבי העיר נשארו בחיפה".
בחיפה גאים במיוחד בתנופת הבנייה של הממד"ים. מאז המלחמה נבנו בעיר קרוב ל-3000 ממד "ים, בנוסף לאלה הנבנים באורח קבע בבניינים חדשים מאז 1991. בחיפה גם השקיעו מאות אלפי שקלים במקלטים הציבוריים הקיימים, אבל לא הוסיפו חדשים. המקלטים הציבוריים הם בחלקם דו תכליתיים. בימי שלום, הם משמשים מועדונים, ספריות וכן הלאה.
בחיפה מינו צוות מיוחד שפועל כל ימות השנה בתחזוק המקלטים הציבוריים כדי להשאיר אותם במוכנות מלאה בכל רגע נתון. אתמול ביקרנו בכמה מלקטים. "זה הבית השני שלנו", אמרה סנדרה, אישה לא צעירה שמשחקת פה קלפים עם כמה חברות. "זה מועדון. אתה רואה כמה הוא יפה, נקי ומסודר. בימי שלום זה בית שני ובימי מלחמה רבים יוכלו לקבל כאן מענה".
ביקור במקלט במושבה הגרמנית גרם לנו להבין על מה מדבר ראש העיר כשהוא אומר "השקעה של עשרות אלפי שקלים". "יש כאן מקלט שהוא מפואר יותר מלובי של מלון", אמר ויקטור דוד, אחד התושבים במושבה הגרמנית. "זה ממש תענוג. מי שאין לו ממ"ד בבית ומי שלא נמצא ליד הבית יכול למצוא כאן מקום בטוח. לא לשעה ולא לשעתיים. אפילו לכמה יממות. זה נותן תחושה טובה".
במקביל, שודרג מרכז ניהול המשברים (מנ"מ) וכרגע בונים מנ"מ משני, למקרה שהמנ"מ המרכזי יפגע. חיפה, יחד עם אלביט מערכות, נערכת לפגיעה של עשרות טילים בו זמנית, וכל העיר מרושתת במצלמות. בנוסף לכך, העיר גם עתידה לרכוש מזל"ט שיאפשר לה להביא את האירועים למרכז השליטה מהר יותר.
מערכת נוספת שפותחה כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה, היא מערכת הלמידה מרחוק, המופעלת כיום בשגרה ומאפשרת מעבר מיידי ללימודים מהבית בזמן חירום. המערכת כוללת את כל מערכי השיעור בכל בתי הספר בעיר, אותם יכולים המורים להעביר מבתיהם לבתי התלמידים תוך קבלת משוב. גם בקריות מוצקין, קריית ים וקריית ביאליק שודרגו מקלטים ציבוריים ונפתח מסלול לבנית ממד"ים.
בעקבות מלחמת לבנון השנייה עיריית קרית מוצקין על כלל אגפיה, העמידה את מוכנות הישוב והמערכות בשעת חירום בעדיפות גבוהה, ובהתאם לכך ציידה את מחסני החירום בכל מה שנדרש", אומר ראש חיים צורי, ראש עירית קרית מוצקין.
"המקלטים מתוחזקים ומטופלים באופן שוטף במשך כל השנה . הרשות מקבלת ציונים גבוהים בביקורות שנערכות מדי תקופה על ידי היחידה לחירום וביטחון במשרד הפנים, ובכלל, אנחנו ערוכים לכל תרחיש ועומדים לרשות התושבים בשגרה ובחירום".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם