תדהמה וחוסר ודאות במסדרונות המח' לממשל בבן גוריון
מרצים מתוסכלים, סטודנטים נבוכים וכיתות כמעט ריקות. כת מעריב ביקר במחלקה לפוליטיקה וממשל של אוניברסיטת בן גוריון, שקיבלה אולטימטום לשנות את התנהלותה האקדמית והפוליטית, ושמע על הימים הקשים, הפאניקה במסדרונות והאכזבה ממשרד החינוך ומהקולגות באקדמיה
אוניברסיטת בן גוריון צילום: יהודה לחיאני
חוקרי המחלקה הדעתנית רגילים לכותרות סביב ביטויים שאמרו, החלטות שקיבלו ולעתים אף חרמות שעודדו - עם כל זה הם מסתדרים היטב, אולם אלו ימים קשים גם עבורם. הפרשה החדשה מצאה אותם במבוכה רבה. דוקטורנט במחלקה מספר: "יש כאן פאניקה איומה של כל הסגל. הם לא יודעים כיצד לנהוג".
בדרך כלל החצים מופנים אל המחלקה מבחוץ, החל בטוקבקיסטים, דרך תאי סטודנטים מהימין וכלה בחברי הכנסת. כעת הם שומעים את הקולות, הנשמעים להם כפיצוצים של ממש, מאנשי האקדמיה: חוקרים בכירים שהיו שותפים לקביעת ההמלצות, ואחרים היושבים במל"ג ואימצו מסקנות אלו.
יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' רבקה כרמי, שמכהנת גם כנשיאת אוניברסיטת בן גוריון, מעדיפה לא לדבר על הנושא. כמוה גם קודמה בתפקיד, ח"כ אבישי ברוורמן, שהקים את המחלקה בשנת 1998. חוקר במחלקה מתייחס לעמדתה של פרופ' כרמי ואומר: "היא לקחה את הדוח באופן אישי".
גם הסטודנטים במחלקה חוששים כעת מהאיום להוריד את השאלטר. רגעים אחדים לפני תחילת השיעור העוסק בקומוניזם הרוסי, שמעביר ראש המחלקה פרופ' דני פילק, מסתודדים ביניהם הסטודנטים ההלומים מכותרות העיתונים. "את פוליטיקה וממשל?" צועקת סטודנטית העוברת במקום למכרה מהקמפוס. "כן", מרכינה ראשה בחורה נמוכה בחצאית ומחייכת במבוכה. "בלגן אצלכם", אומרת האורחת, והסטודנטית מהמחלקה הסוערת קוברת את ראשה באדמה וממלמלת, "כן, אנחנו בכותרות".
לפרופ' פילק יש ביקורת קשה כלפי המל"ג והדוח שהנפיק, אולם בעיקר כלפי יו"ר המל"ג, שר החינוך גדעון סער. "יש אוזניים אטומות של שר החינוך ושל כל המערכת", הוא אומר. "לא משנה מה אומר, זה רק יפגע בנו. אני אמרתי, וכלום לא עזר. אני מעדיף לא לומר יותר".
פרופ' פילק, הידוע בקרב הסטודנטים כמרצה חביב וקשוב, אוחז בקלסרו באי-נוחות. "כל תגובה שאומר תישמע כמו 'אכלו לי, שתו לי'", הוא אומר. ברשימת אנשי הסגל של המחלקה מופיע פרופ' פילק שני אחרי חברו, פרופ' ניב גורדון, הדמות המזוהה ביותר באוניברסיטה עם ההתקפות מצד הימין.
פרופ' גורדון מתמחה בנושא זכויות האדם, ודעותיו השמאלניות נחרצות. לאחרונה הוא הוריד פרופיל ואינו מתראיין. כעת הוא חושף כי הסיבה לכך היא חשש לחייו. "העיתונות תורמת להסתה הזו", הוא אומר. "יש לי ילדים שאני מגדל כאן בבאר שבע. יש לי משפחה. היא חשובה לי יותר מדי. כל תגובה שלי מיד גוררת תגובות שנאה ומלבה את האש".
הוא נראה מוטרד, מצביע על מסך המחשב, רוצה להראות את רצף הטוקבקים הממלאים את אתרי החדשות. "תראה את הטוקבקים, כמה שנאה, כמה אלימות. זו המציאות היום". הוא משווה את תחושותיו לאלו של חגית עופרן, ראש צוות מעקב התנחלויות בתנועת שלום עכשיו, הזוכה בשבועות האחרונים לאיומים על חייה ולריסוס כתובות נאצה על הבניין שבו היא מתגוררת בירושלים. "אחיה של חגית עופרן אומר כי הרוצח של אחותו מסתובב היום חופשי בירושלים. כך אני מרגיש".
"לאומנות לשמה"
פרט לגורדון ולפילק, המחלקה כמעט שוממת והחדרים ברובם סגורים. בסמוך לחדרו של פרופ' פילק ניצב פוסטר ענק של אדם הקשור בידיו. התאריך החתום מטה הוא 16 ביוני 1993 לצד הכיתוב "המאבק הבינלאומי נגד עינויים ומקרה ישראל. לדעת ועכשיו גם לפעול".
פרופ' דני פילק צילום: יוסי אלוני
במרכז המחלקה, מאחורי ויטרינה מזכוכית, מונחים ספרים במקום של כבוד, רובם באנגלית. "העיר היהודית-ערבית" מאת חיים יעקובי, "פופוליזם והגמוניה בישראל" מאת פרופ' פילק ועוד. לצדם מופיע ספרו של דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה, פרופ' דיוויד ניומן, "ההשפעה של גוש אמונים".
הפוסטרים בחדרו של פרופ' ניומן, הקובלים נגד הניסיונות להשתיק את האקדמיה, מעידים אף הם על עמדתו ביחס למחלקה. זמן קצר לפני פרסום הדוח אמר פרופ' ניומן למעריב: "כאן צריך להיות המקום להביע עמדות פוליטיות. הגבולות היחידים צריכים להיות - לא אלימות ולא גזענות. אנחנו מכינים את המנהיגים ובעלי השיח של הדור הבא ורוצים שיהיו מעורבים ויציגו את העמדות שלהם".
פרופ' ניומן תקף בחריפות את תנועת "אם תרצו", מובילת המאבק נגד המחלקה לפוליטיקה וממשל. "תנועת 'אם תרצו' וגופים כמוה פוגעים בחופש הביטוי ופוגעים בתדמית מדינת ישראל ככזו שבה יש חופש ביטוי באוניברסיטאות", הוא אמר.
"הם מבריחים תורמים, הם סימנו את הפקולטה שלנו כי יש קבוצת מרצים כאן שאומרת
דברים בקול רם. זה לא טוב להגדיר לאוניברסיטה להשמיע המנון ולומר לנו את מי להכניס. באנגליה זה לא קורה. זה ראוי לשים המנון, אבל לחייב את השמעתו בסיום טקסים של האוניברסיטה זו לאומנות לשמה".
על ההמלצה של ועד ראשי האוניברסיטאות להעניק למשרתי מילואים נקודות זכות אקדמיות, אמר פרופ' ניומן: "לא צריך לתת למילואימניקים נקודות זכות בלימודים, גם לא עבור ספורט והשתתפות בתזמורת. יש דרכים אחרות לתת גמול, זו הוזלה של התואר".
נועם תירוש, מתרגל וסטודנט לתואר שני במחלקה, אומר: "האווירה לא נעימה. אנחנו מרגישים על בשרנו רדיפה על בסיס פוליטי ולא אקדמי. לגבי הטענות האקדמיות, גם אנחנו המתרגלים והמחלקה עצמה מסכימים איתן, למשל מחסור באנשי סגל יחסית למספר הסטודנטים או מחסור בקורסים. צריך להפריד בין הדוח עצמו לבין האווירה הציבורית שמתלווה אליו".
יו"ר אגודת הסטודנטים, אורי קידר, אומר: "על סגל האוניברסיטה מוטלת האחריות לחשוף את הסטודנטים לקשת רחבה של דעות ורעיונות כדי שהם יוכלו לגבש את השקפת העולם שלהם".
"לא הייתה השתקה"
הדשא הירוק במוסד השוכן בעיר המדברית הומה סטודנטים. רובם מכירים היטב את הדוח שדן את המחלקה למוות או לשיפוצים. "כשאומרים לנו שאולי יסגרו את המחלקה, זה כואב לכולנו, גם מבחינת השיח האנושי וגם מבחינה אקדמית", אומרת סטודנטית שנה ג' במחלקה.
הפגנות הימין באוניברסיטת בן גוריון צילום: יהודה לחיאני
רועי שבתאי, סטודנט שנה ג', מוסיף: "זו מחלקה צעירה מאוד יחסית לשאר המחלקות לפוליטיקה וממשל בארץ. אין ספק שחסרים קורסי בסיס ומבואות, והמחלקה בתהליך של הוספה ושיפור. עם זאת, באף קורס שהייתי לא היה עניין של השתקה, לא הייתה אמת משמים. תמיד היה מקום להשמיע את הדעה שלך. בשיעורים שאני הייתי הייתה חשיפה לגישות מכל הסוגים. זכותו של מרצה להגיד מה שהוא רוצה אחרי מערכת חינוך של 12 שנה שבה המדינה כופה עליך דרך חשיבה אחת עם אמת אחת".
שבתאי מודה: "לא ידוע לי על מרצה שהוא ימני מובהק במחלקה, אבל אני חושב שזה לא שונה מהמחלקות האחרות למדע המדינה ברחבי העולם. זה תחום שמזוהה עם השקפה יותר ליברלית של זכויות אדם. באותו אופן, המחלקות לכלכלה מזוהות עם גישות קפיטליסטיות וניאו-ליברליות, ותחום צבא וביטחון עם גישות שמרניות יותר. מאז שהתחלתי ללמוד, יש כל הזמן עניינים סביב המחלקה, הפרסומים באים, הולכים וחוזרים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם