הארנה של חלם: 120 מיליון שקל חסרים למימון הארנה
הופס, טעינו: בעיריית ירושלים הופתעו לגלות שהחישובים היו שגויים, ולהשלמת בניית הארנה נדרשים עוד 120 מיליון שקלים. העירייה: "גורמי המקצוע עוסקים בגיבוש פתרון"
בניית היכל הארנה נמשכת כבר כמה שנים, בדומה לפרויקטים אחרים בעיר. רעיון בניית הארנה עלה עוד בתקופת ראש העירייה אהוד אולמרט; אז דובר על בניית היכל ספורט בסמוך לבנייני האומה. בעקבות לחצים הפרויקט הועבר לאזור מלחה. ראש העירייה ניר ברקת החל לקדם את הפרויקט, ובצורתו הסופית הוא ישתרע על פני 40 אלף מ"ר, ויכלול בשלב הראשון אולם ובו 5,600 מקומות ישיבה ובשלב השני 10,000 מושבים.

בינואר 2009 הצליחו בעירייה לגייס את מלוא הסכום לפרויקט - 240 מיליון שקלים, אשר נחלקים בין מפעל הפיס, מועצת ההימורים בספורט והעירייה. העבודות על הפרויקט התעכבו במשך זמן רב בגלל חוסר של כ-80 מיליון שקלים, אך הוא הושלם לבסוף על ידי מפעל הפיס. שמונה חודשים אחרי גיוס התקציב נערך טקס תחילת עבודות התשתית של ההיכל. בינואר 2011 נחתם הסכם לבניית ההיכל עם חברת "דניה סיבוס", אשר זכתה במכרז להקמתו. עבודות הבנייה החלו בשטח, ובעירייה אף אפשרו לצפות בהתקדמות העבודות בשידור חי באינטרנט.
אך כעת מתברר כי בשל חישוב שגוי של כמויות חומרי הבנייה שפורסמו במכרז, יאלצו בעירייה להשקיע תקציב נוסף ובלתי צפוי של כ-120 מיליון שקלים להשלמת הפרויקט. בעירייה נערכה ביום שלישי האחרון ישיבת חירום בנושא, והוחלט לנסות למצוא פתרונות כדי להפחית את הסכום ל-60 מיליון שקלים על ידי קיצוץ מתקנים ועבודות לא הכרחיות.
הפרויקט אמור היה להסתיים בתחילת שנת 2013 ולהיות מוכן למכביה שתתקיים בירושלים באותה שנה. אך ביוני האחרון חשפו "זמן ירושלים" ו-nrg את פרוטוקול ועדת ההיגוי העירונית של הארנה, שעלה ממנו כי גם מנהלת הפרויקט מטעם חברת "מוריה" אירה דבלמן סבורה שהקבלן לא יעמוד בלוח הזמנים. תאריך היעד החדש שניתן להשלמת הפרויקט הוא סוף 2013, אך בעקבות ההתפתחויות האחרונות גם מועד זה אינו ודאי.
"אני מקווה שההיכל יהיה פתוח לקראת עונת הכדורסל בספטמבר 2013, אבל גם זה מוטל בספק", אמר השבוע יו"ר ועדת ההיגוי וחבר המועצה אלישע פלג (ליכוד). "בירושלים תהיה ארנה, שתשמש כאולם רב תכליתי לאירועי ספורט ותרבות. לפערים שנראה שנוצרו יימצאו מקורות מימון ישירים ועקיפים. דרשתי בישיבה שתיעשה בדיקה חיצונית בלתי תלויה ואובייקטיבית של גורמים מקצועיים כיצד קרתה הטעות הקשה הזו. אם יש מקום להגיש תביעות בגין רשלנות, יש לעשות זאת", הוא הוסיף.
פלג מסביר כי לדבר יש השלכות על תקציבים לפרויקטים אחרים בעירייה, מפני שתקציבים נוספים ינותבו
סגן ראש העירייה פפה אללו (מרצ), שהתנגד לפרויקט מתחילת הדרך, אמר: "כשזה היה 130 מיליון אמרו שמדובר בעצם ב-240, ואני אמרתי שזה ייגמר ב-500 מיליון. אני לא מתנגד לפרויקט עצמו אם הוא לא היה עולה כסף, אבל המשמעות היא החרבה של מבני ציבור עבור פרויקט אחד. אני אדרוש בדיקה חיצונית של הדברים", הוא הוסיף.
מחברת "דניה סיבוס" נמסר כי בחברה ממשיכים לעבוד כרגיל, והחברה אף הגדילה את כמות העובדים כדי לסיים את הפרויקט בזמן.

מהעירייה נמסר בתגובה: "העירייה נחושה להביא לסיום בניית היכל הפיס (הארנה) כמתוכנן בשנת 2013, בשל חשיבותו הרבה לירושלים בתחומי הספורט, התרבות ופיתוח כלכלת העיר. הקמת היכל הספורט (הארנה) במלחה הינו פרויקט ענק, מהגדולים, הייחודיים והמורכבים שידעה העיר בשנים האחרונות. באופן טבעי פרויקט מסוג זה מציב אתגרים מורכבים בתכנון, בביצוע ובמימון, שיש להתמודד עמם. בשנים האחרונות התחדשו דרישות רגולטוריות חדשות ושונו התקנים האירופיים, ונוספו הצעות של הנהלת הפרויקט להשקעות בשלב הבינוי אשר יגדילו את הכנסות המתקן ויקטינו את עלויות התפעול העתידיות של ההיכל.
"בתהליכי הבקרה השוטפת המתנהלים תוך כדי הבנייה התגלו פערים בחישובי כמויות חומרים בסעיפים השונים המרכיבים את עלות הבנייה הכוללת. התוספות והשדרוגים שנוספו לפרויקט, עם הפערים בכמויות בחלק מהסעיפים, יצרו פער בין ההערכות הראשוניות של עלויות ההקמה של הפרויקט ובין העלויות כפי שהן ידועות היום. בהנחיית ראש העירייה עוסקים גורמי המקצוע בעירייה בגיבוש פתרון, עם כלל השותפים בבניית ההיכל.
"ראש העירייה פנה ליועץ המשפטי לעירייה ולמבקרת העירייה בבקשה ללוות את קידום הפתרונות ולבחון את הפערים שנוצרו בהליך התמחור. עם חנוכת היכל הספורט בשנת 2013 יזכו תושבי העיר במתקן ספורט ברמה בין-לאומית, שישרת את אגודת הספורט העירוניות".