"אזהרה לפני בלון גז ובנזין": מלחמתה של מורן בעמידר
מורן ששוניאן, אם חד הורית בת 28, מתבצרת בדירת עמידר אליה פלשה בבאר שבע עם שלושת ילדיה הקטנים, וחוששת שינסו לפנות אותה. על דלת הדירה כתבה: "תחשבו טוב כל צעד שאתם עושים. אני עם שלושה ילדים קטנים ואין לי מה להפסיד. קחו בחשבון, אני לא יוצאת"
על הדלת מודעה נוספת, בזו הלשון: "שמי מורן ששוניאן, מספר ת.ז.... יש לי 3 ילדים, בני 1, 3, 5. אני זכאית לדירת עמידר. הציעו לי חדר וחצי. איפה אני יכנס עם 4 נפשות. לא יוצאת מפה. לפון ...". לצד שתי המודעות הודבקה תמונה של שלושה ילדים יפים ומחויכים.

צלצלנו בפעמון הדירה של הבניין הנאה והמטופח. זמן רב לקח עד שדלת הדירה נפתחה, לא לפני ששמענו מעברה השני של הדלת קול מתוח וחשדני. את פנינו קיבלה מורן ששוניאן, בת 28, אם חד הורית לשלושה ילדים - בת שנה, בן 3 ובן 5. אי נוחות ומבוכה ניכרו בפניה, כאשר הודתה לנו שהגענו במהירות לביתה, לנוכח קריאת המצוקה שלה.
"תליתי את תמונות הילדים ואת מודעות האזהרה לאותם גורמים שירצו לפנות אותנו מהמקום. שיהיה ברור, זה יהיה באחריותם", הבהירה מיד, עוד לפני שהחלה לספר את סיפורה. "גדלתי בבאר שבע, סיימתי את התיכון, עשיתי את שירותי הצבאי, שירות מלא", מתארת ששוניאן. לפני שש שנים התחתנתי, גרנו בעלי ואני בשכירות בבאר שבע,
"לאחר זמן מה, שוב חזרנו לשכירות והחלטנו לפני שנה וחצי שאנחנו עוברים לאופקים, לדירת שני חדרים וסלון, מתוך ידיעה שגני הילדים זולים שם יותר. השכירות באופקים עלתה לנו 2,000 שקלים לחודש".
ששוניאן עושה הפסקה קלה וממשיכה: "באופקים היחסים ביני לבין בעלי עלו על שרטון. לפני חצי שנה התגרשנו. נשארתי באופקים כי הייתי עדיין בתוך חוזה השכירות. במקביל הגשתי בקשה לחברת עמידר בבאר שבע לקבל דירה באופקים והיא אישרה לי לקבל דירה של חדר וחצי, 40 מ"ר בלבד".

ששוניאן מתקשה לכבוש את כעסה נגד עמידר, ואומרת: "איזה חוסר התחשבות, מה הם חושבים? איך אפשר לחיות ארבע נפשות בתוך 40 מ"ר, בנים ובנות ביחד? סירבתי והחלטתי שאני פולשת לדירה הזאת בבאר שבע, ששייכת לעמידר".
הדירה שבה אנחנו נמצאים, שני חדרים וסלון, לא במצב הטוב ביותר - החלון שבור, הקירות מתקלפים, אבל עבור ששוניאן מדובר בדירת החלומות. בקול מריר ונואש היא משתפת אותנו בקשיי ההתמודדות היום-יומית: "אני מקבלת 3,500 שקלים דמי מזונות ועוד 600 שקלים קצבת ילדים מהביטוח הלאומי. יש לי הוצאות עבור שכר דירה, גני ילדים, תינוקת שזקוקה לטיטולים ופריטים נוספים ובנוסף אנחנו צריכים לאכול משהו, לא? אין לי תמיכה מהמשפחה, היא דלת אמצעים וחיה מהיד לפה. למי אני אלך? המדינה, תפקידה לעזור לי ולאחרים במצב שלי".
בתקופה הזאת, ששוניאן וילדיה מסתייעים בעזרה שמושיטים להם אנשים טובים. שכנים מציעים אוכל, שתייה וכל עזרה אחרת. לפי שעה, היא לא קיבלה שום הוראה לפנות את הדירה אליה פלשה, אבל היא מבהירה היטב, כמו לביאה הנלחמת על גוריה ולא בוחלת לצורך כך בשום אמצעי, שהיא נחושה לספק לילדיה את הצורך הבסיסי - קורת גג.
"אני לא אתן לילדים שלי לעבור את המצבים האלה. אני עברתי את זה ואני יודעת מה זה. אנשים שגרים בחדר וסלון, לאן זה מוביל את הילדים? תנו לי חדר אחד לשני הבנים וחדר שני אני והילדה שלי, אבל לא כולם בחדר אחד", היא מבקשת מעמידר.

ששוניאן מתקשה להבין את המערכת: "אף אמא לא תרצה שהילדים שלה יסבלו, לראות את כל זה. אני צריכה להילחם בשביל לקבל בית? אני צריכה שהילדים שלי יראו וישמעו שוטרים שדופקים על הדלת וצעקות ובלגאן, כאילו עשיתי איזה פשע? אני בסך הכל רוצה קורת גג, שלילדים שלי יהיה איפה לישון, שיהיה להם נח וטוב. מה עשיתי רע?
"ביקשתי לחיות איפה שגדלתי, בבאר שבע. אני רוצה בית לילדים. אני צריכה מלחמות שהילדים שלי ייכנסו לטראומה? הילד שלי בן 5 והוא מבין הכל. לאן אני אלך? הייתי בעמידר לפני כמה ימים והם טוענים שאני חייבת לקחת את הדירה באופקים של 40 מטר מרובע, בסיוע של 550 שקל לחודש. 550 שקל זה לא יעזור לי הרבה".
מה יקרה אם ידפקו בדלת וירצו לפנות אתכם?
"אני לא פותחת את הדלת. ינסו לפתוח את הדלת, אני שופכת עליהם בנזין! כבר אין לי מה להפסיד, אני רצינית. אני לא שמה על אף אחד. אין לי מה להפסיד, לא אצא מהדירה, לא יעזור להם. אם הם רוצים לתת את הבית הזה למישהו אחר, אין בעיה, שיתנו לי בית אחר בבאר שבע - שלושה חדרים. אני את באר שבע לא עוזבת. נולדתי פה, אני תושבת העיר, נתתי למדינה, שירתתי את המדינה, עשיתי צבא מלא, עשיתי את כל מה שצריך. הלכתי בדרך הישרה ולא יזרקו אותי לזבל של אופקים, לדירה של 40 מטר. למה זה מגיע לי"?
מחברת עמידר נמסר בתגובה: "הגברת מורן ששוניאן פלשה לדירה ששייכת לדייר שזכאי לדיור ציבורי ואשר נמצא בעיצומן של עבודות השיפוץ בביתו. בעקבות כך, הגיש הדייר תלונה במשטרה כנגד הגברת ששוניאן.
"בקשתה לדיור ציבורי נבחנה על ידי משרד הבינוי והשיכון, שהינו הגוף היחידי שמוסמך לקבוע מי זכאי לדיור ציבורי והיכן. אושרה לה על ידי המשרד דירה באופקים".