צעירים בת-ימים נלחמים למען שימור קולנוע סביון
קולנוע סביון הוותיק בבת ים עתיד להיהרס לטובת מגדל בן 25 קומות. קבוצת צעירים מסרבים להשלים עם הגזירה ונאבקים למען שימורו של המבנה הנוסטלגי
"אנחנו בכלל לא נגד הבנייה", מסייג ניסן אלמוג (27), סטודנט לתכנון ערים, מראשי המאבק. "להיפך, אנחנו רוצים שיבנו, אנחנו אוהבים לראות את הפריחה בעיר, אבל יש לשמר את הישן לצד החדש. אם ישמרו את בית הקולנוע ומאחוריו יבנו את המגדל, זה מצב בו כולם מנצחים. אנחנו לא נגד ראש העירייה או נגד הפרויקט, להיפך, זה פרויקט טוב, אבל אפשר להפוך אותו לטוב יותר".
בחזית המאבק עומדים לצד אלמוג גם בן סביל (29), אשר אהרוני (36) שהוא אדריכל במקצועו, והאמן אלון שוובה (27) שקיבל מעיריית בת ים סטודיו בעיר אבל למעשה גר ברמת גן. מלווה אותם במסירות עורכת הדין כנרת מסיקה, בתו של דוד מסיקה, מי שהיה ראש העירייה בשנים 1977-78. היא זו שהגישה בשמם התנגדות לתוכנית המגדל לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה.
"לפני כשנה ערכתי סיור בעקבות בתי הקולנוע הסגורים בעיר, וכבר ידענו על הכוונה להרוס את המבנה", מספר אלמוג, "בעקבות הסיור אנחנו מנסים להציל את המבנה כי הוא האחרון ששרד".
"עיריית בת ים מנסה כל הזמן להביא לעיר דם חדש וצעיר ובעל אמצעים, אבל על חשבון מי זה בא?", שואל שוובה. "אני לא גר בעיר, קיבלתי כאן סטודיו מהעירייה, אני חלק מהכוחות שמייבאים פנימה כדי לחולל שינוי, אבל יש היסטוריה מסוימת. מאוד קל לבוא ולמחוק
"כשהתחלתי לעבוד בעיר, הצעתי שיפתחו אותו מחדש, המבנה הקסים אותי. זה אמנם לא קרה, אבל בחודשים מרץ עד מאי אני אערוך אירוע ברחבה שמאחורי המבנה ואזמין גיבורי תרבות מקומיים כמו ברי סחרוף, אלון אולארצ'יק, איציק זהר, וכל אחד מהם יקבל ערב בו הוא יבחר את הסרטים שיוצגו".
אהרוני, הנחשב למבוגר האחראי שבחבורה, בוטה יותר בדבריו: "בוועדה המחוזית התעלמו מכך שישנו בניין שעומד על תילו. ראש עיריית רמת גן, שהוא חבר בוועדה, אמר 'בואו תעשו עם בית הקולנוע הזה משהו, אולי תפתחו מחדש, אולי תשמרו?' ולחיאני אמר שאין שם כלום. וזה מה שהוועדה הבינה, שאין מבנה. אני מניח שאם הוועדה הייתה יודעת שהבניין עדיין קיים, הם היו בעד לבדוק את הדברים. אני לא אומר לשמר, אבל לבדוק".
החיבור ביניהם נוצר בזכות הפייסבוק. אלמוג העלה לרשת אלבום עם תמונות של בית הקולנוע, ובעקבות זאת יצרו איתו אנשים קשר. כם עברו התמונות גם לאגודת האדריכלים ומשם למועצה לשימור אתרים. וכך זה התגלגל, מפה לאוזן.
כאמור, שותפה נוספת במאבק היא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. במכתב ששלחה מנהלת מחוז תל אביב במועצה, תמר טוכלר, אל הוועדה המחוזית, קבלה טוכלר על כך שזה זמן רב שהמועצה מנסה לבצע מהלכים לשם שימור אתרים בעיר, אך פעולות שהעירייה אמורה לבצע לצורך כך כמו תיעוד למשל, אינן נעשות. לכן, האשימה טוכלר, במהלך השנים כמה אתרים כבר ירדו מהפרק כיוון שנהרסו בינתיים.
"אנו מצטרפים להתנגדות התושבים לתוכנית המייעדת הרס ומחיקת שרידי קולנוע סביון" כתבה טוכלר במכתבה, "מדובר להבנתנו בנכס בעל ערך תרבותי, היסטורי ואורבני. נקודת ציון חשובה במורשת המקומית של בת ים, אתר שלא זכה עד כה להתייחסות ראויה. אנו מכירים בחשיבות צורכי הפיתוח וקידום העיר, אך מאמינים כי ניתן לעשות זאת תוך שילוב ראוי של ערכי העבר; בדומה לערים אחרות בארץ ובעולם, חשוב לה לעיר לשמור על רבדיה השונים המספרים את סיפורה".
"בת ים משולה בעיניי לבחורה יפה ופשוטה מהפרוורים שמגיעה לעיר הגדולה, ובא איזה גבר ורוצה לקחת אותה לסרט וגם קונה לה משהו קטן, וזהו! היא שלו וגמרנו! נותנת את עצמה ישר, חושבת שאין לה ערך, וזה לא נכון כי יש פה ערך, יש פה בניין יפה ויש זיכרונות של אנשים", משתף אהרוני מעולם הדימויים הפורה שלו. "אי אפשר תרבות אינסטנט כל הזמן, להרוס את הישן ולבנות חדש. צריך לשמר את הישן ולחדש אותו, ליצור בו".
סביל: "הרצון הוא להחיות את המקום, להפוך אותו למרכז קהילתי שמקרינים בו סרטים או תושבים שמייצרים דיון ער בדברים הקשורים לעיר ובכלל".
יש לכך קהל בבת ים?
"כן, כל שנתיים מתקיים אירוע הביאנלה ומגיעים הרבה אנשים מהעיר".
יש הבדל בין אירוע שמתקיים אחת לשנתיים לבין דיון שיתנהל מידי שבוע או חודש.
אלון: "זה בדיוק העניין, בעיר שחיה מפסטיבל לפסטיבל ומאירוע לאירוע אני חושב שזה מה שצריך".
ניסן: האיזור הזה של בת ים הוא הצפוף ביותר בעיר מבחינת מגורים, זה איזור שמשמש גם את הסביבה, יפו ג' וד', כדי לקנות חלב או לאכול שווארמה. יש פה מרכז קהילתי גדול, לב פועם, אלפים עוברים בו מידי יום, ולכן הקהל לדבר כזה הוא גדול. לא חשוב מה יעשו באותו מקום, אם זה יהיה מרכז מדיה או בית קולנוע או גלריה לאמנות - זה יצליח. זה בית קולנוע שעמד עשרות שנים נטוש, ואנחנו מקווים שאנשים רבים יצטרפו אלינו ליוזמת השימור והבנייה".
סביל: "כדי שזוג צעיר יגיע לבת ים צריך ליצור תהליך. שיהיו פה חיים תוססים באופן קבוע, ואם העיר תיצור תהליך של התפתחות על בסיס קבוע ודיון ציבורי מעניין, יגיעו לחיות פה לא רק כי העיר קרובה לתל אביב או כי יש ים, אלא כי יש כאן חיי תרבות ודיון ציבורי מעניין".
אלמוג: "שימור חזית בית הקולנוע הוא חשוב, שכן הוא בעל ערך נוסטלגי ואדריכלי. מעבר לכך, אנו מדברים על צדק מרחבי. אם המבנה מביא אוכלוסיה חזקה הרי שגם האוכלוסיה החלשה צריכה לקבל איזשהו מוסד. הרצון הוא שיקצו חלק שישמש כמרכז קהילתי".
מתנ"ס?
"ממש לא, לא שזה רע. הדוגמא הכי טובה היא המדיטק בחולון. מרכז שיש בו סינמטק, חלל עבור כנסים, הרצאות, מפגשים קהילתיים, אולם הקרנה שאני יכול לשבת בו עם חברים ולראות ליגת האלופות, ובית קפה ליד שאני יכול לקנות לי משהו לשתות או לאכול. זה המודל".
אז המהות היא לאו דווקא לשמר את המבנה כקולנוע
ניסן: "הקולנוע הוא חלק".
אהרוני: "תראי, כל חלל יכול לשמש לכל מה שהציבור זקוק. איננו אומרים רק זה ורק אחר. חשוב לנו שבתוכו יהיה עיסוק תרבותי. מה גם, שאנחנו לא צריכים לקבוע. צריך לראות מהם צרכי הציבור. יש לעשות דיון ציבורי, סיעור מוחות".
אתם חושבים שהציבור הבת-ימי ייקח בזה חלק?
סביל: "אנחנו נצית אותו ונגרום לכך שיתערב".
ניסן: "אנחנו הציבור הבת-ימי".
מעיריית בת ים נמסר בתגובה: "עיריית בת ים מכבדת את עברה ומורשתה, פועלת לאורם ורואה בהם את המסד לעשייתה. לעצם העניין: מבנה בית קולנוע 'סביון' נהרס לפני שנים. מהמבנה המקורי – נותרה החזית בלבד".
ראש העירייה שלומי לחיאני מסר בתגובה: "אני שמח על מעורבות התושבים ועל פנייתם ומעודד פניות מסוג זה. עיריית בת ים תמשיך לקדם את פיתוח העיר ושיפור המרחב הציבורי תוך שימור המורשת העירונית ושיתוף התושבים, כפי שעשה וייעשה גם במסגרת הביאנלה הבינלאומית לאדריכלות נוף עירוני. לגופו של עניין, אכריע בסוגיה לאחר שצוות השימור העירוני יגיש את המלצותיו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם