ראשי » מקומי » שפלה » חולון ובת-ים

איך הפך רביב בן מנחם למכונת להיטים משגשגת?

בגיל 9 איבד את אביו במלחמת שלום הגליל, ומאז המוסיקה היא כל עולמו. לא נותר לו זמן לצפות בטלוויזיה או לתחזק חשבון בפייסבוק. הוא כתב, הלחין ועיבד לצמרת המוסיקה המזרחית בארץ, אבל עדיין מתרגש מכל שיר חדש. רביב בן מנחם, תושב בת ים, לא מפסיק לעבוד לרגע ומוציא פרויקט נוסטלגיה חדש. ותודה לאישה שאתו

בתקופה האחרונה לא מעט זמרים מציפים את השוק עם מוסיקה "של פעם", ובמקום חפלות, כפיים ומילים לא הכי מתוחכמות בעולם מתחילים לשמוע ברדיו מילים שמדברות קצת יותר גבוה, ונותנות קצת יותר כבוד לז'אנר, שנדמה שבים הכפיים איבד מאיכותו.

מאחורי חלק מהמילים עומדת אישה, שבלעדיה לא היה מצליח הכותב, למרות שהוא מקפיד להציג את עצמו כמלחין, רביב (רם) בן מנחם, להשתמש בקסמיו. "בלי אשתי אני לא יכול לנהל את העסק", הוא מסכם את העניין.

הוא בן 38, כאמור נשוי, אב לשלושה, וגר עם משפחתו בבת ים. לאשתו, כפי שציין במהלך הריאיון פעם אחר פעם, הוא חייב לא מעט. "בלי אשתי אני לא יודע אם הייתי מצליח לנהל את עבודתי", הוא מפרגן. "היא מטפלת בבית ובילדים. לי אין זמן לזה, ואני מודה לה על ההתחשבות וההבנה".

בן מנחם, "רביבו" בין החברים, שברפרטואר שלו אפשר למצוא את "עננים" של ישי לוי, "שתדעי" של שלומי שבת, הלחן ל"מנגינה" של אייל גולן ועוד, מעיד על עצמו כאיש די עסוק. אין לו בכלל זמן לראות טלוויזיה או לתחזק חשבון פייסבוק.

על שמו יוצא הדופן הוא מספר: "שם המשפחה במקור הוא מעודה. אני תימני משני הצדדים. כשאבי ז"ל עלה מתימן הוא החליט לשנות את שם משפחתו לבן מנחם, מכיוון שהוא 'הבן של מנחם'. את השם האמצעי, 'רם', הוספתי לפני שנתיים, ומאז אני מקפיד שיהיה רשום רביב רם בן מנחם".

איך הגעת לעולם הזמר הים תיכוני?
"התחלתי את הקריירה כנגן, ואני עדיין מנגן קלידים לליאור פרחי. ניגנתי עם ישי לוי 14 שנים, עוד בתקופה שהוא שר 'תלתלים שחורים', ובמקביל גם עבדתי עם ליאור. ניגנתי מעט במועדונים קטנים, במקומות 'אפלים' ופחות אפלים, ואיכשהו הכל התגלגל".
 

ואיך היה לנגן לצד שני הזמרים האלה, להופיע בלילות?
"לא הייתי מבלה. רק הייתי מנגן כל היום. כילד לא ראיתי כלום חוץ מלהסתגר בחדר ולנגן מהבוקר עד הבוקר. אני מנגן מגיל שמונה, כך שזה עמוק מאוד בנשמה שלי".

פרצת לתודעת הקהל הרחב עם "עננים" שכתבת לישי לוי. אתה חושב שבעולם בו שולט יוסי גיספן, קשה להשתלב?
"דבר ראשון אני לא כותב, אני יותר מלחין ומעבד מוסיקלי. כתבתי מעט מאוד שירים. גיספן הוא כותב. אבל יש תמלילנים נוספים טובים מאוד. נכון שאנשים עומדים בתור שאכתוב להם טקסטים בגלל 'עננים', ויכולתי לכתוב להם בשרבוב של דקה וחצי, אבל אני מעדיף להשקיע את האנרגיות שלי בלחן. המנגינה היא זו שתופסת אותך ראשונה, ועל הדרך המילים משתלבות".

מי נתן לך את ההזדמנות הראשונה?
"ליאור פרחי, בעיבודים וגם בלחנים. העיבוד הראשון שלי באלבום של ליאור פרחי היה 'גבר משתגע'. הוא הראשון שנתן לי הזדמנות, האמין בי, ובכל ההופעות נהג לציין שהוא ייתן לי את ההזדמנות לעשות עיבודים באלבום  שלו. וכך היה".

בן מנחם מגלה פרט מפתיע. מסתבר שהשיר "עננים" היה אמור לצאת הרבה לפני "ריקוד רומנטי", שגם אותו כתב ללוי ובזכותו חזר לתודעה אחרי כל כך הרבה שנים. "לפני ארבע שנים התחלתי להציע לישי חומרים, וביניהם 'עננים'. הוא שמע כל מיני סקיצות, והחלטנו לשתף פעולה. ואז ישי שמע את השיר 'ריקוד רומנטי' ומאוד התלהב מהשיר.

"אמרתי לו שהשיר לא מתאים לו, אבל הוא נעלב, ואמר 'מה, אני לא יכול להיות זמר כזה? לשיר בסגנון הזה? אני זמר של 30 שנה'. נתתי לו את השיר, אבל בדרך להופעות עצמן שרנו גם את 'עננים', שהיה הרבה לפני 'ריקוד רומנטי'. עברו שמונה שנים מאז כתיבת השיר, ויישמנו זאת כשהרגשתי שאני מוכן לזה".

אגב, "עננים" כמעט יצא בגרסה אחרת. "לפני שסגרנו את האלבום האחרון של ישי, הוחלט להכניס את 'עננים', אבל ביקשו ממני להוסיף עוד בית לשיר. לא הייתה לי את ההשראה כמו בזמן כתיבת השיר בפעם הראשונה לפני מספר שנים. החלטנו שמכניסים את השיר כמו שהוא לאלבום. בהתחלה ההפקה של ישי לא האמינה בשיר, אבל לי חשוב שאני אהיה שבע רצון מהטקסט, מכיוון שאני זה ששר בסקיצות לפני שאני מגיש לאמן. אני צריך להרגיש חיבור לשיר מכיוון שאני בונה סוג של סיפור. אם תורידי את הבתים חשוב לי שהפזמון יהיה חזק".

האמנת שהשיר יהפוך לכזו היסטריה?
"את האמת, לא. אני מקבל טלפונים מאנשים שמתפלאים מאיפה השיר הזה בא וכו'. כל אחד לוקח את השיר אליו".

את ילדותו העביר בנתניה. "מורשת המוסיקה בבית הייתה בעצם מינקותי, מבית אבי ז"ל, שנהרג במלחמת שלום הגליל. אבי, צדוק, שירת 15 שנה בצנחנים ועבר בשנה האחרונה לחייו לחיל השריון אחרי שקודם בדרגה. בעיצומה של מלחמת שלום הגליל נקלע אבי למארב סורי, ובחילופי אש כבדים נהרג כשהוא רק בן 33. נותרנו ארבעה ילדים ואמא. אני הבכור הייתי בסך הכל בן תשע".

מה אתה זוכר ממנו?
"הרבה מאוד. הוא השאיר חלל גדול של עצבות וירושה גדולה של 'מחלה', אולי המחלה הכי בריאה ומשמחת על אדמות: המוסיקה. אבי ניגן על מספר כלי נגינה והיה מארגן הרקדות ושירה בציבור כך שגם את עולמו תפסה המוסיקה. למחרת הטרגדיה התעוררתי למציאות אחרת לחלוטין. ילד בן תשע, הבכור במשפחה, צריך לשמש דמות אב לשלושת אחיו הקטנים. ככה, כרעם ביום בהיר, הפכתי לאיש מבוגר בגוף של ילד".

ואיך התמודדת עם הטרגדיה?
"את השיקום האישי שלי עברתי בזכות חום ואהבה ותמיכה אין סופיים מאמי, מאחיי ומהדודים, אך מה שבאמת החזיק אותי שפוי זו המוסיקה. הכמיהה הבלתי סופית לנגן על האורגן הקטן והאינטימי שלי בלי סוף, ולמצוא בו רוחניות מושלמת בעולם שכולו טוב. רק אם אתה תחליט שהוא כזה. כשרציתי לבכות - ניגנתי, כשרציתי לשמוח - ניגנתי, כשרציתי להרגיש ביטחון – ניגנתי, ואפילו כשהתאהבתי לא הפסקתי לנגן".

בן מנחם מצא נחמה במוסיקה והפך אותה, בחוף סירונית בנתניה, העיר בה גדל, למקצוע. "הופעתי שם עם אחי. הוא שר את מיטב שירי התקופה כולל המחרוזות הנוסטלגיות הנצחיות ואני מנגן על הקלידים. התגובות היו מדהימות והמקום היה מלא בדרך כלל. היה לנו קהל קבוע, כשלכל אחד היה את השיר המיוחד שלו שהוא ביקש מאיתנו לבצע. זו הייתה ללא ספק אחת התקופות היפות בחיי".

"לא נמניתי עם בלייני נתניה בצעירותי", הוא מודה. "כאשר חבריי היו יוצאים לבלות במועדונים בעיר העדפתי להישאר בבית, בחדר, לנגן ולנגן עד שהיה יוצא עשן דרך החלון. המוסיקה הייתה בדמי מילדות, ואת כל עולמי הקדשתי רק לה".

אתה מתגעגע לנתניה של פעם?
"כן, אני מתגעגע לנתניה, העיר. מתגעגע לשוק, לסנדוויץ' הטוניסאי ולקונדיטוריות. יש אווירה מיוחדת בעיר הזו שמשאירה טעם נצחי. עד היום אני מגיע לנתניה פעמיים בחודש, בימי שישי בערב, להיות עם אחיי, אמי והדודים. לחלוק חוויות וליהנות מכל רגע שאנו ביחד. מאמא שלי למדתי שאחדות המשפחה זה הערך החשוב ביותר שיש. ברגע שהגרעין הזה שלם אני יודע שהשמיים הם הגבול".

מלבד לישי לוי, הלחין בן מנחם שירים גם לאייל גולן, ליאור פרחי, שרית חדד, אורי פיינמן, מאיה בוסקילה והרשימה רק הולכת ומתארכת.
 

איך אתה מבדיל ביניהם? איך מתאימים בעצם שיר לזמר?
"הלחנתי כמעט לכל האמנים, ואני משתדל לייעד את היצירות למי שאני חושב שזה הכי מתאים לו. אני משתדל לעניין ולהשמיע, וישנם מצבים שהאמנים אומרים שהשיר לא מתאים להם ולא לוקחים אותו. גם אם לא לקחו אותו, לא בהכרח שהשיר לא יצליח אצל אחרים. ואכן קורה ברוב המקרים שהוא מצליח אצל אחרים".

איזה שיר לדוגמא?
"עומר אדם למשל, עם השיר 'לא תדעי דמעה'. אחרי שנה שאף אחד לא רצה את הלחן הוא הפך אותו ללהיט גדול שלו. כל שיר והמזל שלו".

ניסית פעם לכתוב לזמרים מסגנון אחר, כמו דור דניאל למשל?
"בוודאי. בשנה האחרונה יצרתי לאורי פיינמן שני שירים והיו תגובות מדהימות ברדיו. כתבתי גם לשלומי שבת ומאיה בוסקילה, אבל אם נלך על השיר הכי מפורסם כרגע מבחינתי, 'מנגינה' של אייל גולן, אותו הלחנתי, יש בו סגנון אחר ושונה ממה שאייל רגיל לעשות. ואייל מאוד אהב את הסגנון הזה. בכלל, זה מרגש אותי לעשות דברים שונים, מוסיקה שונה ממוסיקה ים תיכונית. אני שמח לצאת 'החוצה' מידי פעם ולהוכיח לאחרים שאני מספיק מגוון".

יש זמר ספציפי שעוד לא כתבת לו והיית רוצה?
"אני לא מעסיק את עצמי בשאלה הזאת, אבל הייתי שמח אם לכל זמר היה שיר אחד שלי שייקח אותו לפינה משלו. אין לי שם ספציפי. אני פשוט מרגיש שאני כובש בכל פעם עוד יעד, עוד אמן, עוד להקה. אני מנגן 25 שנה, ולשמחתי מתרגש בכל פעם מחדש".

ניסית פעם לשיר שירים שלך בעצמך?
"כל השירים מבוצעים על ידי בזמן הקלטת הסקיצות, אבל זה לא יהפוך אותי לזמר. בשנה האחרונה אספתי חומרים לעצמי. לא בשביל להחליף מקצוע, אלא בשביל לעשות עוד משהו שירגש אותי, ואולי חלק מזה להוציא לרדיו".

אתה לא מרגיש פספוס שמכירים יותר את הזמרים המבצעים, ולא את מי שלמעשה מחבר את השיר?
"לא ממש. אני לא צריך להניף דגל ולא עושה את השירים בשביל שיכירו אותי.  מה שאני עושה - אני משתדל לעשות הכי טוב שיש ולא צריך יחצ"נות בשביל זה. אם הקהל יאהב בבית את מה שייצרנו בשבילו זה עניין שלו, אבל מבחינתי השיר מהאולפן צריך לצאת מושלם".

בקיץ האחרון זכה הז'אנר המזרחי, בנוסף לתנופה שקיבל ממילא בשנים האחרונות, להכרה כלל ארצית בדמות התוכנית "חי בלה לה לנד". יחד עם השירים החדשים של משתתפי התוכנית זכו הצופים לשמוע גרסאות קצת יותר ותיקות, כמו "ליסה" של ישי לוי ועוד.

בן מנחם דווקא לא מתלהב יתר על המידה מהפורמט המצליח. "ברגע שזמר או זמרת מוכרים מרשים לעצמם שייכנסו להם לתוך החיים ברגעי משבר ולחץ", הוא אומר, "זה לא הכי נראה לי. אני לא חושב שזה צריך לעניין מישהו. אני עצמי לא רואה טלוויזיה, אין לי פייסבוק, אני מנותק מהתקשורת, ואת האינפורמציה והאהבה שלי אני מקבל בעיקר מהקהל".

ובכל זאת, למרות חוסר התלהבותו מהתוכנית, היה בן מנחם שותף לשיר "לא יודע/ת כלום על אהבה", פרויקט ששילב את שני החברים-לא חברים ג'ולייטה ואביהו שבת. "הייתי צריך לארגן את הפקת את השיר למילים של דורון מדלי, שביקש לחן בדחיפות", הוא מספר, "אז עשיתי. בנוסף הפקתי מוסיקלית את השיר 'NO NO' של ג'ולייטה (עוד להיט שתפס תאוצה בתוכנית, רב"ב) לפני שהם נסעו ל'לה לנד'.

"השיר בוזבז, ואחרי שנתיים פתאום קיבל כיוון וחזר בפנים חדשות. שמעתי אותו, והתרגשתי. הנה עוד דוגמא איך לפעמים אי אפשר לדעת לאן השיר יוביל. קחי לדוגמא את ליאור פרחי עם השיר 'תיזהר ממנה'. בתוכנית 'האח הגדול' השיר קיבל חידוש ותפנית אחרת. מאוד דינאמי התחום הזה".

יש אמנים קצת פחות מוכרים שכתבת להם?
"כמעט ולא יצא לי לכתוב לאמנים לא מוכרים. לא מתוך בחירה, פשוט אין לי זמן. ישנם שירים שהבאתי לאמן מסוים לפני שנתיים, לא הכי מפורסם, וכשהשיר פורץ זה עושה לך טוב. ההרגשה  גדולה, מכיוון שאתה מרגיש שעשית משהו משמעותי".

איזה שיר מבין אלו שכתבת, אתה הכי מחובר אליו?
"אני לא יכול לענות על השאלה הזו, אשמע פתטי. הרי זה כמו לשאול אבא איזה ילד אתה אוהב יותר. לכל אחד יש את הקסם שלו".

ובכל זאת?
"אחד השירים שאני מחובר אליו בצורה מאוד קרובה זה שיר שדווקא לא הצליח להגיע למקום שהוא היה צריך להגיע - 'אליך מתקרב' של רגב הוד. אני מתרגש בכל פעם שאני שומע אותו. המלודיה והטקסט מאוד נכונים, והשיר עושה לי משהו אחר".

זה שיר פספוס?
"האם הייתי קורא לשיר פספוס? מבחינתי העובדה שהוא לא קיבל את הבמה שלו - זה פספוס. אולי הוא לא יוחצן בצורה נכונה, וחבל".

בכל יום חמישי, בין השעות 13.00-15.00 בצהריים, משדר ליאור פרחי תוכנית ברדיו FM91 ובה הוא משמיע שירים נוסטלגיים. בין הזמרים בתוכנית אפשר למצוא את אלי עידן, לינט, שימי תבורי ועוד.

באחד הימים פנה פרחי לקלידן שלו, הלא הוא בן מנחם, לאחר ששמע שבן מנחם עשה פרויקט מחרוזות בשם "מה נותר מאלה". בפרויקט שרים שני זמרים: אלירן צור וניר בן מנחם, אחיו של בן מנחם.

פרחי התלהב וביקש להשמיע את המחרוזות בתוכניתו, אך בן מנחם הסתייג בטענה שמדובר בפרויקט אישי. כוח השכנוע של פרחי גבר, והוא לקח את הפרויקט אליו לשידור. "החלטתי מהיום למחר ליצור עולם נוסטלגי משלי, על דברים שגדלתי עליהם מלפני שלושים שנה, ולעשות מחרוזות משירים שלא היו להיטים, אבל עדיין מוכרים מפעם", מסביר בן מנחם את הסיבה לפרויקט. "עד עכשיו הוצאתי שתי מחרוזות, שכולן עבודת מחשב וגיטריסט".

מה דעתך על התקופה האחרונה בה חוזרים זמרים לסגנון של פעם, כמו למשל דודו אהרון?
"דודו גדל על מוסיקה נוסטלגית, ולשמחתי החליט לחזור למוסיקה של פעם עם הגיטרות המזרחיות. אני מפרגן לו על כך. עומר אדם מביא את הפופ למשל, אבל לחיים משה, לדוגמא, הבאתי את המוסיקה של פעם. הרי בילדות גדלתי על ה'שוּבלים'. בתוך שבועיים-שלושה עשיתי שתי מחרוזות, בכיף שלי, והתגובות היו מדהימות. נתתי אותן לשני הבחורים שלי, אלירן צור ואחי ניר בן מנחם, והיה חיבור מדהים. הם שרו את המחרוזות בסולמות נמוכים, ללא סלסולים, כדי שיהיה נעים לאוזן, והתגובות של האנשים היו מדהימות.

"לפני מספר חודשים עבר בי משהו, שהביא אותי לכדי יצירת הפרויקט הזה. הבנתי שכל מה שקורה סביבי אחלה, אבל הנשמה רוצה יותר. לטעמי מדובר בשירים, שברוב המקרים גורמים לדמעות בעיניים. עיבודים לשירים של זמרים כמו אורי שבח, שימי רון, אלי עידן ועוד - גורמים גם לילד שלי, שלא מבין יותר מדי בנוסטלגיה, להתרגש".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...