ראשי » מקומי » שפלה » חולון ובת-ים

שיר מלחמה: הזמרת הצעירה הפכה ללוחמת חילוץ והצלה

שירה מריאש חלמה תמיד לשרת בלהקה צבאית, אבל את האודישנים היא לא הצליחה לעבור. כשהשלימה עם הדחייה, החליטה למרות הכל לשרת בתפקיד משמעותי, אבל הצבא בחר לשלוח אותה דווקא לתפקיד משרדי. היא לא ויתרה ובתום חצי שנה של מאבקים היא שובצה לתפקיד לוחמת חילוץ והצלה

כתיכוניסטית מחולון, חלום חייה של שירה מריאש, היה שירות בלהקה צבאית. היא לא ראתה את עצמה בשום תפקיד אחר. היא הרי ידעה לתת את קולה בשירה ובעבר אף השתייכה ללהקת הנוער "צעירי תל אביב".

בעוד שחלק מחבריה התקבלו ללהקות צבאיות שונות, היא לא עברה את האודישנים ומצאה את עצמה מתגייסת ביולי 2009 לתפקיד מש"קית ביטחון מידע תחת זרוע המודיעין.

לאחר כחצי שנה בתפקיד, היא הבינה שהג'וב המשרדי קטן עליה והחליטה שהשטח הוא המקום המתאים בשבילה. בתום תהליך ארוך ועיקש היא משרתת כיום כלוחמת בגדוד "שחר", המשתייך ליחידת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף. במקביל משמשת מריאש גם כמ"כית טירונים ומראה לכלל המתגייסים את הרב-גוניות שבתפקיד אליו כל כך רצתה להגיע - לוחמת מומחית בהצלת חיים.

"כשלא התקבלתי ללהקה צבאית, האכזבה הייתה מרה מאוד, אך לא הרשיתי לעצמי לשקוע בזה", היא נזכרת בחיוך. "אמרתי לעצמי שאם כבר אני מתגייסת, שלפחות אעשה משהו משמעותי".

לאחר שהתגייסה, עברה טירונות בבסיס של חיל המודיעין והתקבל למחלקת ביטחון מידע, שמטרתה מניעת דליפת מידע מצה"ל. מיד עם סיום הקורס שובצה באוגדת עזה, שם שירתה במשך שנה. "כבר בתחילת התפקיד הבנתי שלהיות מש"קית ביטחון מידע זה לא מספיק בעבורי", אומרת מריאש. "חצי שנה היו לי לבטים, התעוררו אצלי מחשבות שאני

לא תורמת מספיק. גם התפקיד היה שוחק אבל עדיין הבנתי שאני מתאימה למערכת הצבאית ורוצה להתפתח בה".

הרצון לשרת בשטח גרם למריאש לעשות את הצעד והיא הגישה טופס 55 – בקשה למעבר תפקיד. "שירתו איתי שתי בנות מהתותחנים לשעבר והן הכניסו לי עוד יותר את הרצון להיות בשטח. התפקיד במשרד לא עשה לי טוב".

ולא חששת משינוי בתפקיד?
"פחדתי בעיקר לוותר על כל מה שיש לי. הייתי בבסיס חדש יחסית שסיפק תנאי שירות נוחים וגם התבססתי בתפקיד. כל אדם שפוי לא היה עוזב, אבל לי זה פשוט לא התאים".

מהרגע בו הגישה את הטופס, חלפה חצי שנה נוספת עד שקיבלה את האישור הסופי. בתחילה היא פנתה לקצין שלה - עקב"ם (עוזר קצין ביטחון מידע) ואמרה לו שהיא רוצה לעבור לקרבי. "הוא הסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח", היא נזכרת. "הוא כל הזמן אמר 'את? לקרבי? מה הקשר?'. אמרתי לו שזה מה שאני רוצה ומה עומד מאחורי זה, והוא אמר לי שבזמנו הוא בעצמו רצה להיות לוחם אך הייתה לו בעיה בפרופיל שלו, כך שהוא הבין לליבי ואמר שלא ישים לי רגליים".

בקשתה עברה הלאה, אל הקב"ם. מריאש זומנה למשרדו ונתקלה בלא מוחלט, "הוא אמר לי שההשפעה שלי בתפקיד הנוכחי תהיה יותר מרחבית ואילו בתור לוחמת יותר נקודתית. הוא לא רצה שאעזוב". מריאש לא ויתרה ופנתה לדרגים הגבוהים יותר, הפעם לקב"ם פיקוד דרום. היא זומנה למשרדו וניהלה עמו שיחה שארכה למעלה משעה, "בסופו של דבר הקב"ם אמר לי שהוא לא רוצה לעצור בנאדם שמעוניין לתרום יותר ושהוא סומך עליי שההחלטה שקיבלתי לא נעשתה מתוך דחף רגעי".

מריאש קיבלה את האישור הנכסף לגשת לגיבוש לוחמות כחיילת, גיבוש שהמשתתפות בו הן בדרך כלל תלמידות תיכון. אל הגיבוש היא הלכה עם מטרה ברורה - להיות לוחמת נ"מ. אולם בסוף הגיבוש היא נחשפה לתצוגה של כל יחידות צה"ל, ונדלקה דווקא על יחידת פלח"ה (פלוגות חילוץ והצלה).

זוהי יחידת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף שקמה בשנת 2000, וכיום בנויה משני גדודים, "קדם" ו"שחר", אליו היא משתייכת. גדוד שחר הינו הגדוד הלוחם של פיקוד העורף המומחה בתחום החילוץ וההצלה, זאת לצד היותו גדוד לוחם כמו כל גדוד אחר. זהו אחד הגדודים היחידים בהם משרתות גם חיילות לוחמות.

במסגרת תפקידה הנוכחי היא נערכת לאפשרות של אירועי הרס שעלולים להיגרם בין היתר בעקבות רעידות אדמה ונפילת טילים. באירועים אלה היא עתידה לעזור בחילוץ אנשים מההריסות. כמו כן, במקרה של לוחמה כימית, היא תהיה בין הראשונים שיגיעו לשטח המזוהם ויטהרו אותו.

איך המשפחה קיבלה את שינוי הסטטוס?
"יש לי סבתא היסטרית שלא לוקחת טוב את העובדה שאני לוחמת".

ומה עם ההורים? את בת יחידה.
"אני לא נכנסת לזה, אבל בגדול אמא שלי תומכת".

לקחת על עצמך תפקיד לא קל. את עשויה לראות אנשים קבורים בעודם חיים, גוססים ואף מתים. את לא חוששת שמדובר באחריות גדולה מדי או במראות קשים מידי?או שחלילה תיפגעי תוך מילוי תפקידך?
"סיכון יש בכל דבר, כך שאני לא מסתכלת על התפקיד שלי כמסוכן. ברגע שהסכמתי לתפקיד, הסכמתי לכל מה שמשתמע ממנו, גם אם זה להיחשף למראות קשים או להיפגע".

יצא לך כבר להיות באירוע הרס?
"הייתי בכוננות כשאירעה רעידת האדמה בטורקיה. אם הטורקים היו רוצים בעזרתנו, הייתי נוסעת. כאשר התפוצץ בלון הגז בבניין בנתניה, היחידה שלי נסעה אך אני הייתי באותו זמן בקורס מ"כים. אני לא יודעת אם התבאסתי מכך שלא נסעתי, כי בכל זאת זה לא מחזה נעים, היו גם הרוגים. אני לא מייחלת שיקרה אירוע כזה, אך אני מאמינה שעוד ייצא לי להיות במצב כזה במהלך השירות שעוד נותר לי לעשות, שזה שמונה חודשים".

את מרגישה שעשית צעד נכון כשהחלפת תפקיד?
"כן, אני מאוד מרוצה. אני נמצאת ביחידה טובה שלצערי נוטים לזלזל בה כי היא יחסית חדשה ואולי לא מתוקצבת כמו שאר היחידות. אך התפקיד חשוב ואני מרגישה שאני תורמת".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...